מסכת ראש השנה - הערות וביאורים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מאי 19, 2014 4:19 pm

רש"י פי' שנבראו 'לדעתם' היינו ששאלם אם חפצים להבראות ואמרו הן, אולם מתוס' משמע שפירשו שנבראו 'בדעתם' (כענין שור בן יומו קרוי שור), וכן פי' הר"ח בפירוש "לדעתן נבראו, לא כדעת התינוקת אלא כדעת הגדולים" וכל זה נלמד מתיבת "צבאם" שדרשו חז"ל "צביונם".
אולם לדברי רש"י זה שנבראו בהסכמתם מנלן?

תורה תמימה · הודעהעל ידי **תורה תמימה** » ב' מאי 19, 2014 4:47 pm

מיללער כתב:רש"י פי' שנבראו 'לדעתם' היינו ששאלם אם חפצים להבראות ואמרו הן, אולם מתוס' משמע שפירשו שנבראו 'בדעתם' (כענין שור בן יומו קרוי שור), וכן פי' הר"ח בפירוש "לדעתן נבראו, לא כדעת התינוקת אלא כדעת הגדולים" וכל זה נלמד מתיבת "צבאם" שדרשו חז"ל "צביונם".
אולם לדברי רש"י זה שנבראו בהסכמתם מנלן?

מספר רב ייבי פרשת במדבר

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' מאי 19, 2014 4:50 pm

תודה רבה

שוב ראיתי שכן כתב גם בספר מנחם משיב נפש בשם החיד"א בספר פתח עינים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' מאי 20, 2014 5:01 am

ואם בדף י"א קיימינן, מי הוא בעל ההגה"ה שנדפסה מלמעלה בדף יא:?

יין המשמח · הודעהעל ידי **יין המשמח** » ג' מאי 20, 2014 5:12 am

ולכאורה צ"ע בזה,
שהרי רשי פירש עה"פ ויהי האדם לנפש חי' (בראשית ב, ז):
לנפש חיה - אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור:
והיינו, שבשאר הברואים אין דעה,
[ועל כן הוא לא יכל לפרש שדרך כוכב מיעקב הוא מלך, כמבואר בלקו"ש חי"ג לפ' בלק עיי"ש].
וכאן אומר שיש להם..

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' מאי 20, 2014 3:25 pm

יין המשמח כתב:ולכאורה צ"ע בזה,
שהרי רשי פירש עה"פ ויהי האדם לנפש חי' (בראשית ב, ז):
לנפש חיה - אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור:
והיינו, שבשאר הברואים אין דעה,
[ועל כן הוא לא יכל לפרש שדרך כוכב מיעקב הוא מלך, כמבואר בלקו"ש חי"ג לפ' בלק עיי"ש].
וכאן אומר שיש להם..

בפשטות יש בבע"ח דעת כלפי הדומם והצומח, אבל לגבי דעת האדם מובחר הברואים בוודאי שדעתם כלא נחשבו.

מה שנכון נכון

מיללער כתב:בפשטות יש בבע"ח דעת כלפי הדומם והצומח, אבל לגבי דעת האדם מובחר הברואים בוודאי שדעתם כלא נחשבו.

דעת הבהמות אינה מספקת כדי להשיב להקב"ה כן על שאלתו אם מסכימים שיבראם.
בגמרא כתוב כל מעשה בראשית ואצומח ודאי קאי, דהא נלמד לר"א מעץ פרי. וא"כ ה"ה דומם.
בעיקר הדברים אין הכונה כפשוטו ששאל ממש את הנבראים, ואת מי ישאל קודם שברא - אם חפצים להבראות. והכונה למלאך הממונה או כה"ג. וממילא לק"מ הנ"ל.

תורה תמימה · הודעהעל ידי **תורה תמימה** » ג' מאי 20, 2014 4:05 pm

מה שנכון נכון כתב:
מיללער כתב:בפשטות יש בבע"ח דעת כלפי הדומם והצומח, אבל לגבי דעת האדם מובחר הברואים בוודאי שדעתם כלא נחשבו.

דעת הבהמות אינה מספקת כדי להשיב להקב"ה כן על שאלתו אם מסכימים שיבראם.
בגמרא כתוב כל מעשה בראשית ואצומח ודאי קאי, דהא נלמד לר"א מעץ פרי. וא"כ ה"ה דומם.
בעיקר הדברים אין הכונה כפשוטו ששאל ממש את הנבראים, ואת מי ישאל קודם שברא - אם חפצים להבראות. והכונה למלאך הממונה או כה"ג. וממילא לק"מ הנ"ל.

אכן מה שנכון נכון וכיון בזה להרבה מחברים שכתבו כן

מה שנכון נכון

תורה תמימה כתב:הרבה מחברים כתבו כן

כעת מצאתי בתשובת הגאונים כמ"ש.

תשובות הגאונים - הרכבי סימן שפג [בשע"ת קמד יוחס לרב האיי].

ושש'. הא דאמ' ר' יהושע בן לוי כל מעשי בראשית בקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו. ואשכחן בפירושי הגאונים זק"ל שאמ' הקב"ה לכל בריה ממעשה בראשית היאך אתה רוצה שאבראך והוא אומר כך וכך והוא בוראו לצביונו. כלום יש בו ממש קודם שיברא שיהא לו צביון. ילמד' אדו'. [דף קצח] פירוש זה דאשכחתון אין אנו יודעין אותו ולא סבירא לנא וקושיא דאקשית ליה איתיה. ואפילו למאן דאמ' מן הפילסופין כי המינין שלבעלי חיים יש להם משלים ודמות דיוקני כמין חותם למטבעות שישנם בחכמת המקום אע"פ שדברים רחוקים בעצמן הן ורחוקים מדברי חכמי ישראל אין למשלות ההם צביונות לפיכך אלו דברים בטלין הן. ויש שפרשו שכל מין ומין מבעלי חיים ברא המקום כמוהו ברקיע ממין המלאכים הרוחנים ואמר להן היאך אתה רוצה שאברא כמוך בעולם והיאך אתה רוצה שתא דמותך בעולם ולדעתו בראו ולצביונו. ושאנו אומ' דר' יהושע בן לוי הכי קאמ' לצביונן ולדעתן שלעכשו שצפה הקב"ה וגלוי לפניו כשיבראו מה תהי דעתן וצביונן ולפיהו בראן ועכשו אחר שנבראו אנו אומ' כי דעתן וצביונן שהיא עכשו למה נבראו מאז...זה הוא לישאנא דרבואתא:

ובספר העיקרים מאמר ב פכ"ב כתב כאפשרות השלישית.

והוא יתברך הקנה אל כל הנמצאות השלמות הראוי והנאות והמועיל להם, כמו שאמרו ז"ל כל מעשה בראשית לדעתן נבראו בצביונן נבראו בקומתן נבראו, רוצה לומר כי כשברא הקדוש ברוך הוא הנבראים חנן להם היופי והקומה והשלמות מה שהוא טוב ונאות להם, וזהו בצביונן ובקומתן, שאלו על דרך משל היו נשאלין אם ירצו להיות נמצאים באותו התואר, רוצה לומר בזה היופי והקומה והשלמות הנמצא להם, היו מתרצים להבראות, וזהו לדעתן נבראו.

מה שנכון נכון

יש להעיר דבאדם נמנו וגמרו שנוח לו שלא נברא יותר משנברא. [אך בפנים יפות כתב שהיינו לאחר חטא אדה"ר. ועוי"ל].

בברכה המשולשת

יש על כך גם בדברי מרן הגרי"מ חרל"פ במי מרום- מעייני הישועה שבמעשה בראשית היה שייך צלם אלוקים בכל מדרגות הבריאה ואז זה ניטל (מלבד א"י)

סכינא חריפא · הודעהעל ידי **סכינא חריפא** » ש' מאי 24, 2014 9:16 pm

ר"ה דף ט"ז א'

'מני מתני' לא ר"מ ולא ר' יהודה ולא ר' יוסי ולא ר' נתן דתניא הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר"ה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג נידונין על המים ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום שנאמר (איוב ז) ותפקדנו לבקרים רבי נתן אומר אדם נידון בכל שעה שנא' (איוב ז) לרגעים תבחננו

ובפשוטו אף אם אדם נידון בכל יום או בכל שעה אין בזה סתירה לדין המסוים של ראש השנה אלא שכוונת הגמ' דמתניתין דלא כר"י ור"נ היינו שהם כתבו את דבריהם כהמשך לדברי ר"מ ור' יהודה וממילא גם הם ע"כ ס"ל או כר"י או כר"מ.
אכן בירושלמי על אתר איתא 'ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב וכו' דלא כר' יוסי', ומשמע של"י אין דין מיוחד כלל בר"ה וצ"ע.

אנונימי · הודעהעל ידי **אנונימי** » ב' מאי 26, 2014 8:37 am

איני יודע איזה גירסא בירושלמי נזדמנה לפניך, מ"מ בספרים דידן איתא 'ובריות בו יפקדו דלא כר' יוסי דאמר יחיד נידון בכל יום', והיינו שיש בר"ה דין כללי על המדינות ולא על היחידים, והנה בעיקר הדברים כבר נפלה בזה פלוגתא בין הראבי"ה לזקנו ראב"ן, עיין שו"ת ראבי"ה סימן תקל"ח.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' יוני 02, 2014 2:53 pm

עפירש"י שדוד המלך נמשל ללבנה, ומעיר המהרצ"ח בהגהותיו שמזה בא לנו הנוסח בקידוש החודש "דוד מלך ישראל חי וקיים - סימן טוב" ועיי"ש שפי' בזה ירושלמי מעניין בסנהדרין פרק א'.

ובדבריו יש להוסיף שמעולם היה גזירת המלכות על קידוש החודש והיו צריכים לעשותה ברמזים וסימנים, ומש"ה שלח ליה רבי לר' חייא ל'עין טב' רמז למקום שלא ישלוט בה עינם הרע של המלכות וכל' הירושלמי בסנהדרין "שבית רבי נכנסו לעבר השנה בלוד ונכנסה בהן 'עין הרע' עקרוה וכו"

מה שנכון נכון

ע"ע עיקר הדבר בבה"ל סימן תכו ס"ב ד"ה ונוהגין מהפר"ח.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' יוני 03, 2014 4:13 pm

משונה פרק זו פרק ג' ראוהו בית דין שהמשנה ראשונה (כה:) שייכת לדיני קידוש החודש שדנו בה בב' פרקים הראשונים, ומהמשנה השנייה (כו.) ולהלן מתחלת דיני שופר, ולמה לא חילק רבינו הקדוש שפרק הג' יתחיל בהמשנה של כל השופרות כשרים?

וראיתי שהתפא"י נתקשה בזה ובלשונו "הרבה נצטערתי להבין חמה סכינא חריפה פסקה למשנה זאת וכו'" ועיי"ש שנדחק

האם יש הסבר נכון בזה בספרי המפרשים?

מה שנכון נכון

משניות הפותחות פרק בשעה שאמורות היו לחתום את הפרק שלפניהן.pdf: (110.24 KiB) הורד 442 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' יוני 03, 2014 6:30 pm

תודה רבה - מאמר מקיף עם הרבה מ"מ על אף שהקושיא במקומה עומדת אחרי ככלות הכל.

פורטל הדף היומי

ראה גם בפורטל הדף היומי:

http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/ ... -sFile.pdf

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' יוני 06, 2014 3:05 pm

הגר"א קרול כתב ש'דוד מלך ישראל חי וקים' בגימ' 'ראש חודש'.

מה שנכון נכון

לייטנר כתב:הגר"א קרול כתב ש'דוד מלך ישראל חי וקים' בגימ' 'ראש חודש'.

מובא כבר בשערי אפרים שער י סל"ו בפתחי שערים בשם בעל ברית כהנת עולם, וכתב ע"ז השע"א "והוא פלאי".

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' יוני 06, 2014 6:17 pm

מה שנכון נכון כתב:
לייטנר כתב:הגר"א קרול כתב ש'דוד מלך ישראל חי וקים' בגימ' 'ראש חודש'.

מובא כבר בשערי אפרים שער י סל"ו בפתחי שערים בשם בעל ברית כהנת עולם, וכתב ע"ז השע"א "והוא פלאי".

ייש"כ

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' יוני 12, 2014 4:18 pm

למסקנת הגמ' תקנת ר"א בקיסרי היה שתקיעת שופר בר"ה יהיה תשר"ת תש"ת תר"ת כיון דמספקי ליה אי גנוחי גנח או ילילו יליל, והא דלא יצא מן הספק בתשר"ת לחודיה הוא משום "דמפסקא תרועה בין שברים לתקועה" או להיפך.

ולהלן בעמוד ב' פסקינן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ולא חיישינן להפסק בין התקיעה להשברים או התרועה? האם מוכח מזה שרבי אבהו חולק על רבי יוחנן והברייתא בזה, או שתיקן רק משום שלכתחילה כו"ע מודי שצריכין התקיעות והתרועות להיות בתכיפות?

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' יוני 12, 2014 6:35 pm

כן הקשו הראשונים. ר"ת (מובא בר"ן על הרי"ף) סובר שכוונת הגמרא שלא ראוי לתקן לכתחילה באופן של הפסק, לצאת שי' ר' יהודה. הרמב"ן בדרשה לר"ה, ועוד ראשונים, כ' שהפסק של קול פסול חמור יותר משהיית זמן

בברכה המשולשת

ויעויין עוד בתשובת רב האי גאון באוצה"ג על אתר

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ה' יוני 12, 2014 11:58 pm

ברזילי כתב:כן הקשו הראשונים. הרמב"ן בדרשה לר"ה, ועוד ראשונים, כ' שהפסק של קול פסול חמור יותר משהיית זמן

וכי אין זה פשוט?
האם יש מי שלומד מדין ט/ת בט שעות שאפשר גם לדבר ולאכול בין התקיעות ואין זה הפסק? הרי אין חולק על הלימוד מוהעברת שצריך תקיעה לפני התרועה ותקיעה לאחריה, וכי אין לך דבר בעולם שמהווה הפסק?

ואם דיבור מפסיק, מסתבר שתקיעה ג"כ.

מה שנכון נכון

לא הבנתי, אכן דבור בין התקיעות ל"ה הפסק. ראה מ"ב תקפח,ו ותקצב,יג.

עושה חדשות

ראש השנה לב.

וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע וכו' דברי רבי יוחנן בן נורי וכו'
אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות - למה הוא מזכיר? - למה הוא מזכיר? רחמנא אמר אידכר! - אלא: למה עשר? - לימא תשע, דהואיל ואשתני - אשתני.

כבר עמדו על כך שדברי הגמ' לפי פשטן מחוסרים ביאור. וכי מה יש בפסוק העשירי שהוא תלוי בדוקא בתקיעות.

ויש שכ' בזה ביאורים נפלאים ע"ד פלפול ודרוש, עי' הג' חת"ס וצל"ח וכו' וכן בס' קובץ על הרמב"ם, מעשה רוקח על המשניות, שם משמואל, ועוד.

ויש שפי' את דברי הגמ' באופן הקרוב יותר לפשט, (עי' פחד יצחק, הערות הגריש"א, ועוד), אבל לכאו' אי"ז מתיישב בלש' הגמ' "הואיל ואשתני אשתני".

אולי בכל זאת יש בידי מי לבאר הגמ' באופן מרווח.

עושה חדשות

ולחיבת הענין אעתיק דבר נפלא שכ' מהר"י ברונא בענין נוסח הברכה על קריאת 'איכה', ז"ל -

ויש אומרים לקרא מגילת איכה, והמנהג שיאמר על מקרא מגילה דמ"ש ברכה זו מברכת מגילה ממש, וי"א שיש לשנות לפי שנשתנה עלן סדרי בראשית נשתנו ברכותיה דהכי אשכחן גבי ברכות של ר"ה.

דרופתקי דאורייתא

מבואר בגמרא כי התבואה נידונת פעמיים, על הזריעה ועל הקצירה, על הזריעה בפסח הקודם לזריעה, ועל הקצירה בפסח שלפני הקצירה.

מה הדין תבואה שמזדרז לקצור אותה לפני פסח, כגון עומר, האם היא נידונת בפסח הקודם גם על הזריעה וגם על הקצירה?

האם יש מי שדיבר בזה?

דרופתקי דאורייתא

תנן במתני'

בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נידונין על המים.

בגמרא

מני מתני'?... לא רבי יהודה... רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים....
וכי תימא לעולם רבי יהודה היא, וכי קתני מתניתין אגזר דין - אי הכי, קשיא אדם!

פרש"י, קשיא אדם, דתני מתניתין בראש השנה, ורבי יהודה ביום הכפורים אמר.

אמר רבא: האי תנא דבי רבי ישמעאל היא. דתנא דבי רבי ישמעאל: בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים. וכי קתני מתניתין - אתחלת דין.

ואינני מבין פשט גמרא, הרי אם הגמרא מעמידה המשנה כתנא דבי רבי ישמעאל, ו"כי קתני מתני' אתחילת דין", הרי שיש להעמיד המשנה גם אליבא דרבי יהודה, ומאי קשיא קושית הגמרא "קשיא אדם"

והפלא הגדול שחיפשתי ולא מצאתי גם מי שעורר על שהתעורר בשאלה פשוטה זו, מה שמביאני לחשוב שיש לי כאן טעות בפשט ממש,
אודה למי שיעמידני על האמת.

לפי ר' יהודה אי אפשר להעמיד שהמשנה מדברת על תחילת דין כי תחילת דין לתבואה הוא בר"ה ובמשנה כתוב בפסח ולר' יהודה אז רק גמר דין. וכן בכולם חוץ מאדם.

דרופתקי דאורייתא

אני מבין שאם כבר הוצאנו את המשנה מידי פשוטה, נחלק ונאמר שאדם איירי בתחילת דין, ותבואה בגמ"ד.

אולם לכאו' אין מוצא לפרש דברי הגמרא אם לא שנפרש שהגמרא לא רוצה להדחק לחלק את המשנה לכמה חלקים.

ולפי זה מה השאלה שהגמרא שואלת "קשיא אדם" הגם שהייתה הגמרא צריכה לשאול, "קשיא תבואה..." וגם להוסיף ולהקשות מאדם (כי עדיין לא נודע לנו התירוץ שבמסקנא דהיינו תחילת דין), אבל עכ"פ לא להקשות דוקא מאדם.

הטעם הוא, כי ס"ד דגמרא דאה"נ דברי רבי יהודה בכולהו בגמ"ד, אלא ש"קשיא אדם" שא"א לפרש דהיינו גמ"ד, דבזה ודאי אתחילת דין.

איברא, דאדהכי מצאתי בירושלמי כאן שאכן מעמיד את המשנה כרבי יהודה ! [ולא מקשה על זה כלל].

מתני' כמאן דאמר כולהם נידונין בר"ה, וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו. דתנינן ובחג נידונין על המים.

וזה שיטת רבי יהודה.

ובהכרח דהירושלמי לא היה קשה לו קושיא זו, דקשיא אדם, ובאמת מפרש דכיון דחילקנו והצאנו המשנה מידי פשוטה, דאדם קאי אתחילת דין, ולא כפשטו גמ"ד, אז תפרש בשאר הדברים ההיפך, דהם גמ"ד בפסח וכו', ותחילת דינם בר"ה.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' נובמבר 03, 2019 5:50 pm

תורה תמימה כתב:
מיללער כתב:רש"י פי' שנבראו 'לדעתם' היינו ששאלם אם חפצים להבראות ואמרו הן, אולם מתוס' משמע שפירשו שנבראו 'בדעתם' (כענין שור בן יומו קרוי שור), וכן פי' הר"ח בפירוש "לדעתן נבראו, לא כדעת התינוקת אלא כדעת הגדולים" וכל זה נלמד מתיבת "צבאם" שדרשו חז"ל "צביונם".
אולם לדברי רש"י זה שנבראו בהסכמתם מנלן?

מספר רב ייבי פרשת במדבר

ברש"י עה"ת (בראשית א, כה) ויעש. תקנם בצביונם, בתיקונן ובקומתן.
החליף כאן על דברי ריב"ל שאמר לקומתן, לדעתן ולצביונן - ותחת לדעתן כתב בתיקונן . והשפתי חכמים על אתר פירוש על צביונן כמו מה שהובא לעיל מהחיד"א ורב ייבי שהוא מלשון צבי וחמיד - ובאמת כיון שרש"י כתב שם שנבראו בתיקונן, מסתבר אכן שבצביונן פירושה שנבראו לרצונם, אולם אין זה כדברי רש"י בגמרא שפירוש כן על לדעתם, ועל צביונם פירוש שנבראו בטעמם ובדפוסם הראוי להם.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' ספטמבר 23, 2021 12:11 am

כיצד משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכים, וקנים, ועצי שמן, ונעורת של פשתן, וכורכן במשיחה, למה צריך לספר לנו כל זה, ולמה לא אמר רק שעולה בראש ההר ומצית את האור ומעלה ומוריד ומוליך ומביא, עד שהוא רואה חבירו עושה כן בראש ההר השני. למה יש צורך לומר לנו איך עושים משואה?

מחולת המחנים

לכאורה יש לעיין גם למה פירטה המשנה את כל המקומות שהיו משיאין משואות, ואולי אפשר לומר שלעתיד לבוא כאשר יחזרו לקדש על פי הראיה, ישיאו משואות בקידוש החודש כדי שידעו הרחוקים, ועל כן צריכים לדעת כיצד משיאין משואות, וכמו שפירש הברטנורא "וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן - כל אלו מרבים שלהבת".
ואולי יש לדקדק מהרמב"ם שהעתיק משנה זו בספרו (פ"ג מהל' קידוש החודש ה"ח) שדין זה נוהג גם לעתיד לבוא.

תלמוד_ישן · הודעהעל ידי **תלמוד_ישן** » ה' ספטמבר 23, 2021 7:41 am

מחולת המחנים כתב:לכאורה יש לעיין גם למה פירטה המשנה את כל המקומות שהיו משיאין משואות, ואולי אפשר לומר שלעתיד לבוא כאשר יחזרו לקדש על פי הראיה, ישיאו משואות בקידוש החודש כדי שידעו הרחוקים, ועל כן צריכים לדעת כיצד משיאין משואות.
ואולי יש לדקדק מהרמב"ם שהעתיק משנה זו בספרו (פ"ג מהל' קידוש החודש ה"ח) שדין זה נוהג גם לעתיד לבוא.

לכאורה קשה לומר שלעתיד יודיעו לגולה שקידשו את החודש ע"י משואות. מי יהיה בגולה? ועוד, כיום יש לנו אמצעים יותר מהירים משלוחים או משואות (כמו אי-מייל).

אהרן תאומים

מז"ט לכל המסיימים מסכת ביצה
ב.נשאלה (כאן ונמחק כנראה בטעות) שאילה מדוע נכתב הלשון במשנה "כדברי"בית וכו' ולא דברי כרוב המקומות, אמנם במקומות שתנא אחר מביא כדברי זה ברור וכן כשנאמר עשה כדברי, וכפי שעולה בסוגיא בדף י"ד שר"ע נהג כדברי וכו' ורבן גמליאל עשה כדברי, וע"כ יתכן שלא הועברה לרבי מסדר המשניות מחלוקת מפורשת שלהם בענין זה, אלא אותם מסורות על רבי עקיבא ורבן גמליאל,
שוב ראיתי שהובא במקום אחר שהרב הנזיר הראה לשינוי לשון זה בפסחים שבמשנה אחת נכתבו שני הלשונות ויישב כעין זה, ואני מצרף כאן

94079.pdf: (562.33 KiB) הורד 152 פעמים

עוד יש להוסיף דלתירוץ רב אשי בדף ח ע"א מסתדר מצוין

דף של ספינה

הון עשיר:
כדברי ב"ש. מדלא תנן דברי ב"ש אלא כדברי, צ"ל דלא בפירוש אמר כן, אלא מכלל דבריו למדנו דהכי ס"ל

תלמוד_ישן

אהרן תאומים כתב:מז"ט לכל המסיימים מסכת ביצה
ב.נשאלה (כאן ונמחק כנראה בטעות) שאילה מדוע נכתב הלשון במשנה "כדברי"בית וכו' ולא דברי כרוב המקומות

זכורני שהגר"א דיבר בזה. ע' שדה אליהו

פורום אוצר החכמה

מי מחובר