משולש כתב:זאב ערבות כתב:משולש כתב:הדוגמא שהבאת במילה מקרר לפי דעתי זה לשון הקודש. כי זה באמת המשמעות האמיתית בלשון הקודש להפוך דבר לקר. אמנם יתכן שזה לא השם האמיתי של המכשיר בלשון הקודש אלא כינוי.
מצד שני אם אתה ממציא שורש משלך (בהנחה שלא "קלעת" במקרה לשורש שבאמת קיים בלשון הקודש) למה שיקרא לשון הקודש יותר מכל מילה אנגלית או צרפתית אחרת? וכי אם אכתוב אנגלית באותיות עבריות זה יהפוך ללשון הקודש?
לפי אלה המתנגדים לכל התחדשות כלשהיא - מקרר כלול באיסור ולא משנה מי חשב על המלה, בן יהודה או האקדמיה ללשון או כל אדם אחר כיון שאינה קיימת במקורות הנחשבים לשיטתם לשון הקודש. ואכן רוב אלו הנקראים מחדשי הלשון מנסים לקחת שרשים המבטאים את מהות המלה, כגון טלפון - שח רחוק. אך יש מן סוג מלים עבריות שמשום מה הציבור החליט לשנותם. יום אחד אני משוחח עם משולח ובתוך השיחה הוא אומר שואל אותי ומה הצפי? בקשתי ממנו לחזור על דבריו כיון שסברתי שלא שמעתי היטב ושוב חזר: ומה הצפי? שאלתי אותו מה זה צפי? כשגדלתי בארץ היו אומרים מה הצפיות! אז האם צפי זו מלה מחודשת?
רבי זאב, נראה שהינך חותר לאותו כיוון בכל האשכולות העוסקים בנושא העברית ולשה"ק. והוא להראות את חוסר ההגיון של המתנגדים לעברית. (והתומכים באידיש).
אמנם בנידון דידן, אין לנו נ"מ כלל מה חושבים אותם מתנגדים, אנו מחפשים רק את האמת: האם מקרר זה בלשון הקודש או לא.
אלא אם כן השאלה שלך היא מהי בדיוק דעתם של מתנגדי העברית, וזה נושא לדיון אחר.
אני חייב לתקן אותך. איני תחמן! או ביידיש אויבער חוכם. איני מנסה לחתור לנושא מסויים מכיוונים שונים או בהסוואה. שאלתי נכתבה בתמימות: מה נכלל בלשון הקודש. צר לי שמשתתפים שונים התחילו להכניס את בן יהודה וחביריו לאשכול או כמוך לסבור שיש לי אגנדה חזקה נגד המתנגדים לעברית. שאלתי כמה פעמים ואיש לא ענה תשובה ברורה, אז או שאין תשובה ברורה או שאין מחברי הפורום היודע תשובה ברורה. מה שעניתי לעיל זה רק תגובות למגיבים שלא קשורים ישירות לנושא האשכול.
אז אשאל שוב: מה כלול בהגדרת לשון הקודש? האם לשון הקודש זו שפת התנ"ך ותו לא וכל מלה חדשה שבמקורות תקרא עברית או כל מלה אחרת שתרצו, ואם הגדרת לשון הקודש מתרחבת מחוץ לתנ"ך, מהי תקופת חתימתה אם בכלל. האם הלשון שראש ישיבה היום מוסר את שיעורו בעברית המדוברת נחשב לשון הקודש כיון שנושא השיעור הוא תורני?
אני יכול לצרף כמה קבצים מחוקרי זמנינו בענין, אך איני סבור שרוח חכמים תהיה נוחה מכך.
