עמוד 1 מתוך 1

"המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: ג' ספטמבר 24, 2024 2:40 am
על ידי לאנגע צדיק
ראיתי להעיר ולעיין:

ברוב הפעמים בתנ"ך שכתוב "וחצי שבט" (או "ולחצי שבט") או "וחצי שבט ה..." זה מסתיים ב"המנשה", גם אם קדמו לו "ולראובני ולגדי", מלבד בפסוק שקראנו השבוע (דברים כט,ז) וכן פסוק אחד בדברי הימים-א כו,לב שבהם כתוב "המנשי".

- במדבר לד,יד: "כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם".
- דברים ג,יב-יג: "וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי: וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וגו'".
- דברים כט,ז: "וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי".
- יהושע א,יב: "וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר".
- יהושע יב,ו: "יְרֻשָּׁה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה".
- יהושע כב,א: "אָז יִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה".
- [וכן עוד שם, אם כי פחות רלוונטי לענייננו: יהושע כב,ז: "וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן וגו'". יהושע כב,ט: "וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וגו'". יהושע כב,יא: "וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִנֵּה בָנוּ בְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וגו'". יהושע כב,כא: "וַיַּעֲנוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וגו'"].
- דברי הימים-א ה,כו: "...וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וגו'"
- דברי הימים-א יב,לח: "וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה".
- דברי הימים-א כו,לב: "וַיַּפְקִידֵם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי".

[שאר הפעמים שכתוב "מנשי" הן ללא המילים "וחצי שבט ה...", ובהמשך טבעי ל'ראובני, גדי, מנשי', כמו בדברים ד,מג: "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי". וכן במלכים-ב י,לג: "מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כׇּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן"].

עוד יש לעיין מדוע לפעמים נאמר "חצי שבט המנשה" ו"חצי שבט המנשי" (בתוספת ה"א הידיעה) ולפעמים "וחצי שבט מנשה" (ללא ה"א הידיעה).

טרם ראיתי התייחסות של מפרש כלשהו לשינויים אלו, ואשמח לחוות דעתכם, אם בנידון זה או הדומה לו.

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: ד' ספטמבר 25, 2024 1:13 am
על ידי תוכן
כי ה' הוא חצי מי'.

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: א' ספטמבר 29, 2024 7:15 pm
על ידי לאנגע צדיק
תוכן כתב:כי ה' הוא חצי מי'.

לא זכיתי להבין. אשמח להסבר בבקשה.

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: א' ספטמבר 29, 2024 11:18 pm
על ידי תוכן
לאנגע צדיק כתב:
תוכן כתב:כי ה' הוא חצי מי'.

לא זכיתי להבין. אשמח להסבר בבקשה.



ראובני גדי חצי שבט המנשה

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: ג' אוקטובר 01, 2024 3:57 pm
על ידי לאנגע צדיק
תוכן כתב:
לאנגע צדיק כתב:
תוכן כתב:כי ה' הוא חצי מי'.

לא זכיתי להבין. אשמח להסבר בבקשה.



ראובני גדי חצי שבט המנשה


אינני בקי כלל בתחום, אך עבורי הסבר זה נשמע ע"ד ה"דרוש". יש לך דוגמאות נוספות כאלו?

בנוסף, זה לא עונה על השאלות שבהם פתחתי:
1) מדוע לרוב כתוב "המנשה"\"מנשה" אך לפעמים כתוב "המנשי"?
2) מדוע לפעמים כתוב "המנשה" ולפעמים כתוב "מנשה" (ללא ה"א הידיעה)?

[אגב השאלה השנייה, ראיתי להעיר מפירוש המלבי"ם על יהושע ח,לג על מ"ש שם "חציו וגו' והחציו וגו'", ועי' פי' הרי"ד שם על "והעם ישראל"].

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: ג' אוקטובר 01, 2024 6:06 pm
על ידי תוכן
לאנגע צדיק כתב:
תוכן כתב:
לאנגע צדיק כתב:
תוכן כתב:כי ה' הוא חצי מי'.

לא זכיתי להבין. אשמח להסבר בבקשה.



ראובני גדי חצי שבט המנשה


אינני בקי כלל בתחום, אך עבורי הסבר זה נשמע ע"ד ה"דרוש". יש לך דוגמאות נוספות כאלו?


בראשית כ"ג ט"ז:

וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף.

רק בפסוק הזה כתוב עפרן חסר, כיון שהוא בגימטריא ארבע מאות, כנגד הארבע מאות שקל כסף.

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: ב' אוקטובר 07, 2024 8:16 pm
על ידי לאנגע צדיק
תוכן כתב:
לאנגע צדיק כתב:
תוכן כתב:
לאנגע צדיק כתב:
תוכן כתב:כי ה' הוא חצי מי'.

לא זכיתי להבין. אשמח להסבר בבקשה.



ראובני גדי חצי שבט המנשה


אינני בקי כלל בתחום, אך עבורי הסבר זה נשמע ע"ד ה"דרוש". יש לך דוגמאות נוספות כאלו?


בראשית כ"ג ט"ז:

וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף.

רק בפסוק הזה כתוב עפרן חסר, כיון שהוא בגימטריא ארבע מאות, כנגד הארבע מאות שקל כסף.


הרב תוכן - במחכ"ת - גם דוגמה זו היא ע"ד הדרוש והגימטריא (מלבד העובדה שישנם גם פירושים נוספים לחיסרון הוא"ו במילת עפרן, עי' פרש"י שם, ועוד); וזה בנוסף לכך שלא ענית על שאלותיי כלל.

Re: "המנשה", "המנשי" ו"מנשה"

פורסם: ג' אוקטובר 08, 2024 10:13 am
על ידי תוכן
לאנגע צדיק כתב:הרב תוכן - במחכ"ת - גם דוגמה זו היא ע"ד הדרוש והגימטריא (מלבד העובדה שישנם גם פירושים נוספים לחיסרון הוא"ו במילת עפרן, עי' פרש"י שם, ועוד); וזה בנוסף לכך שלא ענית על שאלותיי כלל.


זה בדיוק מה שאני טוען, שהתורה נכתבה מלכתחילה כמסמך רב מימדי, והגימטריא היא דרך אינטגרלית להבנת הפסוקים. זאת אומרת, הקב"ה כתב גדי, ראובני, חצי שבט המנשה, דוקא משום שה"א הוא חצי מיו"ד. וה"ה לעפרן, ודוקא הפירוש שכתב רש"י הוא הדרוש, והגימטריא הוא הפשט. עוד דוגמא, אליעזר בגימטריא 318, אין לי ספק, שמספר 318 נכתבה מלכתחילה לדורשו על דרך הגימטריא.

לא עניתי על שאר השאלות, כי לא היה לי מה לומר.