כהן כרב יעמוד...

[ר_חיים_הקטן]

האם יש בדבריו ממש?

Untitled.png (55.2 KiB) נצפה 4969 פעמים

[שבענו מטובך]

כבר בסדר רב עמרם גאון מובא 'כהן קרב', וכן בספרי הראשונים. חפש 'כהן קרב' בפרויקט השו"ת ובאוצה"ח.

לומר שיש בזה טעות ישנה נושנה, ולא עמדו עליה רבותינו הגאונים והראשונים לתקנה - קצת מוזר בעיני.

[שייף נפיק]

והוא עשה"כ שנאמר על אהרן הכהן, אשרי תבחר ותקרב וגו', [עי' במדרש..]

[לייטנר]

עיין ויקרא ט ז.

[לענין]

דומה שבספרו של נ' וידר, התגבשות התפילה וכו', יש דברים חשובים בנידון.

[כדכד]

לי באמת קריאת הקרב הזו היתה מוזרה ולא הבנתי פישרה.
הסברתי לעצמי שכנראה לא תמיד ידעו אם יש כהנים בקהל ומי הם ולפיכך הכריז המכריז: "ככהן קרב" היינו שאם יש כהן שיתקרב כדי שידע להעלותו וכשמתקרב אומר "יעמוד פלוני בן פלוני הכהן".

[לבי במערב]

וכן ראיתי בחוש בכמה בתי־כנסיות, שמתחלה לא ידעו שיש כהן בינותם, עד שהכריזו 'כהן, קרב!' והנה א' עוקר ממקומו לעבר בימת הקריאה.

[חד ברנש]

דומה שבספרו של נ' וידר, התגבשות התפילה וכו', יש דברים חשובים בנידון.

אם אני זוכר היטב, הוא מדבר שם על "הכל הבו גודל לא'להינו...", שמצא איזה מקור שיש לומר: "הקול, הבו גודל לאלהינו", והוראת 'הקול': שִמעו, הסכיתו. וזו פניה לציבור.

[בברכה המשולשת]

דומה שבספרו של נ' וידר, התגבשות התפילה וכו', יש דברים חשובים בנידון.

אם אני זוכר היטב, הוא מדבר שם על "הכל הבו גודל לא'להינו...", שמצא איזה מקור שיש לומר: "הקול, הבו גודל לאלהינו", והוראת 'הקול': שִמעו, הסכיתו. וזו פניה לציבור.

אכן, כתר"ה זוכר היטב
ולא מקור אחד אלא כו"כ מקורות

[חד ברנש]

מילתא דתמיהי מידכר ליה אינשי.

[דרומי]

כהן קרב = משוח מלחמה

[פי האתון]

כהן קרב = משוח מלחמה

חזק!
רק תשים שלש נקודות... מיסטר פוּ מתהפך בקברו...

[לענין]

הצושטעל המשובח למשוח מלחמה מופיע אצל רבי מנדל (נדרו של השייח עמ' 230).
טרחתי לציין שמא בדורות הבאים יהיה מי שיעשה על זה מאמר...

[מה שנכון נכון]

כבר בסדר רב עמרם גאון מובא 'כהן קרב', וכן בספרי הראשונים. חפש 'כהן קרב' בפרויקט השו"ת ובאוצה"ח.

לומר שיש בזה טעות ישנה נושנה, ולא עמדו עליה רבותינו הגאונים והראשונים לתקנה - קצת מוזר בעיני.

וגם כתבו שאם אין כהן יאמר "ישראל קרב".
בפי' הרוקח: כהן קרב - כלו' גש הלאה.

[חד ברנש]

ואולי יש לקשר לכך את דברי הירושלמי, שאומרים לש"צ: "קרב להתפלל" (כך בערך הלשון)
(גם הסבירו שזה מלשון קרב, שכאילו הש"צ עורך מלחמה עם המפריעים לתפילה, והעיר ע"כ רי"מ תא-שמע באחד ממאמריו. גם הסבירו, שמכך כנראה נובע לשון 'קרובה' לפיוט שעל סדר תפילת העמידה).

[מקדש מלך]

אמנם פורום קורונה כבר נסגר, אבל אני עדיין מתפלא על כך שאף אחד לא העיר על העניין הנפלא, שאם צריך לומר "הקול הבו גודל", ו"כהן כרב", הרי ש"תנו קבוד לתורה" היא הוכחה מפורשת לכך שבדורות הקודמים סברו שאין להקפיד על הנחיות הקורונה בשעת קריאת התורה.

אגב, האם יתכן שהלשון "קרב" במובן של מלחמה קשור בעצם למושג "קורבה"? וכמו בפרשתן "ויאבק" איש עימו שרש"י מביא פירוש מלשון איבוק וחיבוק, שכן דרך הנלחמים שחובקו בזרועותיו. וגם היום מקובל בצבא לתאר חייל לוחמני כאחד ש"חותר למגע".

[דרומי]

הרב מקדש מלך, צדקת בדבריך. ראה במאמרים בחב"ד על הפסוק 'פדה בשלום נפשי מקרב לי' - בדרך כלל בסמיכות לי"ט כסלו - שהאריכו בזה.

[כדכד]

אמנם פורום קורונה כבר נסגר, אבל אני עדיין מתפלא על כך שאף אחד לא העיר על העניין הנפלא, שאם צריך לומר "הקול הבו גודל", ו"כהן כרב", הרי ש"תנו קבוד לתורה" היא הוכחה מפורשת לכך שבדורות הקודמים סברו שאין להקפיד על הנחיות הקורונה בשעת קריאת התורה...

זה אינו
מפני שהאות כ' במלה "כבוד" ב"תנו כבוד לתורה" אינה דגושה ולכן לא יתכן שהוחלפה בק'

[חרסון]

אגב, האם יתכן שהלשון "קרב" במובן של מלחמה קשור בעצם למושג "קורבה"? וכמו בפרשתן "ויאבק" איש עימו שרש"י מביא פירוש מלשון איבוק וחיבוק, שכן דרך הנלחמים שחובקו בזרועותיו. וגם היום מקובל בצבא לתאר חייל לוחמני כאחד ש"חותר למגע".

ראה בס' 'שערי תשובה' לאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש נ"ע, 'ביאור ביסוד עניין התפילה' - 'פדה בשלום' (מט, א).