ברוב סידורים שבשוק הודפס כהיום פסוקים אחר מודה אני, כידוע הוא חשש גדול לאומרו קודם ברכת התורה
אבקש מאלו שידם רב להם בסידורים ישנים אם יוכלו להציג מסידורים ישנים שליתא זה ומתי והיכן הותחל הדפסת פסוקים אלו שם
כמהים_ כתב:וכן כתב להדיא ברמ"א מ"ו ס"ט, שהמנהג להקל לומר פסוקים קודם ברכות התורה.
ונאמר ושחט אתו על ירך המזבח צפונה לפני ה' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב, וניתח אותו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אותם על העצים אשר על האש אשר על המזבח. והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עולה הוא אשה ריח ניחוח לה'.
ונאמר, זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים.
נראה לומר שמה שנהגו לקרות פרשת התמיד, אין הכוונה בקריאה במקום קרבן, אלא לזכר בעלמא. ובמקום הקרבן היא התפלה. כאמרם ז"ל ברכות דף כו, ב תפלות נגד תמידים תקנום. ואם יקרא פרשת התמיד לשם קרבן אם כן הוי כמקריב שני תמידין, דהיינו פרשת התמיד והתפלה, וקאי בלא תוסיף. וכו' וכן מצאתי בכל בו וז"ל נהגו לומר פרשת התמיד כדי להזכיר מעשה התמיד עכ"ל. ולזה תראה שהראשונים תקנו וקבעו רבון העולמים וכו' שיהא שיח שפתותינו וכו' קודם ברכת התורה, להורות דלא קאי רבון העולמים אפרשת התמיד אלא אתפלה בכללה, וכדרך שתקנו המקובלים תפלות מיוחדות קודם כל תפלה ותפלה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים