למה הוצרכו לסוכות במדבר הרי היו להם ענני כבוד

[גם זו לטובה]

רש"י בסוכה ביאר דהוצרכו לסוכות ממש מפני החמה, ויש לתמוה הרי ענני הכבוד הגנו עליהם מפני החמה. [ובאבן עזרא באמת פירש שהסוכות נצרכו רק בימות הגשמים משום דענני הכבוד הגנו רק מחמה ולא מקור, וביאר הפמ"ג (תרכה) דהעננים הגנו מפני המטר אבל לא הגנו מפני הקור]

ושמא מ"ד דסוכות ממש ס"ל דלא היו כלל ענני כבוד שהקיפו את בנ",י אלא כלשון הכתוב עננו כבוד ההולך לפניהם.

[רחמים]

למה שלא נאמר שעשו סוכות במדבר כדי שלכל אחד תהיה פרטיות ?

[גם זו לטובה]

למה שלא נאמר שעשו סוכות במדבר כדי שלכל אחד תהיה פרטיות ?

רש"י לא פירש כן

[גם זו לטובה]

במכילתא איתא "ר' יאשיה אומר ארבעה אחד לפניהם ואחד לאחריהם אחד למעלה ואחד למטה. ר' אומר שנים" וכתב המלבי"ם (ויקרא כג,מג) דהנך תנאים ס"ל "סוכות ממש" ולכ' כוונתו דאף לר' יאשיה לא יתכן שסוכה זכר לענני כבוד משום דלא היה רק אחד לפניהם ואחד לאחריהם אבל לא היו מסובבים בעננים, ואילו אנן בעינן ג' דפנות, ואולי כוונתו דענן מלפני ומאאחור ליכא עליה שם סוכה כלל ודו"ק.

[סכינא חריפא]

רש"י בסוכה ביאר דהוצרכו לסוכות ממש מפני החמה, ויש לתמוה הרי ענני הכבוד הגנו עליהם מפני החמה. [ובאבן עזרא באמת פירש שהסוכות נצרכו רק בימות הגשמים משום דענני הכבוד הגנו רק מחמה ולא מקור, וביאר הפמ"ג (תרכה) דהעננים הגנו מפני המטר אבל לא הגנו מפני הקור]

ושמא מ"ד דסוכות ממש ס"ל דלא היו כלל ענני כבוד שהקיפו את בנ",י אלא כלשון הכתוב עננו כבוד ההולך לפניהם.

בחיי אדם כלל קמ"ו כ' שהסוכות היו כשיצאו להלחם במלחמת סיחון ועוג.

[לייטנר]

רש"י בסוכה ביאר דהוצרכו לסוכות ממש מפני החמה, ויש לתמוה הרי ענני הכבוד הגנו עליהם מפני החמה. [ובאבן עזרא באמת פירש שהסוכות נצרכו רק בימות הגשמים משום דענני הכבוד הגנו רק מחמה ולא מקור, וביאר הפמ"ג (תרכה) דהעננים הגנו מפני המטר אבל לא הגנו מפני הקור]

ושמא מ"ד דסוכות ממש ס"ל דלא היו כלל ענני כבוד שהקיפו את בנ",י אלא כלשון הכתוב עננו כבוד ההולך לפניהם.

בחיי אדם כלל קמ"ו כ' שהסוכות היו כשיצאו להלחם במלחמת סיחון ועוג.

ועל הסוכה כמעון בשעת מלחמה, ראה הרחב דבר ויקרא כג מג.

[ארי]

רש"י בסוכה ביאר דהוצרכו לסוכות ממש מפני החמה, ויש לתמוה הרי ענני הכבוד הגנו עליהם מפני החמה. [ובאבן עזרא באמת פירש שהסוכות נצרכו רק בימות הגשמים משום דענני הכבוד הגנו רק מחמה ולא מקור, וביאר הפמ"ג (תרכה) דהעננים הגנו מפני המטר אבל לא הגנו מפני הקור]

ושמא מ"ד דסוכות ממש ס"ל דלא היו כלל ענני כבוד שהקיפו את בנ",י אלא כלשון הכתוב עננו כבוד ההולך לפניהם.

בחיי אדם כלל קמ"ו כ' שהסוכות היו כשיצאו להלחם במלחמת סיחון ועוג.

ברוקח מובא דעה זו. והיוצלמ"ז בפשטות שהישיבה בסוכה לדעה זו הוא זכר לנס במלחמה, אמנם בא"ר כותב שכוונתו לומר שא"י לא היה תמיד מיושבת בבני ישראל אלא קודם היו במצרים ואח"כ הוציאנו משם ונלחמנו באויבינו ואח"כ הביאנו אל ארץ ישראל, וזה זכר להניסים שהשי"ת עשה לנו למעלה מדרך הטבע מאז יציאת מצרים ועד הכניסה לא"י.

[בקרו טלה]

במרומי שדה כתב דבחנייתן עשו את הסוכות ובמסען הי' להם את הענני כבוד

[מלח הארץ]

אני לתומי הבינותי תמיד בפשטות שכל ענין ענני הכבוד שנוי במחלוקת תנאים אלו.

[ר_חיים_הקטן]

במרומי שדה כתב דבחנייתן עשו את הסוכות ובמסען הי' להם את הענני כבוד

רבינו מאיר שמחה הכהן כתב (מובא בשו"ת זרע אברהם לחתנו ס' ו' אות כ"ד) שהעניני הכבוד היו רק בעת מסען אבל בשעת חנייתן היה הענן קפול על גבי המשכן.

[רחמים]

וז"ל הפנים יפות (שמות פרק יח ו'):

ויש לומר דהיינו דאמרו [סנהדרין צד א] ויחד יתרו - שהעביר חרב חדה על בשרו דהיינו שנמול, אף דאמרו חז"ל [יבמות עב א] שלא מלו ישראל בניהם במדבר מפני שלא נשבה להן רוח צפונית מפני ענן הכבוד, אבל יתרו שהיה חוץ לענן הכבוד נשבה לו רוח צפונית והיינו דכתיב ויבואו האוהלה, ואמרו חז"ל זה בית המדרש...

[ישראליק]

כתב המבי"ט בספר בית אלקים (שער היסודות פל"ז) דבמדבר לא קיימו מצות ישיבת סוכה שהרי היו מסוככים בענני כבוד, ואיך יעשו סוכה תתת סוכה עיי"ש.
ובירחון כתר תורה (שנה ה' ירחון ב') הקשה הגאון המפורסם רבי דוד משה הכהן ראבינאוויטץ זצללה"ה הי"ד (ראש ישיבת ראדאמסק וחדב"ן כ"ק אדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן מראדאמסק זצללה"ה הי"ד), דהלא קיימא לן דסוכה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה לא שמה סוכה, וא"כ קשה לפי מה דאיתא בגמרא (יבמות ע"ב.) שבני ישראל לא מלו במדבר משום דלא נשיב רוח צפונית, ומ"ט לא נשיב רוח צפונית כי היכי דלא ניבדור ענני הכבוד עיי"ש.
הרי מבואר דענני הכבוד לא היו יכולים לעמוד ברוח צפונית. ורוח צפונית הרי היא רוח מצויה וכפירש"י (שם ד"ה רוח צפונית) "נוחה לא חמה ולא צוננת והחמה זורחת", וכן מבואר בתוספות שם (ד"ה דלא ניבדור) שכתבו "ולא משום דתקיפה דנוחה היא וטוב לנחבלים, אלא שמפזר העננים והעת יפה" עיי"ש.
וא"כ כיון דהעננים לא היו יכולים לעמוד ברוח צפונית שהיא רוח מצויה, הוי כמו סוכה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה ולא שמה סוכה, וא"כ שפיר היו יכולים לעשות סוכות במדבר שלא היה נחשב כסוכה תחת סוכה מפני חסרון שם סוכה על ענני הכבוד, וצ"ע.

אני הק' חשבתי שאולי כשעסקינן בענן גם רוח צפונית נחשבת כרוח שאינה מצויה מפני קלושתה (כמו שיש חילוק ברוח מצוי' בים ורוח מצוי' ביבשה), אבל אולי ברוח אחרת היתה יכולה לעמוד, וממילא אתי שפיר דברי המבי"ט.

[פרח שדה]

כתוב בזוה"ק דענני הכבוד היה רק לישראל ולא לערב רב, וא"כ הערב רב היו צריכים לעשות סוכות. (כן ראיתי בדברי יואל באמצע דרוש נאה ליישב מ"ש רש"י בחומש דבסוכות הושבתי היינו ענני הכבוד כשיטת ר"א ולא כשיטת ר"ע דהלכה כמותו והוא יותר כפשוטו, ומבאר באריכות דאלו ואלו דא"ח )

[מאירי]

למה שלא נאמר שעשו סוכות במדבר כדי שלכל אחד תהיה פרטיות ?

התינח מחיצות, אבל סכך שהוא עיקר הסוכה, מאי איכא למימר?

[מאירי]

כתוב בזוה"ק דענני הכבוד היה רק לישראל ולא לערב רב, וא"כ הערב רב היו צריכים לעשות סוכות. (כן ראיתי בדברי יואל באמצע דרוש נאה ליישב מ"ש רש"י בחומש דבסוכות הושבתי היינו ענני הכבוד כשיטת ר"א ולא כשיטת ר"ע דהלכה כמותו והוא יותר כפשוטו, ומבאר באריכות דאלו ואלו דא"ח )

דחוק לומר שלזכר הסוכות של הערב רב נצטוינו כזו מצוה של חג סוכות..

[שמר]

גלגל הקב"ה לידי שאפתח "במקרה" שו"ת חת"ס (אחר חלק חו"מ ישנם ליקוטי שו"ת חת"ס שם סימן פו ד"ה ועוד לו) שבא לעורר אודות אלו המזלזלים בניגוני הטעמים באמרם וכי מי עד לנו באיזה ניגון ניגן מרע"ה זרקא וכו', וכתב ע"ז בהמשך דבריו וז"ל הנה היום אומר כך ומחר יאמר מי ראה מרע"ה מניח תפילין על תמונה זו (?) ומי רואהו יושב בסוכה כזו ומי שמע שתקע והריע בשופר בקולות אלו עד שיאמר הא ליתא והא ליתא וכו' עכ"ל, ולפי דרכו למדנו (סוכה פ"ב מ"א) שישב משה רבינו בסוכה, היינו שעשו בנ"י סוכות במדבר

[עושה חדשות]

ראה בעלון של שכונת רמות עמוד 19 הרחבה בענין
viewtopic.php?f=65&t=37335&p=727583#p727583