שמש כתב:א) אין לי כבר כוח לוויכוח המראה סממנים ברורים של דו שיח בשתי שפות שונות ובפרט שכבר הקדימני הרב לייטנר שאין דרך ההיסטוריון לשאול מה היה אילו, אך אענה בקצרה.
ב) ראשית,לא נכון, אמנם רבים מראשי הציונות היו צאצאי המשכילים והרפורמים אך היו גם שלא, ורובם שללו את הרפורמה (להבדיל מ'השכלה'). יש גם הבדל בין 'שינוי' ל'התחדשות' וביניהם ל'רפורמה' (במובן של תיקון הדת), הציונים לא ראו עצמם כמי שמנסים לשנות או לתקן את הדת אלא לפתור את בעיית היהודים (הקיומית, או הרוחנית אליבא דאחד העם) היחס שלהם לדת היה מזלזל פשוט מהסיבה שהם היו חילונים (חלקם כבר כמה דורות). גם לגבי הציונות הדתית אתה טועה לדעתי (יש כאן מן הסתם כמה מומחים שיבארו זאת טוב ממני).
שנית, נראה לי מוזר לקבוע שהציונות הרוחנית ניצחה את המעשית (שאגב קדמה לה והייתה מבוססת על 'חיבת ציון', הדתית ביסודה) אם כבר אפשר לומר שהסינתטית ניצחה את כולם כשקבעה שכל ארבע המטרות חשובות (תודעה לאומית, שפה, עליה ומדינה), מה שכנראה מקובל גם היום כהגדה לציונות. מה גם שאחרי כל הוויכוחים התיאורטיים היפים מי ששלט בפועל בהסתדרות הציונית היו בד"כ אנשי הציונות המדינית (ולא המעשית ולא הרוחנית).
ג) והכי חשוב, כל זה לא משנה ואינו אלא 'טיעונים לעונש' לראשי הציונות על כוונותיהם הזדוניות או התמימות, אך אין ספק שאת החילון היה עמ"י עובר עם הציונות או בלעדיה כך שסביר להניח שבמבחן התוצאה לא הרעה הקמת המדינה את מצב היהדות ואולי אף להפך.
א) גם לי אין. ואכן אינך חייב להתיש את כוחותיך על הויכוח (כשם שגם אני לא).
לגבי הערתו המלומדת של ידידינו הרב לייטנר, אכן, תודה לה' אני אינני הסטוריון (אלא שאפשר להכיר את ההסטוריה גם מבלי להיות הסטוריון...). אבל דווקא ראיתי שהעוסקים בחקר ההסטוריה כן מעסיקים את עצמם גם בבירור שאלות של "מה היה אילו", למשל... "מה היה קורה אילו החרדים היו נשמעים לציונים ועולים לאר''י לפני השואה" ועוד הרבה ע''ז הדרך שטויות והבלים.
בכל מקרה, בעוניי לא זכיתי להבין מה הקשר בין הערתו של לייטנר שנסובה על החלק האחרון של דבריי (בהודעה הארוכה), ובין הויכוח שבינינו שנסוב בכלל על הודעתי הראשונה (הקצרה יחסית) בה נטען שאין אנו בעלי דברים עם הציונות או עם ההשכלה, כ''א עם "החילוניות" על כל צורותיה ותנועותיה.
ב) במחילתך, מה כאן בדיוק ''לא נכון''? כי היו גם כאלה שלא היו בניהם או צאצאיהם או תלמידיהם (הפיסיים או הרוחניים) של אנשי ההשכלה? נו באמת, וכי טענתי שמאה אחוז של אנשי הציונות היו כאלה? כל בר דעת מבין שדברתי על הכלל.
ומדוע הם שללו את הרפורמה? בגלל שהם אהבו את היהדות השורשית? ההיפך הוא הנכון, הרפורמה בדת גם היא היתה מיותרת מבחינתם, והם גם הגיעו למסקנה שכשם שההתבוללות לא הניעה את העמים ואת הכנסיה מלשנוא אותנו, ה''ה הרפורמה לא הניעה את העמים ואת הכנסיה מלשנוא אותנו. וממילא אין לנו ברירה, כ''א לעמוד בפני עצמנו.
הציונים אכן לא רצו לתקן את הדת, הם פשוט רצו להשיל את הדת מעליהם לגמרי ככלי אין בו חפץ, הם החליטו שיותר לא נהיה כפופים לשלטון הדת, ושגם המדינה המיוחלת שלהם תהיה מדינה חופשית מ''כבלי הדת'', ובוודאי שחוקתה לא תהיה חוקת התורה. במובן הזה, הם היו גרועים מהרפורמים.
זה פשטני מאד לומר שהציונים רק רצו לפתור את בעיית היהודים (הפיסית), אם כי זה נכון מבחינה רשמית.
נראה לך מוזר לקבוע וכו'? נו מה אפשר לעשות... ידידי, סיעתו של אחד העם העבירה כבר בקונגרס השני את ההחלטה שהפעילות התרבותית היא מיסודותיה המהותיים של תוכנית באזל, ובמבחן המעשי, הן בהכשרות בחו''ל שקדמו לעליות, והן בעלייה ובהתיישבות בפועל, עסקו בהחלט בפעילות חינוכית ותרבותית באופן מאורגן ומכוון, לרבות הקמת בי''ס (ובחו''ל, גם ''חדרים מתוקנים'', דרך אגב) ברוח זאת, ואכן ''המזרחי'' התנגדו לכך, אבל צעקותיהם כמעט ולא נשמעו.
הסינתטית ניצחה במובן של הויכוח בין המדינית למעשית, והיא קבעה שיש לשלב ביניהם, אין בכך להשליך על העובדה שהפעילות התרבותית המשיכה בהחלט, היו שחשבו שיש להתמקד בה והיו שחשבו שלעת עתה היא משנית, אבל למעשה היא היתה מקובלת על רובם ככולם, מלבד הדתיים.
אגב, זה לא נכון לומר ש''חיבת ציון'' היתה תנועה דתית, אולי רבים מחבריה היו דתיים, וגם העמידו בראשה באופן רשמי כמה מגדולי הדור לקישוט, וע''מ לדרבן את ההמונים להצטרף לשורותיה ולהקטין את את ההתנגדות בין הרבנים, אבל למעשה אלו שהנהיגו אותה היו חוטאים ומחטיאים ידועים ומפורסמים מתבוללים ומשכילים כמו לילינבלום ופינסקר.
ג) לא נכון. הציונות היתה בהחלט ''מכה בפטיש'' משמעותי מאד לתהליך ההתחלנות. אתה שואל ''מה היה קורה בלעדיה''? רגע, רגע, לא סיכמנו אתה אני ולייטנר, שהסטוריון לעולם אינו שואל "מה היה אילו?"....
(ובכל מקרה, יש בהחלט סבירות גדולה לומר שבלעדיה המצב לא היה מתדרדר עד היכן שהתדרדר. וגם אם לא, מאי נפק''מ? למעשה, הם הסיתו והדיחו? כן! אז הקולר תלוי [גם] על צווארם).