מקדש מלך כתב:כמדומני שגם במוסף אומרים "קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך".
איש_ספר כתב:
שאלתי את כותב ערך מוסף באנצ"ת ולא ידע
סגי נהור כתב:מקדש מלך כתב:כמדומני שגם במוסף אומרים "קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך".
לכאורה זוהי שאלה על דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף משום דלאו רחמי נינהו, שהרי אותה לשון עצמה "דרחמי נינהו" אמורה בפרק ערבי פסחים לענין נוסח קדשנו במצוותיך המופיע גם בתפילת מוסף. בטח עמדו על שאלה פשוטה זו.
ועי' רש"ש ברכות ל א שתמה, שהרי אומרים בה יה"ר שתעלנו בשמחה לארצנו וכו' ועוד כיו"ב, ונר' שכיון שכ"ז אינו מעכב, אין התפילה חשובה כבקשת רחמים.
איקטורין כתב:איש_ספר כתב:
שאלתי את כותב ערך מוסף באנצ"ת ולא ידע
סחתיין על הפואנטה!
איש_ספר כתב:סגי נהור כתב:מקדש מלך כתב:כמדומני שגם במוסף אומרים "קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך".
לכאורה זוהי שאלה על דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף משום דלאו רחמי נינהו, שהרי אותה לשון עצמה "דרחמי נינהו" אמורה בפרק ערבי פסחים לענין נוסח קדשנו במצוותיך המופיע גם בתפילת מוסף. בטח עמדו על שאלה פשוטה זו.
להערתך עי' אנצ"ת ערך מוסף ציון 33:ועי' רש"ש ברכות ל א שתמה, שהרי אומרים בה יה"ר שתעלנו בשמחה לארצנו וכו' ועוד כיו"ב, ונר' שכיון שכ"ז אינו מעכב, אין התפילה חשובה כבקשת רחמים.
סגי נהור כתב:איש_ספר כתב:סגי נהור כתב:מקדש מלך כתב:כמדומני שגם במוסף אומרים "קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתך".
לכאורה זוהי שאלה על דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף משום דלאו רחמי נינהו, שהרי אותה לשון עצמה "דרחמי נינהו" אמורה בפרק ערבי פסחים לענין נוסח קדשנו במצוותיך המופיע גם בתפילת מוסף. בטח עמדו על שאלה פשוטה זו.
להערתך עי' אנצ"ת ערך מוסף ציון 33:ועי' רש"ש ברכות ל א שתמה, שהרי אומרים בה יה"ר שתעלנו בשמחה לארצנו וכו' ועוד כיו"ב, ונר' שכיון שכ"ז אינו מעכב, אין התפילה חשובה כבקשת רחמים.
אם זה כל מה שנאמר על כך זה קצת מפליא. שהרי השאלה היא לא שמצינו בקשת רחמים בתפילה הזאת, אלא שהגמרא עצמה מגדירה את תפילות שבת (בפני עצמן!) כרחמי, על יסוד נוסח קדשנו במצוותיך, ובאותה לשון עצמה שבברכות. והרי גם אמירת קדשנו במצוותיך אינה מעכבת.
איש_ספר כתב:סגי נהור כתב:איש_ספר כתב:סגי נהור כתב:לכאורה זוהי שאלה על דעת הצל"ח שנשים פטורות מתפילת מוסף משום דלאו רחמי נינהו, שהרי אותה לשון עצמה "דרחמי נינהו" אמורה בפרק ערבי פסחים לענין נוסח קדשנו במצוותיך המופיע גם בתפילת מוסף. בטח עמדו על שאלה פשוטה זו.
להערתך עי' אנצ"ת ערך מוסף ציון 33:ועי' רש"ש ברכות ל א שתמה, שהרי אומרים בה יה"ר שתעלנו בשמחה לארצנו וכו' ועוד כיו"ב, ונר' שכיון שכ"ז אינו מעכב, אין התפילה חשובה כבקשת רחמים.
אם זה כל מה שנאמר על כך זה קצת מפליא. שהרי השאלה היא לא שמצינו בקשת רחמים בתפילה הזאת, אלא שהגמרא עצמה מגדירה את תפילות שבת (בפני עצמן!) כרחמי, על יסוד נוסח קדשנו במצוותיך, ובאותה לשון עצמה שבברכות. והרי גם אמירת קדשנו במצוותיך אינה מעכבת.
ההערה מעניינת, אבל באמת לק"מ. (מלבד העובדה הפשוטה שאחרי שתיקנו קדשינו לכל התפילות שוב לא החריגו את מוסף):
איש_ספר כתב:המונח רחמי בגמ' פסחים שם ורחמי אצל הראשונים הנזכרים, שונה.
שכך אמרו בגמ' פסחים שם ד' קיז ב : וחותם בגאולה. אמר רבא: קריאת שמע והלל - גאל ישראל, דצלותא - גואל ישראל. מאי טעמא - דרחמי נינהו. אמר רבי זירא: דקידושא - אשר קדשנו במצותיו וצונו, דצלותא - קדשנו במצותיך. מאי טעמא - דרחמי נינהו.
המובן הפשוט של הדברים שקידוש והלל הם "הצהרתיים" ואילו התפילה היא "בקשה". להצהרה אנו משתמשים בנוסח של הכרזה, לתפילה בנוסח של בקשה. ועי' רשב"ם שם.
לענין זה, אין חילוק אם תפילת מוסף היא בקשה של רחמים במובן של צרכי האדם או שהיא בקשה על חידוש העבודה. לדברי כולם העומד ואומר, היום יום ראש חודש שבו היו מקריבים לפניך קרבן מוסף לא יצא! ולא אמרו אלא שהאומר, ושם נעשה לפניך קרבנות וכו', יצא. לפי שהוא מבקש על חידוש העבודה ולא רק מזכיר את קיומה וביטולה.
איש_ספר כתב:מש"כ שעצם הסברא כוחה יפה גם לאלקי נצור, הרי לכך פתחתי את הדיון בכך שלא מצאתי דיון מסודר מי תיקן להוסיף את אלקי נצור לשמו"ע. ואם מדובר במנהג מאוחר, קשה להשתמש בסברא הנזכרת.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים