המתקיף כתב:ועמש"כ הגר"י לויפר שליט"א במאמרו "מבטא התנועות" בספר ירושתנו שני עמ' קנו-קעה. נמצא באוצר.
מלח הארץ כתב:לא הבנתי מה שצוטט לעיל שנקטו חכמים מפורסמים שגישתו של בעל התשבי משוללת לגמרי, באיזו טענה הם רשאים לשלול לגמרי עמדה זו שלא נתבאר הפכה בדברי חז"ל??
ישבב הסופר כתב:בהקדמה לתשבי שיצא לאור מאת הרב נאמן ס"ט הוא מביא בשם בעל מעשה רב או אחד מתלמידי הגר"א, שהגר"א סמך על דברי התשבי בדקדוק, לבד מדעתו בניקוד וטעמים.
בדקדוק אחר ר' אלי' בחור, וקצת אחר רד"ק. לבד בטעמים ובנגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענעס.
ישבב הסופר כתב:לפי"ז לא נראה כ"כ שהגר"א התייחס אל דעה כזו ככפירה ומינות, אלא חלק עליה בחריפות.
בסידורים דייקנים תימנים ראיתי שהתנועות הגדולות היו קדמוניות, אבל הקטנות (פתח וסגול, לא זוכר אם עוד) לא היה להן קבלה, והשתרשו בתקופה מאוחרת אחרי הגלות.
ולכן התימנים מבטאים סגול ופתח באותו ביטוי, לא כי זה מקובל אצלם במסורת עד זמן הבית ככל המסורות, אלא בגלל שלא נקבע עדיין.
אין לי כעת בזכרוני מה המקור - ראיתי לפני בערך 20 שנה בסידור ישן נושן.
נוטר הכרמים כתב:כתב לי מישהו באישי:בסידורים דייקנים תימנים ראיתי שהתנועות הגדולות היו קדמוניות, אבל הקטנות (פתח וסגול, לא זוכר אם עוד) לא היה להן קבלה, והשתרשו בתקופה מאוחרת אחרי הגלות.
ולכן התימנים מבטאים סגול ופתח באותו ביטוי, לא כי זה מקובל אצלם במסורת עד זמן הבית ככל המסורות, אלא בגלל שלא נקבע עדיין.
אין לי כעת בזכרוני מה המקור - ראיתי לפני בערך 20 שנה בסידור ישן נושן.
נוטר הכרמים כתב:כתב לי מישהו באישי:בסידורים דייקנים תימנים ראיתי שהתנועות הגדולות היו קדמוניות, אבל הקטנות (פתח וסגול, לא זוכר אם עוד) לא היה להן קבלה, והשתרשו בתקופה מאוחרת אחרי הגלות.
ולכן התימנים מבטאים סגול ופתח באותו ביטוי, לא כי זה מקובל אצלם במסורת עד זמן הבית ככל המסורות, אלא בגלל שלא נקבע עדיין.
אין לי כעת בזכרוני מה המקור - ראיתי לפני בערך 20 שנה בסידור ישן נושן.
תוכן כתב:שורה תחתונה, אין לנו ולו מקור אחד, חזל"י או ארכיאולוגי, המזכיר שמות הנקודות והטעמים (חוץ מהזוהר, ואכמ"ל). מבין אלפי הקטעים הקדומים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות, אין לשום אחד מהם ניקוד. האם כל זה לא אומר דרשני? האם יהודי השואף להיות יר"ש אמור להתעלם מממצא בסיסי זה?
שטייגעניסט כתב:לאזאת איני מבין, למה דברים אלו נראים למישהו ככפירה, וכי בחז"ל נראה אחרת?
בדיעבד כתב:עובדה של חסרת מסמך ארכיאוגי סוף סוף לא מוכיח הרבה. מעשים בכל יום שתגלית ארכיאולוגי מהפך את הקערה על פיה לסתור הרבה מן ההנחות שקדמו לה. מה שלא נמצא בקטעים גנוזים עדיין אין זה יוצא מגדר של 'לא ראינו אינה ראיה'. ואינו כדאי לדחות הנחה שנקטו עכ"פ רוב חכמינו האחרונים כדבר פשוט גם לאחר ששמעו דעה אחרת.
מלבד זה. כל הספרים והקטעים שחופרו אינם שונים מספרי תורה שלנו שגם הם לא נוקדו. זה שלא נוקדו שלו אינו מוכיח שלא היה קיים ניקוד לאיזה צורך שהיה.
לציין שטרם נמצא מזמן קדום ספר תורה. כוונתי לספר שבו נתחברו חמשת ספרי מרע"ה. נו, תוכן. האם יהודי השואף ליר"ש אמור להתעלם ממצא זו?
שטייגעניסט כתב:וראיה על כך הוא השינוי בין ניגון הטעמים של האשכנזים לספרדים ולתימנים שאינו דומה כל עיקר אחד לשני אלא בסולם העצירות הנשמע בהם בין מלך לשליש כידוע.
כך גם נראה לי כתב מנדלקורן בהקדמתו לקונקורדנציה היכל הקודש.
ישבב הסופר כתב:כמובן גם עובדת קיומן של 2 שיטות ניקוד נוספות לצד הניקוד הטברני - שלנו, [ניקוד הבבלי וניקוד הארצישראלי, שנעזבו בסוף ע"י המשתמשים בהם לטובת הניקוד הטברני], האין זה ג"כ מעלה קושיא חמורה בנידון? אם היה על כך מסורה מסיני, למה ועל מה טרחו לחצוב להם בארות בארות נשברים?
שטייגעניסט כתב:כמו כן תנועות הניגון של הטעמים הם מסיני, אולם שמותיהן וצורתן, ואפשר שאף מנגינתן המדויקת, אינה מסיני, וראיה על כך הוא השינוי בין ניגון הטעמים של האשכנזים לספרדים ולתימנים שאינו דומה כל עיקר אחד לשני אלא בסולם העצירות הנשמע בהם בין מלך לשליש כידוע.
לוצאטי כתב:הראיה משלושת שיטות הניקוד נמצאת כבר במחזור ויטרי.
לוצאטי כתב:לזכרוני יש מקום אחר במחז"ו שמזכיר זאת מפורשות. אולי בפירוש לאבות.
צופר הנעמתי כתב:בפירוש לאבות יש משהו כזה, ושם מתייחס בצורה מפורשת לזה שניקוד שלנו לא כניקוד אנשי טבריה וא"י או משהו כזה, אבל אני בספק כמה הקטע הזה היה מובן לפני שהתגלו שיטות הניקוד האחרות.
המעיין כתב:זה קצת הוכחה להיפך. כלומר שחיפשו דרך לבטא את צורת הקריאה ולא הסתפקו בכתיבת אותיות העיצורים. ולעצם ההוכחה זה בערך כמו שתוכיח שאם תיכנס לספריה לאגף ספרים למבוגרים וכולם כתובים בכתיב מלא וללא ניקוד תוכיח מזה שבזמנינו עוד לא התפתח הניקוד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים