בזכות תפילת רב/רבים-ברכת החודש

[בני ברקי]

מה המקור ומה ההסבר לנוהגים לסיים את ברכת החודש בזכות תפילת רב/רבים?
מה המנהגים בין העדות(קהילות החסידים/ליטאים) יש אומרים את שניהם יש שלא אומרים בכלל,מה המנהגים ?

[אוצר החכמה]

ההסבר המפורסם הוא שהיה כתוב בצד תפילת רב (שכן הוא תפילת רב (האמורא) בגמרא) ונכנס בפנים ומתוך כך נאלצו לשפץ את זה. אם זה לא מוצא חן בעיניך אתה יכול לומר שהכוונה בזכות שהתפללנו את תפילתו של רב והבוחר יבחר.

[מה שנכון נכון]

המקור להסבר הנ"ל הוא הערוך השלחן תיז,ט.

ותפלה זו הוא תפלת רב בכל השנה בברכות [ט"ז:] והתחלתה שתתן לנו חיים ארוכים ובכאן הוסיפו בתחלתו שתחדש עלינו החדש הזה לטובה ולברכה ולכן יש בסידורים בסופו בזכות תפלת רב אבל זהו דברי בורות מה שייך בזכות תפלת רב ונראה שהמדפיסים טעו בזה שהמציין ציין שזהו תפלת רב ולא ידענו הכוונה והוסיפו תיבת בזכות.

[תוך כדי אכילת פרס]

המקור להסבר הנ"ל הוא הערוך השלחן תיז,ט.

ותפלה זו הוא תפלת רב בכל השנה בברכות [ט"ז:] והתחלתה שתתן לנו חיים ארוכים ובכאן הוסיפו בתחלתו שתחדש עלינו החדש הזה לטובה ולברכה ולכן יש בסידורים בסופו בזכות תפלת רב אבל זהו דברי בורות מה שייך בזכות תפלת רב ונראה שהמדפיסים טעו בזה שהמציין ציין שזהו תפלת רב ולא ידענו הכוונה והוסיפו תיבת בזכות.

המדפיסים טעו בראש ובראשונה כשהדפיסו את התפילה בברכת החודש (שהיא מעיקרא הודעה על יום ר"ח, כמו ההכרזה בשבת לפני התענית).
וראו באשכול כאן: viewtopic.php?f=7&t=537&hilit=

[הוד_והדר]

הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע מדינוב בספרו מגיד תעלומה על מסכת ברכות לדף טז, ב כותב וזה לשונו:

חיים שתמלא לנו כל משאלות לבנו לטובה. זה עידן ועידנים שהנהיגו לומר זה הנוסח קודם שמברכין החדש, ונדפס בסידורים, ומסיימין בה בזכות תפלת רבים, ואין לזה פירוש וביאור.
ונראה שהוא טעות, שהיה כתוב בסידורים הקודמים רשום למטה ברכות תפלת רב, ורצ"ל כמציין. שהתפלה הזאת היא ממס' ברכות והיא תפלת רב, וכאשר בא זה לאיש אשר לא ידע ספר הנה לא ידע פירושן של הדברים והגיה מדעתו בזכות תפלת רבים, והוא טעות.

[תוך כדי אכילת פרס]

הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע מדינוב בספרו מגיד תעלומה על מסכת ברכות לדף טז, ב כותב וזה לשונו:

חיים שתמלא לנו כל משאלות לבנו לטובה. זה עידן ועידנים שהנהיגו לומר זה הנוסח קודם שמברכין החדש, ונדפס בסידורים, ומסיימין בה בזכות תפלת רבים, ואין לזה פירוש וביאור.
ונראה שהוא טעות, שהיה כתוב בסידורים הקודמים רשום למטה ברכות תפלת רב, ורצ"ל כמציין. שהתפלה הזאת היא ממס' ברכות והיא תפלת רב, וכאשר בא זה לאיש אשר לא ידע ספר הנה לא ידע פירושן של הדברים והגיה מדעתו בזכות תפלת רבים, והוא טעות.

יש סברא לומר שעל שולחנו של הערוה"ש היו ספרי הרב מדינוב?

[הוד_והדר]

נכדו בעל מנחת אלעזר זי"ע בספרו דברי תורה גם מדבר מזה, בב' מקומות

במהדורא רביעאה אות קז
בנוסח יהי רצון קודם שמברכין החדש (בסופו) בזכות תפלת רב. ורבים אומרים בזכות תפלת רבי"ם. ויש אומרים בזכות תפלת רב ורבים, שני הנוסחאות יחד כאחד... והנה בזה נמצא בספר מגיד תעלומה על ברכות (לקדוש זקיני מדינוב זי"ע) (טז, ב) כי נוסחא זו 'בזכות תפלת רב' נשתרבב בו טעות ממה שהיה מצויין בצדו של היהי רצון אותיות בת"ר, וראשי תיבות ב'רכות ת'פלת ר'ב, היינו שכן הוא התפלה הזאת בברכות (טז, ב) דרב בתר צלותיה הוי אמר הכי יהי רצון מלפניך וכו', על כן טעו בראשי תיבות בת"ר הנ"ל ואמרו ב'זכות ת'פלת ר'ב, עד כאן תורף דבריו הקדושים.
אמנם שמעתי מרבים וכן שלמים, וכמדומני גם מאבותי הקדושים זי"ע, שאמרו 'בזכות תפלת רב', (ואותן שאומרים בזכות תפלת רבים או רב ורבים הוא בודאי טעות כנ"ל) - [הן אמת כי בסידורים המדוייקים לא נמצא כלל נוסח זה 'בזכות תפלת רב', ונראה שנתוסף או בטעות וכדברי זקיני במגיד תעלומה, על כל פנים כיון שהוסיפוהו רבים וכן שלמים נראה ליישבה]. דבאמת קשה דהלא הוא שאלת צרכיו בשבת, דבשלמא יחדשהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו בית ישראל וכו' הוא נוסח ברכות שמברכין החדש שיהיה נתחדש בכל הברכות האלו לטובה. וגם מה שמוסיפין בזה (על תפלת רב) שתחדש עלינו החדש הזה לטובה ולברכה י"ל שהוא כוללת ישראל לטובה ואינו כשאלת צרכיו הפרטיות. (וכן מה שאומרים הספרדיים קודם ברכת החדש במקום יהי רצון זה אומרים המה היהי רצון לב' וה' שאומרים אנחנו אחר קריאת התורה י"ל גם כן דהוא ישועת הכלל וחכמי ישראל ובניהם וכו' ולמנוע משחית מעל עמו בית ישראל וכו'). מה שאין כן כשמבקשים בזה ותתן לנו חיים וכו' של פרנסה חיים של חלוץ עצמות וכו' חיים של עושר וכבוד וכו' זהו שאלת צרכיו הפרטיות צורכי גשמיות, ואיך הותר זאת בשבת הלא זה היה תפלת רב רק בחול (כנראה) בתר צלותיה.

(ומ"ש תפלת רב (שם יז, א) אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי, זהו אומרים בוידוי יום הכיפורים שאז ממילא אומרים וידוי ותחנון ואבינו מלכנו וכו', מה שאין כן בשבת. וכן מ"ש תפלת מר בריה דרבינא אלהי נצור לשוני מרע וכו' בכל תפלה, גם בשבת, י"ל שלא קשה משום דהוא רק צרכי הנפש רוחניות להשמר מלשון הרע וגאוה ופתח לבי בתורתך וכו', מה שאין כן בצרכי גשמיות פרטיות כמו שהוא בתפלת רב לחול כנזכר לעיל עדיין קשה).

ועל כן י"ל מסיימין 'בזכות תפלת רב', היינו כעין שנוהגים לומר מתוך הגמרא סנהדרין (מב, א) הברכה בקידוש לבנה בליל ט"ז (כדי להנצל מברכה לבטלה), כן הכי נמי אין שואלים צרכינו בזה בשבת, ומזכירים בזה תפלת רב, רק כי רב היה מתפלל כך (בחול) כנזכר בגמרא, ועל כן מסיימין 'בזכות תפלת רב' שבזכות תפלת רב שהיה מתפלל כנוסח הלז תעננו גם עתה בחדש טוב ומבורך בכל הפרטים ובכללות העיקר כנזכר - כן יש לומר ליישב מנהגן של ישראל.
והנה ראיתי עתה בסידור אוצר התפלות שכתב שאין לומר בזכות תפלת רב כי הקדוש ברוך הוא אינו מקבל התפלה בזכות מחברה כי אם בזכות של המתפלל עצמו אם הכין לבו כראוי בשעה שהוא מתפלל, עד כאן לשונו. וזה אינו, דהלא מצינו הכח של מחברי התפלות בכונותיהם עד שהם פותחי שערים ברקיע לקבל תפלותינו בנוסחותיהם, כמו אנשי כנסת הגדולה, וכן בפיוטים אנו מתחילין מסוד חכמים ונבונים ומלמד דעת מבינים (מייסדי הפיוט הלז) אפתחה פי וכו'. על כן י"ל נכון כדברינו הנ"ל, ובפרט תפלה שתיקן רב דהוא רבי אבא תלמיד רבי שמעון בר יוחאי (כמ"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל (מאמר שברי לוחות, ד"ה ברם)) שנתקנה על דרך הסוד בודאי, ועיין מה שכתבתי בזה בדברי תורה מהדורא תניינא (אות ס), עיין שם - [ועיין בדברינו בנמוקי אורח חיים (סימן סח, סק"א) בשם הרב הקדוש בעל עטרת צבי זי"ע]:

ובמהדורא תשיעאה אות צח הוסיף עוד
בסידור כתר נהורא שהדפיסו עתה מחדש בפרעמישלא, ושם 'המגיה' חתום בהגהותיו, ראיתי עתה בברכת ראש חדש, וזה לשון המגי"ה: סיום של היהי רצון בהמלים 'בזכות תפלת רב' כפי שנדפס בכמה סידורים אינו נכון כלל, כי הקדוש ברוך הוא אינו מקבל את התפלה בזכות מחברה כי אם בזכותו של המתפלל עצמו אם כוון את תפלתו כראוי בשעה שהוא מתפלל, לפיכך אין אנו מסיימין בשמונה עשרה בזכות תפלת אנשי כנסת הגדולה וכו', יש המשערים כי אחד הסופרים כתב בצד היהי רצון את התיבות 'ברכות תפלת רב', וכונתו היתה לציין את מקום התפלה הזאת במסכת ברכו"ת (טז, ב) תפלת רב, ואחר כך החליף המדפיס את האות ר' באות ז' ונעשה בזכו"ת תפלת רב, עד כאן דברי המגיה המוטעה הזאת.

כי מה שכתב כי הקדוש ברוך הוא אינו מקבל את התפלה בזכות מחברה, וכי לא ראה או לא ידע ביהי רצון שאומרים קודם ולאחר תהלים בזכות דוד המלך וכאלו אמרן זי"ע, וכן בוידויים בסידורים הקדמונים הנוסחאות כשם שענית למי שאמר המזמור הלז (דוד המלך), כן תענה ותשמע את תפלתי, וכן כיוצא. ובפרט בכתבי האריז"ל שלא לומר הפיוטים רק מה שייסדו הקדמונים כמו התנאים הקליר ורבי נחוניא בן הקנה, וכן פיוטים ליום ב' דראש השנה מרבינו שמעון הגדול ז"ל וכיוצא שאמרם רבינו האריז"ל בצפת ת"ו בבית הכנסת האשכנזים, והלך אז במכוון כדי להתפלל אז כדי לומר אלו הפיוטים, מה שאין כן האחרים מחברי הפיוטים שלא ידעו ואין כח בהם בפנימיות כמו שכתוב בשער הכונות (ראה דרושי עלינו לשבח, דרוש א) ופרי עץ חיים (בהקדמה), ועיין בחיבורנו שו"ת מנחת אלעזר (ח"א, סימן יא), ועיין בחיבורנו נימוקי אורח חיים (סימן סח, סק"א) מה שהבאתי בשם הגאון הקדוש בעל עטרת צבי ז"ל, וכן עוד כיוצא, ואין צורך להאריך בדבר הנודע בודאי כי התפלה מסוגלת להתקבל ולכוון כראוי בזכות מחברה ומייסדה בהררי קודש יסודה וזי"ע, ולא כאשר פער פיו הפתי הלז כי אין נפקא מינא כלל מי מחברה.
וכן מה שכתב (שם) כנ"ל בשם יש משערים כי היה רשום (ר"ת) ברכות תפלת רב כנ"ל, הן גנוב הוא אתו, ולא אמר דבר בשם אומרו, הוא זקיני, מר רבינו, הגאון הקדוש ז"ל במגיד תעלומה על ברכות (טז, ב בד"ה חיים שתמלא) שכתב זה - (וספר הקדוש מגיד תעלומה הוא נודע שם בעירו פרעמישלא סמוך ונראה לאתריה דמר ז"ל, ומקום תלמידיו ויוצאי חלציו, והדברים האלו נודעים שם, ועשה את עצמו כלא ידע וכתב בשם יש המשערים). דרך כלל אין כדאי להטפל בהמגיה (או המקלקל הלז). אך בזה עיין בדברינו בדברי תורה (מהדורא ד, אות קז) מה שכתבנו, וגם על דבר סידור אוצר התפלות שכתב גם כן בהיהי רצון שמברכין חודש וכו' - (וממנו לקח הלשון חכמים המגיה הנזכר שאין התפלה מתקבל בזכות מחברה כנ"ל), ועיין שם בדברי תורה מה שיישבנו נוסח הנהוג בזכות תפלת רב כדי שלא להתפלל שאלת צרכיו בשבת - (כי רב יש לומר היה מתפלל זה רק בחול), על כן מזכירין רב כמו שלומדים בגמרא במקום שיש ספק ברכה, ועיין שם - [והעירותי בזה למוסר על ההפקרות בימינו מכל אחד שרוצה להיות חוב"ר חב"ר וידעונ"י (על-פי דברים יח, יא), ה' ישמרנו]:

[הוד_והדר]

הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע מדינוב בספרו מגיד תעלומה על מסכת ברכות לדף טז, ב כותב וזה לשונו:

חיים שתמלא לנו כל משאלות לבנו לטובה. זה עידן ועידנים שהנהיגו לומר זה הנוסח קודם שמברכין החדש, ונדפס בסידורים, ומסיימין בה בזכות תפלת רבים, ואין לזה פירוש וביאור.
ונראה שהוא טעות, שהיה כתוב בסידורים הקודמים רשום למטה ברכות תפלת רב, ורצ"ל כמציין. שהתפלה הזאת היא ממס' ברכות והיא תפלת רב, וכאשר בא זה לאיש אשר לא ידע ספר הנה לא ידע פירושן של הדברים והגיה מדעתו בזכות תפלת רבים, והוא טעות.

יש סברא לומר שעל שולחנו של הערוה"ש היו ספרי הרב מדינוב?

איני יודע אם במציאות היו לו או לא, אבל יכול להיות, המגיד תעלומה אאל"ט נדפס לראשונה בשנת תרל"ו

וראה לעיל שהעתקתי דברי נכדו בעל מנחת אלעזר אודות הכתוב בסידור אוצר התפלות שגנוב הוא מאתו וכו'

[בני ברקי]

מה למעשה נהוג היום בקהילות ישראל?

[איש רגיל]

ההסבר של הערוך השולחן אינו מבאר מגוע אומרים בזכות תפילת רב רבים.

אפשר לומר גם שצריך לומר 'בזכות תפילת רבים', והיה מי שחשב שצריך לומר תפילת רב שכן הוא תפילת רב בברכות, ועל כן תיקן לתפילת רב, ואחר כך חזרום וייסדום, אלא שנשאר גם הנוסח המשובש.

[מה שנכון נכון]

יפה כח האב מכח הבן? וכח הבן מכח המג"ת?

מקור ברוך.PDF

(1.2 MiB) הורד 391 פעמים

בסו"ד כתב שאביו סירב לשנות בפועל מהמנהג, ואי"ז המשמעות בעה"ש.

[גרשון]

היום בדף

[הוד_והדר]

למעשה האם כבר מצא אחד סידור שכתוב בו בצדו הר"ת בת"ר?

או האם כבר נמצא הזמן המדוייק מתי התחילו להוסיף בסידורים תפלה זו?

[ר' גרונם יקום פורקן]

למעשה האם כבר מצא אחד סידור שכתוב בו בצדו הר"ת בת"ר?

או האם כבר נמצא הזמן המדוייק מתי התחילו להוסיף בסידורים תפלה זו?

בסדור "אזור אליהו" על פי הגר"א לא הובאה תפילה זו ונאמר שם בהערות:

בסידורים מאוחרים (רוו"ה) החלו להוסיף לפני ברכת החודש את תפילת רב... אבל בכל ס"י עד למאוחרים שבהם (סידור מגיד צדק - שקלאוו תקמ"ח) ליתא. מקור ההוספה אינו ברור. ומצאנוה לראשונה בסידור קארלסרוא תקס"ה שמביא הרבה תחינות מחודשות ואחריו בסידורי רוו"ה.

הנסיון מלמד שאין לסמוך על הקביעות ההיסטוריות הללו בעיניים עצומות. מי שיודע משהו בעניין מוזמן להעלות.
ואגב, כפי הנשמע בישיבת מעלות התורה בראשות הגרש"א היו מתפללים לפי נוסח סידור זה. מי ידע לאשר האם אכן לא היו אומרים שם תפילה זו?

ויש לאחד לכאן: viewtopic.php?t=31304

[613מצו]

לאחרונה חקרתי כ"י ברי גרוס "סידור לחזן" (F 41183) לגבי נושא זה.

בכה"י יש את תפילת 'יהי רצון' עם תוספת של "בזכות תפילות רבים" בסוף. בשנת 1983, סורק כתב היד רשם את תאריכו "לערך 1762" ואם כן זה העדות הקדום ביותר למנהג אמירת "יהי רצון" לפני ברכת החודש.

קביעה של הסורק מבוסס על קולופון הספר, בו לכאורה כתוב שנת תקכ"ב אלא שבמבט חוזר, יש כמה בעיות בקביעה זו:

1. האות שאמור להיות "כ" בתאריך, לא יושב על השורה אלא יוצא מתחת לשורה. אי אפשר לקרוא את האות כ"נון" שלא דומה בכלל לאותיות נון אחרות בקולופון. בסוף נחזור לאות זה.
2. בקולופון נזכר שני שמות: "נעשה על ידי האלופים גבאי דצדקה ה"ה הקצין המרומ' הר"ר הרש פ"ש והקצין המרומ' הר"ר יוסף ליב באסקוויטץ". חיפוש על הרש פ"ש מחזיר מכתב שנכתב בשנת תקפ"א שמופיע בספר דור ודור 4. שם, הרש פ"ש נזכר בין החיים כאחד שעומד לקבל חלק מירושה של נפטר.
3. כנראה, ר' יוסף ליב באסקוויטץ הוא ר' יוסף הלוי בוסקוביץ, בנו של ר' וואלף בוסקוביץ. ר' יוסף הלוי הוציא את ספרו של אביו, סדר משנה, בשנת תק"פ.

ולכן, למרות שאי אפשר לפסול את האפשרות שכה"י נכתב בשנת תקכ"ב, קשה מאוד להאמין ששני "עושיו" היו כבר גבאי צדקה מכובדים בשנת תקכ"ב ועדיין היו בין החיים כ60 שנים לאחר מכן. בהסתכלות חוזרת על האות בקולופון, מזהים שהאות דומה לגמרי לאות "פ" המופיע שם כמה פעמים אלא חסר הרגל באמצע (או ט"ס או נמחק עם הזמן). תאריך של תקפ"ב גם עולה בקנה אחד עם שנות הפעילות של הרבנים הנזכרים כמו שראינו. לכן מסתבר לקבוע תאריך של כה"י לשנת תקפ"ב.

2024-11-08 08_41_13-סדור לשבת - [email protected] - Gmail.png (18.02 KiB) נצפה 121 פעמים

2024-11-08 08_59_09-סדור לשבת - [email protected] - Gmail.png (1.95 KiB) נצפה 121 פעמים