א. כפי שכתבו הרבה ראשונים תפלת 'והוא רחום' נתקן על ידי שלשה זקנים בזמן אחד, אם כן איך נשמט שני קטעים גדולים בנוסח ספרד, האם זה טעות גרידא? למה לא מחויבים לשחזר אותם, אחרי שקללו החכמים שבאותו הדור 'פורץ גדר ישכנו נחש' - כמובא הבית יוסף.
ב. [הערת אגב, איזה גדר הוא זה? אשר מי שאינו אומרו פְּרָצוֹ].
ג. לפי הנראה, הפסוקים לא בנויים על נושא אחד, והתפלות לא מבוססות על רעיון מרכזי, ואפילו לא בקטע אחד לבד. האמנם כן!? זה צורם מאד לבן ימינו, האם זה היה הנורמה בימיהם?
ד. וכמו כן בענין ליקוטי פסוקים וקטעי פסוקים.
לאורך כל 'תפלת והוא רחום' איננה בולטת שיטה מסויימת. מתי מביא פסוק במילואו, או מתי קטעו, וכן מאיזה סיבה כותב לפעמים בפרוזה?
כבר ציינתי כאן בשאר לקוטי פסוקים הבאים לפעמים בתפלה, שכפי הנראה הקפידו להכניס לפחות קטע אחד שלא מן המקרא, אך ב'והוא רחום' לא ניכר שום סדר בזה?
ה. ואשר מתמיה ביותר, המשפטים הבאים בפרוזה ביני הפסוקים. אשר משמשים כמין הקדמה או סיומת, על שם מה הם באים? ומתי לא הוצגו בכלל?
סוף דבר: תפלת 'והוא רחום' צריך נגר בן נגר להולמו.
יש עוד דברים אשר כואב לי וכעת די בזה.
- הננו מצרף פה נוסחת והוא רחום מתוך שלשה כתות בישראל - אשר כיום הם הרוב, מסודר לפי פסוקים, ולפי פרוזה. וגם ניתן כאן המשך הפסוקים בכתב כהה.
- וכדי לתת ביטוי לתמיהה הגדולה, הצגתי בסוף ליקוט של תוכן הרעיונות שבתוך נוסח אשכנז לפי סדר לוגי כנהוג היום.
נא ונא לעזור בכל בדל מידע, או ציון מראי מקומות, ויותר טוב להעתיקם ולצרפם כאן.
ישר כח