בכל הש"ס נפוץ מאוד הביטוי על קדשים 'היו בכלל העמדה והערכה' (עיקר הסוגיא בתמורה לב: לג.) על איזה סוג של קדשים נאמרה הדין והצורך של העמדה והערכה לפדייה ומשום כן א"א לפדות קדשים שמתו.
מהו הפירוש על תיבת 'היו' בכלל העמדה והערכה בלשון עבר?
חיים שאול כתב:המכוון על בהמה שהוממה ויקרא כז יא
חיים שאול כתב:כמדומני זה לשון הדרשות,
כמו אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת
כך בהמה שהוממה היתה בכלל והעמיד הכהן ונתמעט מתה מאותה
מיללער כתב:חיים שאול כתב:כמדומני זה לשון הדרשות,
כמו אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת
כך בהמה שהוממה היתה בכלל והעמיד הכהן ונתמעט מתה מאותה
בכל מקום הכוונה שהיתה בכלל ויצאת, אבל כאן הרי לא מיירי מדבר שיצאו מכלל העמדה והערכה, אדרבא אלו דברים נכללים בכלל העמדה והערכה ולכן אי אפשר לפדות כשמתה שאין יכולים להעמידה ולהעריכה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים