אברהם בן ארוש כתב:לא, כולנו נהנה מהפירות של המצאות ספר שדי חמד במאגר תורני טקסטואלי.
ולאף אחד לא יהיה משתלם להשקיע את הזמן בההדרת הספר רק כדי להכניסו למאגר תורני
ולכן דבר זה לא יקרה לעולם ללא עזרת הציבור.
אוהב אוצר כתב:אברהם בן ארוש כתב:לא, כולנו נהנה מהפירות של המצאות ספר שדי חמד במאגר תורני טקסטואלי.
ולאף אחד לא יהיה משתלם להשקיע את הזמן בההדרת הספר רק כדי להכניסו למאגר תורני
ולכן דבר זה לא יקרה לעולם ללא עזרת הציבור.
לפחות אלו שיהיו שותפים - הם הם שיקבלו בחינם, זו דרישה לא הגיונית?
מנקיי הדעת שבירושלים כתב:אם המאגר בתשלום, יש מקום לתהות אם ראוי לפרסמו מעל גבי פורום 'אוצר החכמה'.
סופר-סתם כתב:אשמח אם חו"ר הפורום יוכלו להיות לעזר ולברר את הדברים לאשורם.
אסכם את מה שידוע לי בענין,
ישנם ג' הוצאות של השדי חמד:
[*]ווארשא תרס"ג, שם מופיע כי חח"מ מכר את הזכויות ליוסף לעוו מעתה ועד עולם (ישנו באוצר החכמה).
[*]ברוקלין תש"ט הוצאת קה"ת בהוראת הריי"צ (ישנו באוצר החכמה). בחב"דפדיה כתוב: בחודש אדר תש"ח הביע אדמו"ר הריי"צ את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב דוד ברוורמן, שניהל אז את הדפסת ספרי קה"ת באירופה, וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה. לאחר קבלת אישור מהרב יהודה שמוטקין מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור.
[*]ניו יארק תשכ"ב הוצאת פריעדמאן (ישנו בהיברו בוקס).
העברת הזכויות:
המחבר מכר זכויותיו לר' יוסף לעוו מוארשא, שמכרם בתרצ"ז לרש"ז שמוטקין.
וכאן כנראה חלוקות הדעות, האם רש"ז שמוטקין נתן רשות חד פעמית לחב"ד להדפיסו, ובשנת תשנ"ח מכר היורש היחידי, נכדו ר' ישראל שמוטקין בהר"ר יהודה בהר"ר ש"ז הנ"ל, לר' עזרא חטאבי.
או שמסר להם הוא או בנו ר' יודל את הזכויות במלואם (כן משמע דעתם של קה"ת).
בחב"ד אגב אומרים כי מהדורת פריעדמאן היתה ללא רשותם, והיה מחשבה להזמין אותם לדין תורה, וישנו מכתב בכתב ידו של הרבי מליובאוויטש שמורה לקה"ת לרדת מזה, מפני כבודו של הרב מדברצין שהתעסק בזה.
מצאתי המכתב בקונ' אוצר החסידיםhttps://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?607946&$201907230119743
קצת נראה כי רש"ז שמוטקין העניק לחב"ד את הזכויות במלואם, ומשום מה צאצאי רש"ז מכרו זכויות שכבר אינן ברשותם.
פרשת_דרכים כתב:כדאי יהיה לנתח את לשון השדי חמד בכדי ללמוד כיצד ראה המחבר עצמו את הזכויות אותן מכר למדפיס. להלן לשונו (ראה כאן: https://dlib.rsl.ru/viewer/01007489022#?page=8):בעזה״י
זאת אות לטובה. לזכות ולא לחובה: להיות לראי׳ ביד ידידי הרב היקר ונכבד מוהר״ר יוסף צבי לעוו יצ״ו מעיר תהלה ווארשא יע״א [בהרה״ג ר׳ שמואל שליט״א ראב״ד ומו״צ במעזריטש יע״א] כי מכרתי לו את המאטריצין והזכות לשוב ולהדפיס ספרי שְׂדֵי חמד אשר נדפסו בשנת תרנ״א ושנת תרנ״ב. על פי האופנים אשר כתב לי במכתבו אלי מיום ב׳ פרשת נח שנת תרנ״ו, ושלשה המה. א) חלק אסיפת דינים אות א׳ ב׳ ג׳. ב׳) חלק הכללים אות א׳ ב׳ ג׳ ד׳ ה׳. ג) חלק דברי חכמים שו״ת:
והרשות בידו להדפיסם ולקבעם בעט ברזל סטארעטי״פ. ואין לשום אדם להשיג גבולו כי מקנה קניינו הוא מעתה ועד עולם. והנני גוזר על כל אדם שלא יוכלו להדפיסן בלא רשותו. ופורץ גדר ישכנו נחש מלבד כי ענוש יענש על פי חקי הממשלה יר״ה. והשומע תבא עליו ברכת טוב. כנפש הבא על החתום:
ביום א׳ לסדר לך לך שני ימים לחודש מרחשון התרנ״ו לפ״ג. פה קאראסוב־באזאר יע״א.
הצעיר חיים חזקיאו מדיני המכונה חח״מ הי״ו.
יצויין כי מלבד העובדה שהמחבר מקנה כאן גם את הזכויות לספרים שנדפסו בעבר -- נוסח זה הוא שגרתי למדי, וכמוהו מצאנו רבות בהסכמות והקדמות מחברים בני התקופה. לעניננו, מנוסח המודעה עולה כי הזכות היתה נתונה למדפיס המקורי בלבד: "והרשות בידו". לא נזכר כאן כלל "זרעו אחריו" -- כלשונם של המוציאים לאור המאוחרים. (מה שכותב כאן "מעתה ועד עולם" אין בזה ללמדנו, ועיין פירש"י על ישעיהו ט,ו "מעתה ועד עולם. עולמו של חזקיהו כל ימיו".)
===
בחלקים שנדפסו לאחר פטירת המחבר מתרחבת זכותו של המדפיס. בעמוד השער של חלק י"ז בא הלשון:והזכות מכל חלקי שדי חמד שייך אך לי המו"ל וליורשי. אחר מאה שנה
ובחלק י"ח:... הזכות מכל ח"י חלקי שדי חמד שייך לי המו"ל וליורשי אחר מאה שנה
(בחלק ט"ו שנדפס מיד לאחר פטירת המחבר לא מופיעה לשון זו. חלק ט"ז לא מופיע באוצר ונבצר ממני לבדוק לע"ע)
===
מכל הנ"ל עולה כי:
א) לא עלתה על דעת המחבר להגביל את זכות הקניין של החיבור מעבר למקובל בחוזי המדפיסים בימים ההם (ראה לשונו "מלבד כי ענוש יענש על פי חקי הממשלה יר״ה").
ב) המדפיס הוא שהרחיב את זכויותיו אף לזרעו אחריו, אם כי, אפילו לשיטתו זכות זו פקעה לכאורה לכל המאוחר בשנת ה'תשע"ב (מאה שנה אחר הדפסת החלק האחרון).
ולכן מו"ל שיטען בימינו לזכות יוצרים הלכתית (=מצד דין מערופיא ואורנדא) על ספרי שדי חמד נתלה בקורי העכביש בטענות קלושות.
[אם כי, עד למודעת הביד"צ היה מקום לומר שאין לאחר להתעסק בהדפסת והפצת הספרים, ולו מצד דין עני המהפך בחררה. אך אם ננתח את החלטת הביד"צ, עולה ממנה נתון בעל משמעות ברורה: "וגם עורך אותו בסידור מחדש, כפי שכבר חתמו והודיעו הביד"צ לפני עשרים שנה". כלומר, הנ"ל מתעסק בסידור הספרים מחדש במספר שנים העולה על תקופת ההדפסה המקורית(!) וא"כ מה לו להלין אם יקדים אחר ויטול החררה...]
קרית מלך כתב:אם כך הקושיא היא מדוע קה"ת אינם מוציאים מהדורה מתוקנת של השד"ח? אולי ש"מ שגם הם אינם בטוחים שהזכויות הם רק שלהם?
קו ירוק כתב:כל בר דעת נוכח שתעודתו של השד"ח היא שמסר להרב לעוו, הכל עולמית!
והמאה שנה הנזכר, זה הרב לעוו כותב ע"ע בלשון ברכה - וכוונתו לאחר אריכות ימים שלו עד מאה שנה,שזה נוסח הברכה המקובל מדורי דורות (ולא עמו"ע כיום).
סגי נהור כתב:קרית מלך כתב:אם כך הקושיא היא מדוע קה"ת אינם מוציאים מהדורה מתוקנת של השד"ח? אולי ש"מ שגם הם אינם בטוחים שהזכויות הם רק שלהם?
כמדומני שלא נשמעה מקה"ת מחאה או טענה נגד מעשה המכירה של ר' ישראל שמוטקין, ואולי הדבר אף נעשה בהסכמתם.
וזה משנה את התמונה לכאורה.
נחלי אפרסמון כתב:קו ירוק כתב:כל בר דעת נוכח שתעודתו של השד"ח היא שמסר להרב לעוו, הכל עולמית!
והמאה שנה הנזכר, זה הרב לעוו כותב ע"ע בלשון ברכה - וכוונתו לאחר אריכות ימים שלו עד מאה שנה,שזה נוסח הברכה המקובל מדורי דורות (ולא עמו"ע כיום).
חבל לפלפל גשו לחטבי ותראו מסמכים אמייתים שלא ניתן להכחישם.
קו ירוק כתב:נחלי אפרסמון כתב:קו ירוק כתב:כל בר דעת נוכח שתעודתו של השד"ח היא שמסר להרב לעוו, הכל עולמית!
והמאה שנה הנזכר, זה הרב לעוו כותב ע"ע בלשון ברכה - וכוונתו לאחר אריכות ימים שלו עד מאה שנה,שזה נוסח הברכה המקובל מדורי דורות (ולא עמו"ע כיום).
חבל לפלפל גשו לחטבי ותראו מסמכים אמייתים שלא ניתן להכחישם.
לאור המסמכים והנימוקים שהובאו פה, 'מסמכים אמיתיים שלא ניתן להכחישם' לא ישנו את התמונה..
סופר-סתם כתב:לא היה דין תורה אלא צו מניעה מהבד"ץ, אולי אם קהת היו מוזמנים היו טוענים שזה שלהם, וממילא המכירה המאוחרת עפר ואפר.
מעט דבש כתב:עמק המשפט (יש באוצר).
דרומי כתב:האם יש איזה חיבור עדכני תורני שריכז את כל הנושא של 'זכויות יוצרים' באופן ברור ומפורט, הלכה למעשה במציאות ימינו?
תוכן כתב:אברהם בן ארוש כתב:הצגתי לו את הצעתו של הרב ברוך שרגא, לבוא יחד לבי"ד שיכריעו. הוא סירב.
אם הוא סירב, אז איהו דאפסיד אנפשיה. והטוב בעיניך עשה. רק שתדאג שיהיה לך תיעוד מסודר שבדעתך להוציא את זה מחדש אונליין, ושאתה מציע לו להתדיין בכל בית דין שהוא רוצה. כך שאם יבוא בטענות אח"כ תוכל להראות לו שאתה עשית כל מה שמוטל עליך.
לבי במערב כתב:שמא בררת אצלו לגבי זכויותי' של הוצ"ס קה"ת?
תוכן כתב: . . הוא אמר, שיש לו מכתב מרבני חב"ד שהזכויות שייכות לשמוטקין . .
תוכן כתב: . . זכור לי במעורפל שלחב"ד גירסא אחרת . .
תוכן כתב: . . ואני חושב שהיא נידונה כאן בפורום.
לבי במערב כתב:תוכן כתב: . . זכור לי במעורפל שלחב"ד גירסא אחרת . .
כת"ר אמר לו זאת? אם כן, מה השיב על כך?
לבי במערב כתב:תוכן כתב: . . הוא אמר, שיש לו מכתב מרבני חב"ד שהזכויות שייכות לשמוטקין . .
שמא הראה לכת"ר את צילום המכתב או עד"ז?
לבי במערב כתב:לבי במערב כתב:תוכן כתב: . . הוא אמר, שיש לו מכתב מרבני חב"ד שהזכויות שייכות לשמוטקין . .
שמא הראה לכת"ר את צילום המכתב או עד"ז?
תוכן כתב:תוכן כתב:אברהם בן ארוש כתב:הצגתי לו את הצעתו של הרב ברוך שרגא, לבוא יחד לבי"ד שיכריעו. הוא סירב.
אם הוא סירב, אז איהו דאפסיד אנפשיה. והטוב בעיניך עשה. רק שתדאג שיהיה לך תיעוד מסודר שבדעתך להוציא את זה מחדש אונליין, ושאתה מציע לו להתדיין בכל בית דין שהוא רוצה. כך שאם יבוא בטענות אח"כ תוכל להראות לו שאתה עשית כל מה שמוטל עליך.
היום פגשתי את הרב עזרא הלוי חטאבי (מספר טלפון: 05276-387-02), וסיפרתי לו על האשכול הזה. שאלתי אותו אם קיבל הזמנה או הצעה ללכת לבית דין לדון על זכויותיו, והוא הכחיש זאת מכל וכל. האם יש לך תיעוד כל שהוא מהזמנה לדין וכיוצא?
דרך אגב, שאלתי אותו איך הפרויקט מתקדם, והוא ענה שהוא לקראת סיום חמשת כרכים הראשונים.
אברהם בן ארוש כתב:תוכן כתב:תוכן כתב:אברהם בן ארוש כתב:הצגתי לו את הצעתו של הרב ברוך שרגא, לבוא יחד לבי"ד שיכריעו. הוא סירב.
אם הוא סירב, אז איהו דאפסיד אנפשיה. והטוב בעיניך עשה. רק שתדאג שיהיה לך תיעוד מסודר שבדעתך להוציא את זה מחדש אונליין, ושאתה מציע לו להתדיין בכל בית דין שהוא רוצה. כך שאם יבוא בטענות אח"כ תוכל להראות לו שאתה עשית כל מה שמוטל עליך.
היום פגשתי את הרב עזרא הלוי חטאבי (מספר טלפון: 05276-387-02), וסיפרתי לו על האשכול הזה. שאלתי אותו אם קיבל הזמנה או הצעה ללכת לבית דין לדון על זכויותיו, והוא הכחיש זאת מכל וכל. האם יש לך תיעוד כל שהוא מהזמנה לדין וכיוצא?
דרך אגב, שאלתי אותו איך הפרויקט מתקדם, והוא ענה שהוא לקראת סיום חמשת כרכים הראשונים.
זו שיחה טלפונית. אין לי תיעוד ממנה.
כמובן לאחר מכן היו שיחות נוספות. הוא סירב לדון אצל הרב שרגא, והסכים רק בבד"ץ. הוא גם לא רצה להזמין אותי לדין.
הוא פשוט אמר - למה שאני יזמן אותך לדין? אתה תזמין אותי.
הסיבה פשוטה, הולכים אחר הנתבע, והוא רוצה להחליט היכן לדון, ולכן מעדיף להיות הנתבע.
אני לא הבנתי את ההגיון, לכאורה לשיטתו אני פוגע בזכויותיו, ולא הוא בזכויותי, ואם כן אני הוא הנתבע, שיזמן אותי לדין.
לי אין טענה על אף אחד, שיעשה כטוב בעיניו, ואני יעשה כטוב בעיני.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים