הודעהעל ידי חלמישצור » ג' ינואר 09, 2018 6:56 pm
ראה תורה תמימה, ויקרא יד, ב, הע' ו, על הדרשה "תורת המצורע, אמר ריש לקיש. מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע, זאת תהיה תורתו של מוציא רע (ערכין ט"ו ב'): "פשוט דדריש המלה מצורע כעין נוטרי"קון, וסמיך על מ"ד בגמ' כאן דצרעת בא על עון לה"ר ורכילות כפי שנתבאר ס"פ תזריע. ואמנם לא נתבאר מאי קשה ליה בכלל לשון פסוק זה עד שמצא לנכון לדורשו בלשון נוטרי"קון. וי"ל משום דכ"מ דכתיב בתורה שם מצורע מכונה בשם צרוע ולא מצורע, כמו בפ' תזריע איש צרוע הוא, והצרוע אשר בו הנגע, ובפ' זו מן הצרוע (פ' ג') ובפ' אמור והוא צרוע ובפ' נשא כל צרוע, ולשון מצורע לא מצינו בתורה רק כאן, ולכן דרשוהו".