י. אברהם כתב:היוצא מכל הנ"ל שכתבי היד מונחים לפניהם ואינם יודעים איך להשתמש בהם. חבל.
כלומר קובעים הנוסח בלי לימוד יסודי של מפרשי הנ"ך
(להשלמת התמונה ראה מש"כ כאן)
י. אברהם כתב:היוצא מכל הנ"ל שכתבי היד מונחים לפניהם ואינם יודעים איך להשתמש בהם. חבל.
י. אברהם כתב:י. אברהם כתב:היוצא מכל הנ"ל שכתבי היד מונחים לפניהם ואינם יודעים איך להשתמש בהם. חבל.
כלומר קובעים הנוסח בלי לימוד יסודי של מפרשי הנ"ךן[/url])
סמוך אלי, תמוך בידי לבבי, היה עזרי בפירוש ירמיהו, בחינתך ועזרתך הלא היא, ובינתי באיכה הוא ומה הוא.
פלגינן כתב:אם נסכם את האשכול, שווה להמתין למהדורה שנייה מתוקנת יותר. אכן?
י. אברהם כתב:ב. ראה מלכים א יא, יג שנשמט התרגום על המילים "למען דוד עבדי ולמען ירושלם". הערתי להם על זה בתשס"ה ועדיין לא תוקן (לפחות באתר, את המהדורות החדשות לא ראיתי).
מה שנכון נכון כתב:פלגינן כתב:אם נסכם את האשכול, שווה להמתין למהדורה שנייה מתוקנת יותר. אכן?
ביהושע שופטים מהדורה חמישית תשס"ח טרם נתקנו כמה טעויות סופר (בנקוד וטעמים) שהיו במהדורה הראשונה, והעיר עליהם י' עופר בתרביץ תשנ"ב.
באתר שלהם מתוקן, אך לענין המהדורה הנדפסת הם כנראה מתעצלים.
[מה שהעיר ברויאר בעמודים מא נתקן בדפוס].
הוגה ומעיין כתב:הראני חכ"א טעות מוזרה במהדורת הכתר. ב"מיוחס לר"י קרא" שמואל א' יח, ו, נאמר:
מנחם פירש בשלישים – כלי נבלים הם. ויתכן היותם בני בנימין, כגון עלי עשור, על השמינית.
מה שנכון נכון כתב:במק"ג הכתר אין כלל משפט זה. נד' שם רק פי' ר"י קרא ע"פ הדפוס של עפנשטיין מכת"י שנעלם.
משפט זה ישנו (ללא השיבוש הנז') בהוצאות המצויות, מפירוש שאכן רק מיוחס לר"י קרא.
שיבוש זה נמצא במהדורה שבאתר 'על התורה', וכנראה לה התכווין המעיר.
מנסיון, כשמעירים להם על טעויות הם מתקנים במהירות.
איש וילנא כתב:יש הבדל בין המהדורה הגדולה למוקטנת מלבד הגודל?
האם תיקנו את הטעויות מהמהדורה הקודמת?
הוגה ומעיין כתב:לפו"ר השמטה ברד"ק במק"ג הכתר... מקוון.
מה שנכון נכון כתב:הוגה ומעיין כתב:לפו"ר השמטה ברד"ק במק"ג הכתר... מקוון.
במהדו' הכתר הנדפסת (תשס"ח) ישנו.
צ"ל או פירוש 'שבו' על הכלים.ופירוש שבו כליהם - שבו עם כליהם; או פירושו: שבו עם הכלים, כלומר: שבו על ידי משיב; וכן "ואפוד ירד בידו" (ראה ש"א כג , ו); "לבלתי באו הכלים" (יר' כז , יח).
י. אברהם כתב:עוד בעיה בהוצאת 'הכתר', שלא השתמשו בכל המקורות לשינויי נוסח.
היינו שהשתמשו רק עם כתבי יד ולא עם דפוסים ראשונים, למרות שדפוס ראשון נחשב כעד נוסח נוסף, מאחר שנדפס מכתב יד שאינו לפנינו.
י. אברהם כתב:חבל שבתשפ"ד עדיין לא נדפס פי' הרד"ק בשלימות.
בראשית – מהדורת על־התורה (בהתקנה) המבוססת על כתב יד מוסקבה 495, עם תיקונים והשלמות מכתבי יד פריס 193, פריס 194, מינכן 28 (כל הזכויות שמורות)
בראשית – הפירוש הנסתר – מהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשע"ט), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר)
שופטים – מבוסס על מהדורת הרב מיכאל צלניקר (טורונטו, תשמ"ג), ברשותה האדיבה של בתו (כל הזכויות שמורות למשפחת המהדיר)
שאר נביאים – מהדורות זמניות של על־התורה המבוססות על מהדורות דפוס לובלין עם השלמות ותיקונים מכתבי יד (כל הזכויות שמורות)
תהלים – מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד פריס 207, ועם תיקונים והשלמות מכתבי יד נוספים (כל הזכויות שמורות)
משלי – מהדורת רב הלל נובצקי ועל־התורה, על פי כתב יד וטיקן 89 (כל הזכויות שמורות)
דברי הימים – מהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר)
באמונתו כתב:מהדורת הכתר תישאר כך, כפי הנראה.
המהדורה המתעדכנת כל העת לטובה היא "על התורה" - https://mg.alhatorah.org/, היותר משובחת לענ"ד מסיבות מספר, אחת מהם אפשרות של "שלחו תיקון". המהדיר מתייחס אל כל הודעה.
באמונתו כתב:י. אברהם כתב:חבל שבתשפ"ד עדיין לא נדפס פי' הרד"ק בשלימות.
מהדורת הכתר תישאר כך, כפי הנראה.
המהדורה המתעדכנת כל העת לטובה היא "על התורה" - https://mg.alhatorah.org/, היותר משובחת לענ"ד מסיבות מספר, אחת מהם אפשרות של "שלחו תיקון". המהדיר מתייחס אל כל הודעה.
המצב בפירוש רד"ק שם לעת עתה הוא:בראשית – מהדורת על־התורה (בהתקנה) המבוססת על כתב יד מוסקבה 495, עם תיקונים והשלמות מכתבי יד פריס 193, פריס 194, מינכן 28 (כל הזכויות שמורות)
בראשית – הפירוש הנסתר – מהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשע"ט), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר)
שופטים – מבוסס על מהדורת הרב מיכאל צלניקר (טורונטו, תשמ"ג), ברשותה האדיבה של בתו (כל הזכויות שמורות למשפחת המהדיר)
שאר נביאים – מהדורות זמניות של על־התורה המבוססות על מהדורות דפוס לובלין עם השלמות ותיקונים מכתבי יד (כל הזכויות שמורות)
תהלים – מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד פריס 207, ועם תיקונים והשלמות מכתבי יד נוספים (כל הזכויות שמורות)
משלי – מהדורת רב הלל נובצקי ועל־התורה, על פי כתב יד וטיקן 89 (כל הזכויות שמורות)
דברי הימים – מהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר)
קו ירוק כתב:רק לא קשור לנוסח התורה. שמהדורת הכתר והרב ברויאר הם הנחשבות כטובות ביותר.
הרי הד"ר אבי קדיש, במהדורת "מקרא עפ"י המסורה" https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D ... %A7_%D7%92, חקר היטב שיטות ר"מ ברויאר ופרופ' מנחם כהן (= הכתר), והכריע יפה ביניהם. מלאכתו המחושבת ודאי אינה נופלת מהם, בתוצאותיה המדויקות מאוד.נוסח המקרא – מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה, כתב יד לנינגרד, וכתבי יד נוספים, בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
קו ירוק כתב:תודה.
למען האמת לא שמעתי אודותיו בלתי היום.
מנחם כהן שהיו לו השגות בכמה תחומים מול הרב ברויאר, עדיין כתב שאחרי הכל הנוסח של הרב ברויאר מתוקן ואין בו דופי! (לא קשור לויכוח העקרוני על הגעיות).
יש לד"ר קדיש חידושים מכתבי יד שמשנים את התמונה הכללית של הרב ברויאר ומנחם כהן? או שהוא נצמד למסורת התימנית, וזו מגרעת.
י. אברהם כתב:יואל א, יז
עבשו פרודות
ברד"ק הם גרגרי הזרע שהם תחת הארץ.
ובדפוס ואדי אלחגירה הם גרגרי הזרע שהם נפרדות תחת הארץ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים