פורום אוצר החכמה

שח לי אח"מ משפירי קרתין, כי אמר לו אחד מן המדקדקים כי מקפיד הוא להתפלל מעריב מוקדם בימי ספית העומר משום תמימות. לתמיהת האח"מ הנ"ל, מה ענין לתמימות באמצע הספירה, שלח אותו אברך יקר למ"ב סי' תפ"ט ס"ק ב', שכתב שסופרים ספירת העומר קודם עלינו דכל מה דאפשר לאקדומי מקדמינן משום תמימות. ועתה ביקשני להעלות שאלתו בפני חו"ר פורום חשוב זה: היש יודע לבאר סברת המ"ב, או, טובה מזאת, להביא מקור לדבריו?

נ.ב. בדעתי עלתה לומר שכוונת המ"ב על היום הראשון לבד עלה קאי השו"ע שם, וכוונתו שאע"פ שבכל ימות הספירה סופרים אחר עלינו, ביום הראשון מקדימים משום תמימות. האם יתכן להניח שזה היה המנהג במקומו של המ"ב?

ועוד: לטעם זה, מדוע אין מקדימים הספירה לויהי נועם במו"ש?

עי' תוס' מנחות ס"ו ע"א ד"ה זכר למקדש.

אני התפלאתי על אותם שמאחרים בשבועות להתפלל מעריב כר"ת משום תמימות.
בשלמא מי שמקפיד כל השנה על ר"ת, ניחא. אבל אלו שבכל השנה אינם חוששים לשיטת ר"ת לענין חילול שבת, מהיכי תיתי להחמיר כר"ת לענין תמימות? האם זה לא תרתי דסתרי?

איסתרא בלגינא כתב:שח לי אח"מ משפירי קרתין, כי אמר לו אחד מן המדקדקים כי מקפיד הוא להתפלל מעריב מוקדם בימי ספית העומר משום תמימות. לתמיהת האח"מ הנ"ל, מה ענין לתמימות באמצע הספירה, שלח אותו אברך יקר למ"ב סי' תפ"ט ס"ק ב', שכתב שסופרים ספירת העומר קודם עלינו דכל מה דאפשר לאקדומי מקדמינן משום תמימות. ועתה ביקשני להעלות שאלתו בפני חו"ר פורום חשוב זה: היש יודע לבאר סברת המ"ב, או, טובה מזאת, להביא מקור לדבריו?
נ.ב. בדעתי עלתה לומר שכוונת המ"ב על היום הראשון לבד עלה קאי השו"ע שם, וכוונתו שאע"פ שבכל ימות הספירה סופרים אחר עלינו, ביום הראשון מקדימים משום תמימות. האם יתכן להניח שזה היה המנהג במקומו של המ"ב?
ועוד: לטעם זה, מדוע אין מקדימים הספירה לויהי נועם במו"ש?

חיפשתי באוצר, "תמימות עלינו" ומצאתי שכולם מדברים על זה.

איסתרא בלגינא כתב:שלח אותו אברך יקר למ"ב סי' תפ"ט ס"ק ב', שכתב שסופרים ספירת העומר קודם עלינו דכל מה דאפשר לאקדומי מקדמינן משום תמימות.

איני יודע אי משום תמימות, אבל יש מקומות שסופרים כל לילה לפני תפלת עלינו.

בס' נהר מצרים (הל' ספה"ע סי' כ"ה) כ' דהמנהג פה לספור אחר קדיש תתקבל, ולא אחר תפלת ערבית כולה , דלא כמנהג עיר קו"ת ירושלים ת"ו, ומנהגם יפה הוא, כי בעוה"ר פשתה המספחת שבאמירת עלינו הקהל יוצאים מביהכ"נ, ויש חששא טובא שישכחו את ספה"ע, אכן קודם תתקבל כל הקהל נמצאים שם, וכן מנהג נא אמון יע"א עכ"ד

המקור הוא הבית יוסף בשם האבודרהם, ומפורש יוצא שלא רק בלילה הראשון.
וז"ל הב"י כתב ה"ר דוד אבודרהם בליל מוצאי שבת נהגו לספור העומר אחר שאומרים סדר קדושה וקדיש תתקבל והטעם שאין סופרים מיד אחר הקדיש שאומר לאחר התפילה מפני שאותו קדיש אינו שלם אלא עד לעילא ואין לספור אלא אחר קדיש תתקבל כמו בשאר לילות. עכ"ל.

פלתי כתב:אני התפלאתי על אותם שמאחרים בשבועות להתפלל מעריב כר"ת משום תמימות.
בשלמא מי שמקפיד כל השנה על ר"ת, ניחא. אבל אלו שבכל השנה אינם חוששים לשיטת ר"ת לענין חילול שבת, מהיכי תיתי להחמיר כר"ת לענין תמימות? האם זה לא תרתי דסתרי?

איזה בעיא יש בזה אם הוא עושה כך? דבר טוב - לא?!

מלבב כתב:

פלתי כתב:אני התפלאתי על אותם שמאחרים בשבועות להתפלל מעריב כר"ת משום תמימות.
בשלמא מי שמקפיד כל השנה על ר"ת, ניחא. אבל אלו שבכל השנה אינם חוששים לשיטת ר"ת לענין חילול שבת, מהיכי תיתי להחמיר כר"ת לענין תמימות? האם זה לא תרתי דסתרי?

איזה בעיא יש בזה אם הוא עושה כך? דבר טוב - לא?!

ואם זה טוב, כדבריך כי בכל אופן יש לחוש לשיטת ר"ת, אז למה הוא נזכר היום ולא עושה כל כל השנה באיסור שבת החמור? אלא ע"כ מדלא חש לאיסור שבת, ס"ל דאין הלכה כר"ת מכל וכל ואפילו ספק לא הוי. על מה ולמה פתאום בספירת העומר ראה לחוש לשיטה זו?

אתה בטוח בטיעון הראשון שישנם המקפידים על זה ולא על זה??

כי אם אתה בטוח אז תשאלו אותם - למה?

ואני בטוח (כמעט במאה אחוז) שזה לא מגיע על רקע ר"ת, אלא על קישקוש אחר שיגידו לך (היינו סברות כרס).

אני חשבתי על עוד הערה בזה, לעניין התמימות ביום הספירה הראשון.

הלא כנראה מדברי הפוסקים [מו"ק בביאור הטור], בזמנם היו מתפללים ערבית מוקדם כהרגלם להתפלל מבעוד יום, ואז היו ספורים בדיוק בצאה"כ לשם התמימות, אולם כיום שמתפללים בין כה לאחר צאה"כ מנ"ל שיש עניין להקדים לכא' בין כה אין כאן "תמימות".

יש לי איזה הרהורי דברים בזה אולם ברצוני לשמוע קודם מה יאמרו על זה כאן החכמים?.

איסתרא בלגינא כתב:שח לי אח"מ משפירי קרתין, כי אמר לו אחד מן המדקדקים כי מקפיד הוא להתפלל מעריב מוקדם בימי ספית העומר משום תמימות. לתמיהת האח"מ הנ"ל, מה ענין לתמימות באמצע הספירה, שלח אותו אברך יקר למ"ב סי' תפ"ט ס"ק ב', שכתב שסופרים ספירת העומר קודם עלינו דכל מה דאפשר לאקדומי מקדמינן משום תמימות. ועתה ביקשני להעלות שאלתו בפני חו"ר פורום חשוב זה: היש יודע לבאר סברת המ"ב, או, טובה מזאת, להביא מקור לדבריו?

נ.ב. בדעתי עלתה לומר שכוונת המ"ב על היום הראשון לבד עלה קאי השו"ע שם, וכוונתו שאע"פ שבכל ימות הספירה סופרים אחר עלינו, ביום הראשון מקדימים משום תמימות. האם יתכן להניח שזה היה המנהג במקומו של המ"ב?

ועוד: לטעם זה, מדוע אין מקדימים הספירה לויהי נועם במו"ש?

לפי השיטות שכל יום הוי מצווה בפנ''ע אין שום חילוק בין היום הראשון לאידך

פרי יהושע כתב:אני חשבתי על עוד הערה בזה, לעניין התמימות ביום הספירה הראשון.

הלא כנראה מדברי הפוסקים [מו"ק בביאור הטור], בזמנם היו מתפללים ערבית מוקדם כהרגלם להתפלל מבעוד יום, ואז היו ספורים בדיוק בצאה"כ לשם התמימות, אולם כיום שמתפללים בין כה לאחר צאה"כ מנ"ל שיש עניין להקדים לכא' בין כה אין כאן "תמימות".

יש לי איזה הרהורי דברים בזה אולם ברצוני לשמוע קודם מה יאמרו על זה כאן החכמים?.

ביום הראשון תמיד התפללו אחר צאה"כ גם בזמנם מאחר ואין מתפללים תפילת ערבית של יו"ט בעוד יום.
(חוץ אם היום השני הוא שבת דאז יש מקילים בזה).

שבטיישראל כתב:

פרי יהושע כתב:אני חשבתי על עוד הערה בזה, לעניין התמימות ביום הספירה הראשון.

הלא כנראה מדברי הפוסקים [מו"ק בביאור הטור], בזמנם היו מתפללים ערבית מוקדם כהרגלם להתפלל מבעוד יום, ואז היו ספורים בדיוק בצאה"כ לשם התמימות, אולם כיום שמתפללים בין כה לאחר צאה"כ מנ"ל שיש עניין להקדים לכא' בין כה אין כאן "תמימות".

יש לי איזה הרהורי דברים בזה אולם ברצוני לשמוע קודם מה יאמרו על זה כאן החכמים?.

ביום הראשון תמיד התפללו אחר צאה"כ גם בזמנם מאחר ואין מתפללים תפילת ערבית של יו"ט בעוד יום.
(חוץ אם היום השני הוא שבת דאז יש מקילים בזה).

מדוע?,
עכ"פ כמדומני במור וקציעה בביאור דברי הטור נראה לא כך.
ואגב שמעתי שאחי המהרי"ל ועוד מדקדקים נהגו להקדים ספירה לערבית ביום הראשון מלשון הטור הנ"ל.
והרהורי דברים שאתי בעניין אולי עוד חזון למועד.