יבנה כתב:שופטים י"ד י"ח- מה מתוק מדבש. וכן בעוד פסוקים נראה כן. אך אין בהם הכרח.
דרומי כתב:ערב - גישמאק
מתוק - זיס
דרומי כתב:לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק
על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'
והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"
מתושלח כתב:מה החילוק בין המילים "ערב" ו"מתוק?"
איש גלילי כתב:דרומי כתב:לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק
על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'
והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"
ומהם 'שקדים מתוקים' (מעשרות פ"א מ"ד)?
ומהם מיא דשיבתא שבאו 'למתוקי טעמא' (ברכות לט.)?
ומלח ש'ממתקת את הבשר' (שם ה.)?
וחרדל שממתקים אותו בגחלת (שבת קלד.)?
ואם מלישנא דאינשי קאמרת, מה הם מים מתוקים?
סגי נהור כתב:איש גלילי כתב:דרומי כתב:לא אומרים קוגל מתוק (אלא אם כן הוא באמת מתוק...), אלא בלשון גישמאק
על ילד אומרים 'מותק של ילד' ועל סברא טובה יאמרו 'א גישמאקע סברא'
והדבר מפורש ברש"י פ' ויקרא: "כל מתיקת פרי קרוי דבש"
ומהם 'שקדים מתוקים' (מעשרות פ"א מ"ד)?
ומהם מיא דשיבתא שבאו 'למתוקי טעמא' (ברכות לט.)?
ומלח ש'ממתקת את הבשר' (שם ה.)?
וחרדל שממתקים אותו בגחלת (שבת קלד.)?
ואם מלישנא דאינשי קאמרת, מה הם מים מתוקים?
ולמה לא תוכיח מלשון קהלת (יא, ז) "ומתוק האור וטוב לעינים"?
אבל באמת נראה שכל אלה הם לשון מושאלת ובדרך משל, ומתיקות כפשוטה היינו זיסקייט, וכמו שכתבו לעיל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים