מחפש בתרגום יונתן פירושים הלכתיים שלא נתקבלו בגמרא ובהלכה למעשה.
(לא על אגדה אלא רק בדברים שנוגעים לענייני הלכה בלבד)
ישראליק כתב:עי' בדברי שאול, ערכין י ע"ב, על דברי ר' יצחק שאין אומרים הלל על נס שבחו"ל
הרמב"ם בפרק ב' דעבודה זרה, הלכה ז' נקט שלא כהתרגום יונתן על הפסוק ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל
הגמ' בפסחים צג ע"ב, מעלות השחר עד הנץ החמה וכו', וזה דלא כהתרגום יונתן בבראשית יט, כב שזה הי' בשעה שלישית
דברים כו, ג
וּתְעַטְרוּן בְּסַלַיָא וְצִינַיָא וּפֵיפוּרַיָא וְתֵיעֲלוּן לְוַת כַּהֲנָא דִי יֶהֱוֵי מְמַנֵי לְכַהֵן רַב בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן וְתֵימְרוּן לֵיהּ אוֹדִינָן יוֹמָא
סליחות כתב:ישראליק כתב:עי' בדברי שאול, ערכין י ע"ב, על דברי ר' יצחק שאין אומרים הלל על נס שבחו"ל
הרמב"ם בפרק ב' דעבודה זרה, הלכה ז' נקט שלא כהתרגום יונתן על הפסוק ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל
הגמ' בפסחים צג ע"ב, מעלות השחר עד הנץ החמה וכו', וזה דלא כהתרגום יונתן בבראשית יט, כב שזה הי' בשעה שלישית
יישר כוח!
בכל אופן, לצערי לא הבנתי איך מובן שהוא לא פסק כת"י. לכאורה אין סתירה בין ת"י להלכה שם.
1. בפרשת חוקת (במד' יט כא): 'ומזה מי הנדה יכבס בגדיו', ביונתן: 'ולחוד כהנא דמדי מי אדיותא יצבע לבושוי'.
והנה בגמ' אמרו והביאו רש"י: 'רבותינו אמרו שהמזה טהור, וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה וכו'. וזה שהוציאו {הכתוב בלשון} מזה, לומר לך שאינן מטמאין עד שיהא בהן שיעור הזאה'.
דברי יונתן נסתרים מגמרות מפורשות.
זה לא נמצא בתרגום הירושלמי שתירגם 'ומאן דיקרוב במי אדיא', או לנוסחא אחרת 'ומאן דמדי מי אדיא' (כלשון הפסוק בלא תוספת). אבל לומר שהכהן המזה טמא. זה נגד גמרא מפורשת. [ויש לי להניח (ואכמ"ל) שחלק מהנוסחאות ביונתן וירושלמי עברו רוטציה הפוכה, ולכן הגירסא של התרג' ירו' 'דיקרוב במי אדיא' נכונה יותר. כלומר יקרב=ישא. ולא זו שמושפעת בחזרה מיונתן, כשהיה נפוץ].
יאיר אתמר כתב:
האם מישהו יכול להעלות מאמרו של דר רעוועל?
פי האתון כתב:יאיר אתמר כתב:
האם מישהו יכול להעלות מאמרו של דר רעוועל?
מצאתי בהיברו בוקס
מצורף:
עיקר טענתו שם ש(המיוחס ל)יב"ע בא לאפוקי מדעת הקראים פעם אחר פעם, ומוכיח זאת.
סליחות כתב:מחפש בתרגום יונתן פירושים הלכתיים שלא נתקבלו בגמרא ובהלכה למעשה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים