מה הפשט "ודברך אמת וקיים לעד"?

[קנין דעת]

מהו אותו דברך אמת עלום? או אולי הכוונה בכלליות?

[מעט דבש]

הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף יב עמוד ב

זה שאומרים בתפלה ודברך אמת וקים לעד פירושו למדנו מדברי אגדה וכך היא לעולם ה' דברך נצב בשמים קיים דברך כשם שהתקנת עם אדם כשם שדנת אותו ברחמים כך אתה תרחם הדורות הבאים אחריו לעולם לא כך גזרת על אדם כי ביום אכלך ממנו מות תמות אמר להם ושמא פרשתי יום שיש לך יום משלי אמרתי היום אני נותן לו תשע מאות ושלשים שנה ומניח לתולדותיו שבעים שנה לפיכך אמר דוד רבון העולמים אילמלא שדנת אדם הראשון בשעה שאכל מן האילן לא חיה אפילו שעה אחת והתקנת עמו ברחמים כך התקנת עמי שאתה דן את בניו ברחמים:

ועיין בשיח יצחק בסידור הגר"א שתמה איך יתפרש בברכת ההפטרה, ופירש באופ"א.
ועיין גם בקונטרס 'עבודת התפילה'.

[עושה חדשות]

למנהגינו גם בברכת ההפטרה וגם בקידוש מוסיפים את הפיסקה "ודברך אמת וקיים לעד", לכאו' בלי שייכות לענין שקדם לו, ומשמע א"כ שהענין הוא משום דבעי' סמוך לחתימה מעין החתימה, ומשום מה(?) מלך על כל הארץ הוא מענינא דדברך אמת וקיים לעד. וראה בתורת חיים חולין כו: שהעיר דאי"ז מענינא דהחתימה עי"ש.
(אמנם בשכנה"ג סי' רפד כ' "ובי"ט אומר ומועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו, כדי שיהא מעין החתימה סמוך לחתימה. משאת בנימין סימן צ"ו. ואין כן מנהגינו. אבל בהפטרה דר"ה וי"ה אנו נוהגין לומר, ודברך מלכינו אמת וקיים לעד, כדי שיהיה סמוך לחתימה מעין החתימה, כמ"ש במנהגים שהביא משאת בנימין סימן הנזכר").
ויש לציין את נוסח חלק מהראש' (ובימינו הספרדים) "ודברך מלכנו אמת וקיים לעד", אמנם בדרכ"מ וב"ח בסי' תקפב הביאו מהגהת המנהגים לא לומר כן. ויש להעיר עוד מנידון הראש' על הוספת פיסקה זו גם ביוהכ"פ, ואולי תלוי בכל הנוסח אי אמרי' 'מלוך' ביוהכ"פ וכו'. (עי' א"ר תריט,טו).

ועכ"פ אי"ז מתיישב עם מש"כ הראש' בפירוש פיסקה זו. וכמובא לעיל פירוש הר"ן (כעי"ז במחז"ו וסידור רש"י וס' המנהיג הרוקח וכו'), כפי שתמה ע"ז בשיח יצחק. ועוד מצינו פירושים בראשונים, וכדלהלן, ואף הם לא מתיישבים בברכת הקידוש וההפטרה, וצ"ע איך מתקיים שם מעין החתימה כלפי הא דחתמינן מלך על כל הארץ. ולכאו' צ"ל דכיון דקי"ל לכלול מלכויות בקדושת היום, א"כ הכל עולה לענין אחד, וקדושת היום היא מענינא דמלך על כל הארץ.

ז"ל ס' המנהגות (לוניל) - "ותקנו לומר ודברך אמת וקיים לעד בקדושה ובתפלה משום דבראש השנה נעקד יצחק ונשבע לאברהם שיברך זרעו יותר מכל הגוים וגירש את שער אויבינו לכך אומ' כך שיקים דברו".
ובאבודרהם כ' - "ובעל משמרת המועדות כתב טעם אחר כי מפני שאנו אומרים למעלה מזה מלוך על כל העולם בכבודך וכו' עד ומלכותו בכל משלה על זה אמר ודברך אמת וקיים לעד שהבטחתנו כך בעתידת הגאולה כמו שכתוב והיתה לה' המלוכה ונאמר והיה ה' למלך על כל הארץ וגו'. וכתב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' וגו'. הרי שהבטחתנו על זה בכמה מקומות ולכך אנו מבקשים שיאמת אותה הבטחה שהבטיחנו כי דברו אמת וקיים לעד. וזה שחותמין אחר כך בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון על שם כי מלך על כל הארץ אלהים".

ובאמת בארחו"ח הל' ר"ה (וכ"ה בכלבו והובא ביתה יוסף שם) כ' - "ודברך אמת וקיים לעד וכו' וכן אומר בקדוש היום וכתב הר' נתן ז"ל ולפי שזהו תפלה לא היה אומר אותה לא בקדוש ולא בברכות של הפטרה לפי שאינם של הודאה וכך היה קדושו אשר בחר בנו וכו' עד ותתן לנו וכו' עד זכר ליציא' מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים וזכרון תרועה באהבה וברצון הנחלתנו בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון עכ"ל".

אשמח בהוספות.

[ונתנו ידידים]

יישר כח גדול על כל הנ"ל, אחד מהסיבות העיקריות שנכנסתי לפורום הלילה היה בשביל זה לברר פשר המילים של ודברך אמת וקיים לעד על מה קאי ובפרט בקידוש, ואני מתקשה בזה כבר הרבה שנים.
ואוסיף מדילי מה שנראה לי בזה בסיעתא דשמיא.
והוא דכיון דראש השנה הוא יום הרת עולם ובו תנשא מלכותיך, וב דברים אלו קשורים זה בזה, ומכיון דבדבר ה שמים נעשו, לכן אומרים שדברך דהיינו אותו דבר ה' שנברא בו שמים וארץ הוא אמת וקיים לעד, ועי"ז מלכותו קיימת לעד.
אמנם לא הבנתי בקידוש איך נכנס, ומכיון שהבאת דברי ראשונים שהוא לסיים מעין החתימה מובן היטב שמסיימים מלך על כל הארץ.

[דרומי]

ע"פ סוד הדברים מבוארים כפתור ופרח.

[ונתנו ידידים]

בבקשה תגלה לנו הסוד

[לבי במערב]

הסוד

מסד"ה 'אתם נצבים' עת"ר (הנחה ב'):

סה''מ עת''ר (מהדו''ח) ע' תקכא.png (130.66 KiB) נצפה 345 פעמים

[ועד"ז בכ"מ].

[עושה חדשות]

שהבאת דברי ראשונים שהוא לסיים מעין החתימה מובן היטב שמסיימים מלך על כל הארץ.

לא מצאתי בראש' סברא זו ביחס לברכת ההפטרה והקידוש, אלא רק במשאת בנימין ושכנה"ג כמובא לעיל.
עכ"פ למנהג אשכנז שביוהכ"פ לא מזכירים בתפילה ודברך אמת וכו' אלא רק בברכת ההפטרה, משמע ודאי שזהו הטעם.

בפחד יצחק ר"ה יש מאמר לבאר למה בקשת 'וטהר ליבנו' הנהוגה בכל שויו"ט בסתמא, בר"ה ויוהכ"פ יש בה תוספת טעם, בר"ה "כי אתה אלוקים אמת", וביו"כ "כי אתה סלחן לישראל", עי"ש. אבל התעוררתי לשאול האם זהו פשוטן של דברים שנתינת הטעם הנ"ל היא על בקשת וטהר ליבנו, או שבפשטות זה חוזר על הבקשה שבתחילת הברכה, מלוך על כל העולם, או מחול לעוונותינו? לכאו' יש להוכיח כדברי הרב הוטנר ממה שבשבת מוסיפים והנחילנו וכו' דוקא לפני בקשת וטהר ליבנו, אבל שמא יש לזה טעם אחר.

[ונתנו ידידים]

שהבאת דברי ראשונים שהוא לסיים מעין החתימה מובן היטב שמסיימים מלך על כל הארץ.

1. לא מצאתי בראש' סברא זו ביחס לברכת ההפטרה והקידוש, אלא רק במשאת בנימין ושכנה"ג כמובא לעיל.
2. עכ"פ למנהג אשכנז שביוהכ"פ לא מזכירים בתפילה ודברך אמת וכו' אלא רק בברכת ההפטרה, משמע ודאי שזהו הטעם.

3. בפחד יצחק ר"ה יש מאמר לבאר למה בקשת 'וטהר ליבנו' הנהוגה בכל שויו"ט בסתמא, בר"ה ויוהכ"פ יש בה תוספת טעם, בר"ה "כי אתה אלוקים אמת", וביו"כ "כי אתה סלחן לישראל", עי"ש. אבל התעוררתי לשאול האם זהו פשוטן של דברים שנתינת הטעם הנ"ל היא על בקשת וטהר ליבנו, או שבפשטות זה חוזר על הבקשה שבתחילת הברכה, מלוך על כל העולם, או מחול לעוונותינו? לכאו' יש להוכיח כדברי הרב הוטנר ממה שבשבת מוסיפים והנחילנו וכו' דוקא לפני בקשת וטהר ליבנו, אבל שמא יש לזה טעם אחר.

1. אמת לא דייקתי היטב. ולהעיר שלא כל כך הבנתי את דברי הר"ן דמה בכך שדן אדם הראשון ביום זה וגם לעתיד יעשה כן מ"מ מהו דברך איזה דיבור וכן מהו אמת וקיים לעד הרי בזה שהוא עושה את זה שוב אין זה מקיימו לעד.
2. דוקא טעם הר"ן מתאים לומר גם ביום כיפור כי הרי הוא מלך מוחל וסולח.
3. יתכן לצרף ב הנקודות כי קיום מלכותו הוא בזה שיטהר את לבבינו וכיון שהוא סולח ומוחל יטהר את לבבינו.