לייטנר כתב:קו ירוק כתב:דן ידעו בקבלה שהם יקבלו נחלה בצפון, והיא העיר לשם וסביבותיה. ולכן גם אבן החושן של דן היא 'לשם' (אמנם יש מח' בענין).
כשהפסוק אומר וירדוף עד דן, היינו ע"ש העתיד וכהנה רבות.
אמנם בימי משה עדיין לא נקראה דן אלא לשם, ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.
ואף שהיו בטוחים שיכבשו - מה בכך? הם שלחו מרגלים כפי שעשה יהושע ביריחו, משה ביעזר וכהמרגלים בקדש ברנע.
אגב גם גלעד נקראת כך, קודם שמשה נתן לחצי המנשה את חצי הגלעד, וכבר מכיר בן מנשה בן יוסף נתן
לבנו את השם גלעד והוא נהיה למשפחה חשובה בפני עצמה.
בעניין זה יש ליהודה אליצור מהלך.
איני יודע מה כתב אליצור, אבל יעויין מש"כ תלמיד הרס"ג:בפירוש לספר דברי הימים המיוחס לתלמיד רס"ג (מהד' פרנקפורט תרל"ד עמוד 12) נאמר: "ומכיר אבי אמו היה ראש ואב לגלעד ויאיר תפש לגלעד אחריו, לפיכך נקרא על שם אבי אמו,
ועל שם הנחלה שתפשו בימי שולטנותו של יוסף שהיה מלך על הארץ, וכשמת יוסף ואחיו נתחזקו האומות ותקפו גויים עליהם, ולקחו מידם, וישבו בהם עד שבאו בארץ ישראל, ולכך נתאוו בני מכיר לשבת בארץ הגלעד, ובתפושת אביהם נתנה משה להם, שנאמר (דברים ג ט"ו) ולמכיר נתתי את הגלעד, וגם יהושע נתנה להם, שנאמר (יהושע י"ז א') ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה, ויהי לו הגלעד והבשן, ד
ע לך באר היטב כי אותם הדברים של חומש של מכיר ויאיר ונובח ספורות לשעבר הן, כי מכיר ויאיר ונובח לא לקחו כלום במדבר,־ וספורות של חומש מה שעשו במצרים הם"ובפירושו של רבי יהודה החסיד (שנכתב על ידי בנו רבי משה זלטמן - שמות א' ז') ואלו דבריו "אבי ר"י החסיד היה מוכיח מדברי הימים שכל זמן שהיו ישראל במצרים היו לפעמים הולכים לארץ ישראל על קרקע יעקב אבינו
והיו בונים שם כרכים והיו מושיבין בהן דיורין ופורעין להן מס וכו' יעויי"ש.
