דרומי כתב:בקיצור, אין שום דבר ברור בנושא הזה (אגב, מי זה "כל חכמי הספרדים" בדיוק?), ופירצה כמו זו יכולה בהחלט לקרוץ לאנשים מסוגו של וינמן.
לעשות רצונך כתב:בפרט על ציטוט דבריו בשם הרב גרוזובסקי והרב קוטלר שהיו נגד כניסה לממשלה. הם החתומים על פרוטוקול שלמרות שבאופן עקרוני זוהי נשיאה באחריות ובעיה כבידה ואין זה פשוט, בכל זאת בתור הוראת שעה ועת לעשות מסור הבר בידי גדולי התורה בארץ ישראל להכריע מתי להיכנס לממשלה ומתי לא.
לפיכך מעניין אותי אולי ישנם חומרים נוספים שאני לא מכיר.
שמחו כתב:[מעולם לא ידעתי שחב"ד "מחמירים" בענייני כניסה לקואליציה ונטילת תפקידים. עכשיו מובן לי למה תמיד הם מצביעים למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה:)]
דרומי כתב:זה שזה היה תמיד מעורר יותר את השאלה למה לא נמצא חומר בכתובים המדבר בזה.
הסיבה הפשוטה היא כי זה נוגע ליחידים ממש (כמה אנשים היתה להם אפשרות מעשית להיות שר בממשלה או יו"ר ועדת הכספים?) וממילא הם שאלו את הרב הספציפי שלהם ותו לא.
אני משער שאם היה חסיד צאנז מועמד להיות שר בממשלה והיה שואל את רבו ה'שפע חיים' היתה נכתבת אולי תשובה הלכתית מסודרת, ואם היה חסיד סלונים שהיה שואל את רבו ה'נתיבות שלום' היה לנו איזה מסר יותר 'חינוכי' שראוי להילמד לדורות. בינתיים זה לא ככה, ואפשר להבין ש'חוקרים' למיניהם יכולים לפרשן את זה בהרבה צורות.
[אגב, באוזניי שמעתי מאישיות תורנית די ידועה שנשאל פעם על הכניסה לקואליציה והשיב שזה מותר משום 'פיקוח נפש'].
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
לגבי מרן גדול האחרונים החזו"א זצ"ל.
שמעתי מכלי ראשון שאחד מבניו של הגאון הגדול ר' שמריהו גריינמן זצ"ל התבטא כך:
אבי זצ"ל היה דבוק לחזו"א בכל מיני נפשו, עד כדי כך שפטירת החזו"א שברה את ליבו עד שנפל למשכב ובסופו של דבר קיבל שיתוק ברוב חלקי גופו ר"ל (למי שעוד זוכר אותו זצ"ל בביתו רחוב וולפסון שניהלו יבלחט"א בניו הרה"ג שליט"א), והוא הלך לבחירות אך ורק משום דעתו של החזו"א.
ויבא עכשיו איזה סטמאר שלא ידע דבר מרבנו החזו"א ויספר לאבי זצ"ל מה החזו"א סבר???....
נראה שכל בר דעת יבין את הדברים לאשורם.
לעשות רצונך כתב:משולש כתב:זאב ערבות כתב:יש אף פן אחר שלא ראיתי מישהו שמדבר עליו. גדולי ישראל הסכימו שההשתפות בממשלה תהיה מן הצד - כלומר בלי שרים! והנה נוצרה מציאות והניפו אולטימטום שאם לא ימונה שר... אז עשו אסיפת חירום והתירו בהוראת שעה למנות שר... איפה העמידה בעקרונות כאשר שוחקים אותם שוב ושוב, מדוע שלבוחר יהיה אמון?
אם כבר הרי גדולי ישראל בכלל לא התירו להכנס לקואליציה. אז איך נכנסו בתשלז?
בגלל שגדו"י הבינו שהנתונים השתנו וצריך לפסוק אחרת, והוא הדין בעניינינו
על כל הויכוחים האחרים, חבל על הרוק.
רק תיקון היסטורי, גדולי ישראל מעולם לא אסרו כניסה לקאולציה מתוך ענין האיסור, בשלוש ממשלות הראשונות התירו גם קואליציה וגם שר, ובתשל''ז התירו שוב קואליציה, העדיפו סגן שר אך לא אסרו זאת אף פעם, והכל שקרים כזבים של המפורסמים לכך, ואכמ"ל.
אני חוזר לאשכול על החזון איש, שבתקופה האחרונה נראה מסתודד עם עסקנים באמריקה בשאלת הבחירות שם.
כתבתי שאני יברר על ר' יחזקאל ברטלר בבחירות.
שוב, כמו תמיד הקנאים לא ממצמצים ולא מתביישים.
נסעתי במיוחד לניחום אבלים ושאלתי אותם מה דעת אביהם בענין הבחירות.
זו התשובה:
בחירות? אצל אבא זה היה ממש קודש בדם.
הוא היה מתקשר אלינו בצהריים, נו הלכתם כבר להצביע? מה? עוד לא? אתם סתם מכבידים על המטות...
שאלתי:
אבל הקנאים מספרים שהוא סיפר ששמע מהחזו"א שהיה צריך לאסור וכו' ורק בגלל שלא ישמעו...
תשובה:
הכל פשעטלעך ומיישאלעך. ההוראה והמסקנה מהחזון איש היתה שחייבים להצביע.
ברוח הפורום, כמעט שאלתי אותם "אבל הוא לא חתם בכתב"... אבל נזכרתי שאני יושב בין אנשים רציניים...
לעשות רצונך כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סיפר לי אחד מבני משפחתי, שלמד בישיבה בריסק בשנת תשל"ז, שנכנס להרי"ד סולובייציק עם זקני ז"ל, והרי"ד דיבר בחריפות על ענין הכניסה לקואליציה, וסיפר מר' ראובן גרוזובסקי ור' אהרן קוטלר. בן משפחתי שם לבו לשמוע הדיבורים ותמה בלבו, איך זה שאינו מביא אף מלה אחת מאביו הגרי"ז, שהיה לו מה להגיד בראשית שנות המדינה כאשר נכנסו לקואליציה. הרב אהרן קוטלר דיבר נגד זה וגם הרב ראובן, והגרי"ז שתק?!
לא נראה שהיה פה עמדה רשמית מהגרי"ז, ואף לא בלתי רשמית, אם לא היה לבנו חביבו מה לספר ממנו.
וכמו שהעיר הרב לעשות רצונך למעלה, הכל הם שיקולים פרקטיים, מלובשים בלבושים כאלה או אחרת.
אשמח לקבל את דבריו המלאים של הגרי"ד.
בפרט על ציטוט דבריו בשם הרב גרוזובסקי והרב קוטלר שהיו נגד כניסה לממשלה. הם החתומים על פרוטוקול שלמרות שבאופן עקרוני זוהי נשיאה באחריות ובעיה כבידה ואין זה פשוט, בכל זאת בתור הוראת שעה ועת לעשות מסור הבר בידי גדולי התורה בארץ ישראל להכריע מתי להיכנס לממשלה ומתי לא.
לפיכך מעניין אותי אולי ישנם חומרים נוספים שאני לא מכיר.
אראל כתב:אני על משמרתי אעמודה, עדיין איני משוכנע כלל שהחזון איש 'חייב חוב קדוש' ללכת לבחירות, מכל מה שהבאת איני רואה כי אם שהורה במי לבחור וכו', אבל לא היה סבור שמי שאינו הולך לבחירות או מי שמתנגד ללכת לבחירות הרי הוא בגדר ... רחמנא ליצלן, כמו שרצו כאן כמה למשוך אותנו על דעת החזו"א [ועל דרך זה הולך סגנון התעמולה בתקופת כל בחירות], את כל זאת כבר כתבתי לעיל ועדיין לא חזרתי ממנה מאומה.......
אחרון התלמידים כתב:ערעור בדעת מרן גדול האחרונים זצ"ל אינה אלא חוצפה.
למאי נפק"מ איזה לשון הוא התבטא? הוא לא ישב בטיש עם חסידים והחל ל'גלגל' על החוב הקדוש והנורא אבל הוא סבר.
גדול רבותינו זצ"ל הורה כן לחוב גמור.
כתיב (שמות ד, יג) שלח נא ביד תשלח, און ווי באקאנט שטייט אין מדרש ביד ר' עקיבא וחביריו (איך טרעף נישט אזא מדרש, אפילו מיט א קאמפיוטער, אבער בכל אופן דאס איז נישט קיין היימישע קשיא). ס'שטייט אויך (תהלים קיד, ד) הים ראה וינס און דער באקאנטע מדרש זאגט מה ראה ברייתא דר' ישמעאל (עי' לעיל בסמוך לענין מציאות הך מדרש). נו, וואס טוט מען? דא שטייט שלח נא אז מ'זאל יא גייען, און דא שטייט הים ראה וינס אז מ'דארף אנטלויפען. נאר פאר דעם זאגט מען א פלפול און מ'דרייט מיט'ן גראבען פינגער, און אלע קיען שטייען פארגאפט, און ס'איז ארויס א פסק דין מכסא ההוראה (ומקום מושבו) אז שלח נא ביד תשלח זיגט און הלכה כרע"ק מחבירו און יאכלו ענוים וישבעו, און דער היימישע פסק איז שוין אויפ'ן וועג.
דהיינו שנחלקו רע"ק ור"י בפ"ג דשבועות אי חייב קרבן שבועת ביטוי אשבועה לשעבר או רק להבא, וביאר בגמ' דנחלקו רב ושמואל בשיטת רע"ק אי בעינן איתיה בלאו והן או לא, והנה בסוגיא גדולה ועמוקה דשלש שבועות יש לחקור האם איתיה בלאו והן אי לא, ונ"מ אי חייב קרבן לדעת רב או לא, ואם היו נשבעין לעלות בחומה וכו' האם היה חל שבועה כזה, ולכאורה פשוט בדעות בני אדם, דדעת אהרן קדוש ה' וחביריו (ואחיו) כדעת המעפילים עלה נעלה בכלי זיין שבידם, שמוכנים ומזומנים להשתמש בכח האגרוף נגד כל מי שיעמוד כנגדם (אנדערע זאגען אז דאס איז דער יסוד פונ'ם שיטה הקדושה), וממילא איתיה בלאו והן וחייבין קרבן שבועת ביטוי על השלש שבועות, אמנם אלו הגדלים עלי תורה, ואין בהם משום הידים ידי עשו כלל, הרי לדידהו ליכא קרבן שבועת ביטוי בשלש שבועות לדעת רב, אמנם לדעת שמואל לא שנא, ובכל אופן חייבין קרבן שבועת ביטוי.
ולפ"ז קען מען מיישב אלע קושיות כמין חומר, דהא דאמרינן שלח נא ביד תשלח, היינו לרע"ק וחביריו, דהיינו שמואל דקאי בשיטת רע"ק, וא"כ נחלקו ה'שיטה הקדושה' מענטשען עם שותומ"צ אם חייב קרבן שבועת ביטוי, והאהרונים ילכו לההפגנה וכנ"ל דאית ביה משום ציונות שהוא חמור מכל התורה כולה לפי דעת ה'על חרבך תחיה'ניקס', אמנם לדעת ר"י דאינו חייב אשבועה לשעבר כלל, א"כ ברור דלא בעינן איתיה בלאו והן כמבואר התם בגמ', א"כ ע"כ דאין להפגין במאנהאטען, וזהו הים ראה וינס שראה ברייתא דר' ישמעאל. וע"ז נאמר הלכה כרע"ק מחבירו, שהוא מחבירו רב דבעינן איתיה בלאו והן, און דעריבער קען מען שוין אנשטעלען א סדר הבאסעס.
טאמער ס'שטימט נישט, ווען מען מוזען זאגען פארקערט, און אזוי איז אחרון של פסח און נעילת החג אויך פארזיכערט, און מ'קען שוין צוגייען צום באגלייטונג, ושלום על ישראל און א געזונטע פרימע זומער, און מ'זאל זען נישט גייען קיין דורכזיכטיגע שטרימפ.
אחרון התלמידים כתב:ראשית, החזון איש לא אמר לבטל תפילין ח"ו.
אדרבה, החזון איש אמר לאותו הבחור, תפילין ודאי תניח, תשאיל מאדם אחר וכדומה, אבל לאם לא תהיה לך תעודה לא תצביע.
לא ראינו שום שמועות לכאן ולכאן תפסיק לבלבל את הראש, הבאתי את הסיפור על הגר"ש גריינמן זצ"ל , שכל מילת ערעור בדעת מרן גדול האחרונים זצ"ל אינה אלא חוצפה.
המעשה הזה שמעתי כמה פעמים מנעוריי כמעשה מוסמך , לפי זכרוני קראתי זאת בספר, עתה איני זוכר. .
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כנראה שעבור המארמארושער פקחים צריכים להסביר את המליצה. ׳מצוה כאכילת מרור׳, פירושו שאין זה מצוה שאנו להוטים אחריה, אלא מצוה הנובעת ממצב מר, וכדוגמת לאו הניתק לעשה שלא יחשוב האדם שרוצה לקנות עוד מצוה, ויאנס אשה או יגזול חפץ מחבירו לקיים ׳ולו תהיה לאשה׳ או ׳והשיב את הגזילה". כך הוא כאשר אנו שבויים תחת ממשלת כופרים ואין ברירה אלא להשתדל למזער את השפעתם הרעה וצריכים להתלכלכך ע"י הפוליטיקה. אין זה קשור למצוות דאורייתא או דרבנן.
וברוח התקופה הממשמשת ובאה, אוסיף מה שכתבתי כבר במקו"א על ענין השלש שבועות בשפה המדוברת לאנשים המתעסקים בזה.כתיב (שמות ד, יג) שלח נא ביד תשלח, און ווי באקאנט שטייט אין מדרש ביד ר' עקיבא וחביריו (איך טרעף נישט אזא מדרש, אפילו מיט א קאמפיוטער, אבער בכל אופן דאס איז נישט קיין היימישע קשיא). ס'שטייט אויך (תהלים קיד, ד) הים ראה וינס און דער באקאנטע מדרש זאגט מה ראה ברייתא דר' ישמעאל (עי' לעיל בסמוך לענין מציאות הך מדרש). נו, וואס טוט מען? דא שטייט שלח נא אז מ'זאל יא גייען, און דא שטייט הים ראה וינס אז מ'דארף אנטלויפען. נאר פאר דעם זאגט מען א פלפול און מ'דרייט מיט'ן גראבען פינגער, און אלע קיען שטייען פארגאפט, און ס'איז ארויס א פסק דין מכסא ההוראה (ומקום מושבו) אז שלח נא ביד תשלח זיגט און הלכה כרע"ק מחבירו און יאכלו ענוים וישבעו, און דער היימישע פסק איז שוין אויפ'ן וועג.
דהיינו שנחלקו רע"ק ור"י בפ"ג דשבועות אי חייב קרבן שבועת ביטוי אשבועה לשעבר או רק להבא, וביאר בגמ' דנחלקו רב ושמואל בשיטת רע"ק אי בעינן איתיה בלאו והן או לא, והנה בסוגיא גדולה ועמוקה דשלש שבועות יש לחקור האם איתיה בלאו והן אי לא, ונ"מ אי חייב קרבן לדעת רב או לא, ואם היו נשבעין לעלות בחומה וכו' האם היה חל שבועה כזה, ולכאורה פשוט בדעות בני אדם, דדעת אהרן קדוש ה' וחביריו (ואחיו) כדעת המעפילים עלה נעלה בכלי זיין שבידם, שמוכנים ומזומנים להשתמש בכח האגרוף נגד כל מי שיעמוד כנגדם (אנדערע זאגען אז דאס איז דער יסוד פונ'ם שיטה הקדושה), וממילא איתיה בלאו והן וחייבין קרבן שבועת ביטוי על השלש שבועות, אמנם אלו הגדלים עלי תורה, ואין בהם משום הידים ידי עשו כלל, הרי לדידהו ליכא קרבן שבועת ביטוי בשלש שבועות לדעת רב, אמנם לדעת שמואל לא שנא, ובכל אופן חייבין קרבן שבועת ביטוי.
ולפ"ז קען מען מיישב אלע קושיות כמין חומר, דהא דאמרינן שלח נא ביד תשלח, היינו לרע"ק וחביריו, דהיינו שמואל דקאי בשיטת רע"ק, וא"כ נחלקו ה'שיטה הקדושה' מענטשען עם שותומ"צ אם חייב קרבן שבועת ביטוי, והאהרונים ילכו לההפגנה וכנ"ל דאית ביה משום ציונות שהוא חמור מכל התורה כולה לפי דעת ה'על חרבך תחיה'ניקס', אמנם לדעת ר"י דאינו חייב אשבועה לשעבר כלל, א"כ ברור דלא בעינן איתיה בלאו והן כמבואר התם בגמ', א"כ ע"כ דאין להפגין במאנהאטען, וזהו הים ראה וינס שראה ברייתא דר' ישמעאל. וע"ז נאמר הלכה כרע"ק מחבירו, שהוא מחבירו רב דבעינן איתיה בלאו והן, און דעריבער קען מען שוין אנשטעלען א סדר הבאסעס.
טאמער ס'שטימט נישט, ווען מען מוזען זאגען פארקערט, און אזוי איז אחרון של פסח און נעילת החג אויך פארזיכערט, און מ'קען שוין צוגייען צום באגלייטונג, ושלום על ישראל און א געזונטע פרימע זומער, און מ'זאל זען נישט גייען קיין דורכזיכטיגע שטרימפ.
זאב ערבות כתב:שאלה פשוטה: האם דעת החזון איש בענין הצבעה בבחירות בתקופתו לפני 70 שנה יכולה ללמד לגבי השתתפות בבחירות היום? האם דעתו בנדון קובעת לדורי דורות ולא משנה מה הנתונים בימים ההם? הלא זו תקופה אחרת ומצב שונה ומציאות שונה וחברי כנסת אחרים. האם לא נאמר בכגון זה אין לך אלא שופט שבימיך?
אראל כתב:לכל המתרגזים כאן
אם כן איפוא שמי שחושב קצת אחרת בדעת החזון איש, הוא רחמנא ליצלן מבזה מגדולי רבותינו וכו' וכו', למה פתחתם בכלל את האשכול הזה???, אם אין כאן מקום לדיון בכלל
וכי בדעתו של הה"ק מבעלזא או מרן שה"ת מטשעבין גם כן פתחתם אשכול???, אלא מאי שדעתם של הני תרי הגדולים ברור וידוע, וכמעט שאין לפקפק אחריה, ולא עלי תלונותיכם כי אם על אותו שהלך פתיחה לאשכול הזה, רחמנא ליצלן יש לו פקפוקים בראש כאילו החזו"א לא התלהב כ"כ על חובת הבחירות, ומקובלני מרבותינו איש מפי איש הלכה למשה מסיני שזאת תורת חובת הבחירות לא תהא מוחלפת עד ביאת המשיח.....
ומה כל כך נורא??, אם מתיימרים לכתוב על ספרו של הרבי מסטמר שהוא מזויף למה יצאתם מכליכם אם גם ח"ו מהרהרים כמסתפקים בדעתו של החזו"א????
עוד במצות אכילת מרור [המקור להאימרא בשם מרן שה"ת מטשעבין: ספר 'שר התורה' וספר 'בצלו חמדתי']:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... %A8#p40542
דרומי כתב:ככל ששמו של הניק מסמל יותר שפלות והכנעה, כך הוא מרשה לעצמו לדבר גבוהה גבוהה...
מקדש מלך כתב:ולדוגמא, היום שנשיא ארצות הברית ימני יותר מרוב הישראלים עצמם, ושתי מעצמות העל העולמיות רוסיה וארצות הברית דוחפות את ישראל לשלוח יד במבקשי רעתם הפרסים, הרי שעצם קיום המדינה הוא 'מרידה באומות' הרבה יותר גדולה, ועצם קיומה הוא התגרות באומה הפרסית שהיא המולכת בעולם ואנו בגלות תחת ידה. וודאי שגם החזון איש היה סובר שהיום קיום המדינה הו נגד השלוש שבועות.
חרסון כתב:הרב מק"מ כתב בציניות.
רון כתב:זה לשונו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
"בבחירות בבני ברק, החזון איש ציווה להביא טקסי ושהרבנית תצביע, ואני נסעתי עמה. הוא לא הצביע, כנראה סבר שזה לא כבוד התורה, אבל ביקש שיצביעו במקומו עם תעודת זהות שלו ושלח לכך את ר' זליג שיצביע עבורו. אבל אבא ז״ל הלך בעצמו להצביע" [מהאתר של דרשו]
לא ידען כתב:דרומי כתב:ככל ששמו של הניק מסמל יותר שפלות והכנעה, כך הוא מרשה לעצמו לדבר גבוהה גבוהה...
אכן גבוהה גבוהה לבוא ולהעז ולומר ח"ו שלא כולם קיבלו את החזון להיות גדול הדורות. רח"ל.
שנתחיל להביא מקורות לחכמה של דרומיים, או שנפסיק להיכנס אישית בניקים?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים