פורום אוצר החכמה

בבית כנסת זה [=בית כנסת של אבי המחבר, בשכונת משכנות בירושלים] התפללו יום יום עם הנץ החמה, לרבות ראש השנה ויום הכיפורים. ופעם, בראש השנה, דחקה השעה, לרגל התכונה המיוחדת של תפילת היום, והיה חשש לאחר את הנץ החמה בכמה רגעים. עמד אבא שעבר לפני התבה ודילג על תפלת "כלה אל תעש" שביוצר. בזה "הציל את המצב", כי על ידי כך כיוון סיום ברכת "גאל ישראל" עם הנץ החמה ממש. את התפלה המדולגת השלימו אמנם אחר כן, לאחר תפילת שמונה עשרה. בכל זאת עשה הדילוג עצמו בשעתו רושם גדול וסחו בו. בחוגי העדה הפרושית בירושלים, שהיתה זהירה מאד בכל שינוי קל בנוסח התפילות, היה במעשה שנעשה - משום העזה.

אכשר דרא כתב:לא הפסיקו. בבתי הכנסת השורשיים עדיין אומרים, ורק "חניכי הישיבות" מקפידים על "מסורת הגננות".

כמהים_ כתב: ומשמע בהחלט שבחלקם אמרו.

איש_ספר כתב:התפללתי שנתים בברויד'ס ביוה"כ, אמרו פיוטים בדיוק כמו בישיבות. למעט שבברכת יוצר, בפתיחה, כללו את הפסקה בא"י אמ"ה הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לו יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל. וזכורני שסיפרתי ע"כ כחידוש לסבי זצ"ל, והשיב שהדבר ידוע לו.

שו"מ התייחסות לזה בלוח ההלכות והמנהגים, ושם בהערה על בתי ברוידא.

אוצר החכמה_-_ לוח ההלכות והמנהגים - תשע-ח - זלזניק, אליהו אשר__ 75.pdf