אבןטובה כתב:א] למעשה הוא אוכל עכשיו חולין והיכן נשחט החולין הזה ? בעזרה
ב] אחר זריקה לא שייך שאלה כדאיתא כריתות יג: תוד"ה ארבע.
אישתמיט ממני ד' התוס', וייש"כ.
[אבל לסברתי עפ"ד החזו"א, כבר משעת שחיטה ל"ש שאלה, ולכאו' נסתרת מד' התוס' דמשמע דבעי זריקה ג"כ - ויל"ע למה כתבו התוס' "
שנשחטו ונזרקו דמן"]
הלא סיבת האיסור הנאה דחולין בעזרה הוא בשחיטתו בעזרה, ואם בשעת שחיטתו הוא היה קדוש לקרבן, ודאי שלא חל איסור. א"כ גם אם אח"ז הוא ייהפך לחולין, לא ייאסר עוד בהנאה. וזה פשוט מאד.
אם נימא דבקדושת בדה"ב שנשחטה בעזרה ליכא איסור חולין בעזרה, [כמ"ש הרמב"ן בב"ב פ"א:, אולם התוס' שם לכאו' חולקים ואכ"מ], ושחט בדה"ב בעזרה ואח"כ פדאה [ואע"פ דקי"ל בדה"ב בעי העמדה והערכה, מ"מ איכא מ"ד בתמורה ל"ב. קדשי בדה"ב א"צ העמדה והערכה, או אפילו אי בעינן העמדה והערכה, שיטת התוס' במעילה ט"ו. דמהני העמדה והערכה מחיים], האם גם בזה תגיד שייאסר בהנאה, כי הוא אוכל חולין שלשעבר נשחטו בעזרה ?