פורום אוצר החכמה

יש להעיר מדוע שם הנזם על אפה ולא נתן לה הנזם והיא תשים על אפה. לכאורה אין זה מדרכי הצניעות וצע"ק

כמדומני שבעל הטורים מרמז משהו בזה.

ייש"כ.
כתב הבעל הטורים וז"ל ואשם הנזם חסר יו"ד לומר שלא נגע בבשרה מחמת צניעות.
אולם עדיין קשה לי, דלכאורה נגיעה בבשרה אינו חסרון צניעות אלא יש איסור נגיעה, ועוד אף אם לא נגע בבשרה מ"מ יש חסרון צניעות ומדוע לא נתן לה והיא תשים על אפה.

לא לשכוח את הגיל שלה...

עזריאל ברגר כתב:לא לשכוח את הגיל שלה...

נונו. גם יש מחלוקת בגיל שלה

שמואל דוד כתב:ייש"כ.
כתב הבעל הטורים וז"ל ואשם הנזם חסר יו"ד לומר שלא נגע בבשרה מחמת צניעות.
אולם עדיין קשה לי, דלכאורה נגיעה בבשרה אינו חסרון צניעות אלא יש איסור נגיעה, ועוד אף אם לא נגע בבשרה מ"מ יש חסרון צניעות ומדוע לא נתן לה והיא תשים על אפה.

מהו האיסור לבן נח, וקודם שהיתה טומאת נידה?

בהערת רי"ק רייניץ שם הביא את דברי האור זרוע שכ "ואשם" - כל הנוגע בפני אשה באשם.
לא מצאתי שיש איסור כזה, עכ"פ נראה שזהו לא מדין נגיעה של חיבה או נדה אלא דין חדש של הנוגע בפני אשה וצ"ע.

האם דנו בפורום על עצם עניין שימת הנזם באף?

ראב"ע לעיל (כד כב) כתב שהיה כמו נזם ערבי וז"ל

ושעל האף ירד מעל פתיל קשור במצח

וציינה נחמה ל. משום שכתיב על אפה ולא באפה

מענין שרק כאן בפס' מ"ז מספר אליעזר ששם על אפה ולפנ"כ מוזכר פעמיים שנתן הנזם והצמידים על ידיה [פס' כ"ב, ל']
האם מישהוא מעיר על זה??
ואי משום צניעות מאי שנא כאן וכאן

שמואל דוד כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא לשכוח את הגיל שלה...

נונו. גם יש מחלוקת בגיל שלה

אף לא לשכוח שיצאה להשקות צאן אביה ואף השקתה בעצמה את אליעזר.

שיף כתב:מענין שרק כאן בפס' מ"ז מספר אליעזר ששם על אפה ולפנ"כ מוזכר פעמיים שנתן הנזם והצמידים על ידיה [פס' כ"ב, ל']
האם מישהוא מעיר על זה??
ואי משום צניעות מאי שנא כאן וכאן

גם אני הרגשתי בזה היום

.

שיף כתב:מענין שרק כאן בפס' מ"ז מספר אליעזר ששם על אפה ולפנ"כ מוזכר פעמיים שנתן הנזם והצמידים על ידיה [פס' כ"ב, ל']
האם מישהוא מעיר על זה??
ואי משום צניעות מאי שנא כאן וכאן

עיין אבני שהם (שחור)

נראה לומר, בדרך אפשר, שבשעה ששם את הנזם על אפה וכו' טרם הייתה ראויה לביאה, דבפשטות, כיוון שכתב רש"י ז"ל הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ, י"ל דבשעה שאליעזר פגשה, עדיין לא נתמלא זמנה להיות רל"ב, וא"כ ליכא חששא דאיסורי עריות.