פורום אוצר החכמה

סבורני שאשכול כזה נחוץ

ובראש אעמיד נושא לדיון עקרוני, האם יש מקום לסוגיות בל תשחית וחסה תורה על ממונם של ישראל בערב פסח כאשר אנשים זורקים ללא חשבון מוצרי אכילה לפח אף שיתכן שניתן למוכרם לגוי ללא כל חשש

שאלה ראשונה: האם ראוי לזרוק קמח לפח? או שאפשר לכתחילה שבלכתחילה למכור לגוי?

האם מוצרים שמכילים גלוקוז צריך לזרוק?

האם זה נכון שכל מוצר שלא כתוב עליו שמכיל גלוטן חיטה או אזהרת אלרגנים מגלוטן אין בו חשש חמץ?

תודה רבה

הנה עלון שמצאתי
http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f7471873d11f.pdf

היא שיחתי כתב:[/b]שאלה ראשונה: האם ראוי לזרוק קמח לפח? או שאפשר לכתחילה שבלכתחילה למכור לגוי?


האם זה נכון שכל מוצר שלא כתוב עליו שמכיל גלוטן חיטה או אזהרת אלרגנים מגלוטן אין בו חשש חמץ?

תודה רבה

לגבי קמח, זה מאוד תלוי איך מייצרים כיום את הקמח, ואולי יש כאן מישהו שבקי ויודע איך עושים זאת? ויש בזה גם נפק"מ גם ללאחר הפסח אם צריך שיהא נטחן לאחר הפסח.

לגבי הגלוטן, לרוב כותבים את זה על מוצרים שנמצאים בסביבת מוצרים שיש בהם גלוטן במפעל או שמשתשים באותם מכונות, בשביל להישמר מתביעות שעלולות לצוץ אם יאכל מזה מישהו שרגיש לגלוטן וינזק, ולכן אי אפשר להביא ראיה ממה שכתוב שעלול להכיל.

לגבי קמח -

מדברי הרב יוסף זריצקי שליט"א (מומחה כשרות מפורסם):
"כתוב בשו"ע שבמידה ואין להשיג קמח כשר לפסח מותר לאפות מצות מקמח שבשוק. גם בזמן החזו"א, שהשרו את החיטה במים כדי לספוג לחות לפני הטחינה, החזו"א לא הכריע שקמח זה חמץ. כיום החיטה עוברת רק התזה לפני הטחינה, ואין לה את הסימנים של התורה, של חיטה חמוצה. לכן למי שנשאר קמח שלא יזרוק. כמובן שלא נשתמש בקמח בפסח, אבל אפשר להשאיר בארון ומי שחושש ימכור במכירת חמץ" (http://upload-community.kipa.co.il/322201239631.pdf; וראה גם http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f7471873d11f.pdf).

ב'מדריך הכשרות' של בד"צ העדה החרדית לפי שנתיים (לחג הפסח ולימות השנה, תש"ע, גליון ס, עמוד מד, פרק יג סעיף ד) כתבו:
"אף המחמירים שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח הנמכר לנכרי, יש להקל בקמח שנטחן מלפני פסח, שכן קמח רגיל אינו חמץ גמור, ואין בזה אלא משום חשש רחוק, ואין נזהרים להשתמש בהם כי אם בפסח, ולא לאחר הפסח". (ההדגשות שלי).

אז מי באמת מחמיר (מהפוסקים) בעניין קמח שנטחן לאחר הפסח? זו לא המצאה חדשה?

בסוף החוברת של זריצקי נאמר שיש חסידות אחת בלבד שמקפידה על כך. מי היא? (בעלז, ידוע לי שלא)

בכל אופן, הרב חיים כץ מחיפה קיים בשנה שעברה קו מידע בקול הלשון בו מסר מידע עדכני על מוצרים מאחר פסח, ושם גם הסביר מדוע יש להקפיד על קמח שנטחן אחר הפסח לפי המצב הנתון בימינו.

אקווה שמישהו יוכל להביא את דבריו כאן, או לחילופין לבאר לי את העניין בטוב טעם

המציאות כיום היא שהחיטים עוברות רחיצה ואח"כ שרייה במים במשך כמה שעות, מה שגורם להם להתנפח מאד, ודעת מרן הגריש"א שהוא חמץ גמור.

לייבל כתב:המציאות כיום היא שהחיטים עוברות רחיצה ואח"כ שרייה במים במשך כמה שעות, מה שגורם להם להתנפח מאד, ודעת מרן הגריש"א שהוא חמץ גמור.

האם זה ברור עובדתית? כי אני שמעתי מידע סותר אם זה שרייה כנ"ל, או רק התזה (כמו שהובא לעיל כאן).
אגב, אנחנו משתמשים כל השנה בקמח יבש, שלא עובר שום הרטבה כלל.

שמעתי מומחה לכשרות [איני מזכיר שמו משום שלא קבלתי ממנו רשות] דיש הרבה מוצרים שיש בהם מה שמוגדר ע"פ הלכה כחמץ אע"פ שאין בהם גלוטן. דוגמא מובהק לזה ויסקי ועוד משקאות חריפים [בעיקר המיוצרים בחו"ל] שאין בו גלוטן אע"פ שהוי חמץ.

עמקן כתב:שמעתי מומחה לכשרות [איני מזכיר שמו משום שלא קבלתי ממנו רשות] דיש הרבה מוצרים שיש בהם מה שמוגדר ע"פ הלכה כחמץ אע"פ שאין בהם גלוטן. דוגמא מובהק לזה ויסקי ועוד משקאות חריפים [בעיקר המיוצרים בחו"ל] שאין בו גלוטן אע"פ שהוי חמץ.

לא צריך להיות מומחה כל כך גדול. קיימות מצות ללא גלוטן, לחולי צליאק. במילים אחרות, ייתכן גם חמץ ללא גלוטן.

הקובץ של הר"י זריצקי הובא כבר בעבר כאן:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=27&t=8844#p79249

לייבל כתב:המציאות כיום היא שהחיטים עוברות רחיצה ואח"כ שרייה במים במשך כמה שעות, מה שגורם להם להתנפח מאד

זה ממש לא נכון. החיטה עוברת רחיצה מהירה, אם היתה מתנפחת לא היה ניתן לטחון אותה.

גריסים אפשר למכור? גריסים הם הם גרעיני החיטה שבקובץ? (אינני מייבין גדול בבישול...)

גריסים עברו קילוף וליטוש.

היא שיחתי כתב:בראש אעמיד נושא לדיון עקרוני, האם יש מקום לסוגיות בל תשחית וחסה תורה על ממונם של ישראל בערב פסח כאשר אנשים זורקים ללא חשבון מוצרי אכילה לפח אף שיתכן שניתן למוכרם לגוי ללא כל חשש

עיין בפסקי תשובות שהביא שאכן, יש פוסקים שכתבו שמי שיש לו חמץ טוב וראוי שאם לא הצליח להפטר ממנו עד יום י"ד, ישליכו או יבערו דווקא בזמן הביעור כי יש חשש של בל תשחית, שהרי עד זמן זה יכול לאוכלו ואינו מצווה עדיין לבערו מן העולם ולכן בזמן הביעור זוהי מצוותו ולכן בזמן כזה אינו עובר על בל תשחית.

היא שיחתי כתב:שאלה ראשונה: האם ראוי לזרוק קמח לפח? או שאפשר לכתחילה שבלכתחילה למכור לגוי?

בודאי שאסור לזרוק קמח כי אינו חמץ גמור. המושג קמח שנטחן אחר הפסח הוא: ה מ צ א ה. מה הועיל מבחינת החימוץ שנטחן אח"כ????
[זו לא פסיקה שלי אלא של פוסקים גדולים ומומחי כשרות. אני 'שנים' מתעניין בתחום]

היא שיחתי כתב:האם מוצרים שמכילים גלוקוז צריך לזרוק?

תלוי במנהג של אותו אחד, אם הוא מקפיד טוטאלית לא לסמוך על המכירה, אז יש לו עוד הרבה הרבה ממה לחשוש ויש עוד הרבה חומרי גלם חמץ שראוים לאכילה שהם יוצרו לפני הפסח ומעורבבים עם מוצרים שנאפים אחר הפסח, לכן חשוב לחשוב ע"ז.
מה גם שעוד ארבעה,חמשה חודשים כל החמץ שנמכר יוצא שוב למדפים. הילד שלי קבל ממתק מהחיידר בשבט דהאי שתא שהיה מכור משנה שעברה...

היא שיחתי כתב:האם זה נכון שכל מוצר שלא כתוב עליו שמכיל גלוטן חיטה או אזהרת אלרגנים מגלוטן אין בו חשש חמץ?

זה לא נכון, כי שיבולת שועל וכוסמין [לא קאשעא] הם מחמשת המינים והם מחמיצים ועושים מהם מצות ואלו הרגישים לגלוטן, יכולים לאכול דברים שנאפו ממינים אלו.

מקווה שהבהרתי את הענין עד היכן שיד כהה שלי מגעת.

קמח שנטחן אחר הפסח, הוא אכן המצאה, אבל מפני כורח המציאות.
פעם היה מספיק "נאפה אחר הפסח", כדי שמי שלא רוצה לאכול חמץ גמור שנמכר במכירת חמץ, יוכל להיות מרוצה. עד שהתברר, שיש מי שמכין את הבצק בערב פסח לפני זמן איסורו, ומקפיא אותו, כמובן מכר אותו לגוי בשטר מכירת חמץ אצל הרב כדין. במוצאי אחרון ש"פ הוא מוציא את הבצק הקפוא מפשיר אותו ואופה אותו, ומתהדר "נאפה אחר הפסח", והוא לא אמר אפילו לא מלה אחת של שקר!
לכן המציאו, נאפה מקמח שנטחן אחר הפסח.

לייטנר כתב:

עמקן כתב:שמעתי מומחה לכשרות [איני מזכיר שמו משום שלא קבלתי ממנו רשות] דיש הרבה מוצרים שיש בהם מה שמוגדר ע"פ הלכה כחמץ אע"פ שאין בהם גלוטן. דוגמא מובהק לזה ויסקי ועוד משקאות חריפים [בעיקר המיוצרים בחו"ל] שאין בו גלוטן אע"פ שהוי חמץ.

לא צריך להיות מומחה כל כך גדול. קיימות מצות ללא גלוטן, לחולי צליאק. במילים אחרות, ייתכן גם חמץ ללא גלוטן.

אני מסכים אבל היות שבקובץ של ר' יוסף זריצקי כתבו להדיא בעמוד הראשון: "במידה וישנה הצהרת יצרן על המוצר שאינו מכיל גלוטן, המוצר איננו חמץ, ואין צורך לבערו" רציתי לגבות עצמי ע"י מומחה.

אוהב אוצר תודה על התשובה המפורטת
לגבי טענתך על המוצרים שיוצאים למדפים חודשים לאחר הפסח עניתי באשכול סמוך

אוהב אוצר כתב:זה לא נכון, כי שיבולת שועל וכוסמין [לא קאשעא] הם מחמשת המינים והם מחמיצים ועושים מהם מצות ואלו הרגישים לגלוטן, יכולים לאכול דברים שנאפו ממינים אלו..

לא כל שבולת שועל- יש רק זן מסוים שאינו מכיל גלוטן.

מה עם הבשמים וכל מוצרי קוסמטיקה יש צד להחמיר

יש הרבה מוצרים של הכשר העדה חרדית שלא נותנים הכשר לפסח ורק הכשרים אחרים מכשירים גם בפסח האם הסיבה שהעדה חרדית לא נותנת הכשר מבחינה הלכתית או מסיבות אחרות

הבנתי שדעת הגרי"ש אלישיב ה' יאריך שנותיו בטוב ובנעימים דקמח דידן הוא חמץ גמור משום לתיתתו, האם יכול מישהו להפנות למקום שכתב כן?

עת לעשות לד' כתב:יש הרבה מוצרים של הכשר העדה חרדית שלא נותנים הכשר לפסח ורק הכשרים אחרים מכשירים גם בפסח האם הסיבה שהעדה חרדית לא נותנת הכשר מבחינה הלכתית או מסיבות אחרות

יש ויש, תלוי בהמוצר.

עת לעשות לד' כתב:מה עם הבשמים וכל מוצרי קוסמטיקה יש צד להחמיר

דעת רוב הפוסקים שלא, חוץ מהשפתון [אודם בלע"ז] שראוי שיהיה עם הכשר בגלל שהמפעלים עושים אותו עם טעם סביר למקרה שנכנס לתוך הפה.
לגבי בשמים, יש יותר מחמירים עקב האלכוהול. יש שמתירים בגלל שהוא דבר ראשון ספק שמא הוא מחיטה ודבר שני הוא 'מפוגל'

היא שיחתי כתב:הבנתי

לצערינו הרב, זו הבעיה שיש לנו עם שמועות מו"ר הגאון הגדול הקב"ה ירפאהו מהרה, צריך מקור ראשון כדי לעשות דברים למעשה שזו הוראה או שמועה מפיו.

עת לעשות לד' כתב:יש הרבה מוצרים של הכשר העדה חרדית שלא נותנים הכשר לפסח ורק הכשרים אחרים מכשירים גם בפסח האם הסיבה שהעדה חרדית לא נותנת הכשר מבחינה הלכתית או מסיבות אחרות

יש בזה כמה סיבות ולפני שאומר מדוע, צא ולמד וראה שכל שנה ושנה נוספים עוד מס' מוצרים בהכשרם, פעם הדבר היחיד היה חרוסת, עבר למיץ תפוזים, שוקולד, עד שנהיה גם לעוגיות
אשר מראיהן ממש קילורין לעינים והיה מספיק כבר בזה.

ראשית זה תלוי במנהגים, אם קטניות, הס מלהזכיר מלבד המטרנה.
ויש לפעמים מפעלים שההכשרה 'כבדה' עליהם ורוצים חיים קלים.
יש לדעת כי הרב לנדא הזקן זצ"ל היה נותן הכשר לפסח על מוצרים שהם לאוכלי קטניות בלבד. [אנא ראו הערה זו ללא כל קשר לתגובה]

עת לעשות לד' כתב:יש הרבה מוצרים של הכשר העדה חרדית שלא נותנים הכשר לפסח ורק הכשרים אחרים מכשירים גם בפסח האם הסיבה שהעדה חרדית לא נותנת הכשר מבחינה הלכתית או מסיבות אחרות

הנהגתם של העדה החרדית בעבר הייתה שהם נותנים הכשר רק לדברים הנזקקים ביותר לפסח, שהם בבחינת אוכל נפש, אך בשנים האחרונות הגדר הזה נפרץ במעת, כנראה בגלל התחרות העזה, והבנתם שהציבור צורך ודורש עוד מוצרים שבעבר היו בבחינת מותרות.

היא שיחתי כתב:הבנתי שדעת הגרי"ש אלישיב ה' יאריך שנותיו בטוב ובנעימים דקמח דידן הוא חמץ גמור משום לתיתתו, האם יכול מישהו להפנות למקום שכתב כן?

כך כותב הרב אפרתי בשמו.
פורסם ביתד של יום שלישי.

אוהב אוצר כתב:

עת לעשות לד' כתב:מה עם הבשמים וכל מוצרי קוסמטיקה יש צד להחמיר

דעת רוב הפוסקים שלא, חוץ מהשפתון [אודם בלע"ז] שראוי שיהיה עם הכשר בגלל שהמפעלים עושים אותו עם טעם סביר למקרה שנכנס לתוך הפה.
לגבי בשמים, יש יותר מחמירים עקב האלכוהול. יש שמתירים בגלל שהוא דבר ראשון ספק שמא הוא מחיטה ודבר שני הוא 'מפוגל'

לגבי האודם אפ' אם הטעם סביר השאילה אם החמץ המעורב בתוכו נפסל מאכילת כלב וכן לגבי בשמים
בנוגע למכתב של הרב זריצקי לגבי אבקות מרק התפרסם בשם רבנים אחרים שזה חמץ גמור ולאחר בירור אצל אחד מהרבנים שענה לי בהתחלה בתוקף שזה חמץ גמור ושמצוה למחות ברבנים המתירים הסכים דאין זה ברור ויתכן שהקמח (המעורב באבקה) באחד מהשלבים מחמיץ עי חומרים המעורבים אתו (לא היה ברור לו ככ מה הם החומרים ואחרי שאמרתי לא דאכ זה רק חימוץ מי פירות (שזו רק חומרא)אמר לי דיתכן שיש בזה גם מים בקיצור העסק מבולבל מישהו יודע דברים ברורים בנושא

בערוץ 7 נכתב:
"הרב זלמן מלמד שליט"א מוסר בשם הרב חגי בר גיורא שליט"א ממחלקת הכשרות של הרבנות הראשית, כי קמח הוא בחשש חמץ גמור, כיוון שמשרים את החיטים בין שש שעות לתשע שעות לפני הטחינה. על כן כל מי שנזהר מלמכור חמץ גמור עליו להימנע מלמכור קמח ולבערו. הודעת הרב בר גיורא נמסרה בשל מידע מוטעה למספר רבנים לפיו חיטים לא משרים במים לפני הטחינה."

היא שיחתי כתב:הבנתי שדעת הגרי"ש אלישיב ה' יאריך שנותיו בטוב ובנעימים דקמח דידן הוא חמץ גמור משום לתיתתו, האם יכול מישהו להפנות למקום שכתב כן?

לא זכינו

- אלו שמנים מותרים?
- האם פתיתי קוואקר לא מבושלים הם חמץ?

אוהב אוצר כתב:

עת לעשות לד' כתב:מה עם הבשמים וכל מוצרי קוסמטיקה יש צד להחמיר

דעת רוב הפוסקים שלא, חוץ מהשפתון [אודם בלע"ז] שראוי שיהיה עם הכשר בגלל שהמפעלים עושים אותו עם טעם סביר למקרה שנכנס לתוך הפה.
לגבי בשמים, יש יותר מחמירים עקב האלכוהול. יש שמתירים בגלל שהוא דבר ראשון ספק שמא הוא מחיטה ודבר שני הוא 'מפוגל'

ראה viewtopic.php?f=27&t=4551#p35202 ובהמשך הדברים

כאן עדכוני כשרות מהרבנות הראשית ויש על קמח וקוואקר
מכאן
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20130323&gil=201

האם העמילן ברוטב צ'ילי חמץ?

גילוי כתב:האם העמילן ברוטב צ'ילי חמץ?

גם אני כעת אוחז ברטבים...
יש כמה סוגי עמילנים מעובדים, יש כאלו שכשרים לפסח

האם פרוקטוז הוא כשר?

אודה למי שישיג רשימה של העמילנים הכשרים

אם יש למישהו איזו רשימה של מוצרי קוסמטיקה שניתן עליהם הכשר - אודה מאד אם יוכל להעלותם לכאן.

נשאלתי: האם כלים ח"פ מפיות ניר מנג'טים וכו' יש איזה מקום להחמיר להשתמש רק עם הכשר?

מה החשש?

בברכה המשולשת כתב:מה החשש?

מה שאני שמעתי - העמילן שבנייר. יש מישהו שיודע משהו על כך?