נחומצ'ה כתב:מתוך לשון תנחומא פקודי:
עולם שני, דומה לחזיר, שהוא שוגש באשפתות, כך הולד שוגש בצואה כשהוא בן שנתים.
מה הפירוש 'שוגש'? מאיזה שרש הוא?
ראה בבא בתרא ט, ב שאת רב אחדבוי בר אמי כינו "עולא [עולל] משגש ארחתיה דאימיה". ופירש שם רש"י: "משגש - לשון מהומה ושגעון".
ובפסוק "והמם מהומה גדולה" (דברים ז, כג) תרגם אונקלוס: "וִישַׁגֵּישִׁנּוּן שִׁגּוּשׁ רַב".
ובירמיהו מו, ט "והתהוללו הרכב" תרגם יונתן: "וְיִשְׁתַּגְשׁוּן רְתִיכַיָא". ופירש"י: "והתהוללו" - לשון סכלות".
ובנחום ב, ה "יתהוללו הרכב" תרגם יונתן: "מִשְׁתַּגְשְׁגִין רְתִיכַיָא". ופירש"י: "יתהוללו" - ינהגו עצמן בשגעון".
עיין כ"ז בערוך ערך שגש.
ושם בערך משגש הביא המהדיר אחי"ה שבכת"י רבינו גרשום לב"ב שם כתב "משגש - מבזה, וכו' שהצריכה להתבזות". ופירש שהוא מלשון לנהוג שלא כדרך/כמנהג.
לכאורה זה קרוב ל"משבש". מין שילוב של שורש שיבוש [ש.ב.ש] ושורש שגייה [ש.ג.ה].
ועוד שם בערוך בערך שגש הראשון [שלפי הכוכבית והתוכן אינו מבעל הערוך] מציע המציע שכוונת התנחומא "שוגש" כמו "גושש", והכוונה ממשש ומחפש, עיין בערוך ערך גשש.