ב'היברובוקס' נמצאים ארבעה עותקים זהים לכאורה של הדפוס הראשון של סידור השל"ה 'שער השמים' (אמשטרדם תע"ז): מס' 22373, 42822, 42823, 43952. (מס' 22560 אינו אלא הכרך השני של 22373).
אמנם כבר בהתבוננות במספר העמודים של כל אחד מן הקבצים ניתן לראות כי הן ד' גרסאות שונות: במס' 22373 ישנם 675 עמודים, ויחד עם הכרך השני האמור (22560) הם 1322, במס' 42822 943 עמודים, ב-42823 948 עמודים, וב-43952 נמצאים 945 עמודים, ועוד חזון למועד לעמוד על ההבדלים בתוכנן של ארבע הסריקות הללו.
אך עתה באתי על כך דהנה לאחר תחילתה של בדיקה מדוקדקת הופתעתי למצוא כי ככל הנראה 22373 ו-42823 הם אכן באופן כללי סריקות של טפסים זהים או של אותו טופס עצמו [להלן לצורך הנוחות: נוסח א'] (והוא העותק הנמצא גם בספריה הלאומית, ובאיכות ירודה ביותר ובלתי ניתנת לקריאה גם ב'אוצר החכמה'), ולעומתם 42822 הוא טופס אחר של אותה מהדורה [נוסח ב'], אשר מרבית דפיו אכן זהים לאלה של חבריו, אך לא כולם, ואילו 43952 מורכב משני הנוסחים גם יחד, לעתים א' ולעתים ב'.
לדוגמא: בארבעת העמודים של פירוש הפיוט 'יגדל' ע"ד י"ג עיקרי האמונה (דף ל' ודף ל"א) נמצאים עשרות שינויים בין שני הנוסחים, מהם שינויים שאינם נוגעים כי אם לסידור האותיות ולקיצורי מילים וכד', אך שינויים רבים אחרים הם בעלי משמעות, כמו הגהה שלימה שנמצאת רק באחד מהם, ופיסקאות שסוגננו באופן שונה לאחר השמטת שורות שלימות - או להיפך (ראה למשל בדף ל"א ע"ב בפיסקה 'העיקר הי"ב').
הפתעתי נבעה בעיקר מכך שלא מצאתי מי שהתייחס לעובדה זו, לא במהדורה המפוארת של הוצאת 'אהבת שלום' (י-ם תשנ"ח), ואף לא במאמרם המקיף של הרבנים מרדכי דב יודלביץ ומשה אייזיק בלוי שהתפרסם ב'משפחה' לפני כשנה.
והנה תחילה הייתי סבור כי אין זאת אלא שלאחר הדפסת כך וכך עותקים הבחין המו"ל בשיבושים רבים שנפלו בכמה מן הדפים, וע"כ החליפם בדפים מתוקנים יותר.
אמנם בהמשך הבדיקה נבוכותי, דהנה כף השגיאות והשיבושים נוטה הלוך ושוב מנוסח א' לנוסח ב' וחוזר חלילה, באופן שלעת עתה לא עלה בידי לקבוע כי נוסח אחד משובח ומתוקן מחבירו.
להמחשת העניין ראה בדף ל"א, 'העיקר התשיעי', שם מובאים פסוקים מספר ירמיהו (לא, ל-לא), "הנה ימים באים וכו' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה וכו'", כאשר בכל אחד מן הנוסחים נמצא שיבוש אחר של לשון הפסוק - ובכל אחד מהם מה שנראה כ'תיקון' לשיבוש של חבירו; ולא עוד, בשניהם גם יחד נמצאת באותו פסוק שגיאה בולטת נוספת ("ואת ברית יהודה", עיי"ש), מה שמערער עוד יותר את הסבירות שהשינויים שבאחד מהם נעשתה על בסיס הרצון לסקל מטעויות קודמו, והבן, ואכמ"ל.
אמנם בהתחשב בכך שמרבית הדפים המשונים שמצאתי עד כה עוסקים כאמור בי"ג עיקרי האמונה, ובצירוף עוד מספר סימנים, עולה בלבי החשד שהיתה כאן נגיעה שבתאית כלשהי, או בדומה לכך.
ראה למשל בדף קמ"ח ע"ב בפירוש תפילת ערבית, בנוסח ב' בשורה הששית שבד"ה 'הפודינו' נראה כאילו 'נשתלו' באמצע הטקסט שלוש מילים: "הושע כחות החיצונים", כאשר לכאורה אין למילים אלו כל הבנה או שייכות לעניין, מה גם שניכר כי משמעותן הפשוטה אינה נעימה לאזנינו.
ברם כאמור לעת עתה לא ניתן לי לקבוע מסמרות בעניין, ויתכן שבהמשך עבודתי הדברים יתבהרו יותר, אך נפשי בשאלתי אם אכן לא עמדו עד עתה על עניין זה, או שמא דובר בו נכבדות ואנכי לא ידעתי.