פורום אוצר החכמה

האם בכל השנים היה נהוג לקרוא קריאת התורה בליל שמחת התורה,
וא"כ גם בקוצק ופרשיסחא?

מאיר י. כתב:האם בכל השנים היה נהוג לקרוא קריאת התורה בליל שמחת התורה,
וא"כ גם בקוצק ופרשיסחא?

לאחר כמה דק' של חיפוש בתוכנת אוצרות התורה,
נמצא פולמוס שלם של העורך הרב גדליה אבערלאנדער ממונסי עורך הקובצים אור ישראל, והיכל בעש"ט.



למי שיש עוד מנהגים ודברים, יעזור לדיון.

מנהג אשכנז הישן בליל שמחת תורה לסיים את התפילה כרגיל כמו כל ליל יו"ט והולכים הביתה. ואין מקיפים עם ס"ת לא בלילה ולא ביום.
(לאחר ההפטרה אוחזים את ספרי התורה ו"אומרים קילוסים לתורה" ואז נוהגים לרקד קצת, ובעיקר בשעות אחה"צ בחצר בית הכנסת עושים משתה ושמחה עם ריקודים ומחולות לכבוד סיום התורה, ומדליקים מדורה גדולה לכבוד שמחת התורה).
בדורות מאוחרים מאוד, הנהיגו לעשות הקפות ברוב הקהילות. ועדיין קהילות בודדות שמרו על המנהג הישן ולא ערכו הקפות עד החורבן.
וידוע דבריו החריפים של "דברי קהילות" נגד רש"ר הירש על שהנהיג הקפות בקהילתו.

רבות מהקהילות שהנהיגו הקפות, נתנו רק לילדים לקרוא בלי ברכה.

בספר "תולדות חג שמחת תורה" מאת יערי מובא שההקפות בלילה הם טעות בהבנת הנהגת האריז"ל. שנהג להקיף בלילה של מוצאי ש"ת. וזה התערבב לבני פולין עם מנהג ההקפה (הקפה אחת כמבואר ברמ"א) שנהגו אצלם בליל ש"ת על פי ר' אייזיק טירנא. עיי"ש.

כמדומני שמנהג חסידי פולין(גור וכדו) לקרוא כמנהג קוזניץ
ומנהג ישיבת חברון ובנותיה לא לקרוא כלל אלא לומר שמע ישראל גדלו ויהללו במנגינת ימים נוראים בלבד ללא קריאה בתורה

בני ברקי כתב:ומנהג ישיבת חברון ובנותיה לא לקרוא כלל אלא לומר שמע ישראל גדלו ויהללו במנגינת ימים נוראים בלבד ללא קריאה בתורה

כן הוא בלוח א"י

דרך אגב, הם נוהגים שמשתחווים על הרצפה בסיום התפילה בליל ש"ת? בהתחלה חשבתי שזה עוד הלצה מקומית, אחר כך ראיתי שכבר הרבה שנים שנוהגים כך ולא זוכר איפה.

איפה נוהגים לעשות השתחוויה בסוף התפילה?
כוונתך שאינך זוכר באיזה מקום משתחווים?
או שאתה זוכר איפה משתחווים אבל לא זוכר איפה ראית שכתוב שעושים את זה?

עכשיו לגבי מנהג פולין,

האם מישהו ראה כתוב זאת באיזה מקום,
או באחד המחזורים הישנים?

אוצר החכמה כתב:איפה נוהגים לעשות השתחוויה בסוף התפילה?
כוונתך שאינך זוכר באיזה מקום משתחווים?
או שאתה זוכר איפה משתחווים אבל לא זוכר איפה ראית שכתוב שעושים את זה?

ראיתי באיזה ישיבה שמעמידים מישהו שמשתחווה בעלינו ליל ש"ת. ואחר כך ראיתי מקור כתוב מלפני כמה עשרות שנים או משהו כזה. אבל אם לא מכירים אז אולי טעיתי.

מאיר י. כתב:עכשיו לגבי מנהג פולין,

האם מישהו ראה כתוב זאת באיזה מקום,
או באחד המחזורים הישנים?

תרגום חלקי וחופשי:
בש"ת אומרים מעריב "את יום השמיני" ואומרים אותו שמונה עשרה כמו אתמול. במוצ"ש אומרים ותודיענו ב'אתה בחרתנו' לפני 'ותתן לנו'.
(בכמה קהילות באשכנז ובארצות אחרות, מוציאים שלושה ס"ת שמחר יקראו בהם, וגוללים הראשון ל'וזאת הברכה', השני לבראשית, והשלישי לפנחס. ובשעת הגלילה אומרים "שישו וגילו בשמחת תורה" ו"נגיל ונשיש", "אדון עולם". (בפולין ובוהמיה מוציאים כל ס"ת מההיכל, והחזן לוקח אחד ושר 'אנא' ו'אלקי הרוחות' והולך סביב הבימה ורוקד עם הס"ת סביב, ואומרים 'על הכל' וגוללים את הס"ת כנ"ל. ושרים הרבה תושבחות הנז' עם כל הס"ת והחזן אומר 'התקבצו' ו'שישו', 'אשריכם', שתים או שלוש בתים, והקהל אומר אחריו, ואח"כ יהללו ומחזירים הס"ת לארון ואומרים אדון עולם ויגדל עלינו וק"י, והולכים לבתיהם בשלום.).

יש עוד המון מקורות, והכי טוב לראות ב'תולדות חג שמחת תורה'. ואולי אעלה עוד אחרי החג אם מעוניינים.

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:איפה נוהגים לעשות השתחוויה בסוף התפילה?
כוונתך שאינך זוכר באיזה מקום משתחווים?
או שאתה זוכר איפה משתחווים אבל לא זוכר איפה ראית שכתוב שעושים את זה?

ראיתי באיזה ישיבה שמעמידים מישהו שמשתחווה בעלינו ליל ש"ת. ואחר כך ראיתי מקור כתוב מלפני כמה עשרות שנים או משהו כזה. אבל אם לא מכירים אז אולי טעיתי.

מנהג הגאון מוילנא וישיבת וולאזין וכמה עיירות ליטא, ושמעתי שגם הגאון הגדול רח"י שרייבר שליט"א נוהג כן בימינו.

משולש כתב:יש עוד המון מקורות, והכי טוב לראות ב'תולדות חג שמחת תורה'. ואולי אעלה עוד אחרי החג אם מעוניינים.

כדאי באמת שתסתכל שם אצל יערי שמביא גם את מנהג זה.

משולש כתב:יש עוד המון מקורות, והכי טוב לראות ב'תולדות חג שמחת תורה'. ואולי אעלה עוד אחרי החג אם מעוניינים.

אשמח לקבל. תודה רבה.

מה הסמך למנהג שנהגו לברך על קריאה זו, אף על פי שאין לה זכר אצל קדמונינו?

ביקורת תהיה כתב:מה הסמך למנהג שנהגו לברך על קריאה זו, אף על פי שאין לה זכר אצל קדמונינו?

כמדו' היה ע"ז אריכות בקובץ עץ חיים באבוב שיצא לקראת סוכות דאשתקד.