למה אין אומרים תחנון בי"ג ניסן

[תולעת ספרים07]

כידוע שבר"ח ניסן אין אומרים תחנון ונשאלת השאלה מדוע אין אומרים תחנון בי"ג ניסן שהרי עדיין לא יצא רוב החודש בלא תחנון בשלמא עד י"ב ניסן הקריבו הנשיאים אך מדוע אין אומרים בי"ג ניסן.
ושמעתי פעם בשם הח"ס מפני שאז מל אברהם אבינו ע"ה את עצמו לפי החשבון שוירא אליו ה' היה בליל הפסח. - חיפשתי בח"ס ולא מצאתי.
בכל מקרה אם מישהו יודע על טעם נוסף וכדו' אודה לו מאוד.

[רוצה לרצות]

ראה הגהות חת"ס על השו"ע סי' תכט ב' תי' בזה.

[חכם באשי]

תולעת,
שכחת להוסיף בכותרת האשכול: "קושיא עצומה..."

[תולעת ספרים07]

שמעתי אומרים על פורום בשם חדרי-חזירים והוא מושב ליצנות לך שם ורווה נחת.
כאן מדברים בלימוד ללא ליצנות. נקודה!!!.
היה מעניין יום יומיים אבל זה נגמר.

[רוצה לרצות]

תולעת, שפתך דוחה ובוטה, למטה מכל ביקורת.
אם לא תעדן לשונך כתולעת - יתיחסו אליך בהתאם.

[תולעת ספרים07]

כאשר עשה כן ייעשה לו.

[כותב]

כאן הבאתי תירוץ נוסף:
viewtopic.php?f=7&t=4441&p=34298#p34298

[מעיין]

מצורף קובץ מאור תורה ובו מלקט כותב המאמר הרב אפרים פישל שטיין הרבה טעמים על אי אמירת תחנון ביום י"ג ניסן
והיא קיצור ממאמר ארוך מספרו גוילי אפרים

יג ניסן.PDF

(1.03 MiB) הורד 452 פעמים

הביטו ותחי נפשכם!

[אפשר]

מצורף קובץ מאור תורה ובו מלקט כותב המאמר הרב אפרים פישל שטיין הרבה טעמים על אי אמירת תחנון ביום י"ג ניסן
והיא קיצור ממאמר ארוך מספרו גוילי אפרים

יג ניסן.PDF

הביטו ותחי נפשכם!

מעניין שלשים תירוצים, והתירוץ העיקרי חסר מן הספר, דעת המג"א והמשנ"ב, דאין אומרים תחנון בי"ג משום שיצא רובו של חודש בקדושה. כלומר שבאמת אין שום יחוס ומעלה בי"ג.

[דורש מבקש]

מה שייך על זה "יצא רוב חודש" עדיין לא עבר רוב חודש. והמשנ"ב והמג"א מתייחסים אך ורק על אחרי הפסח!!

[אפשר]

מה שייך על זה "יצא רוב חודש" עדיין לא עבר רוב חודש. והמשנ"ב והמג"א מתייחסים אך ורק על אחרי הפסח!!

אתה צודק בדיוק הלשון ד'יצא', אבל לא צודק בעיון ספרי הפוסקים, עי' שו"ע הרב פמ"ג ומקו"ח שכתבו להדיא דענינו 'רוב החודש בקדושה', והביאו טעם זה לגבי ערב פסח שג"כ לא עבר רוב החודש, וגם לגבי י"ג.

[דורש מבקש]

המקור חיים מצטט רק את דברי המגא. ערב פסח אין הטעם מחמת יצא רוב בקדושה אלא ערב פסח בעצמו כיו"ט.
רק באמת בשו"ע הרב כתב שי"ג פנוי. וכולל זאת עם אחרי הפסח.
ולכן מטעם שלא שייך בזה הטעם של יצא רוב. כתב החת"ס טעם אחר.

[דורש מבקש]

המקור חיים מצטט רק את דברי המגא. ערב פסח אין הטעם מחמת יצא רוב בקדושה אלא ערב פסח בעצמו כיו"ט.
רק באמת בשו"ע הרב כתב שי"ג פנוי. וכולל זאת עם אחרי הפסח.
ולכן מטעם שלא שייך בזה הטעם של יצא רוב. כתב החת"ס טעם אחר.

[אפשר]

המקור חיים מצטט רק את דברי המגא. ערב פסח אין הטעם מחמת יצא רוב בקדושה אלא ערב פסח בעצמו כיו"ט.
רק באמת בשו"ע הרב כתב שי"ג פנוי. וכולל זאת עם אחרי הפסח.
ולכן מטעם שלא שייך בזה הטעם של יצא רוב. כתב החת"ס טעם אחר.

מקו"ח צורף בטעות, אבל באמת גם מהמג"א עצמו יש ראיה, כי לא כתב דע"פ יו"ט, אלא כתב שהוא בכלל יצא רוב החודש.

אני לא הקשיתי על החת"ס, אין לי בעיה שיכתבו טעמים רבים, אני הקשיתי על ר' פישל שטיין הנ"ל שאסף כעמיר גורנה שלשים תירוצים, ותירוץ פשוט על אתר בכל הפוסקים השמיט. וזה פליאה נשגבה.

[דורש מבקש]

המגא אינו אומר על ע"פ שזה הטעם. תעיין טוב תראה שכותב אח"כ יש ע"פ ופסח ואסרו חג וא"כ יצא רוב החודש וכו' אבל זה זו הטעם על ערב פסח. דלטעמך גם פסח ואסרו חג זו הטעם?!

[אפשר]

המגא אינו אומר על ע"פ שזה הטעם. תעיין טוב תראה שכותב אח"כ יש ע"פ ופסח ואסרו חג וא"כ יצא רוב החודש וכו' אבל זה זו הטעם על ערב פסח. דלטעמך גם פסח ואסרו חג זו הטעם?!

צודק במג"א, אבל בפמ"ג מפורש שע"פ בכלל 'רובו בקדושה', עיי"ש.

[דורש מבקש]

גם לא. תעיין שוב בפמ"ג שכתב כך: ועיין מה שכתב בסק"ח וזה אינו כיון שיצא וכו' וזה קאי על מה שכתב המג"א שם בענין אסרו חג. ולא על ע"פ. ערב פסח אי"צ לטעם זו. הוא יוט בעצמו.

[אפשר]

גם לא. תעיין שוב בפמ"ג שכתב כך: ועיין מה שכתב בסק"ח וזה אינו כיון שיצא וכו' וזה קאי על מה שכתב המג"א שם בענין אסרו חג. ולא על ע"פ. ערב פסח אי"צ לטעם זו. הוא יוט בעצמו.

ז"ל הפמ"ג
ומה שכתב המ"א ערב פסח ואסרו חג, בב"י ליתא, עיין מה שכתב [המ"א] אות ח'. ואין צריך, דרובו בקדושה.

פשטות לשונו דקאי על שניהם, דאי"צ להם טעם אחר אלא 'רובו בקדושה', הוא דייק ולא כתב 'יצא', אלא כתב 'רובו בקדושה', והשו"ע הרב כבר הכניס את זה במג"א עצמו.

[דורש מבקש]

ואין צריך שכתב הפמ"ג קאי על מה שכתב המגא סק"ח שזה על אסרו חג. פשוט

[אפשר]

ואין צריך שכתב הפמ"ג קאי על מה שכתב המגא סק"ח שזה על אסרו חג. פשוט

מה כתוב בסק"ח, כתוב שם לדון אם באסרו חג מתענים, למעשה המג"א מסיק שהמנהג דאין מתענים! וא"כ למה צריך עוד טעמים, הרי ממילא אין מתענים, ואי אין מתענין אין אומרים תחנון.
וע"כ שכוונתו על שניהם דאי"צ לשום טעם אחר מלבד דרובו בקדושה.

[אפשר]

בכלל כמדומה שלא הבנת את דברי הפמ"ג, הוא בא ליישב קושיא, הבית יוסף כתב הטעם הזה של יצא רובו בקדושה, והוא לא מתייחס לע"פ ואסרו חג, והמג"א כן מתייחס, ולזה הקשה הפמ"ג, למה הב"י לא התייחס, וע"ז מתרץ כי לא צריך שום טעמים ותירוצים לגבי ע"פ ואסרו חג, כי ממילא הם בכלל עצם הטעם של רובו בקדושה. נמצא שעיקר דברי הפמ"ג מתייחסים בדייקא לנתינת טעם למה אין אומרים תנחון בע"פ! ולא לאסרו חג...

[מנצפך]

מעניין שלשים תירוצים, והתירוץ העיקרי חסר מן הספר, דעת המג"א והמשנ"ב, דאין אומרים תחנון בי"ג משום שיצא רובו של חודש בקדושה. כלומר שבאמת אין שום יחוס ומעלה בי"ג.

בפשטות, טעם המשנ"ב הוא כהחת"ס שאין אומרים תחנון כיון שהיה זה יו"ט של אחירע בן עינן כיון שאכל אז את שלמיו, שז"ל המשנ"ב ס"ק ז':

מפני ששנים עשר נשיאים הקריבו בשנים עשר ימים, וכל ימי הקרבן היה יום טוב שלו, וערב פסח,וימי הפסח גופא ואסרו חג, א"כ יצא וב החודש וכו'

ופשוט שמילים אלו מכוונות ליתן טעם ליום י"ג.

[אפשר]

מעניין שלשים תירוצים, והתירוץ העיקרי חסר מן הספר, דעת המג"א והמשנ"ב, דאין אומרים תחנון בי"ג משום שיצא רובו של חודש בקדושה. כלומר שבאמת אין שום יחוס ומעלה בי"ג.

בפשטות, טעם המשנ"ב הוא כהחת"ס שאין אומרים תחנון כיון שהיה זה יו"ט של אחירע בן עינן כיון שאכל אז את שלמיו, שז"ל המשנ"ב ס"ק ז':

מפני ששנים עשר נשיאים הקריבו בשנים עשר ימים, וכל ימי הקרבן היה יום טוב שלו, וערב פסח,וימי הפסח גופא ואסרו חג, א"כ יצא וב החודש וכו'

ופשוט שמילים אלו מכוונות ליתן טעם ליום י"ג.

פשוט שלא, הוא מתייחס רק לימי הקרבן, ולא ליום י"ג.