השינויים בשירת דוד - בין ספר שמואל לתהילים

[כולל יונגערמאן]

מאוד קשה דברי הגבורות ארי, דא"כ למה נכלל הספר דברי הימים בכתבי הקודש? איזה קדושה יש בו אם זה רק העתקת מסורת משפחתיות? ומה בין זה לשאר הספרים שהתנ"ך מפנה אליהם תמידין כסדרן: "הלא הם כתובים בספר דברי הימים..."?

לא הבנתי את הטענה , זה כמו שתשאל איזה קדושה יש ברשימת האירועים שקרו בימי המלכים בספר מלכים. ברור שהדברים הינם ד"ת וכוללים בתוכם כדרך כל התורה כולה עניין לפנים מעניין. רק השאלה היא אם עזרא כתב את הדברים ע"פ מקור אחד או מספר מקורות וכפי שביארתי.

ספר מלכים הינה מספרי הנביאים ונכתבה בדרגת קדושה גדולה, ובעיקר אמיתיות שאין למעלה הימנה. אני מאמין באמונה שלימה שכל דברי נביאים אמת. וכן בברי הימים בדרגא פחותה קצת. לומר שעזרא היה בסך הכל היסטוריון מעתיק כתבים היסטוריים בלי הבחנה והכרעה, איך זה הולך יחד עם זה שהספרים נכללים בכתבת הקודש הכתובים על פי נבואה ורוח הקודש?

[אוצר החכמה]

גם ספר דברי הימים הוא בדרגת קדושה ונכתב ברוח הקודש. ורבינו השאג"א לא הפחית מגדולתו של עזרא הסופר לעשות ממנו היסטוריון.
כל מה שכתב הוא שאפשר לפרש שהכניס גם דעות חלוקות באיזה עניין (וח"ו לומר שזה מתוך חוסר הבחנה אלא מתוך הבחנה שכן ראוי לעשות). וכאמור דברי תורה הנכנסים ברוה"ק יש בהם עומק לפנים מעומק ובכל אות קטנה שלהם אפשר לדרוש תילי תילים של דרשות אמיתיות. (והזכרתי לעיל את הגמרא בפסחים גבי ברוריה ודברי הימים) השאלה היא אם זה יישוב ראוי על דרך הפשט, וכאמור כנראה השאג"א סבר שכן.

אולי כאן המקום להדגיש שבאמת אין שום טעם בדיונים היסטוריים ובטענת שינויי נוסחאות היסטוריות לפני חתימת כתבי הקודש. (רעיונות שהוזכרו לעיל ויש להצטער על כך) היינו לעשות מחקר שטוען שנכנסה נוסחה שגוייה בכתבי הקודש ע"י חותמי הספר כגון חזקיה וסייעתו או אנשי כנה"ג, שהרי חתימתם ברוה"ק, וכל מה שאפשר לדון הוא אם יש דרך לפרש פירוש כגון של הגבו"א כאחד מדרכי פירושי התורה.

טענות כמו שהובא לעיל בשם היעב"ץ שעשו שינויים בנוסח במשך הדורות זה נושא אחר לגמרי.

חז"ל דורשים ומיישבים שינויים בין מלכים לדברי הימים לדוגמה גבי גורן ארוונה בפרת חטאת רמי ליה רבא לבריה. כי וודאי שהדברים אחד הם ויש מקום ליישבם ולפרשם כאחד. וכדרכה של תורה אפשר לפרש בעוד דרכים, והגבו"א מציע עוד פירוש על דרך הפשט.

[למאי_נמ?]

ועדיין הפירוש שמציע מר הוא מחודש, ויש בו בעייתיות במידת מה. שכן לפי דבריו כתובים דברים שגויים מבחינה היסטורית בתנ"ך, אלא שהוא בא לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה, ועושה זאת דרך סיפור פרטים היסטוריים לא נכונים.

אמשיך עוד צעד ואשאל, אם כן אולי עוד דברים שנכתבו בתנ"ך אינם נכונים מבחינה היסטורית (אלא שהכוונה הייתה לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה)? ואולי זה הפתרון לכל הסתירות בין המדע לארכאולוגיה? בשלב כלשהו יצוף מאליו הקושי העצום בפרשנות כזו.

אגב, בעבר היה דיון בין כ"ת לבין הרב איש_ספר בסוגיה זו (והוא הביא את דברי הראב"ד), היכן זה?

[אברך כולל]

גם ספר דברי הימים הוא בדרגת קדושה ונכתב ברוח הקודש. ורבינו השאג"א לא הפחית מגדולתו של עזרא הסופר לעשות ממנו היסטוריון.
כל מה שכתב הוא שאפשר לפרש שהכניס גם דעות חלוקות באיזה עניין (וח"ו לומר שזה מתוך חוסר הבחנה אלא מתוך הבחנה שכן ראוי לעשות). וכאמור דברי תורה הנכנסים ברוה"ק יש בהם עומק לפנים מעומק ובכל אות קטנה שלהם אפשר לדרוש תילי תילים של דרשות אמיתיות. (והזכרתי לעיל את הגמרא בפסחים גבי ברוריה ודברי הימים) השאלה היא אם זה יישוב ראוי על דרך הפשט, וכאמור כנראה השאג"א סבר שכן.

אולי כאן המקום להדגיש שבאמת אין שום טעם בדיונים היסטוריים ובטענת שינויי נוסחאות היסטוריות לפני חתימת כתבי הקודש. (רעיונות שהוזכרו לעיל ויש להצטער על כך) היינו לעשות מחקר שטוען שנכנסה נוסחה שגוייה בכתבי הקודש ע"י חותמי הספר כגון חזקיה וסייעתו או אנשי כנה"ג, שהרי חתימתם ברוה"ק, וכל מה שאפשר לדון הוא אם יש דרך לפרש פירוש כגון של הגבו"א כאחד מדרכי פירושי התורה.

טענות כמו שהובא לעיל בשם היעב"ץ שעשו שינויים בנוסח במשך הדורות זה נושא אחר לגמרי.

חז"ל דורשים ומיישבים שינויים בין מלכים לדברי הימים לדוגמה גבי גורן ארוונה בפרת חטאת רמי ליה רבא לבריה. כי וודאי שהדברים אחד הם ויש מקום ליישבם ולפרשם כאחד. וכדרכה של תורה אפשר לפרש בעוד דרכים, והגבו"א מציע עוד פירוש על דרך הפשט.

מי אתה ומי שמך להחציף פניך לשאגת אריה ולומר לו שודאי אין ביאורך נכון והשאלה היא רק אם מותר לפרש כמוך?
עד כאן. גם למושך במקלדת יש גבולות.
איך זה שכולם שותקים פה?

[פנחסויפלל]

חוצפה, 'איך שותקים פה?'

השאלה איך שותקים לכל דברי המינות והכפירה שנכתבו לעיל.
איך שותקים ל'איש אחד' שאחר שהוכיחו לו שחז"ל והרמב"ן לא הלכו אחר דברי מינותו הוסיף הבל על הבליו וכתב 'מותר לפרש את המקראות אחרת מחז"ל'. עפ"ל.
ולא חלי ולא מרגיש שאם חז"ל דרשו, יש עדיין פשוטו של מקרא [כמו שמבואר להדיא בגמ' שבת], אך אם חז"ל לא ראו בזה ט"ס ' איש אחד' מנין לו.
יש כאן שאלה עקרונית אם חז"ל טעו או לא, אם עזרא טעה או לא. ובזה החמיצו 'איש אחד' וחביריו יינם.

וכמה מן המכשול יש בזה, אם זה וזה לאו דוקא, גם דברים אחרים [שלא נראה לנו] לאו דוקא, ודברי תורה [ודרשות חז"ל] מה יהא עליהם?

[פנחסויפלל]

ולמנהלים היקרים, פורום זה הוא חרדי, אנא אל תתנו לירון ידען וחביריו להשתלט עליו.

[לוי]

את חטאי אני מזכיר...

כאשר פתחתי אשכול זה, לא פיללתי להיכן יובילו הדברים.
אילו ידעתי, הייתי נמנע ונוטל שכר על השתיקה.

צר לי שבעטיי נכתבו דברים שיש בהם, לפי עניות טעמי וקוצר דעתי, ריח של זלזול בדברי חז"ל הקדושים.

כמה וכמה פעמים בימים האחרונים התעוררה בלבי השאלה: האם אפשר להגדיר את המקום כפורום חרדי?

שאלה זו אני מפנה למנהלי האתר הנכבדים שליט"א, במחילת כבוד תורתם.
ואולי השאלה בטעות יסודה, אולי לא היתה מעולם כוונה להגדיר את המקום כפורום חרדי?

[אברך כולל]

חוצפה, 'איך שותקים פה?'

השאלה איך שותקים לכל דברי המינות והכפירה שנכתבו לעיל.
איך שותקים ל'איש אחד' שאחר שהוכיחו לו שחז"ל והרמב"ן לא הלכו אחר דברי מינותו הוסיף הבל על הבליו וכתב 'מותר לפרש את המקראות אחרת מחז"ל'. עפ"ל.
ולא חלי ולא מרגיש שאם חז"ל דרשו, יש עדיין פשוטו של מקרא [כמו שמבואר להדיא בגמ' שבת], אך אם חז"ל לא ראו בזה ט"ס ' איש אחד' מנין לו.
יש כאן שאלה עקרונית אם חז"ל טעו או לא, אם עזרא טעה או לא. ובזה החמיצו 'איש אחד' וחביריו יינם.

וכמה מן המכשול יש בזה, אם זה וזה לאו דוקא, גם דברים אחרים [שלא נראה לנו] לאו דוקא, ודברי תורה [ודרשות חז"ל] מה יהא עליהם?

כוונתך, שאתה מגן על חז"ל מפני פרשנותו של השאגת אריה?
הבנתי אותך נכון?

[פנחסויפלל]

ציניות לא תועיל כאן, השאלה היא עקרונית אם התורה היא 'דווקא' או 'לאו דווקא'.

[איש-אחד]

אין שום בעיה מצד אחד להניח שייתכן שהנוסח של שירת דוד אינו המקורי, ומצד שני להאמין באמונה שלימה שלמרות שזה לא הנוסח המקורי נוסח זה הוכנס ע"י הנביאים בנבואה. ואחר שהוכנס הנוסח הלא מקורי בנבואה, בודאי שיש מה לדרוש על הבדלי הנוסח בין שמ"ב לתהלים בשירת דוד.

[אוצר החכמה]

גם ספר דברי הימים הוא בדרגת קדושה ונכתב ברוח הקודש. ורבינו השאג"א לא הפחית מגדולתו של עזרא הסופר לעשות ממנו היסטוריון.
כל מה שכתב הוא שאפשר לפרש שהכניס גם דעות חלוקות באיזה עניין (וח"ו לומר שזה מתוך חוסר הבחנה אלא מתוך הבחנה שכן ראוי לעשות). וכאמור דברי תורה הנכנסים ברוה"ק יש בהם עומק לפנים מעומק ובכל אות קטנה שלהם אפשר לדרוש תילי תילים של דרשות אמיתיות. (והזכרתי לעיל את הגמרא בפסחים גבי ברוריה ודברי הימים) השאלה היא אם זה יישוב ראוי על דרך הפשט, וכאמור כנראה השאג"א סבר שכן.

אולי כאן המקום להדגיש שבאמת אין שום טעם בדיונים היסטוריים ובטענת שינויי נוסחאות היסטוריות לפני חתימת כתבי הקודש. (רעיונות שהוזכרו לעיל ויש להצטער על כך) היינו לעשות מחקר שטוען שנכנסה נוסחה שגוייה בכתבי הקודש ע"י חותמי הספר כגון חזקיה וסייעתו או אנשי כנה"ג, שהרי חתימתם ברוה"ק, וכל מה שאפשר לדון הוא אם יש דרך לפרש פירוש כגון של הגבו"א כאחד מדרכי פירושי התורה.

טענות כמו שהובא לעיל בשם היעב"ץ שעשו שינויים בנוסח במשך הדורות זה נושא אחר לגמרי.

חז"ל דורשים ומיישבים שינויים בין מלכים לדברי הימים לדוגמה גבי גורן ארוונה בפרת חטאת רמי ליה רבא לבריה. כי וודאי שהדברים אחד הם ויש מקום ליישבם ולפרשם כאחד. וכדרכה של תורה אפשר לפרש בעוד דרכים, והגבו"א מציע עוד פירוש על דרך הפשט.

מי אתה ומי שמך להחציף פניך לשאגת אריה ולומר לו שודאי אין ביאורך נכון והשאלה היא רק אם מותר לפרש כמוך?
עד כאן. גם למושך במקלדת יש גבולות.
איך זה שכולם שותקים פה?

איני יודע אם דבריך נובעים מחוסר הבנה, או מגסות רוח גרידא. אני הרי הגנתי על פירושו של השאג"א מפני הטוענים שפירושו הופך ד"ת לספר היסטוריה וע"ז כתבתי שמרן השאג"א פירש ד"ת כדרך המסורה לנו מדור דור שהוא דרך פירוש. ולא כתבתי בשום מקום שאין פירושו נכון אלא אדרבה שזה פירוש על דרך הפשט, וכמובן שאפשר לפרש בעוד דרכים רבות ושונות. אטו הרמב"ן כשפירש איזה דבר ע"פ פשט שלא כחז"ל היה רע במעשיו או שפירןשו נכון או לא נכון. עצם הדיון כאן על הנכונות היא העוולה!

[אוצר החכמה]

ועדיין הפירוש שמציע מר הוא מחודש, ויש בו בעייתיות במידת מה. שכן לפי דבריו כתובים דברים שגויים מבחינה היסטורית בתנ"ך, אלא שהוא בא לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה, ועושה זאת דרך סיפור פרטים היסטוריים לא נכונים.

אמשיך עוד צעד ואשאל, אם כן אולי עוד דברים שנכתבו בתנ"ך אינם נכונים מבחינה היסטורית (אלא שהכוונה הייתה לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה)? ואולי זה הפתרון לכל הסתירות בין המדע לארכאולוגיה? בשלב כלשהו יצוף מאליו הקושי העצום בפרשנות כזו.

אגב, בעבר היה דיון בין כ"ת לבין הרב איש_ספר בסוגיה זו (והוא הביא את דברי הראב"ד), היכן זה?

לא עלי תלונתך כמובן אלא על השאג"א.
וגם אני לא כתבתי שלדעתו מעוותים את העובדות משום סודות התורה. אלא שבעניין היוחסין ס"ל שמסורות שונות היינו מחלוקת ואפשר להביא את שתי הדעות. איני יודע איזה דרך אחרת אתה בוחר לבאר את דבריו.
מה שכתבתי הוא שמה שכתב עזרא מלבד פשוטו יש בכל אות ואות סודות רבים, האם על זה אתה חולק?

[אוצר החכמה]

חוצפה, 'איך שותקים פה?'

השאלה איך שותקים לכל דברי המינות והכפירה שנכתבו לעיל.
איך שותקים ל'איש אחד' שאחר שהוכיחו לו שחז"ל והרמב"ן לא הלכו אחר דברי מינותו הוסיף הבל על הבליו וכתב 'מותר לפרש את המקראות אחרת מחז"ל'. עפ"ל.
ולא חלי ולא מרגיש שאם חז"ל דרשו, יש עדיין פשוטו של מקרא [כמו שמבואר להדיא בגמ' שבת], אך אם חז"ל לא ראו בזה ט"ס ' איש אחד' מנין לו.
יש כאן שאלה עקרונית אם חז"ל טעו או לא, אם עזרא טעה או לא. ובזה החמיצו 'איש אחד' וחביריו יינם.

וכמה מן המכשול יש בזה, אם זה וזה לאו דוקא, גם דברים אחרים [שלא נראה לנו] לאו דוקא, ודברי תורה [ודרשות חז"ל] מה יהא עליהם?

כוונתך, שאתה מגן על חז"ל מפני פרשנותו של השאגת אריה?
הבנתי אותך נכון?

לא. שוב לא הבנת נכון. מה שהוא טוען הוא שהשאגת אריה כחז"ל היה פשוט להם שעזרא לא טעה במאומה וספר דברי הימים כולו אמת ואין בו נפתול ועקש. והאומרים אחרת הן על עזרא והן על השאגת אריה הם הטועים.

[אוצר החכמה]

אולי כאן המקום להדגיש שבאמת אין שום טעם בדיונים היסטוריים ובטענת שינויי נוסחאות היסטוריות לפני חתימת כתבי הקודש. (רעיונות שהוזכרו לעיל ויש להצטער על כך) היינו לעשות מחקר שטוען שנכנסה נוסחה שגוייה בכתבי הקודש ע"י חותמי הספר כגון חזקיה וסייעתו או אנשי כנה"ג, שהרי חתימתם ברוה"ק, וכל מה שאפשר לדון הוא אם יש דרך לפרש פירוש כגון של הגבו"א כאחד מדרכי פירושי התורה.

אני חשבתי שברור הדבר שכשאני כותב שהרי חתימתם ברוח הקדש פירושו וע"כ שהדברים אמיתיים שכן חותמו של הקב"ה אמת. אם מישהו הבין אחרת בדברי הרי שטעה.

[איש-אחד]

ועדיין הפירוש שמציע מר הוא מחודש, ויש בו בעייתיות במידת מה. שכן לפי דבריו כתובים דברים שגויים מבחינה היסטורית בתנ"ך, אלא שהוא בא לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה, ועושה זאת דרך סיפור פרטים היסטוריים לא נכונים.

אמשיך עוד צעד ואשאל, אם כן אולי עוד דברים שנכתבו בתנ"ך אינם נכונים מבחינה היסטורית (אלא שהכוונה הייתה לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה)? ואולי זה הפתרון לכל הסתירות בין המדע לארכאולוגיה? בשלב כלשהו יצוף מאליו הקושי העצום בפרשנות כזו.

יש להזכיר את מה שהבאתי לעיל מדברי התוס' (ר"ה יח ע"ב) שכתבו לגבי הירושלמי "קלקול חשבונות יש כאן", שכתבו "ורוצה לומר דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים". דהיינו תאריך מוטעה שנכתב כך בכוונה תחילה ע"י הנביא, רק כי כך היה מקובל בעם.

[אוצר החכמה]

אין שום בעיה מצד אחד להניח שייתכן שהנוסח של שירת דוד אינו המקורי, ומצד שני להאמין באמונה שלימה שלמרות שזה לא הנוסח המקורי נוסח זה הוכנס ע"י הנביאים בנבואה. ואחר שהוכנס הנוסח הלא מקורי בנבואה, בודאי שיש מה לדרוש על הבדלי הנוסח בין שמ"ב לתהלים בשירת דוד.

הבעייה הרצינית כאן היא האוירה והסגנון. העובדה היא שיש שינוי בנוסח, ע"ז אין מי שמתווכח. המבין נכונה, כמו המדרש וחז"ל, מבין שבכל מקרה שני הדברים הינם עצם דברי דהמע"ה וברוה"ק דידיה מסתבר שכיוון לכל העניינים המתפרשים כדברי הגמרא על אסתר, ובעיקר ששניהם באמת עצם שירתו, ומסיבות מסויימות נכתב בספר זה המילה הזאת ובספר אחר מילה אחרת. אפשר לשאול איזה מילים בדיוק אמר דוד בפעם הראשונה ששר את השירה (ולענות ששר פעמים רבות כפי שענו למעלה או שעל פי הפשט יש לומר שהעברים ישמרו הטעמים ולא המילות והיינו שבעיני חז"ל גם אם משנים מילה אם זה אותו רעיון אין בזה שמשום שינוי כדעת האבן עזרא), ואפשר כפי שאני אישית סובר, לטעון שזו שאלה לא רלוונטית.

התחושה מדבריך לא היתה שזו השאלה שאתה שואל, אלא שאתה מעלה אפשרות שסופר דברי הימים הזדמנה לו נוסחה משובשת או משהו בסגנון כזה ועל זה יצא הקצף. ואם זו לא היתה הכוונה אולי כדאי להבהיר את זה.

[אוצר החכמה]

ועדיין הפירוש שמציע מר הוא מחודש, ויש בו בעייתיות במידת מה. שכן לפי דבריו כתובים דברים שגויים מבחינה היסטורית בתנ"ך, אלא שהוא בא לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה, ועושה זאת דרך סיפור פרטים היסטוריים לא נכונים.

אמשיך עוד צעד ואשאל, אם כן אולי עוד דברים שנכתבו בתנ"ך אינם נכונים מבחינה היסטורית (אלא שהכוונה הייתה לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה)? ואולי זה הפתרון לכל הסתירות בין המדע לארכאולוגיה? בשלב כלשהו יצוף מאליו הקושי העצום בפרשנות כזו.

יש להזכיר את מה שהבאתי לעיל מדברי התוס' (ר"ה יח ע"ב) שכתבו לגבי הירושלמי "קלקול חשבונות יש כאן", שכתבו "ורוצה לומר דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים". דהיינו תאריך מוטעה שנכתב כך בכוונה תחילה ע"י הנביא, רק כי כך היה מקובל בעם.

הכוונה היא לענ"ד שהפסוק מתאר את מה שהיו סבורים אז וא"כ זו האמת.

[איש-אחד]

ועדיין הפירוש שמציע מר הוא מחודש, ויש בו בעייתיות במידת מה. שכן לפי דבריו כתובים דברים שגויים מבחינה היסטורית בתנ"ך, אלא שהוא בא לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה, ועושה זאת דרך סיפור פרטים היסטוריים לא נכונים.

אמשיך עוד צעד ואשאל, אם כן אולי עוד דברים שנכתבו בתנ"ך אינם נכונים מבחינה היסטורית (אלא שהכוונה הייתה לבאר עניינים רבים של תורה וסודותיה)? ואולי זה הפתרון לכל הסתירות בין המדע לארכאולוגיה? בשלב כלשהו יצוף מאליו הקושי העצום בפרשנות כזו.

יש להזכיר את מה שהבאתי לעיל מדברי התוס' (ר"ה יח ע"ב) שכתבו לגבי הירושלמי "קלקול חשבונות יש כאן", שכתבו "ורוצה לומר דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים". דהיינו תאריך מוטעה שנכתב כך בכוונה תחילה ע"י הנביא, רק כי כך היה מקובל בעם.

הכוונה היא לענ"ד שהפסוק מתאר את מה שהיו סבורים אז וא"כ זו האמת.

זה דוחק, שהרי אין זכר בפסוקים שהוא תיאור של מה שהיו סבורים, אלא תיאור הדברים כהווייתם. וזה הפסוק המדובר "בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר" (ירמיה לט, ב).
זכורני שראיתי שרא"מ הורוויץ מקשה על התוס' איך שייך לומר שהנביא יכתוב טעות במזיד. אך אי לא כתוס' איך יפרש רא"מ הירושלמי?

[איש-אחד]

אין שום בעיה מצד אחד להניח שייתכן שהנוסח של שירת דוד אינו המקורי, ומצד שני להאמין באמונה שלימה שלמרות שזה לא הנוסח המקורי נוסח זה הוכנס ע"י הנביאים בנבואה. ואחר שהוכנס הנוסח הלא מקורי בנבואה, בודאי שיש מה לדרוש על הבדלי הנוסח בין שמ"ב לתהלים בשירת דוד.

הבעייה הרצינית כאן היא האוירה והסגנון. העובדה היא שיש שינוי בנוסח, ע"ז אין מי שמתווכח. המבין נכונה, כמו המדרש וחז"ל, מבין שבכל מקרה שני הדברים הינם עצם דברי דהמע"ה וברוה"ק דידיה מסתבר שכיוון לכל העניינים המתפרשים כדברי הגמרא על אסתר, ובעיקר ששניהם באמת עצם שירתו, ומסיבות מסויימות נכתב בספר זה המילה הזאת ובספר אחר מילה אחרת. אפשר לשאול איזה מילים בדיוק אמר דוד בפעם הראשונה ששר את השירה (ולענות ששר פעמים רבות כפי שענו למעלה או שעל פי הפשט יש לומר שהעברים ישמרו הטעמים ולא המילות והיינו שבעיני חז"ל גם אם משנים מילה אם זה אותו רעיון אין בזה שמשום שינוי כדעת האבן עזרא), ואפשר כפי שאני אישית סובר, לטעון שזו שאלה לא רלוונטית.

התחושה מדבריך לא היתה שזו השאלה שאתה שואל, אלא שאתה מעלה אפשרות שסופר דברי הימים הזדמנה לו נוסחה משובשת או משהו בסגנון כזה ועל זה יצא הקצף. ואם זו לא היתה הכוונה אולי כדאי להבהיר את זה.

לא יצוייר שנוסח אחד של השירה הוא המקורי, והנוסח השני הוא הנוסח שהיה מקובל. והנביא או אנשי כה"ג הכניסו את הנוסח המקובל משום ש"לא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים" (כלשון תוס' לגבי "קלקול חשבונות יש כאן" דהירושלמי).

[אוצר החכמה]

לפי ענ"ד זה בדיוק מה שכתוב בתוספות. באותה שנה בגלל בלבול החשבונות חשבו שזה רק תשעה בתמוז ולא י"ז וכיוון שהיושבים בירושלים חשבו שבא בט' בתמוז כתב הפסוק כן. (דוגמא לדבר אם היו עושים ר"ה בטעות ביום מסויים וקרה אז איזה דבר, והיינו כותבים שקרה בר"ה אע"פ שאנו יודעים שהיה טעות, ואע"פ שוודאי שיש לחלק אבל זה מעין הדבר הזה)

[אוצר החכמה]

אין שום בעיה מצד אחד להניח שייתכן שהנוסח של שירת דוד אינו המקורי, ומצד שני להאמין באמונה שלימה שלמרות שזה לא הנוסח המקורי נוסח זה הוכנס ע"י הנביאים בנבואה. ואחר שהוכנס הנוסח הלא מקורי בנבואה, בודאי שיש מה לדרוש על הבדלי הנוסח בין שמ"ב לתהלים בשירת דוד.

הבעייה הרצינית כאן היא האוירה והסגנון. העובדה היא שיש שינוי בנוסח, ע"ז אין מי שמתווכח. המבין נכונה, כמו המדרש וחז"ל, מבין שבכל מקרה שני הדברים הינם עצם דברי דהמע"ה וברוה"ק דידיה מסתבר שכיוון לכל העניינים המתפרשים כדברי הגמרא על אסתר, ובעיקר ששניהם באמת עצם שירתו, ומסיבות מסויימות נכתב בספר זה המילה הזאת ובספר אחר מילה אחרת. אפשר לשאול איזה מילים בדיוק אמר דוד בפעם הראשונה ששר את השירה (ולענות ששר פעמים רבות כפי שענו למעלה או שעל פי הפשט יש לומר שהעברים ישמרו הטעמים ולא המילות והיינו שבעיני חז"ל גם אם משנים מילה אם זה אותו רעיון אין בזה שמשום שינוי כדעת האבן עזרא), ואפשר כפי שאני אישית סובר, לטעון שזו שאלה לא רלוונטית.

התחושה מדבריך לא היתה שזו השאלה שאתה שואל, אלא שאתה מעלה אפשרות שסופר דברי הימים הזדמנה לו נוסחה משובשת או משהו בסגנון כזה ועל זה יצא הקצף. ואם זו לא היתה הכוונה אולי כדאי להבהיר את זה.

לא יצוייר שנוסח אחד של השירה הוא המקורי, והנוסח השני הוא הנוסח שהיה מקובל. והנביא או אנשי כה"ג הכניסו את הנוסח המקובל משום ש"לא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים" (כלשון תוס' לגבי "קלקול חשבונות יש כאן" דהירושלמי).

א. זה ממש לא נראה דומה.
ב. אילו אתה היית אומר קלקול חשבונות יש כאן ולא הירושלמי גם אז היו מתנפלים עליך ובצדק.

[למאי_נמ?]

הרב 'אוצר החכמה',
כ"ת צודק, ולא ביארתי יפה. כוונתי שאע"פ שכ"ת מצמצם את החידוש הפלאי בדברי השאג"א, עדיין הדבר תמוה. (וה"ה לירושלמי על קלקול חשבונות, שאע"פ שהפירוש שהנביא שינה מהאמת ההיסטורית בשביל לתת אמת עמוקה יותר - שטעו בחשבון, ושחורבן הבית גורם קלקול חשבונות אמיתי, עי' בשיחות הרצי"ה שהזכרתי, עדיין הדברים אינם מיושבים כל הצורך, וכנ"ל).

[מה מלילה]

הבעייה הרצינית כאן היא האוירה והסגנון. העובדה היא שיש שינוי בנוסח, ע"ז אין מי שמתווכח. המבין נכונה, כמו המדרש וחז"ל, מבין שבכל מקרה שני הדברים הינם עצם דברי דהמע"ה וברוה"ק דידיה מסתבר שכיוון לכל העניינים המתפרשים כדברי הגמרא על אסתר, ובעיקר ששניהם באמת עצם שירתו, ומסיבות מסויימות נכתב בספר זה המילה הזאת ובספר אחר מילה אחרת. אפשר לשאול איזה מילים .בדיוק אמר דוד בפעם הראשונה ששר את השירה (ולענות ששר פעמים רבות כפי שענו למעלה או שעל פי הפשט יש לומר שהעברים ישמרו הטעמים ולא המילות והיינו שבעיני חז"ל גם אם משנים מילה אם זה אותו רעיון אין בזה שמשום שינוי כדעת האבן עזרא), ואפשר כפי שאני אישית סובר, לטעון שזו שאלה לא רלוונטית.

התחושה מדבריך לא היתה שזו השאלה שאתה שואל, אלא שאתה מעלה אפשרות שסופר דברי הימים הזדמנה לו נוסחה משובשת או משהו בסגנון כזה ועל זה יצא הקצף. ואם זו לא היתה הכוונה אולי כדאי להבהיר את זה.

לא יצוייר שנוסח אחד של השירה הוא המקורי, והנוסח השני הוא הנוסח שהיה מקובל. והנביא או אנשי כה"ג הכניסו את הנוסח המקובל משום ש"לא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים" (כלשון תוס' לגבי "קלקול חשבונות יש כאן" דהירושלמי).

א. זה ממש לא נראה דומה.
ב. אילו אתה היית אומר קלקול חשבונות יש כאן ולא הירושלמי גם אז היו מתנפלים עליך ובצדק.

לא מובן כ"כ על מה התלונה. למה זה לא נראה דומה? ההפך הוא הנכון בדיוק - מובן הרבה יותר שהביאו נוסח מקובל אע"פ שאינו תואם במדויק את הנוסח ההיסטורי כפי שיצא מפי דוד, מאחר שכדברי הראב"ע שהבאת, חשובים הטעמים ולא המילות, מאשר שכתבו תאריך שגוי, או נוסחאות סותרות של יוחסין (שים לב, שאינני טוען שטעם השינוי הוא מפני שהעברים ישמרו הטעמים ולא המילות - טעם זה אינו מסביר את חילופי הנוסח האופיינים לטעויות סופרים דוקא, כמו אדיקם/אריקם וכדו' כפי שהציגם איש אחד בהודעתו הראשונה, נקודה שממנה הקפידו בעלי ריבו להתעלם לחלוטין. הטענה היא שהרבה יותר מסתבר להביא שני נוסחים, מאחר והנוסח המדויק לפרטים איננו כל כך חשוב, מאשר לשנות בפרטים חשובים כמו תאריך או מגילות יחס).

חזרת לעיל על הסברים שונים למה יכולים להיות מובאים דברים שאינם תואמים את המציאות ההיסטורית - כוונת הנביא לתאר את התאריך המקובל ולא את התאריך האמיתי, שתי מגילות יחס סותרות נחשבות למחלוקת אשר כל צד בה חשוב דא"ח - מה שלא ברור על מה ההתעקשות לזנוח את ההסברים הללו בענין נוסח השירה? האם שתי נוסחאות בשירה נחשבות למחלוקת פחות משתי מגילות יוחסין? האם נוסח השירה המקובל אינו נוסח מספיק חשוב בשביל להביא אותו גם אם אינו משקף נוסח היסטורי מדויק?

[אוצר החכמה]

ההבדל הוא כאמור ברעיון, אם אתה בא ואומר ברור שיש כאן טעות סופר, ונשאלת השאלה למה אנשי כנה"ג הכניסו נוסח שברור שיש בו טעות, ועל זה התשובה סופר דברי הימים העתיק את מה שלפניו ולא חש לטעות הברורה שאני גיליתי, ע"ז מתקומם כל השומע.
לעומת זאת אם אתה אומר שחז"ל ברוח קדשם הכניסו את שתי הנוסחאות כי שתיהן אמיתיות והיינו בשתיהן רצה ה' וממילא לשתיהן יש משמעות אמיתית, ומסתמא גם דוד המלך כלל ברוח קדשו את כל הכוונות והנוסחאות, אתה יכול לדון איך היה התהליך שהשתלשל שנוצרו שתי נוסחאות, אע"פ שלדעתי כמו שכתבתי למעלה בעיני זו שאלה לא מעניינת ולא רלוונטית, כמו שאני לא דן האם דהמ"ע חיבר את תהילים בבת אחת או שהיו לו טיוטות ונוסחאות קודמות, כי בסופו של דבר הנוסח הסופי הוא החשוב.

התוצאה הסופית של הסתכלות כזאת היא שכאשר אתה שואל מדוע יש שתי נוסחאות, אתה יכול לומר בפשוטו אחת מן השתים. או שאין בדבר הבדל (כי הטעם אותו עניין ולכן לא היה איכפת לחז"ל שינוי הנוסח) או שיש הבדל וחז"ל היה חשוב להם להכניס את שתי הנוסחאות, וממילא עדיין צריך ביאור מה ההבדל במשמעות בין הנוסחאות שזה בלאו הכי מה שמתרצים כולם. כך שרעיון הטעות סופר אינו מקדם אותנו הרבה.

[מה מלילה]

ההבדל הוא כאמור ברעיון, אם אתה בא ואומר ברור שיש כאן טעות סופר, ונשאלת השאלה למה אנשי כנה"ג הכניסו נוסח שברור שיש בו טעות, ועל זה התשובה סופר דברי הימים העתיק את מה שלפניו ולא חש לטעות הברורה שאני גיליתי, ע"ז מתקומם כל השומע.
לעומת זאת אם אתה אומר שחז"ל ברוח קדשם הכניסו את שתי הנוסחאות כי שתיהן אמיתיות והיינו בשתיהן רצה ה' וממילא לשתיהן יש משמעות אמיתית, ומסתמא גם דוד המלך כלל ברוח קדשו את כל הכוונות והנוסחאות, אתה יכול לדון איך היה התהליך שהשתלשל שנוצרו שתי נוסחאות, אע"פ שלדעתי כמו שכתבתי למעלה בעיני זו שאלה לא מעניינת ולא רלוונטית, כמו שאני לא דן האם דהמ"ע חיבר את תהילים בבת אחת או שהיו לו טיוטות ונוסחאות קודמות, כי בסופו של דבר הנוסח הסופי הוא החשוב.

התוצאה הסופית של הסתכלות כזאת היא שכאשר אתה שואל מדוע יש שתי נוסחאות, אתה יכול לומר בפשוטו אחת מן השתים. או שאין בדבר הבדל (כי הטעם אותו עניין ולכן לא היה איכפת לחז"ל שינוי הנוסח) או שיש הבדל וחז"ל היה חשוב להם להכניס את שתי הנוסחאות, וממילא עדיין צריך ביאור מה ההבדל במשמעות בין הנוסחאות שזה בלאו הכי מה שמתרצים כולם. כך שרעיון הטעות סופר אינו מקדם אותנו הרבה.

התשובה שאין בדבר הבדל, היא לא תשובה לשאלה למה יש שתי נוסחאות אלא מה ההבדל בין שתי הנוסחאות (היא תשובה לשאלה למה יש הבדל כאשר משה חוזר על עשרת הדברות בשינויים, ועל זה התשובה שלא הקפיד לחזור מילה במילה, אבל לא כאשר מעתיקים את אותה השירה בשני ספרים).
לא ברור לי בדיוק ההבדל ברעיון- הרעיון הוא שנראה ברור מצורת השינויים שיש כאן ט"ס, ועל כן נראה שאנשי כנה"ג הכניסו נוסחאות שונות בשני הספרים, דבר שאין בו כל תימה ולא ריעותא. כמובן שמי שהשאלה הזאת לא מעניינת אותו אינו חייב להתענייו בה.

[אוצר החכמה]

א. אתה מבין הרי שאילו היה כותב, חז"ל ברוח קדשם ראו שאע"פ שברבות השנים יש שתי נוסחאות שונות רועה אחד אמרם ולשניהם כיוון דהמע"ה ברוח קדשו ולכן הכניסו אחת כאן ואחת כאן, לא היה כאן מי שמתקומם ע"ז, (ולכן ביקשתי ממנו למעלה שיבהיר את עמדתו בעניין).

ב. לא השבת על השאלה מה הטעם בהכנסת נוסחאות שונות שכל סיבתם היא טעות סופר, אא"כ תאמר שהוא מן השמים שיהיה שתי לשונות וא"כ שיש משמעות לשתי הלשונות אולי בכוונת מכוון נעשה זה? *


בכל מקרה חז"ל לא נהגו כן בכלל ותירצו את הקושיות, כמו בפרת חטאת גבי גורן ארוונה ודוגמאות אחרות שהובאו. רק על זה יש לומר שכן היא דרך דרשות חז"ל שכמו שבמקום שהדברים נכפלים בתורה כמו בגדי בחלב אמו, הנה ע"פ הפשט חזרו שוב על האזהרה, וע"פ דרך מדרש ההלכה בא לרבות בישול והנאה, כן כאן שלפי פשוטו יש קצת הבדל ואינו נפ"מ בכללות העניין, חז"ל בדרכם מיישבים הכל שאין שום נפתול ועיקש.

* הסברא שלי בדעת הגבו"א היתה שזה עניין היחס, כתבי יוחסין, ולאו דווקא בירור היסטורי, ודי שיש צד מסויים שהדבר אמת כדי להכניסו, וצודק למאי_נפ"מ שמכלל יישוב לא יצא. אני מסכים שבאותה מידה אתה יכול לומר שעניין השירה הוא מה שכלל ישראל אומר וכך שאם ברבות השנים נעשו שתי נוסחאות ראו חז"ל ברוח קדשם ששתי הנוסחאות עיקר ורועה אחד אמרם וכאן כתבו את נוסח ספרד וכאן כתבו את נוסח אשכנז שכן שערים הרבה בשמים וכל אחד נכנסת בו שירת דוד דילה. בעיני זה רחוק והבוחר יבחר.

[אוצר החכמה]

(היא תשובה לשאלה למה יש הבדל כאשר משה חוזר על עשרת הדברות בשינויים, ועל זה התשובה שלא הקפיד לחזור מילה במילה, אבל לא כאשר מעתיקים את אותה השירה בשני ספרים).

את החילוק הזה איני מבין, כשם שמשה יכול לקרא את עשרת הדברים מילה במילה בנוסח בו נאמרו ונכתבו על הלוחות ולא נחשב בעיניו לעשות כן, כן כשכתבו את ספר דברי הימים כתבו את שירת דוד ולא נחשב בעיניהם לכתוב מילה במילה. ברור שלפי הבנה זו של האב"ע ייתכן שדוד המלך עצמו אמר מילים שונות במקצת גם מהנוסח בשמואל וגם מהנוסח בדבה"י.

[מעיין]

חוצפה, 'איך שותקים פה?'
השאלה איך שותקים לכל דברי המינות והכפירה שנכתבו לעיל.

כנראה להמעיינים בין בתרי הפורום שלדאבון לב התדרדר לאחרונה לדון בכל העולה על הרוח ובלשון מדברת גדולות... שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ... והוא פירצה שאומרים לו למנהלים לגדור
ולראי' תראה שאשכול עם פתיחה זהה דנו כאן בשנה שעברה ולא הי' שם שום ריח מינות עיי"ש ודון מינה ואוקי באתרה...
viewtopic.php?f=17&t=3830

****
ועיין במלבי"ם מלכים י כב בענין תרשיש - ועיין ברד"ק יהושע כא ז
שוב ראיתי שמובא כבר כאן משאילת יעב"ץ סי' ל"ג שהביא דברי הרד"ק אבל הובא כאן לגרמיה ולפיכך הוצא הדברים מהקשרם, וחבל שלא הביא סיומן של דברים שאדרבה משם ראי' שלא שלטו בה ידי זרים עיי"ש לשון חכמים מרפא מהגאון קנאי בן קנאי יעב"ץ ס"ט

[מעיין]

דברי המלבי"ם

כי אני תרשיש - הרי"א חשב כי תרשיש היא העיר קארטאגא בצפון אפריקא על יד ים התיכון, ועי"כ הרבה לתמוה איך הלכו אניות מעציון גבר שהוא על שפת ים סוף, לתרשיש והלא רצועות המדבר (ארץ זיעץ) מבדלת בין ים סוף לים התיכון? ורצה לדחוק שנקראו אניות תרשיש, ע"ש צורתם שנעשו כתבנית האניות האלה, אבל עמד לנגדו מ"ש בדה"ב (כ' ל"ז) ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר, ואיך הלכו מעציון גבר לתרשיש, והפליאה הזאת מלאה את לבבו לאמר שעזרא הסופר טעה במ"ש ביהושפט (מ"א כ"ב י"ט) שעשה אניות תרשיש ללכת אופירה, וטעה שר"ל אניות ללכת תרשיש עיין שם, וחלילה לנו מזה הדעת שנאמר שכותב ד"ה טעה, ושלא ידע פשט הכתוב במלכים ולא ידע שא"א ללכת מעציון גבר לתרשיש באניה, אבל האמת עד כמ"ש בפי' ישעיה (סי' כ"ג) שתרשיש היא עיר טארזיס שהיא שפאניען הקדומה שהיתה רוכלת הצוריים בספרד, כמו שכתבו חכמי העמים, ונודע כי הצוריים בבואם לספרד, (אשר כינו בשם אושפניא ע"ש שהשפנים נמצאו שם לרוב) מצאו כסף מזוקק על פני הארץ הרבה מאד עד שעשו כל כליהם וגם חשוקי וווי ספינותיהם מכסף, ובנו להם עיר מושב ורוכלת העמים טערזוס, והעיר הזאת יושבת על מבואת ים האטלאנטי שהוא ים אקיאנוס, וידוע שים סוף נכנס לים אקינוס, ולפ"ז באניות שבנה בעציון גבר היה יכול לילך בין לאופיר בין לתרשיש. ולמעלה (ט' כ"ז) ספר ששלח משם אופירה וחירם שלח את עבדיו עם עבדי שלמה, כי עבדי שלמה היו העקר במהלך הזה, והם לקחו שם זהב לא כסף שלא נמצא באופיר, כי בארצות החמות לא יתילד כסף רק זהב ומקום הכסף בארצות הקרות, ופה ספר הטעם שלא נחשב הכסף בימי שלמה כי היה לו גם אני תרשיש עם אני חירם - ר"ל אניה הולכת לשפאניען ששם היה חירם עקר כי היתה תחת רשותו.
אני תרשיש תבא אחת לשלש שנים - והיא היתה נושאת גם כסף, שידוע שהיה שם לרוב מאד, וכמ"ש כסף מרוקע מתרשיש יבא, וגם הביאו משם שנהבים וקפים וטווסים שהיו מצויים שם, ומ"ש לקמן (כ"ב מ"ט) שיהושפט עשה אניות תרשיש ללכת אופירה ולא הלך כי נשברו אניות בעציון גבר, היינו שהיו האניות מיוחדות ללכת תרשיש ע"כ נקראו אניות תרשיש והיה בדעתו ללכת גם לאופיר, וע"י שנשברו בעציון גבר אצל החוף לא הלך אף לתרשיש וכ"ש לאופיר, וזה עצמו כתב עזרא בד"ה, וחלילה שיבא בכתובים דבר מכחיש המציאות:

דברי היעב"ץ במילואן (ולא כאיש אחד שהביא חצי דבר, ולא העתיק מן מ"מ שיקרא לא קאי וכו') [שאילת יעב"ץ סי' ל"ג- באמצע תשובה להגאון מהר"ם חגיז שהביא דברי המאור עינים לר"ע מן האדומים שבספר סדר עולם יש הוספות מאחרונים]

ובמכ"ת האדון שנמשך אחר לשון רכה של ר"ע מאדומים המרבה דברים ללא הועיל כי זכורני זה שנים רבות שעברו שקראתי ספרו, ונשתמש בזה הלשון שקילא טיבותיה ושדיא אחיזרי לא מדובשו ולא מעוקצו כי ארסו שוקע והיה בעיני כמתעתע, ותשליכהו עצתו לשאול בכלדיים ואת פי ה' לא שאל וישאל בעצו, ועל כן אני אומר חלילה לי לשמוע מה שהביא מעכ"ת עוד מדברי האדומי הלז שבמקצת מקומות איזה חכם אחרון שלח בה יד כו' וגם בספרים אחרים תקראנה כאלה עכ"ל (במאור עינים עיין בספרו א"ב פ"מ דקל"א ע"א תמצאנו מלה במלה)
והנה עם שבאמת מעשים אשר לא יעשו בישראל כאלו כבר ידענו בגדולה מזו והמה בכתובים שבדברי נבואה הקדושה שלטו ידי מעתיקים אנשים בוערים חרשי משחית פוחזים ריקים כידוע וכנראה ג"כ אצלנו בספר יהושע סי' כ"א פסוקים לו לז יעויין ברד"ק, מ"מ שיקרא לא קאי ולא תעשנה ידיהם תושיה ארורים עושי מלאכת ד' רמיה וברוך ה' אשר לא השבית גואל לישראל ה"ה חכמי דור דור העומדים על תיקון הספרים שלא יטמע בינינו דבר שאינו ובאמת ברייתא דסדר עולם סתמה נקייה וטהורה אמרת אלוה צרופה מצות ה' ברה ולא ראיתי מי שחשדה להוציא עליה שם רע כי אם הר"ע הנ"ל אשר העיז פנים בכל עוז הקשה רוחו ואמץ לבבו לחלוק על הקדמונים

[איש-אחד]

לגבי דברי היעב"ץ, זו אכן טעות שלי בעקבות שלא העתקתי מהמקור אלא מאחד שציטט אותו.

על דברי המלבי"ם שכתב "וחלילה שיבא בכתובים דבר מכחיש המציאות" קשה, איך יפרש הירושלמי ד"קלקול חשבונות יש כאן"?

[אוצר החכמה]

אני חושב שהתשובה שכתבתי קודם עונה על זה שפירוש הירושלמי הוא שמבחינת חשבונם של אנשי ירושלים היה נקרא היום הזה תשעה בחודש ואע"פ שהיתה טעות בידם אינה הכחשת המציאות לכתוב שהובקעה העיר בתשעה לחדש שכן הוא תשעה לפי חשבונם. משא"כ במקרה של המלבי"ם שהטענה היא שעזרא כשכתב לא ידע את המציאות כפי שהיתה בימי שלמה, וע"ז כתב שח"ו וכולי.

[אוצר החכמה]

דוגמה לדבר הסובר שראוי שיהיה יום העצמאות השנה בה' באייר כשאר שנים ואינו ראוי לידחות, לא יטען שמקום שכתוב בו על יום שלישי יום העצמאות הוא מקור שקרי, שכן כן הוא לפי חשבונם המוטעה.

למוד מנסיון העבר, אין צורך להגיב על הודעה זו ברצינות, סתם התבדחתי.

[למאי_נמ?]

למה בדיחה, זו לא בדיוק הטענה שכתבת לעיל?

[אוצר החכמה]

כדוגמה זה דוגמה, כפתח לדיון על קביעת יום העצמאות מקור סמכותה וההשוואה ללוח העברי ובכלל, לא התכוונתי ברצינות.

[דניאל]

אגב, לא נזכר כאן שהיה לחז"ל מדרש מפורט על דביר הימים ונאבד מאיתנו. מכל מקום רואים בכמה מקומות שחז"ל דרשו את דברי הימים בכל מיני דרכים היוצאותת מן הפשט באופן שנראה שסברו שרוב דבריו באים לדרשה. זה מתיישב עם מה שכתב הגבורת ארי שעזרא העתיק את מסורות היוחסין של עולי בבל ועשה כן ברוח הקודש לדרשה. אגב, לענד רוב המפרשים שנתאמצו ליישב סתירות בדברי הימים חולקים על הגבורת ארי

[דניאל]

טעם זה אינו מסביר את חילופי הנוסח האופיינים לטעויות סופרים דוקא, כמו אדיקם/אריקם וכדו' כפי שהציגם איש אחד בהודעתו הראשונה, נקודה שממנה הקפידו בעלי ריבו להתעלם לחלוטין.

עיין רד"ק בתחילת דברי הימים שתירץ גם על קושיא זו.

[המצפה]

יש מהגר"א על שינוי של תשימני-תשמריני וזה מובא בהקדמת בני הגר"א לשו"ע

[אשר ברא]

דברי הגבורת ארי חוזרים ונשנים כאילו הוא חידש סברא זו מדעתו אך באמת כבר כותב כן (פי' המיוחס ל-) רש"י על דברי הימים בשם הירושלמי (כמדומה שאינו לפנינו)

בני נפתלי יחציאל וגו' - מה שלא נתיחס יותר זהו הטעם כמפורש בשלהי מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא וכל אחד ואחד מן היחס ומה שמצא כתב ומה שלא מצא לא כתב ומן בני נפתלי לא מצא יותר וזהו הטעם שכל היחס הזה מייחד בדילוגים כי דילג מספר זה אל ספר זה וחברם ומה שלא היה יכול לכתוב בספר זה כתב בספר עזרא תדע כי נאמר בסמוך (לקמן ט') וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל פתרון אם רצונך לידע יחס עשרת שבטים לך לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי כי ספר דברי הימים שלהם גלה עמהם אבל יהודה מצאתי ספרן בבבל ומה שמצאתי כתבתי (דהי"א ז, יג)

ובנימין הוליד את בלע בכורו - כבר יחסו (לעיל ז') ולפי שרצה ליחס עד שאול המלך מתחיל ליחס מבנימן ושמות אחרים קוראם כאן וכל היחס למפרע והרוצה לדקדק רוב ערי הלוים ומגרשיהם האמורים כאן למפרע הן ביהושוע כי עזרא ספרים מצא. (שם ח, א)

ובגבעון ישבו אבי גבעון - פרשה זו עד כל אלה בני אצל כתובה ב' פעמים בספר זה וגם פרשת והיושבים הראשונים אשר באחוזתם בעריהם (לעיל סי' ט') ופרשת ומן הכהנים ידעיה ויהויריב כמו כן בס' עזרא (ר"ל נחמיה י"א) דכתיב ואלה ראשי המדינה וזהו שמפרש בסוף מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא ספר מעונים ספר זאטוטי ספר האחים ובטלו דברי האחד וקיימו דברי השנים וכן מצאו הרבה ספרי יחוסין כשנמצא ג' או ה' בטלו המועט וקיימו המרובים וכשנמצאו זוגות כמו ובגבעון ישבו אבי גבעון הוצרך לכתוב שתי פעמים שאין סדר יחוסן שוה וכן היושבים הראשונים מצא זוגות וחלוקים זה על זה כתבוהו שני פעמים בכאן ובספרו ולמה לא כתב שתיהן כאן אותם שבעזרא ואלה ראשי המדינה וגו' ולפי שייחס לשם עד ואלה הכהנים הלוים ומיחס עד ידעיה שהיה לאחר עזרא ומה ענין לפרש ולייחס בכאן בדברי הימים דורות יחד ולאחר עזרא כי אם אותם שהיו בבית ראשון ובפרשה האחרת של ובגבעון ישבו וגו' ועוד אמרו חכמים בפסוק ולאצל ששה בנים תליסר אלפי גמלי טעוני מדרשות. (שם ח, כט)

ולהשלמת העניין עי' מלבי״ם נחמיה י״א, ד.
וכמדומה שאין להביא ראי' מספר שקבלו כן בקבלה שכך הי' לשאר הספרים, וכן מירושלמי הנזכר בעניין ט' תמוז.

ולגופו של הדיון בנוגע שירת דוד נראה פשוט 'לפי פשוטו של מקרא' שבשמוא' נכתב תיאור היסטורית מה ששר אז (כמובן מבושל בקדירה מקראית ומתוך אספקלרי' נביאית) כמו שאר הסיפורים שבאו בכתובים, משא"כ בתהילים נערך שוב לשמש כשיר לעתיד בבתי כנסיות וללויים וכו'. וכמו שערך דוד מחדש שירי עשרה זקנים.

וכגון:

• למנצח לדוד... גלמי ראי עיניך (פרק קלט) נאמרה ע"י אדם הראשון (רש"י ב"ב יד:).
• משה ואהרן בכהניו ושמוא' בקוראי שמו (פרק צט) נאמרה ע"י משה (רש"י שם) - אע"פ שנזכר בו שמוא' וע"כ שדוד ערכו מחדש.
• תפלה למשה... ימי שנותינו בהם שבעים שנה (צ) "מסתמא דוד אמרו" (יבמות סד: תוד"ה ימי).
• ונעים זמירות ישראל (ש"ב כג, א) - אין ישראל משוררים במקדש אלא שירותיו וזמירותיו (רש"י שם) - ומאידך שיר שהלוים היו אומרים הם כולם - פרט ליום א' - לבני קורח ולאסף ולמשה - אלא ע"כ הכוונה שדוד ערכם מחדש.

[מנצפך]

מעל"ע בא"ע, מישהו יודע על טעמי השינויים בין קפיטל י"ד בתהילים לקפיטל נ"ג [המפרשים אכן מבארים את הטעם לכפילות, אך אינם מבארים את טעמי השינויים]?

[קו ירוק]

כותרת האשכול חשובה. כמו ביחס להרבה מקומות בתנ"ך. ומצווה לדקדק בהם ולפרשם.
האברבנאל והמלב"ים עומדים ברוב המקרים. וישנן מפרשים רבים אחרים.

לא בשביל זה פתחתי תגובה, רק להביע רחשי לב:
ברובו המוחלט של האשכול מעורבים דברי מינות. וזו מכה מחמת לחגורה..
כי אמנם יש להשיב חורפינו -באשכול זה- דבר,
רק רבני הפורום לא ציפו שדיבורים כאלו ידונו באשכול.. תפס אותם לא מוכנים..