פורום אוצר החכמה

בדברי חז"ל ובספרי הקדמונים מצינו שני קווים כליים לר"ה ותפילותיו:

א) 'שתמליכוני עליכם'. המלכת המלך. וסביב נקודה זו רבות בספרות המחשבה. ובנקודה זו עוסקים חלקים גודלים מתפילות היום.

ב) בקשת צרכיו לשנה טובה, וגם בזה עוסקים רבות-רבות מהתפילות, ודומה כי סביב נקודה זו מתמקדים כיום במוסדות החינוך.

ולכא' צ"ע: הרי אם עיקר היום זה המלכת המלך, הרי ראוי לנו שנשכח על עצמנו ועל צרכנו, ובוודאי על צרכנו הגשמיים, ונתמקד בעיקר במלך ובקיום רצונו, ולא במה אשנו צריכים. ואיך יודגשו שני הקווים כאחד ביום אחד?

אודה למי שימציא לי ביאור בזה. (וכמובן זהו נפק"מ למעשה, ליחס לר"ה הקרב ובא...).

שנה טובה.

הדברים עתיקים ונשתברו על כך קולמוסין רבים,
באופן כללי ההסבר הוא שראש השנה הוא אכן יום התחדשות הבריאה והכתרת המלוכה ובאמת לא צריך לשים דגש בבקשת צרכים (ובפרט שאף שיש בזה גריעותא וסכנה כמו דאי' בזוהר המפורסם גבי מעשה דהאשה השונמית) אלא להתפלל במבט מרומם על מלכות ה' ולעבוד על חיזוק הקשר והאהבה בין ישראל לאביהם שבשמים.
החילוק בין שתי הגישות הוא כמו החילוק בין אדם שבא למכולת עם רשימת קניות חודשית ארוכה מאוד ומתחיל להקריא למוכר אני צריך את זה וצריך את זה ומתחשבן עם המוכר לבין בנו של המוכר שנכנס מתי שרוצה במהלך החודש והאבא נותן לו בשמחה כל מה שרוצה,
אם אתה מחפש ספרים בשביל להעמיק בנושא אתה יכול לעי' למשל בנתיבות שלום ח"ב מאמר ראשון על ראש השנה (ועוד הרבה ספרים)

א"כ ממ"נ מדוע חלקים רבים של תפילת ראש השנה מכילים בדיוק בקשות כאלו, ובהרחבה? (בייחוד בפיוטים וכו').
ומדוע בראשונים מצינו אריכות גדולה בנקודה זו של בקשת צרכיו בר"ה?

ראה ביאורו (המופלא, אם יורשה לי) של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בנושא זה (לקוטי שיחות חלק י"ט, ראש השנה - ו' תשרי (נדפס בלה"ק ב'אוצר לקוטי שיחות' ח"ג, ר"ה)):

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=304

ראה דבריו הנפלאים של החת"ס, תורת משה פר' נצבים:

הרב בן הרב כתב:א"כ ממ"נ מדוע חלקים רבים של תפילת ראש השנה מכילים בדיוק בקשות כאלו, ובהרחבה? (בייחוד בפיוטים וכו').

אם תשים לב תראה שבתפילות שחיברו אנשי כנסת הגדולה שהם בעצם מורים לנו את מהות החג לא מוזכר אפי' פעם אחת בקשת צרכים אלא רק עניין המלכת ה' ומלכיות זכרונות שופרות (וזכרנו לחיים וכו' וכן הפיוטים אינו מעיקר התפילה ונתחברו בדורות מאוחרים יותר ואם לא אמרם אינו חוזר)
דבר זה מלמד אותנו בעצם על המשקל שיש לתת לעניין המלכת ה' מול עניין בקשת הצרכים

אם מבקש את צרכיו לשם שמים אין זה סותר כלל להמלכת ה' עליו, אלא אדרבא רוצה לעבוד את המלך בדרגה גבוהה בלא מפריעים ועם כל הכלים שיסייעו לו ולמה שלא יבקש את הכלים האלו?
למשל אדם שחולה גם יכול לעבוד את ה' אבל הוא אנוס לגבי כמה וכמה דברים ולא יכול לעשות , אדם זה בא בר''ה וממליך את ה' וגם מבקש רפואה כדי ליוכל לעבוד את ה' בצורה מלאה וללא אונסים, וכן על זה הדרך בכל בקשה ובקשה.

רחמים כתב:אם מבקש את צרכיו לשם שמים אין זה סותר כלל להמלכת ה' עליו, אלא אדרבא רוצה לעבוד את המלך בדרגה גבוהה בלא מפריעים ועם כל הכלים שיסייעו לו ולמה שלא יבקש את הכלים האלו?
למשל אדם שחולה גם יכול לעבוד את ה' אבל הוא אנוס לגבי כמה וכמה דברים ולא יכול לעשות , אדם זה בא בר''ה וממליך את ה' וגם מבקש רפואה כדי ליוכל לעבוד את ה' בצורה מלאה וללא אונסים, וכן על זה הדרך בכל בקשה ובקשה.

ברוך שכיוונת (במידת מה) לדברי הלקו"ש שנסמן לעיל.
וכמאמר הידוע: "כשהולכים בדרך סלולה, פוגשים אנשים"..

הנני מצרף כאן קובץ מהרהורי ליבי שהעלתי על הכתב, כמדומני שיש בזה כדי פתרון לכל הנושא, ואף יותר מכך.

ראיתי פעם שב"אש קודש" לאדמו"ר מפיסצנעא, מפרש שעצם בקשת הצרכים - כולל הגשמיות. הוא המלכת הבורא שהרי בבקשתיו אלו הוא אומר באופן הכי פשוט שאם לא הבורא אין לו שום דבר ושהכל ממנו. וכי לאו המלכת הבורא הוא.
וודאי שיש דרגות יותר גבהות אך כל אחד לפי מדרגתו.

שני מאמרים קצרים שקיבלתי במייל ממחבר מאד מקורי.

יישר כח ר' קראקובער.

אכן תגליות מדהימות.

ואגב, הרש"י ביבמות על חנה גם לא ידוע כ"כ,
ובאמת ברש"י על אתר בר"ה יא לא מבוארת נקודה זו של שמיעת התפילה דייקא.

ואולי זהו מהלך נוסף ליישב את הקושיא הידועה, מה מיוחד בפקידות אלו,
הרי הקב"ה פוקד כל יצורי קדם בראש השנה,
אלא שכאן היתה כנראה 'שמיעת תפילה של ראש השנה, ואולי אין זה זכיה של כל אחד, ודוק.

בקובץ שהועלה כאן לעיל, טען הכותב שאין שום מניעה להתפלל ולבקש בקשות פרטיות בר"ה.
וזה היות ובדק ומצא בשורש הדברים בספר תיקוני זוה"ק, וראה ששם מדובר על יוהכ"פ דוקא, ולא על יום ר"ה. ומתפלא כ"כ היאך נשתרשה הטעות וכו' וכו' וכו'. ראה שם.

ואני בער, אינני מבין בנסתרות, אבל את דברי תיקו"ז הנ"ל שמעו רובם מדרשתו של הרש"ש ז"ל, ושם מבואר בהדיא שכך גורס בתיקו"ז "ר"ה ויוהכ"פ", ע"ש. ובכל כה"ג בודאי שדבריו ז"ל יותר מוסמכים. בפרט שהועתק אצל כולם בשתיקה כהודאה.

והמעיין בדרשת הרש"ש שם יראה בזה טעמא דמילתא שלא לבקש בקשות פרטיות. עש"ב. (דרשת הרש"ש הועתקה גם בספר פלא יועץ ערך ראש השנה ועוד ועוד).

ועל עיקר ראייתו מלשון רש"י יבמות סד: וז"ל: "שהקב"ה פוקד העקרות לשמוע תפלתן בר"ה וגוזר עליהן הריון". ועוד מרחיב ע"ש.

ראשית, מקושיא לא מוציאים כזו מסקנא. נגד כל גדולי האחרונים.

שנית, לפו"ר י"ל דחשיבא תפלה על רוחניות, כיון שהייתה עקרה, כיון שמי שאין לו בנים חשוב כמת וכו' וכו'.

ועוד, שאם חז"ל למדו מחנה תפלת ר"ה, בברכות כט., הרי שהתפלה שלפנינו שמבואר שאינה בקשות פרטיות כמובן, [אילולי הוספת הגאונים בג' ראשונות ואחרונות, וגם בזה פירשו באו"א]. ואם כן י"ל שתפלת חנה הייתה מלכויות, ועי"ז בא זכרונה לטובה, ע"י עצם התפלה, עי' היטב ר"ה י סע"ב, ורש"י שם (נד' יא רע"א) ואכמ"ל

ויש עוד לחפש בזה באחרונים.

ספר עבודת ישראל - לראש השנה
"אשר לפי זה בארנו הדרך הנכון לכל אדם להתפלל ביום ראשון דראש השנה עיקר על תיקון הנשמה ועל עסקי עבודת הש"י שזה פנימיות העולמות. וביום השני להתפלל על צרכיו בני חיי ומזוני ולהשפיע לכל ישראל."

לא עת האסף. אבל בכ"ז.

אחרי שבהתחלה נדהמתי מהתגליות כביכול, קצת בדקתי, והתברר לי כמה פרטים:

א' הגירסא בתיקו"ז כנראה לא ברורה, בקדושת לוי ועו"ס מופיע על ריש כל שתא.
וכל ספרי חסידות מאריכים בזה, ראה אור המאיר ותפארת שלמה ושפ"א ושם משמואל בשם האבנ"ז,
וכולם מדברים גם על ראש השנה.

ב' האופי של תפילת ראש השנה שאינה על בקשות פרטיות אלא על מלכות שמים,
כתוב באריכות בנפש החיים שער ב' פרקים יא יב.

ג' את ענין תפילת חנה עצמה הוא מבאר שלא התפללה על צער עצמה אלא על צער השכינה, יעו"ש היטב.

ד' נוסח ובכן תן פחדך וכו' לא בהכרח שנתקן ע"י הגאונים, ראיתי מובא שבזוה"ק בשלח איתא שזה בכלל 'תקיעתא דרב',
וכן מצאתי להדיא בתשובות הגאונים תשובה של רב האי גאון שזה מתקיעתא דרב.
(אף שבירושלמי ומדרשים תקיעתא דרב מופיע ברכות מלכויות זכרונות ושופרות).

ה' בקיצור, כפי שכבר העירו, אין כאן כדי דחיה של כל המקובל.

הנה תגובת כותב המאמר

בעל נוטר הכרמים כתב: לא עת האסף. אבל בכ"ז.

אחרי שבהתחלה נדהמתי מהתגליות כביכול, קצת בדקתי, והתברר לי כמה פרטים:

א' הגירסא בתיקו"ז כנראה לא ברורה, בקדושת לוי ועו"ס מופיע על ריש כל שתא.
וכל ספרי חסידות מאריכים בזה, ראה אור המאיר ותפארת שלמה ושפ"א ושם משמואל בשם האבנ"ז,
וכולם מדברים גם על ראש השנה.

אף אם הגירסא היא ראש השנה ויוה"כ, טענתי במקומה עומדת לגמרי. שהרי בודאי מתפללים ביום הכיפורים על סליחה ומחילה, א"כ בודאי אין כוונתו לשלול תפילות אלו, אלא לומר שאי אפשר בלי לחזור בתשובה ולהתפלל גם על מלכות הקב"ה.

ב' האופי של תפילת ראש השנה שאינה על בקשות פרטיות אלא על מלכות שמים,
כתוב באריכות בנפש החיים שער ב' פרקים יא יב.

נפש החיים שם אינו מדבר על ראש השנה אלא על תפילה של כל השנה. שאין זה דרגה ראויה לכוון על עצמנו אלא על צער השכינה וכדומה. עיין שם אריכות דבריו.

וזה עולה היטב עם דברי הזוהר שאינו מדבר על ר"ה בפרט, אלא על יוה"כ או שניהם, והוא טוען שיש לאדם לכוון גם על צער השכינה.

מה שניסו להוציא מכאן יסוד מיוחד לאופי של ר"ה שתפילות פרטיות אינם ראוים בו, הוא פשוט אינו נכון. לא בזוהר ולא בנפש החיים.

מי שבדרגה שכל תפילתיו הם למען שמו תמיד, אכן שימשיך להתפלל כך בר"ה. ומי שלא הגיע לידי כך, שיבקש על עצמו בר"ה ברפט שהוא יום מיוחד לתפילה.


ג' את ענין תפילת חנה עצמה הוא מבאר שלא התפללה על צער עצמה אלא על צער השכינה, יעו"ש היטב.

ד' נוסח ובכן תן פחדך וכו' לא בהכרח שנתקן ע"י הגאונים, ראיתי מובא שבזוה"ק בשלח איתא שזה בכלל 'תקיעתא דרב',
וכן מצאתי להדיא בתשובות הגאונים תשובה של רב האי גאון שזה מתקיעתא דרב.
(אף שבירושלמי ומדרשים תקיעתא דרב מופיע ברכות מלכויות זכרונות ושופרות).

לא הבנת דברי. לא הזכרתי כלל את הקטע של בכן תן פחדך", דיברתי על הקטע של "מלוך על כל העולם כולו בכבודך" שאנו אומרים בקדושת היום. שהיא סוף ברכת מלכיות במוסף.

והבאתי מפסקי ריא"ז, שמה שמזכירים קטע זה בכל התפילות בקדושת היום היא תקנת הגאונים, וכן הבאתי מסדר רב עמרם שאומרים כן גם ביוה"כ.

ה' בקיצור, כפי שכבר העירו, אין כאן כדי דחיה של כל המקובל.

זה ממש לא "כל מקובל". בדור האחרון ממש קיבלו דברי הזוהר המוטעים פירסום רב, אבל מאז ומעולם היה ידוע שהאדם מתפלל על עצמו בר"ה. והפוסקים דבו על כך וכתבו שאפשר וראוי לעשות כן.

עיקר הענין, לענ"ד, הוא שהנפש החיים מדבר שם להדיא על תפילת ראש השנה, יעו"ש בפרק יב בהתחלה, וכך גם בספרי החסידות שהבאתי.
אצלי זה ה'מקובל'.

בענין ההנהגה למעשה, ידוע דברי הגרי"ס המובאים בכתבי הסבא מקלם שמי שלא מתפלל על חייו ועל חיי וצרכי משפחתו עושה שקר בנפשו,
והרי הכל עומד לו מנגד ונראה כאילו אינו מאמין.

וכבר ידועים בזה דברי מו"ר הגרש"א בספר אהל רחל והובאו גם בשערי הימים הנוראים של הרב טשזנר ובעוד מקומות,
שמזה ומזה אל תנח ידך, יעו"ש, ותמצית הענין שיש רגעים בראש השנה שניתן להתרומם לבקש על מלכות שמים
ולהתפלל 'נפש החיים דיג'.

לענין הנידון לעיל האם בקשת 'מלוך' מאפיינת את ר"ה בדוקא,
יש לציין שבנוסח הארץ-ישראלי כן מתפללים בכל תפילות שלושת הרגלים (ולא רק במוסף); גלה כבוד מלכותך, מלוך על ישראל עמך מהרה, הופע והנשא עלינו לעיני כל חי, ויאמרו מעשיך ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.
אמנם עדיין י"ל דשאני בקשת "מלוך על כל העולם כולו", ובקשת "הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך".