פורום אוצר החכמה

הרמב"ם בספר המצוות ובהלכות לא כתב את תאריך חג הסוכות בשונה מכל המועדים, יש סיבה לכך?
(נדון בעבר?)

כעיקרון, הרמב"ם לא מפרט דברים שמפורשים בתנ"ך.
החריגים הם אלו שהוא כן מפרט ומדגיש, וכנראה שהיה לו טעם בכל מקום שפירט.

עזריאל ברגר כתב:כעיקרון, הרמב"ם לא מפרט דברים שמפורשים בתנ"ך.
החריגים הם אלו שהוא כן מפרט ומדגיש, וכנראה שהיה לו טעם בכל מקום שפירט.

החריגים = כל שאר החגים

גם פסח ושבועות לא כתוב ברמב"ם תאריך.
רק על מצוות פרטיות כתוב תאריך כגון על מצות השבתת שאור שהוא מערב פסח ומלילו. והמצוות של ליל פסח כתב מצוה לאכול פסח מצה ומרור בליל טו ניסן.
אבל מצות המועדים לא כתוב תאריך אלא שישבות ממלאכה ביום ראשון של פסח וביום שביעי וכן בחג יום א ויום ח וישב כל החג בסוכה. וכן שבועות ישבות בעצרת.
ורק בראש השנה ויום כיפור כתוב תאריך.

כמדומה שהשאלה היא ממצות סוכה, שבה כותב הרמב"ם כמ"פ "שבעת ימי החג" ולא כותב את תאריך קיומה של מצוה זו. ובהיות שאכן על עצם היו"ט לא כתב תאריך [גם בפסח ושבועות], נמצא שלא כתב כלל מתי בשנה מקיימים את מצות סוכה.
ובדיוק אותו הדבר גם לגבי ארבעת המינים.
משא"כ לגבי מצוות הפסח, כגון סיפור יציאת מצרים, כתב בדיוק באיזה תאריך בשנה מקיימים אותן.

מאור אקאלר כתב:

עזריאל ברגר כתב:כעיקרון, הרמב"ם לא מפרט דברים שמפורשים בתנ"ך.
החריגים הם אלו שהוא כן מפרט ומדגיש, וכנראה שהיה לו טעם בכל מקום שפירט.

החריגים = כל שאר החגים

באיזה מקום נראה לך שהרמב"ם כתב תאריך "ללא צורך"?

מצוות סוכה הוא בחג הסוכות ולא צריך תאריך.
מצוות ליל הסדר הם בליל טו ניסן שבמקרה הוא גם הלילה הראשון של חג הפסח.
מה שיש להקשות הוא מאיסור חמץ, ואני חשוב שזה קשור להא שתשביתו מתחיל כבר מחצות, וזה לא ברור לי.

גם לארבעת המינים לא צריך תאריך?

השואל שאל על תאריך החג, וכתב שהוא חריג מכל המועדים, על זה עניתי לו שכל ג רגלים לא כתוב תאריך ואינו חריג.
אני לא יודע ההסבר מה שונה ג רגלים מראש השנה ויום כיפור שכן כתב תאריך.

כבודו ביאר שהשאלה קשור למצוות החגים, ועל זה עניתי שמצות סוכה ולולב קשורים לחג, לולב הוא בגבולין בראשון של החג ובמקדש כל ז ימי החג כמפורש ברמב"ם.
גם בתורה כתוב כך "ולקחתם לכם ביום הראשון".
וכן איסורי חמץ ואכילת מצה קשורים לימי החג ולכן כתב הרמב"ם עליהם "בפסח" (מה שהוסיף בריש הל' חו"מ הליל טו וכו כונתו לאפוקי מערב החג לענין כרת כמו שביארו המפרשים ולא לקבוע תאריך).
וכן הוא בתורה אך ביום הראשון תשביתו מיום הראשון עד יום השביעי.
בשונה מאלו הם מצוות הלילה של ליל פסח שאינם קשורים לחג אלא לליל טו ניסן הלילה שיצאנו בו ממצרים ולמוצאי יום הקרבת הפסח ולכן כתב הרמב"ם תאריך.
כמדומני שכל מה שכתבתי די ברור בלשון הרמב"ם

ונתנו ידידים כתב:בשונה מאלו הם מצוות הלילה של ליל פסח שאינם קשורים לחג אלא לליל טו ניסן הלילה שיצאנו בו ממצרים ולמוצאי יום הקרבת הפסח ולכן כתב הרמב"ם תאריך.
כמדומני שכל מה שכתבתי די ברור בלשון הרמב"ם

יש להעיר מלשון הרמב"ם [עצמו, לא תרגום] במנין המצוות הקצר במשנה תורה:

עשה קנז: לספר ביציאת מצרים בלילה הראשון של חג המצות. שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו’.

אבל כנראה באמת כל מה שמפורש בקרא הרמב"ם לא טורח לכתוב, שהרי ייעד ספרו לקראו אחרי ספר תורת משה.
ולמשל באותו מנין הקצר בעשה קלד ג"כ כתב בלי תאריך את מצות שמיטה:

להשמיט קרקע. שנאמר: והשביעית תשמטנה ונטשתה.

צופה_ומביט כתב:אבל כנראה באמת כל מה שמפורש בקרא הרמב"ם לא טורח לכתוב, שהרי ייעד ספרו לקראו אחרי ספר תורת משה.
ולמשל באותו מנין הקצר בעשה קלד ג"כ כתב בלי תאריך את מצות שמיטה:

להשמיט קרקע. שנאמר: והשביעית תשמטנה ונטשתה.

קשה לומר כן ככלל, שהרי בכל ג המקומות (ספר המצוות הארוך והקצר ובהלכות) כתב תאריך לראש השנה ויום כיפור, וכן עוד הרבה דברים.

צופה_ומביט כתב:

ונתנו ידידים כתב:בשונה מאלו הם מצוות הלילה של ליל פסח שאינם קשורים לחג אלא לליל טו ניסן הלילה שיצאנו בו ממצרים ולמוצאי יום הקרבת הפסח ולכן כתב הרמב"ם תאריך.
כמדומני שכל מה שכתבתי די ברור בלשון הרמב"ם

יש להעיר מלשון הרמב"ם [עצמו, לא תרגום] במנין המצוות הקצר במשנה תורה:

עשה קנז: לספר ביציאת מצרים בלילה הראשון של חג המצות. שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו’.

אבל בארוך ובהלכות כתב ליל טו ניסן.
ונראה לי שגם בקצר יש בזה דיוק הלשון, כי במצוה שלאחר כך כתב לשבות ביום א של פסח ולא כתב חג המצות כבציטוט שלך, וכן בשאר מקומות קרא להרגל פסח כמדומני.
ונראה לי כי בדקדוק כתב כאן חג המצות כי על זה קאי כל הפסוק 'זכור את היום הזה וגו ועבדת את העבודה הזאת וגו שבעת ימים מצות תאכל וגו והגדת לבנך ביום ההוא וגו'
נמצא שכל התאריך המובא בראש הוא לראשית ימי חג המצות.
אמנם יש מקומות אחרות שמובא מצות סיפור וכן שאר מצות הלילה וקשורים למצות הפסח וכתוב בהם מפורש להקריב ביד ובערב לאכול וכו ולכן בשאר מקומות כתב הרמב"ם תאריך אבל בכאן באו דבריו בדקדוק.

צופה_ומביט כתב: [עצמו, לא תרגום] במנין המצוות הקצר

מה כונתך בזה לאפוקי ממה שהוא תרגום.
האם כונתך להטיל ספק במנין הארוך שכיון שאינו אלא תרגום אי אפשר לדייק לשון כזה?

לאפוקי ספר המצוות. כמובן תלוי מה, יש דברים שאפשר גם שם. וכמו"כ המקור הערבי לפנינו ואפשר להשוות.
זה באופן כללי, וכתבתי שבכאן אין צורך לדון בזה כי הוא לשון הרמב"ם עצמו.