ראשון - אחרון - שני

[שמואל דוד]

לא מצאתי אשכול על זה.
אם לשון ״אחרון״ שייך גם על שני דברים (א)ראשון (ב) אחרון.
עי׳ רש״ש בבא קמא יז.
ועיין ערכין ל. אינו מחשב אלא עם ״האחרון״

[טור תלגא]

חגי פרק ב פסוק ט - גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן־הראשון... עי'"ש דקאי על בית שני.

[לייטנר]

וכן בראשית לג ב ושמות ד ח.

[שמואל דוד]

עיין רש״ש נזיר כ״א

[ארופאי]

וכן בראשית לג ב ושמות ד ח.

חגי פרק ב פסוק ט - גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן־הראשון... עי'"ש דקאי על בית שני.

שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפז:
חזר ובא עלי מצד אחר, ואמר: הנה הכתוב אומר שאין בית אחר הבית השני, שכן כתוב: גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מן הראשון. הנה שקראו אחרון, ואם יש אחר לאחריו, לא יקרא לזה אחרון.
אמרתי: לא קראו אחרון, אלא בהצטרף אל הראשון. וכמוהו: וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים. הנה קראה ללאה וילדיה אחרונים, אף על פי שרחל ויוסף אחרונים להם, אלא שקראם אחרונים בהצטרף אל השפחות וילדיהן.

ויעויין בזוהר ח"ב קג. שכבר עמד בפסוק בחגי.

תוס' יו"ט דמאי פ"ז מ"ג:
ומעשר שני באחרונה - אבל ל' התוספתא הבאות אחריהן. וזה יותר נכון. וכן יש לפרש באחרונה. מה שאחרי אלו העשר ולא מה שהוא באחרונה לכל הגרוגרות כולן שאין לו טעם שיאחרם עד לאחרונה. ונמצא בכתוב כיוצא בזה שנאמר (בראשית לג) וישם את השפחות וילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים ולא נמנע לקרוא אחרונים לאמצעיים אע"פ שיש עוד אחרים אחריהם והיינו דכלפי הקודמים אליהם קרויים אחרונים. ושמעתי שמן הכתוב הזה תשובה לשואל בפ' (חגי ב) גדול יהיה כבוד הבית האחרון שעל בית שני נאמר. ונמצא שאין עוד שלישי. והתשובה שפירושו כמו אחרונים דלאה שיש עוד יוסף ורחל אחרונים לה כן בית שלעתיד שיבנה במהרה בימינו יהיה אחרון לזה השני. וזכיתי אני להביא עד שני ועל פי שניהם יקום דבר דכתיב בפרשת שמות ושמעו לקול האות האחרון וחוזר ונותן עוד אות שלישי.

ידוע לפרש ע"ד רמז, ומיוחס להרבה וביניהם הגר"א, לפסוק הנ"ל בשמות 'והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון', והרי אחר ה'אחרון' היה דם, אלא ד'אחרון' הוא ביחס לראשון ועדיין אפשר שיש אחריו, וזהו דכתי' 'והיה הדם לכם לאות על הבתים'- שהדם הנ"ל שהוא בא אחר ה'אחרון' הוא 'לאות על הבתים' כלו' על בתי המקדש, דבפסוק הנ"ל בחגי כתי' 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון' והמינים ציערו דא"כ מבואר דלא יהיה בית שלישי, אבל ה'דם' הוא 'לאות' שאינו כן, אלא פירוש 'אחרון' היינו ביחס לראשון, ואכתי יש אחריו, הוא הבית השלישי שיבנה בב"א.

[שמואל דוד]

מצאתי לשון "שני" והכוונה "אחרון"

עיין רש"י כריתות ט: שני כלומר אחרון..

[שמואל דוד]

וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן כו'. ולא כתיב "השני".
ועיין בעל הטורים.

[בקרו טלה]

ויעויין בזוהר ח"ב קג. שכבר עמד בפסוק בחגי.

ועי"ע בח"ג דף רכ: - רכא.

אמר רבי אבא אדכרנא, מלה חדא דשמענא מבוצינא קדישא, דשמע משמיה דרבי אליעזר, יומא חד אתא לקמיה חד חכים גוי, אמר ליה סבא סבא, תלת בעיין בעינא למתבע מנך, חד דאתון אמרין דיתבני לכו בי מקדשא אחרא, והא לא הוו למבני אלא תרי זמנין, בית ראשון ובית שני, בית שלישי (בית רביעי) לא תשכח באורייתא, והא מה דהוה ליה למבני כבר אתבנון, ולעולם לית ביה יתיר, דהא תרי בתי ישראל קרא לון קרא, וכתיב (חגי ב ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון

ידוע לפרש ע"ד רמז, ומיוחס להרבה וביניהם הגר"א

עוד באותו ענין

אגרא דפרקא - אות שכב
במדרש [ב"ר פע"ח ח'], וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה [בראשית לג ב] הדא אמרה אחרון אחרון חביב עכ"ל. יש להתבונן מאי בעי בזה ועיין ביפ"ת. ונ"ל, דהנה כתיב [חגי ב ט] גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון (והוא נאמר בבנין בית שני) ונתפקרו בזה האפיקורסים לומר מדכתיב האחרו"ן משמע שח"ו אבדה תקוה משונאי ישראל, ועיין בתויו"ט [דמאי פ"ז מ"ג] דהוכיח מהאי קרא מדכתיב ואת לאה וילדיה אחרוני"ם, ואת רחל ואת יוסף אחרוני"ם, הנה נראה מבואר שגם אחר תיבת אחרו"ן יצדק עוד לומר אחרון, רק שהחביב במעלה יקרא אחרון, והחביב יותר יקרא שוב אחרון, והנה נשמע לנו דייקא מהפסוק הזה בנין בית המקווה לנו במהרה, דהנה בית ראשון היה נגד לא"ה כנודע, ובנין בית שני נגד רח"ל, ובית המקווה לנו יהיה מעלת שניהם ויותר מהבנינים הקודמים כנודע הדבר למי שיש לו יד ושם בחכמת האמת.

והנה בית ראשון נגד אברהם שקראו הר, ובית שני נגד יצחק שקראו שדה, ובית השלישי שיבנה ב"ב נגד יעקב שקראו בי"ת [פסחים פח.], ע"כ נקרא בי"ת ישרא"ל, וזה שאמרו הזקנים לבועז [רות ד יא] יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בי"ת ישרא"ל, רצ"ל מרחל ולאה נשמע בנין בי"ת ישרא"ל הוא בית השלישי, מדכתיב בתורה אצל שתיהן אחרוני"ם, נשמע דעוד יהיה במהרה בימינו אחרו"ן, וז"ש במדרש הדא אמרה, רצ"ל מפסוק זה נשמע אחרון אחרון חביב, דכל מקום שנאמר אחרו"ן עוד יש אחרון אחרון חביב יותר. הבן הדבר.

[שמואל דוד]

סוכה נב. וסופו אל הים האחרון כו׳ במקדש שני.

[זאב ערבות]

תוס' יו"ט דמאי פ"ז מ"ג:
ומעשר שני באחרונה - אבל ל' התוספתא הבאות אחריהן. וזה יותר נכון. וכן יש לפרש באחרונה. מה שאחרי אלו העשר ולא מה שהוא באחרונה לכל הגרוגרות כולן שאין לו טעם שיאחרם עד לאחרונה. ונמצא בכתוב כיוצא בזה שנאמר (בראשית לג) וישם את השפחות וילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים ולא נמנע לקרוא אחרונים לאמצעיים אע"פ שיש עוד אחרים אחריהם והיינו דכלפי הקודמים אליהם קרויים אחרונים. ושמעתי שמן הכתוב הזה תשובה לשואל בפ' (חגי ב) גדול יהיה כבוד הבית האחרון שעל בית שני נאמר. ונמצא שאין עוד שלישי. והתשובה שפירושו כמו אחרונים דלאה שיש עוד יוסף ורחל אחרונים לה כן בית שלעתיד שיבנה במהרה בימינו יהיה אחרון לזה השני. וזכיתי אני להביא עד שני ועל פי שניהם יקום דבר דכתיב בפרשת שמות ושמעו לקול האות האחרון וחוזר ונותן עוד אות שלישי.

בספר שיעורי המצוות מר' דוד פעלדמאן (בסוף ספרו קצור שו"ע עם עיר דוד בסימן שמ"ה ערך אחרון מביא את דברי התויו"ט ומסיים במליצה נאה ששמע מבעל הצמח צדיק

[טור תלגא]

עי' מבחר כתבים לר"מ שטראשון במאמר ביקורת על ר"ש אשכנזי עמוד קלד הערה 14 ותמצא נחת.