פורום אוצר החכמה

בשני מקומות מדבר הרמב"ם על מטבע ותן פחדך וזמן אמירתו. בהל' תפילה ובסדר התפילה.

במקו"א כותב הרמב"ם שהמנהג הפשוט לומר בר"ה ויוה"כ ויש שנוהגין לאומרו גם בעשי"ת (כן מנהג חלק מהבלאדי עד היום). ובמקו"א כתב שהמנהג הפשוט לאומרו בר"ה ויש מקומות שאומרים גם ביוה"כ (ובעשי"ת).

הרי לנו סתירה גלויה בדברי הרמב"ם לגבי מנהג ותן פחדך ביוה"כ.

[אין לפני דברי הרמב"ם לציין מקורם המדויק ועם הקוראים הס"ר]

פניתי לספר המפתח ואין עוזר, קראתי לר"י קאפח ואין עונה. וגם החיפוש באוצה"ח לא הניב תוצאות זולת דברי הר"י רצאבי כי האריך על כך בספרו מענה לשון (שלא בא בדפוס).

היתכן שאיש (זולת הרי"צ) לא נרגש מדקדוק גלוי זה ?

[ואגב קאפח. י"ל כעת ספר מנחת אהרן של מחבר בשם אהרן קאפח תלמידו של ר' יוסף קאפח, ובו סקירה על מנהגי הבלדים - דרדעים, תוך כדי זלזול מוחלט בזוהר ובאר"י. דברים שמורו לא נכשל בהם בגלוי. בין הדברים הוא כותב ששאל את מורו למה לא הזכיר כמעט מאום בכל ביאורו הגדול לרמב"ם מדברי המהרי"ץ (!) ומדברי החזו"א. והלה השיב לו כי כיון שרבו בדורנו קנאים לתורתם ופעמים שיש לו השגות עליהם נמנע הוא מלהביאם כלל]
=======================
והעירו שבמקו"צ לרמב"ם מהדורת הרב פרנקל פ"ב העירו מהסתירא וכן שר' אביגדור נבנצאל בקובץ בית הלל יב העלה גם הוא את הפקוק ביחוס סדר התפילה לרמב"ם. ובגליון ט"ו הגיב חכם אחד על דברי הרב נבנצאל והראה שבארחות חיים לוניל וכן הכס"מ מיחסים את סדר התפילה לרמב"ם ועל ההערה ותן פחדך כתב איזה תירוץ דחוק. עוד שמעתי ביני ביני, שהר"נ פרסם את דבריו גם בקובץ מבקשי תורה ושם הגיב לדבריו הגרד"צ הילמן וכתב שאין שחר לפקפוק. ואמ"א.

היא שיחתי כתב:יש הגהות מיימוניות לסדר התפילה, זה לא כ"כ אחרי הרמב"ם ומוכח שמהרמב"ם הוא

איש_ספר כתב:אגב, כת"י אוקס', נמצא כיום באוצר בחבילת ספרי אופק.

לעומקו של דבר כתב:באופן כללי, האם מייחסים ל"ספר החתום" של הרמב"ם סמכות עליונה? (כמו שעשו פרנקל)?
למשל, מה המשקל שלו נגד עדות ראב"מ.

הוגה ומעיין כתב:רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

איש_ספר כתב:האם יש בראשונים אזכורים של נוסח התפילה שבסוף אהבה ע"ש של הרמב"ם?

כמדומה שבהגמ"י שם יש. מי עוד?

הוגה ומעיין כתב:יש בדבר אריכות גדולה ואכ"מ, אך בקצרה -

דעת רש"ז הבלין שלספר החתום יש מעמד עליון, וכי הרמב"ם ייעדו כ"ספר עזרה" שממנו יגיהו הכל, ועד כדי כך שכאשר הרמב"ם חזר בו מפרט כלשהו - היה ניגש או שולח מישהו לתקן בספר החתום הזה. ראיותיו מתבססות בין היתר על בדיקה אישית של הדיו של הספר החתום, שלדבריו זהה לדיו שבה השתמש הרמב"ם (כנראה גם הוסיף וחקר את שאר הדיותות בהם השתמשו כל בני אותו הדור, וגילה שהם שונים מדיו זה במידה מכרעת, אחרת אינני מבין את הראיה. אלא שצ"ע שלא ציין בשום מקום שעשה מחקר כזה).

במהלך העבודה על רמב"ם פרנקל לחלקים אלו הוברר למעלה מכל ספק שיש בספר החתום דברים שהרמב"ם חזר בו מהם ולא הגיהם שם, ויתרה מזו - יש בחתום גם מעט שיבושים שלא הוגהו. בעיקר בסדר התפילות אבל לא רק.

רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

הוגה ומעיין כתב:זכיתי בס"ד לתגלית חדשה המשנה באופן משמעותי את היחס ל"ספר החתום" וסופרו.

בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול, הרה"ג הו"מ שליט"א!
תגלית משמעותית מאוד
סליחה על חוצפתי, אבל לענ"ד תגלית כה חשובה ומשמעותית חייבת להתפרסם גם כמאמר מסודר ולא רק בבלוג החשוב הנ"ל

הוגה ומעיין כתב:

הוגה ומעיין כתב:יש בדבר אריכות גדולה ואכ"מ, אך בקצרה -

דעת רש"ז הבלין שלספר החתום יש מעמד עליון, וכי הרמב"ם ייעדו כ"ספר עזרה" שממנו יגיהו הכל, ועד כדי כך שכאשר הרמב"ם חזר בו מפרט כלשהו - היה ניגש או שולח מישהו לתקן בספר החתום הזה. ראיותיו מתבססות בין היתר על בדיקה אישית של הדיו של הספר החתום, שלדבריו זהה לדיו שבה השתמש הרמב"ם (כנראה גם הוסיף וחקר את שאר הדיותות בהם השתמשו כל בני אותו הדור, וגילה שהם שונים מדיו זה במידה מכרעת, אחרת אינני מבין את הראיה. אלא שצ"ע שלא ציין בשום מקום שעשה מחקר כזה).

במהלך העבודה על רמב"ם פרנקל לחלקים אלו הוברר למעלה מכל ספק שיש בספר החתום דברים שהרמב"ם חזר בו מהם ולא הגיהם שם, ויתרה מזו - יש בחתום גם מעט שיבושים שלא הוגהו. בעיקר בסדר התפילות אבל לא רק.

רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

זכיתי בס"ד לתגלית חדשה המשנה באופן משמעותי את היחס ל"ספר החתום" וסופרו.
המאמר בהרחבה מופיע בבלוג של ר' עזרא שבט - גילוי מילתא:
https://imhm.blogspot.com/2020/06/blog-post.html
קיצור הדברים:
סופר כתב היד הוא יפת ב"ר שלמה הלוי הפרנס. הויכוח הגדול הוא האם הסופר היה "בחור צעיר" או קצת יותר מכך, אבל העתיק מכלי שני ושלישי ורק הגיה את ספרו מתוך כתב ידו של הרמב"ם, או שמא הוא היה מסופרי הבית של הרמב"ם.
עזרא שבט אסף רשימה ארוכה של קטעים מחיבורים שונים שנכתבו על ידי אותו יפת בן שלמה, ביניהם ארבעה קטעים של דלאלה אלחאירין - מורה הנבוכים.
יואל קרמר זיהה קטע גניזה שעליו כתב הרמב"ם בכתב ידו את פואמת הפתיחה.
מה שגיליתי, שקטע הגניזה שזיהה יואל קרמר, הוא למעשה העמוד הראשון של דלאלה אלחאירין בכתיבתו של יפת בן שלמה. מה שאומר שהרמב"ם כתב את שיר הפתיחה שלו על העותק של יפת בן שלמה.
בכך מתברר שיפת הוא "סופר הבית" או "מסופרי הבית" של הרמב"ם, והעותק שכתב היה העותק האישי או הרשמי של הספר.
כיון שהכתיבות האחרונות של הרמב"ם בכתיבה בינונית הן פירוש המשניות, נראה סביר שבחייו הבוגרים יותר לא התפנה הרמב"ם לכתיבה זו, וכל כתיבותיו הן בכתיבה רהוטה. אך כדי שיהיה עותק של דלאלה בכתיבה בינונית, הפקיד את יפת, הצעיר בעל כתב היד הנאה (ללא ספק!) ליצור עותק יפה ורשמי של הדלאלה, ואת שיר הפתיחה הוא כתב עליו.
ואם כן, מעלתו של ה"ספר המוגה" עולה אף היא ומתקרבת להערתו של הבלין לעותק זה.

הוגה ומעיין כתב:סופר כתב היד הוא יפת ב"ר שלמה הלוי הפרנס. הויכוח הגדול הוא האם הסופר היה "בחור צעיר" או קצת יותר מכך, אבל העתיק מכלי שני ושלישי ורק הגיה את ספרו מתוך כתב ידו של הרמב"ם, או שמא הוא היה מסופרי הבית של הרמב"ם.

הוגה ומעיין כתב:עזרא שבט אסף רשימה ארוכה של קטעים מחיבורים שונים שנכתבו על ידי אותו יפת בן שלמה, ביניהם ארבעה קטעים של דלאלה אלחאירין - מורה הנבוכים.
יואל קרמר זיהה קטע גניזה שעליו כתב הרמב"ם בכתב ידו את פואמת הפתיחה.
מה שגיליתי, שקטע הגניזה שזיהה יואל קרמר, הוא למעשה העמוד הראשון של דלאלה אלחאירין בכתיבתו של יפת בן שלמה. מה שאומר שהרמב"ם כתב את שיר הפתיחה שלו על העותק של יפת בן שלמה.
בכך מתברר שיפת הוא "סופר הבית" או "מסופרי הבית" של הרמב"ם, והעותק שכתב היה העותק האישי או הרשמי של הספר.

הוגה ומעיין כתב:כיון שהכתיבות האחרונות של הרמב"ם בכתיבה בינונית הן פירוש המשניות, נראה סביר שבחייו הבוגרים יותר לא התפנה הרמב"ם לכתיבה זו, וכל כתיבותיו הן בכתיבה רהוטה. אך כדי שיהיה עותק של דלאלה בכתיבה בינונית, הפקיד את יפת, הצעיר בעל כתב היד הנאה (ללא ספק!) ליצור עותק יפה ורשמי של הדלאלה, ואת שיר הפתיחה הוא כתב עליו.

הוגה ומעיין כתב:ואם כן, מעלתו של ה"ספר המוגה" עולה אף היא ומתקרבת להערתו של הבלין לעותק זה.

הוגה ומעיין כתב:יש נטייה מסוימת להעדיף אפשרות מוכרת ממקומות מקבילים על פני אפשרות שאינה מוכרת. ולכן כדאי למצוא תופעה כזו, שמחבר הספר הוסיף בתי שיר לכתב יד סופר מעתיק כדי לעודדו / להשביח מקחו.

הוגה ומעיין כתב:האינדיקציות האחרות - בקטע הגניזה שעליו שיר הפתיחה בידו של הרמב"ם יש קפל בולט לרוחב הדף מתחת השיר, ועוד קיפולי רוחב רבים. לדעת עזרא שבא, הדבר מעלה את האפשרות שהשיר נכתב לאחר שהדף נפרד מהעותק ונתקפל בסגנון דואר לצורך משלוח. ושמא הרמב"ם חיבר את השיר אחרי שקיבל את עותק יפת, וכאמור. אלא שהדף קטן מספיק בשביל להישלח בדואר בלי קיפול, ולכן אפשר להפך, שהרמב"ם כתב את השיר בדף גדול (גדול מדאי לצורך המצומצם הזה), שלח אותו בדואר ליפת, שעשאו לעמוד השער, וחתך את כל יתר הנייר שהוקדש לצורך הספר הרשמי, בהתאם לדף זה.

אבקברד כתב:מדוע הקישור לכתב היד [שנמצא בראש האשכול] לא עובד?
בעבר הוא עבד כמו שצריך