שגיאות שהתאזרחו בנוסח התפילה

אמרתי אחכמה

שמעתי מהגרי"ד הכהן פרידמאן ז"ל - מח"ס יד כהן
ששמע מגאב"ד פאפא זצ"ל (ויחי יוסף):
שלא טוב עשו המדפיסים, שהכניסו פסיק בין ה' לאלוקינו,
כי עפ"י קבלה צריכים להסמיך ה' לאלוקינו. (כמדומה לי, שיש איזה יחוד ה' ואלוקים).

תולעת ספרים07

בתפילת שחרית, אחר ברכות השחר תקנו לומר משנת "איזהו מקומן של זבחים" (זבחים פרק ה) ובבית יוסף (טור או"ח סי' ג) בשם הרא"ה, כתב שבחרו במשנת איזהו מקומן, לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת, והיא משנה ברורה והלכה פסוקה למשה מסיני (עי' תפארת ישראל זבחים פרק ה ג), וגם מפני שעניינה הוא הקורבנות והתפילות במקום קורבנות.
ומעולם אני תמה מדוע הדפיסו בכל הסידורים איזהו מקומן של זבחים באותיות גדולות עד אחר ..בכל מאכל ליום ולילה עד חצות, כלומר מתחילת איזהו מקומן שהוא משנה א' עד לאחר קרבן חטאת שהוא סוף משנה ג' באותיות גדולות.
ובהמשך הדפיסו את משנה ד' משנה ה' וכו' כלומר, את שאר הקרבנות באותיות קטנות יותר.
והיה להם להדפיס איזהו מקומן של זבחים וכו' באותיות גדולות רק עד אלו ואלו נשרפין בבית הדשן כלומר עד סוף משנה ב'.
ואחר כך להמשיך באותיות קטנות יותר את משנה ג' ...חטאת הצבור והיחיד ששם מתחיל קרבן החטאת וכמו שאר הקרבנות בהמשך. ומדוע זכה פרשת החטאת [הצבור והיחיד] לאותיות גדולות בשונה משאר הקרבנות.
אתמהה!! [אם כי דיש ליישב בדוחק]

ישבב הסופר

תולעת ספרים07 כתב:בתפילת שחרית, אחר ברכות השחר תקנו לומר משנת "איזהו מקומן של זבחים" (זבחים פרק ה) ובבית יוסף (טור או"ח סי' ג) בשם הרא"ה, כתב שבחרו במשנת איזהו מקומן, לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת, והיא משנה ברורה והלכה פסוקה למשה מסיני (עי' תפארת ישראל זבחים פרק ה ג), וגם מפני שעניינה הוא הקורבנות והתפילות במקום קורבנות.
ומעולם אני תמה מדוע הדפיסו בכל הסידורים איזהו מקומן של זבחים באותיות גדולות עד אחר ..בכל מאכל ליום ולילה עד חצות, כלומר מתחילת איזהו מקומן שהוא משנה א' עד לאחר קרבן חטאת שהוא סוף משנה ג' באותיות גדולות.
ובהמשך הדפיסו את משנה ד' משנה ה' וכו' כלומר, את שאר הקרבנות באותיות קטנות יותר.
והיה להם להדפיס איזהו מקומן של זבחים וכו' באותיות גדולות רק עד אלו ואלו נשרפין בבית הדשן כלומר עד סוף משנה ב'.
ואחר כך להמשיך באותיות קטנות יותר את משנה ג' ...חטאת הצבור והיחיד ששם מתחיל קרבן החטאת וכמו שאר הקרבנות בהמשך. ומדוע זכה פרשת החטאת [הצבור והיחיד] לאותיות גדולות בשונה משאר הקרבנות.
אתמהה!! [אם כי דיש ליישב בדוחק]

לדעתך, כגודל הערך כך גודל הגופן? לדעתי זה 'לא מפריע'. (והלא "קליינע אותיות" יוכיחו...)
ומאי חזית דדיו דמשנה א' וב' אוכמא יותר ממשנה ג' ואילך?

תולעת ספרים07

משנה א' וב' הם כעין הקדמה כללית ומשנה ג' מסביר את החטאת וכאשר אנו אומרים אחר כך כאילו הקרבתי חטאת עלינו לדעת על מה הוא קאי מתי הקרבנו את החטאת והרי הקרבנו אותם את חטאות הציבור והיחיד רק במשנה ג' וכמו שמשנה ד' עשו בגופן יותר קטן לדעת שזהו עולה הוא הדין היה להם להדפיס את החטאת בגופן קטן לדעת שזהו חטאת הצבור והיחיד שעל זה אנו מבקשים כאילו הקרבתי חטאת. לא כן?!

תולעת ספרים07

ישועות ישראל כתב:היות שאני באמצע הדפסת "סידור השלם" מחדש,
אנסה גם אני את חלקי, ואציע את השאלות שעלו במוחי בעת ההדפסה, ואלו הן:

ג. ב"שמונה עשרה" - איפה בא הפסיק ברוך אתה ה', אלקינו ואלקי אבותינו, או ברוך אתה ה' אלקינו, ואלקי אבותינו?

ואפשר שניתן להוכיח מעצם הפשט.
דהנה ברוך אתה ה' לדעת רוב ראשונים הכוונה היא ששם הויה הוא הוא הבריכה [מלשון ברוך] והשפע, היוצא מזה שברוך אתה ה' הוא תואר לקב"ה ואין זה נוגע כלל להמשך אלוקינו וכו'.

ובדרך אגב: כעין זה שמעתי פעם, וכך גם מצאתי אחר כך באוצר התפילות שלכן גם תיקנו לכרוע במודים, ומדוע משתקין אותו וכו' כיון שגם מודים הוא מלשון וידוי דברים ולא מלשון הודאה, כלומר חז"ל תקנו לומר שהשם הויה הוא השליט והוא כעין ברוך אתה ה' - שיש לנו להתוודות שההויה ההוא השפע והבריכה ואין בלתו שום כוח בעולם.

תולעת ספרים07

בפשט כוונת אלוקינו לדעתי הכוונה בזה מלשון "אל" כוח כמו גבר אין איל ועוד כהנה, לומר, שההויה הוא הכוח ואין בלתו.
אמנם מה שהוקשה לי מהו לשון א-דני כי ראיתי מפרשים האדון שלי [והוא מתאים יותר להבהרה ספרדית] ולדעתי פירושו כפשוט, וזה שנקט לשון רבים ראה מה שכתב רש"י אצל אדנ-י שאמר אברהם אל נא תעבור לגדול שבהם אמר. ועדיין אין דעתי נוחה.
אודה אם מישהו יחכים אותי בזה.

נוטר הכרמים

איש_ספר כתב:הגדושה מופיע בסידור הכונות שהיה בשימוש הבעש"ט, ומשם נודע לרבים. (ויש מהם שאימצוהו כמו החלקת יהושע) וכבר כתב ר"י מונדשיין במאמרו על הסידור בגליון שפתי צדיקים (אינו באוצר, אבל את המאמר אפשר למצוא בשטורעם) שהסידור כולו מלא שיבושים באופן שאין לדקדק ממנו כלום. עי"ש. מוסרים שגם ר' שמואל סאלנט כך אמר ולא התחקיתי אחר מקור השמועה.

בהמבשר ה'תורני' לחג מובאת שיחה מקיפה בנושא מנהגי ישראל במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ובין השאר מעיד שם הגר"ח כי אביו מרן הסטייפלער אמר כי מסתבר לגרוס 'הגדושה', דאל"כ מה נכנס כאן הקדושה בין פתוחה לרחבה שאינו מן הענין כלל, אבל לא רצה לשנות מן הנוסח המקובל מדורי דורות, ואמר הגר"ח שיש ללמוד מזה שלא לסטות מן המנהג הקדום.

יצויין שבהגש"פ בצוף אמרים שהוציא הרמ"ח קליינמאן מבריסק מובא פי' נפלא לקישור 'הקדושה' לכאן מן הספר נפתלי שבע רצון.

איסתרא בלגינא

נלאיתי מקרוא את כל דברי אשר קדמוני על כן לא ידעתי אם כבר דובר בלנושא זה אך "הברכה העליונה" בודאי בצירה הר' ולא בקמץ, עש"ה אל קצה תעלת הברכה העליונה והוא מושג ידוע בד' המקובלים רומז אל מידת הבינה (עי' לדוגמה תשועת עולמים למ"ד וואלי על פסוק זה (ישעיהו ז') (זה אשר יצא ראשונה בחיפוש באוצר)).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' אפריל 27, 2011 2:07 pm

תולעת ספרים07 כתב:בפשט כוונת אלוקינו לדעתי הכוונה בזה מלשון "אל" כוח כמו גבר אין איל ועוד כהנה, לומר, שההויה הוא הכוח ואין בלתו.
אמנם מה שהוקשה לי מהו לשון א-דני כי ראיתי מפרשים האדון שלי [והוא מתאים יותר להבהרה ספרדית] ולדעתי פירושו כפשוט, וזה שנקט לשון רבים ראה מה שכתב רש"י אצל אדנ-י שאמר אברהם אל נא תעבור לגדול שבהם אמר. ועדיין אין דעתי נוחה.
אודה אם מישהו יחכים אותי בזה.

לא הבנתי
א. מה הקשר להברות העניין הוא הניקוד בקמץ או בפתח ואין לזה קשר להברה.
ב. הלשון הוא לשון רבים דרך כבוד כמו שכתב האב"ע על אלוקים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' אפריל 27, 2011 2:09 pm

אמרתי אחכמה כתב:שמעתי מהגרי"ד הכהן פרידמאן ז"ל - מח"ס יד כהן
ששמע מגאב"ד פאפא זצ"ל (ויחי יוסף):
שלא טוב עשו המדפיסים, שהכניסו פסיק בין ה' לאלוקינו,
כי עפ"י קבלה צריכים להסמיך ה' לאלוקינו. (כמדומה לי, שיש איזה יחוד ה' ואלוקים).

אולי לא צריך לעשות פסיק בין ה' לאלוקינו כדי להדגיש את כוונת הייחוד, אבל מה פתאום לעשות פסיק בין אלוקינו לואלוקי אבותינו, את זה לא הבנתי בכלל.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ד' אפריל 27, 2011 3:34 pm

במעשה רב כת"י סינסינטי (איזור אליהו עמוד י"א) "הגר"א לא היה אומר לשם יחוד קבה"ו קודם איזה מצוה וברכה ואמר כי ה' אלוקינו הוא יחוד קובה"ו וע"כ יש לומר בתכיפות זא"ז ולא להפסיק כלל, וכך שמעתי שמתפללים במנינו".

תולעת ספרים07

אוצר החכמה כתב:
תולעת ספרים07 כתב:בפשט כוונת אלוקינו לדעתי הכוונה בזה מלשון "אל" כוח כמו גבר אין איל ועוד כהנה, לומר, שההויה הוא הכוח ואין בלתו.
אמנם מה שהוקשה לי מהו לשון א-דני כי ראיתי מפרשים האדון שלי [והוא מתאים יותר להבהרה ספרדית] ולדעתי פירושו כפשוט, וזה שנקט לשון רבים ראה מה שכתב רש"י אצל אדנ-י שאמר אברהם אל נא תעבור לגדול שבהם אמר. ועדיין אין דעתי נוחה.
אודה אם מישהו יחכים אותי בזה.

לא הבנתי
א. מה הקשר להברות העניין הוא הניקוד בקמץ או בפתח ואין לזה קשר להברה.
ב. הלשון הוא לשון רבים דרך כבוד כמו שכתב האב"ע על אלוקים.

עיין רש"י שבועות ל"ה עמוד ב ובמהרש"א בחידושי אגדות שם ד"ה כל שמות וכו' - כמו כן עד כמה שזכור לי מכאן הוכיח רבי נתן אדלר זי"ע שההבהרה הספרדית היא היא הנכונה.
ובעז"ה בימים הקרובים אמצא אותם.
לעת עתה ראה במאמרו של הרב מזוז בירחון אור-תורה תשמ"ט עמוד שצד מה שהאריך בזה.

תולעת ספרים07

אביי הוה מסדר סדר המערכה וכו'
האם אמת נכון הדבר שתיבה זו "הוה" בטעות יסודה.
שהרי אין זה מוזכר בגמ' שלנו (יומא ל"ג עמוד א') - וגם יש בזה משום חשש של ההוגה את השם באותיותיו כאשר אומר אביי ולאחריו תיכף הוה.
החכימו אותי.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:23 am

viewtopic.php?f=7&t=443&p=2431&hilit=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99+%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%
A8#p2431

אליחי · הודעהעל ידי **אליחי** » ה' אפריל 28, 2011 1:33 am

לא קראתי מה שנכתב לעיל. רק מהכותרת הבנתי שהמדובר על טעיות בתפלה.
אומר מה ששמת לבי מכבר לכך שנוהגים לומר בסיום התפלה עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.
למי מופנית הוראה זו לענות אמן???
ולולי דמסתפינא אמינא שנכנס אגב גררא מנו' החזן בקדיש.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:38 am

אליחי כתב:לא קראתי מה שנכתב לעיל. רק מהכותרת הבנתי שהמדובר על טעיות בתפלה.
אומר מה ששמת לבי מכבר לכך שנוהגים לומר בסיום התפלה עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.
למי מופנית הוראה זו לענות אמן???
ולולי דמסתפינא אמינא שנכנס אגב גררא מנו' החזן בקדיש.

יעיין מר במגן אברהם, או"ח (סימן קפט) שכתב אודות כך: "א"כ בעושה שלום וכו' שהוא שבחו של הקב"ה וכל ישראל מצוין ע"כ אומר ואמרו אמן".

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ה' אפריל 28, 2011 1:49 am

בתפילת יוצר אור:
ישנם סידורים המפסקים כך: יוצר משרתים ואשר משרתיו, כולם עומדים וכו'.

: ScreenShot001.jpg (15.23 KiB) נצפה 14590 פעמים

אך יותר נראה לומר כך: יוצר משרתים, ואשר משרתיו כולם עומדים כו'.

: ScreenShot002.jpg (22.26 KiB) נצפה 14590 פעמים

אליחי · הודעהעל ידי **אליחי** » ה' אפריל 28, 2011 1:56 am

זקן ששכח כתב:
אליחי כתב:לא קראתי מה שנכתב לעיל. רק מהכותרת הבנתי שהמדובר על טעיות בתפלה.
אומר מה ששמת לבי מכבר לכך שנוהגים לומר בסיום התפלה עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.
למי מופנית הוראה זו לענות אמן???
ולולי דמסתפינא אמינא שנכנס אגב גררא מנו' החזן בקדיש.

יעיין מר במגן אברהם, או"ח (סימן קפט) שכתב אודות כך: "א"כ בעושה שלום וכו' שהוא שבחו של הקב"ה וכל ישראל מצוין ע"כ אומר ואמרו אמן".

דברי המג"א שם לא באו אלא לבאר מפני מה בברכת בעה"ב אומר ונאמר אמן וכאן ואמרו אמן, וביאר שזה שבח בעה"ב שאין כולם חייבים בזה, וזה שבח הקב"ה שכולם חייבים בזה. ובפשטות דבריו קאי על קדיש.
וודאי שאין זה עונה על שאלתי למי אומר ואמרו אמן, הרי אומר בלחש ואין אף אחד ששומע, ואף אם כולם מצווים בזה, מ"מ הם לא שומעים את הצווי הלחוש.
דברי המג"א פשוטים. ולא עוסקים בשאלתי

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אפריל 28, 2011 1:59 am

דומה שיש בא"ר (לא זוכר כרגע מקור) שאומר זה למלאכים. ואולי אף הוא אינו מדבר אודות סיום שמו"ע? אינו כעת לפני לעיין.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' אפריל 28, 2011 2:20 am

זקן ששכח כתב:viewtopic.php?f=7&t=443&p=2431&hilit=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99+%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%
A8#p2431

כוונתך לזה:
viewtopic.php?f=7&t=443&p=2431#p2431

ובהזדמנות זו אברך את גלילי ששב אלינו (?) בכוחות מחודשים לאחר חודשים לזכותנו בחידושים חדשים!

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ג' יולי 19, 2011 12:20 am

חד וחלק כתב:בשב"ק התפללתי עם חסידי ביאלא, וראיתי בסידורם בברכות השחר: 'שלא עשני עכו"ם'...
וכל אותו יום לא פסק פי מחוכא.

מאמר מאת האדמו"ר מביאלא רמת אהרן שליט"א על נוסח זה:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 11&hilite=

גם זה הבל · הודעהעל ידי **גם זה הבל** » ג' יולי 19, 2011 1:43 am

תולעת ספרים07 כתב:בפשט כוונת אלוקינו לדעתי הכוונה בזה מלשון "אל" כוח כמו גבר אין איל ועוד כהנה, לומר, שההויה הוא הכוח ואין בלתו.
אמנם מה שהוקשה לי מהו לשון א-דני כי ראיתי מפרשים האדון שלי [והוא מתאים יותר להבהרה ספרדית] ולדעתי פירושו כפשוט, וזה שנקט לשון רבים ראה מה שכתב רש"י אצל אדנ-י שאמר אברהם אל נא תעבור לגדול שבהם אמר. ועדיין אין דעתי נוחה.
אודה אם מישהו יחכים אותי בזה.

לי ידוע [יתכן ומובא בהקדמה לסידור וילנא] שאשכנזי לא יאמר בהברה ספרדית הואיל והוא כלשון רבים ונשמע ככפירה.

גלילי כתב:בתפילת יוצר אור:
ישנם סידורים המפסקים כך: יוצר משרתים ואשר משרתיו, כולם עומדים וכו'.
ScreenShot001.jpg

אך יותר נראה לומר כך: יוצר משרתים, ואשר משרתיו כולם עומדים כו'.
ScreenShot002.jpg

בגדר השערה בעלמא בבאר היטב מובא לכוין משרתיו ואשר משרתיו ר"ת מ"ו"מ והוא שם אחרון משם ע"ב ויתכן שלכן פיסו את זה ככה למרות שהפי' הוא כפיסוק השני.

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ג' יולי 19, 2011 2:01 am

גלילי כתב:בתפילת יוצר אור:
ישנם סידורים המפסקים כך: יוצר משרתים ואשר משרתיו, כולם עומדים וכו'.
אך יותר נראה לומר כך: יוצר משרתים, ואשר משרתיו כולם עומדים כו'.

ראה בטור או"ח סי' נ"ט:

: טור סימן נט.jpg (74.11 KiB) נצפה 14509 פעמים

וא"כ נראה שהצדק עם הסידורים.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ג' יולי 19, 2011 2:11 am

גם זה הבל כתב:לי ידוע [יתכן ומובא בהקדמה לסידור וילנא] שאשכנזי לא יאמר בהברה ספרדית הואיל והוא כלשון רבים ונשמע ככפירה.

כך סבר הסטייפלר זצ"ל.

ובסידור ווילנא הנז', כותב המו"ל (הוא ניהו י"מ הירש, בן משה) אחרי שמו"ע, ליזהר להגות "אָמֵן" כהלכתה ולא "אֻמַין" ולא "אֻמֵן" אבל לא הזהיר שלא להגות "אַמֶן"

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' יולי 19, 2011 3:00 am

נוטר הכרמים כתב:
איש_ספר כתב:הגדושה מופיע בסידור הכונות שהיה בשימוש הבעש"ט, ומשם נודע לרבים. (ויש מהם שאימצוהו כמו החלקת יהושע) וכבר כתב ר"י מונדשיין במאמרו על הסידור בגליון שפתי צדיקים (אינו באוצר, אבל את המאמר אפשר למצוא בשטורעם) שהסידור כולו מלא שיבושים באופן שאין לדקדק ממנו כלום. עי"ש. מוסרים שגם ר' שמואל סאלנט כך אמר ולא התחקיתי אחר מקור השמועה.

בהמבשר ה'תורני' לחג מובאת שיחה מקיפה בנושא מנהגי ישראל במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ובין השאר מעיד שם הגר"ח כי אביו מרן הסטייפלער אמר כי מסתבר לגרוס 'הגדושה', דאל"כ מה נכנס כאן הקדושה בין פתוחה לרחבה שאינו מן הענין כלל, אבל לא רצה לשנות מן הנוסח המקובל מדורי דורות, ואמר הגר"ח שיש ללמוד מזה שלא לסטות מן המנהג הקדום.

יצויין שבהגש"פ בצוף אמרים שהוציא הרמ"ח קליינמאן מבריסק מובא פי' נפלא לקישור 'הקדושה' לכאן מן הספר נפתלי שבע רצון.

דומני שכן נהג הפני מנחם נראה לי ששמעתי אך נראה לי שגם ראיתיו ביט

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' יולי 19, 2011 3:14 am

בקדיש
יתגדל ויתקדש וכו' בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה
והפשט הוא שהקב"ה ברא העולם כרצונו
(ויל"ע בזה דפשיטא שברא כרצונו)
אך יתכן לומר שקאי אויתגדל שיתגדל שמו של הקב"ה כרצונו ויש לשים פסיק לאחר תיבת "דברא". (וגם בזה יל"ע על עניין הרצון בזה)

וכן אומרים בשחרית לשבת על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר וכו' בעולמות שברא העולם הזה כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל בית ישראל
ובפשוטו היינו שהקב"ה ברא כרצונו וכרצון יראיו (ויל"ע מה עניין יראיו לרצונם שיברא העולם הא לא היו בזמן הבריאה)
אך יתכן לפרשו דקאי על יתגדל שיתגדל שמו כפי שחפצים יראיו וכל בית ישראל

אכן יש הוכחה ברורה בידי כדרך הראשונה

דהנה במעריב אומרים ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו בורא יום ולילה גולל וכו'
ושמים הנקודה לאחר כרצונו
(וצריך עיון דפשיטא דכרצונו וכי לא עושה כן מרצונו?)

ומצאתי שכתב בסידור דר' יהודה בר' יקר (אם אינני טועה) שכתב להדיא לשים הנקודה לאחר תיבת ברקיע ואילו ההמשך הוא עניין חדש (והביא לזה פסוק)
כרצונו בורא יום ולילה וכפירוש הראשון שהבאתי

אולם דומני שבאבודרהם הכרצונו קאי אדלעיל ודומני שכמוהו העולם או לכה"פ מדפיסי הסידור נוהגים

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ג' יולי 19, 2011 3:32 am

בדיוקים בנוסח התפילות מהגר"א "כרעותיה הכ"ף דגושה, דקאי על יתגדל ויתקדש, ולא על תיבת די ברא, וראיה מנוסח על הכל יתגדל כו' כרצונו וכרצון יראיו".
ואיזה שוטה אחד כתב פעם שהגר"ח כביכול חולק בזה על הגר"א, אבל מה נעשה שבשאילתות מהגר"ח כתוב ג"כ שאמר כרעותיה בכף דגושה.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' יולי 19, 2011 3:42 am

רגע אחד אליהוא...

את העיקר שכחתי

זה לשונו של ר"י בר יקר בפירוש הקדיש

"בעלמא דברא כרעותיה וכן אומר בעל הכל יתגדל שאומרים קודם קריאת ספר תורה ואומ' שם בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא כרצונו וכרצון כל יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל וכן במעריב אומר כרצונו בורא יום ולילה לפי שכשברא עולמו נמלך בנפשותם של צדיקים כדאמרינן בבראשית רבה וכו' " עיי"ש בכל ביאורו בזה

הוא עצמו מדמה הדברים למעריב ומפרש דקאי על בריאת העולם ומסביר מה עניין רצון לזה!

גם זה הבל · הודעהעל ידי **גם זה הבל** » ג' יולי 19, 2011 4:21 pm

בור הגולה כתב:
גלילי כתב:בתפילת יוצר אור:
ישנם סידורים המפסקים כך: יוצר משרתים ואשר משרתיו, כולם עומדים וכו'.
אך יותר נראה לומר כך: יוצר משרתים, ואשר משרתיו כולם עומדים כו'.

ראה בטור או"ח סי' נ"ט:
טור סימן נט.jpg

וא"כ נראה שהצדק עם הסידורים.

בדיוק לכן צריך להיות פסיק לומר שה"ואשר משרתיו" הם לא אותם "משרתים".

תולעת ספרים07

גם זה הבל כתב:
תולעת ספרים07 כתב:בפשט כוונת אלוקינו לדעתי הכוונה בזה מלשון "אל" כוח כמו גבר אין איל ועוד כהנה, לומר, שההויה הוא הכוח ואין בלתו.
אמנם מה שהוקשה לי מהו לשון א-דני כי ראיתי מפרשים האדון שלי [והוא מתאים יותר להבהרה ספרדית] ולדעתי פירושו כפשוט, וזה שנקט לשון רבים ראה מה שכתב רש"י אצל אדנ-י שאמר אברהם אל נא תעבור לגדול שבהם אמר. ועדיין אין דעתי נוחה.
אודה אם מישהו יחכים אותי בזה.

לי ידוע [יתכן ומובא בהקדמה לסידור וילנא] שאשכנזי לא יאמר בהברה ספרדית הואיל והוא כלשון רבים ונשמע ככפירה.

כבר כתבתי בזמנו לאחד מחכמי הפורום דכאן שהוא מחלוקות לכאו בגמ' שבועות אם אדנ-י הוא לשון רבים אם לאו וראה מהרש"א ח"א שם.
והנה גם הספרדים טרחו הבין אם יש הבדל בין קמץ לפתח בהבהרה ספרדית וכבר נשפכו על זה הרבה דיו וכבר כתבו להביא ראיה מפיוט שיסד הקליר בקורב"ץ לתשעה באב אז אמרתי הנה באתי לבית מעדני הנו"ן בפתח ואחר כך עדני הנו"ן בקמץ ואחר כך אזי דיני הנו"ן בפתח וכו' ועיין מאמר הרה"ג ר"מ מאזוז בירחון אור תורה שנת תשמ"ט עמוד שצד
יש גם לעיין אם אדנ-י הוא מן השמות הנמחקים ראה שם בשבועות

תולעת ספרים07

אבקש לשאול מה הפשט בסידורים בקבלת תענית שאומרים שם בלי נדר והרי תענית ללא קבלה אינו תענית והאומר בל"נ בהחלט יתכן שאין זה תענית
וראה גם בהתרת נדרים שאומרים שם חוץ מתענית בשעת מנחה...
---
כמו כן אבקש לשאול מדוע לא אומרים בהתרת נדרים חוץ מקבלת שבת אם כי שראיתי סידורים שכבר מופיע חוץ מקבלת שבת
ובאמת גם על קבלת שבת אין הדבר פשוט כלל ועיקר אם ניתן לקבל שבת בלי נדר
דעת החכמים דכאן..

תולעת ספרים07

ומעניין לעניין האם ידוע מהו ההיתר של החסידים להתפלל מנחה בערב שבת לאחר קבלת שבת - עד כמה שזכור לי הם מסתמכים על דברי הח"ס שניתן להתנות וכדו' אך האם יתכן הדבר שכולם קיבלו את דברי הח"ס בזה - ובמ"ב טורח מאוד בזה.

אפרקסתא דעניא

שמעתי בשם ר"ש פישר שליט"א, שהאומר "הקדושה" (כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה), הרי זה מחרף ומגדף, דלא שייך לומר קדושה על יד ה' שהיא רק מליצה, והאומר כן הרי הוא מגשים, רח"ל.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' יולי 19, 2011 6:48 pm

נוטר הכרמים כתב:
איש_ספר כתב:הגדושה מופיע בסידור הכונות שהיה בשימוש הבעש"ט, ומשם נודע לרבים. (ויש מהם שאימצוהו כמו החלקת יהושע) וכבר כתב ר"י מונדשיין במאמרו על הסידור בגליון שפתי צדיקים (אינו באוצר, אבל את המאמר אפשר למצוא בשטורעם) שהסידור כולו מלא שיבושים באופן שאין לדקדק ממנו כלום. עי"ש. מוסרים שגם ר' שמואל סאלנט כך אמר ולא התחקיתי אחר מקור השמועה.

בהמבשר ה'תורני' לחג מובאת שיחה מקיפה בנושא מנהגי ישראל במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ובין השאר מעיד שם הגר"ח כי אביו מרן הסטייפלער אמר כי מסתבר לגרוס 'הגדושה', דאל"כ מה נכנס כאן הקדושה בין פתוחה לרחבה שאינו מן הענין כלל, אבל לא רצה לשנות מן הנוסח המקובל מדורי דורות, ואמר הגר"ח שיש ללמוד מזה שלא לסטות מן המנהג הקדום.

יצויין שבהגש"פ בצוף אמרים שהוציא הרמ"ח קליינמאן מבריסק מובא פי' נפלא לקישור 'הקדושה' לכאן מן הספר נפתלי שבע רצון.

אפרקסתא דעניא כתב:שמעתי בשם ר"ש פישר שליט"א, שהאומר "הקדושה" (כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה), הרי זה מחרף ומגדף, דלא שייך לומר קדושה על יד ה' שהיא רק מליצה, והאומר כן הרי הוא מגשים, רח"ל.

תולעת ספרים07

אפרקסתא דעניא כתב:שמעתי בשם ר"ש פישר שליט"א, שהאומר "הקדושה" (כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה), הרי זה מחרף ומגדף, דלא שייך לומר קדושה על יד ה' שהיא רק מליצה, והאומר כן הרי הוא מגשים, רח"ל.

נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:

אפרקסתא דעניא

תולעת ספרים07 כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:שמעתי בשם ר"ש פישר שליט"א, שהאומר "הקדושה" (כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה), הרי זה מחרף ומגדף, דלא שייך לומר קדושה על יד ה' שהיא רק מליצה, והאומר כן הרי הוא מגשים, רח"ל.

נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:

טענה טובה. צריך לשאול את ר' שלמה.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' יולי 20, 2011 2:59 pm

ואגב דלעיל
מה טעם אומרים על הכל יתגדל וכו' בהוצאת ס"ת רק בשבת קודש?
ועוד הלא ראיתיו להאי על הכל וכו' באיזה סידור בתור השלמה למי שלא שמע קדיש
וא"כ מהו מקור להאי על הכל וכו' ולמה נתקן מעיקרו?

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ד' יולי 20, 2011 3:52 pm

ברצוני לברר מקור ב' שינויים מעניינים שראיתי בסידור התפילה.
א. מי ששם לב יש שינוי בין נוסח היה"ר שאומרים קודם פרשת התמיד בין שחרית למנחה, שבשחרית מתחילים שתמחל לנו, ובמנחה שתכפר לנו וכו' [שינוי זה מצוי בסידור אשכול וכמדומה שכן הוא גם בסידורים ישנים, אך בהוצאות היותר חדשות שינו הכל כמנחה בד"כ, ואולי זה מהתעצלות המו"לים להעתיק פעמיים את היה"ר]. מה טעם השינוי? [ראיתי פעם שהרב יעקב חיים סופר באחד מספריו עומד על הענין, ואיני זוכר היכן, ולא סיפק אותי]
ב. יש סידורים שבנוסח מודים כתוב על שאנו מודים לך, ויש שנדפס בהם על שאנחנו מודים לך. מה הנוסח האמיתי?

שבטיישראל · הודעהעל ידי **שבטיישראל** » ד' יולי 20, 2011 5:55 pm

היא שיחתי כתב:ואגב דלעיל
מה טעם אומרים על הכל יתגדל וכו' בהוצאת ס"ת רק בשבת קודש?

אי משום הא לא או קושיא

וכי למה א"א פסוקי "אין כמוך" ["אתה הראת"] רק בשבת?
וכי למה מאריכין בקדושה רק בשבת ?

יצויין שהמנהג העתיק באשכנז היה לומא על הכל פסוק בפסוק עם החזן (ובניגון) וכעת שפיר מובן לא אמרוהו רק בשבת דאין העם ממהרין למלאכתן משא"כ בחול

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' ספטמבר 11, 2014 2:46 am

יש זמר בעלזאי שהולך כך: "אתה הוא לדור ודור - לדור ודור נודה לך וכו'"... ויצוין שבסדור עבודת השם מובא ממהרי"ד מבעלזא ז"ל שאנשי כנה"ג הטמינו ב"לדור ודור נודה לך" תפילה על ילדים ודורות כשרים והגונים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר