ערבות - זן אמריקאי

[מוטוש]

פעם ראשונה שמצרף תמונות..
תמונות של (עץ) ערבה בוכיה, שצילמתי מקודם:

כיון שבתמונות עסקינן, אעלה גם ערבה בוכיה משלי

צירפת את זה קודם!
אך אצלי התמונות יותר חדות!

[ידידיה]

לא זוכר שצרפתי כבר.
מ"מ קבל את התנצלותי
מחקתי

[אור החכמה]

בענין דומה, בזכרוני לפני כעשרים שנה מצאתי ערבה גמורה שגדלו בין ענפיה ועליה עלוה הדומה לצורת צמר, [כמדומני בישוב טירת יהודה נזדמנה לי], ובאתי עם דוגמא מזה למרן הגר"ח גריינימן זיע"א, ושאלתיו שלכאורה יש כאן ערבה מורכבת, והאם כשר בכה"ג. ולא היה ניחא לו לפוסלה אם בענף הנצרך לא מעורב כלום. אמנם איני זוכר בבירור אם קצת הסתייג ממנה.

[מעט דבש]

בזכרוני לפני כעשרים שנה מצאתי ערבה גמורה שגדלו בין ענפיה ועליה עלוה הדומה לצורת צמר, [כמדומני בישוב טירת יהודה נזדמנה לי],

האם לא היתה זו 'השיטה המכחילה'?
ראה עליה כאן (ופשיטא ליה שם שאין זו מין ערבה כלל).

השיטה המכחילה - דומה לערבה.jpg (70.01 KiB) נצפה 8320 פעמים

[מוטוש]

הערבות הקודמות (בתמונות פה.) נפלו העלים.
אז החלפתי לערבת בבל (בוכיה.)
שאגב, עץ הערבה הבוכיה הזה (שהבאתי תמונות ממנו.)
לא גודל ליד מים...

[בן אדם]

הלבלוב מושפע בדרך כלל מכמות המים שליד העץ, ולכן כשיש הרבה מים (בדרך כלל ליד נחלים, כי חלק מהמגדלים חסים על המים שעולים כסף), במרבית העלים יש לבלוב, לא רק בעלים רכים.
מעולם לא עקבתי אחרי עצי ערבה, אבל ד"ר מ' כסלו כתב מאמר על ערבות, ובתו"ד מבואר לא ככה.
בדר"כ לבלוב, מלבד שהוא יפה (אינני יודע אם זה הידור), מורה שאיננו נקטם. אף שבאבחנה פשוטה בדר"כ אפשר לראות על בד ערבה אם אינו קטום, גם כשאינו לבלוב.
יפה?!?!
ברור שעלה רך וצעיר נוטה מהר יותר לכמוש, אבל גם החזקים יותר כמשים יחסית תוך שלושה ימים, גם כשהם טריים.
הבעיה בערבות עם לבלוב, שעוד בתוך השקית ניילון זה ככה, ברגע שמוציאים אותן מהשקית הן נופלות.

לא יודע מה כתב הד"ר הר' כסליו. אני יודע מה אני רואה בעץ הגדול של שכני ומהנסיון שלו. כשהוא משקה את העץ היטב באב ובאלול, יש הרבה לבלובים בענפים גדולים, ולא רק בזעירים צעירים. וכך הוא גם אמר לי.
על טעם וריח לא מתווכחים בפרט בזמן קורונה..
כבר אמרתי שהניילונים זה ערבות בנות כמה ימים לכל הפחות, בטמפרטורות לא נאותות, ולשדם כבר נאכל לפי שפתחת את השקית..

אתה צודק, לא דייקתי.
ד"ר כסליו מדבר מעצי הערבות הרגילים בטבע שאין משקים אותו, שבחודשי החורף ימי הגשמים עת שהנחלים זורמים, אז הוא זמן שהערבות מלבלבים ופורחים, וכאשר מגיע חודשי הקיץ, אז ענפי הערות מפסיקים ללבלב ומתחזקים ונהיים קשים.
אכן אם נמשיך את ימי החורף לתוך ימות הקיץ להשקותם במים באופן מלאכותי, אזי הם ימשיכו לבלבל ולפרוח כמו בימי החורף.

אעתיק דבריו:

בדורותינו נוהגים רבים לנענע בסוכות ערבות ' לבלוּב', היינו ענף בצמיחה. כלומר, במקום לנענע ענפי ערבה המסמלים את סוף השנה ואת בית הגידול המיוחד של שולי גדות הנחלים ההולך ומתייבש במשך הקיץ וזקוק לתפילת הגשם, נוטלים ענפים בצמיחה. ערבות 'לבלוב' מגדלים ע"י השקיה סדירה הגורמת לצמיחה ממושכת של הענפים.

אתמול נפל ברעיוני מחשבה נוספת.
הרי יש מחלוקת הראשונים (וכן בפוסקים) בפסול של אתרוג הירוק, האם מחמת שלא גמר פירא, או בגלל שאינו הדר. ולכאורה בשלמא אם הוא לא גמר פירא מובן, כי כל זמן שהאתרוג לא הצהיב עדיין האתרוג לא נגמר בישולו, אבל למה אתרוג הירוק פחות הדר מאתרוג הצהוב.
ולכאורה צ"ל, דהא בהא תליא, שכיוון שאתרוג שנגמר בישולו שראוי לאכילה - צבעו צהוב, אזי זהו צבע האתרוג, וכל פרי שחסר מהצבע שלו, אינו הדר.
וא"כ, אולי ניתן לדמות, שגם ערבה, כל זמן שעוד לא נגמר בישולה, ועדיין באמצע הפרחתה, ואינה עומדת יפה וחזק, וכל עליה נופלות לצדדים, אזי חסר מעיקר צורתו והדרותו של הערבה.

[נהר שלום]

לחביטת ערבות מביאים לנו בד"כ ערבות גדולות יותר בהם אין את בעיית נשירת העלים, השנה יש עליהם הכשר של בד"ץ חניכי הישיבות הגר"מ גרוס, האם זה הנקרא כאן ערבה ישראלית?

[קו ירוק]

הרי יש מחלוקת הראשונים (וכן בפוסקים) בפסול של אתרוג הירוק, האם מחמת שלא גמר פירא, או בגלל שאינו הדר. ולכאורה בשלמא אם הוא לא גמר פירא מובן, כי כל זמן שהאתרוג לא הצהיב עדיין האתרוג לא נגמר בישולו, אבל למה אתרוג הירוק פחות הדר מאתרוג הצהוב.
ולכאורה צ"ל, דהא בהא תליא, שכיוון שאתרוג שנגמר בישולו שראוי לאכילה - צבעו צהוב, אזי זהו צבע האתרוג, וכל פרי שחסר מהצבע שלו, אינו הדר.
וא"כ, אולי ניתן לדמות, שגם ערבה, כל זמן שעוד לא נגמר בישולה, ועדיין באמצע הפרחתה, ואינה עומדת יפה וחזק, וכל עליה נופלות לצדדים, אזי חסר מעיקר צורתו והדרותו של הערבה.

איננו יודעים מהו אתרוג הראוי לאכילה, אבל נניח שצבע אתרוג הבשל הוא הנכון, אין זה קשור לערבה שלא שייך בה אכילה, והיא כצורתה רק צריך שתהיה ארוכה כשיעור.

קניתי כעת ערבות להושענא טריים, גם הענפים הרכים היוצאים מהבד הגדול אינם 'נופלים'.

לענ"ד ככל שזה אינו מין 'נופל' ל"ש חסרון במה שהוא חלש ונופל אחרי ואקום. כ"ש שאין לזה קשר לנפרצו עליו.

[בן אדם]

א. כנראה שלא הובנתי. יש שתי חיסרונות באתרוג הירוק, א' שהתורה אמרה "פרי עץ הדר", וכל שלא נגמר בישולו עדיין לאו שם "פרי" עליו. ב' שיטת שאר הראשונים (וכן פסק הב"ח להלכה) שאתרוג הירוק אינו הדר. ובעצם כן מבואר בהו"א בגמרא בריש לולב הגזול, אלא שהגמ' מסיק שאפילו לר"י דלית ליה הדר גם פסול משום דלאו גמר פירא.
השאלה הנשאלת היא על הטעם השני שיש כאן חיסרון בהדר, למה ירוק פחות "הדר" מצהוב, איזה חיסרון יש בצבע הירוק, האם יש חיסרון הדר בלולב ובהדס בגלל שהם ירוקים כעשבי השדה?!
ולכאורה הביאור בזה, שכל פרי יש את הצבע שלו, כשם שהרימון אדום, והעגבנייה כתום, כך צבע האתרוג היא צהוב, ולכן ככל שאינו בצבעו הנכון והמתאים הראוי לו, יש בזה חיסרון של הדר.
אם כנים הדברים, אזי כשם ששינוי מראה נחשב חיסרון בהדר, אולי גם שינוי המבנה שלו גם כן, אם המבנה של ערבה שכבר נגמרה גידולו זה שהוא עומד חזק ויפה ואינו נופל ונוטה ומלבלב, א"כ כל שעדיין לא נגמר גידולו יהיה חיסרון בהדר.
איני אומר להלכה ולמעשה, אלא כנקודה למחשבה.

ב. אשמח לשמוע היכן ניתן להשיג ערבות כאלו, האם מדובר בערבות שעדיין באמצע לבלובן ופריחתן? או כאלו שכבר נגמרו גידולן?

ג. נפרצו עליו, זו מציאות, כל שהעלים נוטים למטה, פסולה. כך מבואר ברי"ף וברמב"ם, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך. ראה בפירוש המשניות, שהרמב"ם צייר תמונה להבחין בין "נפרדו" שכשר, ל"נפרצו" שפסול, שנפרדו למרות שהעלים נפרדו מהשדרה, עדיין העלים עומדים לכיוון גידולם למעלה, לעומת זאת נפרצו שהעלים נופלים למטה. וכמו שהעיר החזון איש שיש לבדוק גם בערבות שהרבה פעמים העלים נופלים למטה.

[חיים שאול]

זה האמריקאי? (רואים טוב יותר בהגדלת התמונה)

[בן אדם]

זה האמריקאי? (רואים טוב יותר בהגדלת התמונה)

כן

אפשר הסבר לתמונה?

[קו ירוק]

באמת נראה עלה משונה.
אבל זה לא אומר שאינה ערבה. רק צפצפה שעליה עגולין פסולה.

[בן אדם]

באמת נראה עלה משונה.
אבל זה לא אומר שאינה ערבה. רק צפצפה שעליה עגולין פסולה.

שונה ממה? מהזן המסוים שאתה רגיל אליו!
האמריקאים שבאים לארץ אומרים אותו דבר על הזן המקומי...

[קו ירוק]

כן, אנו גרים בארץ (וזה מזכיר עלה הרדוף), ואני מניח שערבה בניו יורק לא דומה לשל פלורידה גם.. כך שזו ערבה די נדירה ולא רגילה. תפוצה מסחרית איננה תפוצה.
מעבר לכך חז"ל אמרו שהערבה דומה לשפתיים. עלי הערבה המשובחים בארץ דומים לשפתיים. זה פחות. מסתיים באופן לא שפיצי כל כך, אלא דומה לעגול.

[חיים שאול]

זה האמריקאי? (רואים טוב יותר בהגדלת התמונה)

כן

אפשר הסבר לתמונה?

זה מלפני כמה שנים בביקור חג בסוכתו של מרן הגרד"ל שליט"א, מישהו שלח לו את זה מאמריקה והוא התלהב מאד כי בזה העלים עומדים ישר ולא נופלים (ותמיד היה דוחף כמעט את כל הערבות בקוישקלעך)

[אברך]

יש בקרית ספר איזה אדם מבוגר ת"ח חוצניץ שמגדל כאלו ערבות כבר הרבה שנים, ולפני כמה שנים כשראיתי אותו נוטל אותם בפעם הראשונה, הייתי בטוח שלא נטל ד' מינים מימיו, לא היה לי כל ספק שזה טעות גמורה, וזה פסול.
אולם... לאחר קריאת כל האשכול אני מגלה את בורותי שאכן אנו בני אר"י לא הורגלנו לכך, אבל בחו"ל זה רגיל.
עיקר מטרתי בכתיבת הערה זו, להראות שזה כל כך שונה וכמעט קשה לשייך אותם לזן אחד ושם אחד.

זה כמו הירדוף שיש לו סימני הדס גמורים, אבל אינו דומה כלל להדס, כך לפחות חשבתי עד שראיתי אשכול זה.

[בן אדם]

מעבר לכך חז"ל אמרו שהערבה דומה לשפתיים. עלי הערבה המשובחים בארץ דומים לשפתיים. זה פחות. מסתיים באופן לא שפיצי כל כך, אלא דומה לעגול.

מעניין, כי אני חשבתי בדיוק הפוך.
חשבתי שהערבה הזו דומה לשפתיים, אבל עלי הערבה בארץ מאוד ארוכים, ועוד לא מצאתי שפתיים ארוכים כל כך...
אגב, זה כן מסתיים די שפיצי, בכלל לא עגול, בתמונה קשה להבחין לפי הזווית שצולם.

[נהר שלום]

אכן עלי הערבה האמריקאית בכלל לא עגולים, התמונה לא בסדר [עד שבתחילה אפילו חשבתי שאני לא יודע מה זה ערבות אמריקאיות]

במטותא אולי מישהו יכול להעלות תמונה של ערבה ישראלית

[ליטוואק פון בודאפעסט]

יש בקרית ספר איזה אדם מבוגר ת"ח חוצניץ שמגדל כאלו ערבות כבר הרבה שנים, ולפני כמה שנים כשראיתי אותו נוטל אותם בפעם הראשונה, הייתי בטוח שלא נטל ד' מינים מימיו, לא היה לי כל ספק שזה טעות גמורה, וזה פסול.
אולם... לאחר קריאת כל האשכול אני מגלה את בורותי שאכן אנו בני אר"י לא הורגלנו לכך, אבל בחו"ל זה רגיל.
עיקר מטרתי בכתיבת הערה זו, להראות שזה כל כך שונה וכמעט קשה לשייך אותם לזן אחד ושם אחד.

זה כמו הירדוף שיש לו סימני הדס גמורים, אבל אינו דומה כלל להדס, כך לפחות חשבתי עד שראיתי אשכול זה.

אם אתה מתכוין להגאון ר' מאיר פוזנא שליט"א מחבר כמה ספרים חשובים מאד בענייני מקואות וזמנים, המתגורר לע"ע בקרית ספר, אז הערבות שלו הם לא הזן האמירקאי, אלא הזן שהזכרתי למעלה שאהד הגאון ר' יחזקאל אברמסקי. באנגליה, בשעה שרובא דרובא משתמשים בערבות אמריקאיים, משפחת פוזנא עדיין משתמשים בערבות הדקות והירוקות יותר ההם.

[אברך]

אכן התכוונתי להנ"ל.
ערבות אמריקאיות נראות יותר דומה לשלנו?

[אברך]

מצאתי תמונה שלכאורה ערבות אמריקאיות, מסוכות בנויורק, ואכן אף שזה נראה שונה משלנו, אבל עדיין די דומה,
הערבות של הרב פוזן הנ"ל הם יותר משונות משלנו

[קו ירוק]

במטותא אולי מישהו יכול להעלות תמונה של ערבה ישראלית

IMG_0086.JPG (2.89 MiB) נצפה 8062 פעמים

[נהר שלום]

במטותא אולי מישהו יכול להעלות תמונה של ערבה ישראלית

IMG_0086.JPG

תודה (והאמת שזה לא נראה כ"כ שונה)

[דורשי יחודך]

אעיר שאילו שאצער ערבות היו מחזיקות הרבה זמן על יתר ערבות טריות הם 'בעיה', כי ערבות לא אמורות להחזיק הרבה זמן.

מה פשר הטיעון הזה? מהכ"ת שערבות לא אמורות להחזיק הרבה זמן?

[הצעיר באלפי]

כדי לצאת אותם שיטות שפירשו שערבי נחל היינו ערבות הגדלים בפועל על הנחל.
אבל אין הכוונה שלשיטת הראשונים שלא מצריכים ערבות הגדלים על הנחל אז זה הכוונה בערבי נחל.
ואגב, מפשטות לשון הט"ז משמע שס"ל שעדיף דווקא ערבות שלא גדלים על הנחל.

וז"ל הטור:
"ורוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר הגדילה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים וא"א הרא"ש ז"ל כ' דלכתחלה יוצא בשל הרים וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב ערבי נחל האמורין בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל ורוב מין זה גדל בנחל אפילו גדל במדבר או בהרים כשר".

למעשה לאלו הסוברים שצ"ל הגדלים על הנחל, האם הכוונה על שפת הנל ממש, או תוך ד' אמות, או שיעור אחר יותר גדול ??