יופי חיצוני באספקלריית התורה

[ש. ספראי]

אני עורך כעת ספר של מאן דהוא, הטוען שיופי חיצוני מראה על שלימות פנימית.
מצינו הרבה ביטויים המשבחים יופי. רחל היתה יפת מראה. אביגיל, אסתר.
שרה היתה יפה מד' נשים יפות וכן חוה ששרה נראתה לעומתה כקוף בפני אדם כבתוס' בב"ב. (חוה, כך מתבקש, הייתה יציר כפיו של הקב"ה ומתבקש שיצרה בתכלית השלימות, כולל היופי).
מהפסוק משמע שיעקב אהב את רחל בגלל יופיה.
על ר' יוחנן כתוב שר"א בכה אוי להאי שופרא דבלי בארעא בגלל יופיו הרב.

לכאורה, יופי מרחיב את דעת המתבונן. אך האם זה מוכיח על משהו בנפש האדם היפה?

יש בעולם רבבות גויים שהתברכו ביופי נדיר. ללא שום קשר לשלימותם הנפשית והרוחנית. הלא כן?

[שומע ומשמיע]

בתענית ז.

כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא

שמעתי מהגר"מ שפירא זצ"ל על גמ' זו שדוקא אדם שיופיו מוזכר בתשב"כ זה בהכרח יופי מהותי.

[ש. ספראי]

גם אחשוורוש חיפש באסתר יופי מהותי?
או שהמהות הקרינה על החיצוניות שלה?
(אסתר ירקרוקת היתה אלא שחוט של חסד וכו').

יוצאים מנקודת הנחה שיעקב חיפש יופי פנימי ולא חיצוני?
חז"ל הרי אמרו שאשה נאה מרחיבה דעתו של אדם.
כמדומני שהגר"א כותב באסתר שאדם צריך לחפש באשה שני דברים, ויתור ויופי.

[שומע ומשמיע]

כל איש בריא בנפשו שמחפש יופי באשה מחפש התקשרות נפשית, מה העירר ומה הטפל נידון בערכין בין בני האדם השונים.
הנידון הוא האם איש/אשה מסוימים שיפים יותר זה מעיד על משהו פנימי מיוחד אצלם.
בקשר לאחשורוש, הקליפה שאחשורוש מייצג [כל אחד יבחר את המילים המתאימות לו] אכן יונקת באופן מסוים מעניין היופי ומה שהוא מייצג.

[יוסף חיים אוהב ציון]

גם אחשוורוש חיפש באסתר יופי מהותי?
או שהמהות הקרינה על החיצוניות שלה?
(אסתר ירקרוקת היתה אלא שחוט של חסד וכו').

יוצאים מנקודת הנחה שיעקב חיפש יופי פנימי ולא חיצוני?
חז"ל הרי אמרו שאשה נאה מרחיבה דעתו של אדם.
כמדומני שהגר"א כותב באסתר שאדם צריך לחפש באשה שני דברים, ויתור ויופי.

ידוע פירוש המהרש"א על מרחיבין עיי"ש.

[הרואה]

אני חושב שאחת השאלות בבסיס השאלה הזו היא מה נחשב ליפה יותר ומה פחות.
למשל בחור חסידי שמתקנא ביופיו של חבירו בעל הפיאות הסימטריות והזקנקן הבלונדיני המרוכך, אחותו לאו דווקא תסכים על אותם הקריטריונים, וכל שכן הסבתא החילונית.
אגב אותה שאלה קיימת גם באדריכלות (דוגמא טובה המבנים של גאודי) ובמוסיקה (ג'אז) ועוד.
הקביעה מה יפה נובעת מהשקפת עולם, סביבה ונטייה אישית.
מן הסתם החכם השלם האולטימטיבי באמת כשהוא מזהה יופי זה סימן על שלימות פנימית.

[יוצר אור]

יעוי"ש
viewtopic.php?t=7131#p63418

[רציני]

תפארת שמשון עמוד קלז וז"ל:
התורה הק' מספרת לנו ששרה אמנו היתה יפת מראה וכן מצינו בפסוקים על רבקה אמנו ועל רחל אמנו שהיו יפות תואר כמו כן אומרים חז"ל גילה סו ע"א ארבע נשים יפיפיות היו בעולם ואחת מהן היתה שרה וצריך ביאור שהרי נאמר שקר החן והבל היופי משלי לא ל וא"כ תמוה מדוע התורה נותנת חשיבות לדברים שהם שקר והבל ביאור הענין כך הוא היסוד של יופי אמיתי הוא שאדם שיש בפנימיותו קדושה רוחניות אע"פ שהחיצוניות היא גשמיות גמורה אך האור הרוחני בוקע דרך הגשמיות והגשמיות עצמה מקבלת תכונה מסויימת של יופי משום כך רואים אנו שרק בעודו חי נראה האדם יפה אבל ברגע שהוא מת גם אם היה האדם היפה בעולם כל היופי מסתלק ממנו כך מצינו בגמ' יבודה זרה נ לב אלא ששם תלו זאת חז"ל בטעם אחר מלאך המוות מכניס בו טפה של מרה שממנה פניו מוריקות אבל עכ"פ כך היא המציאות אדם חי יש לו יופי אדם מת אין לו יופי פסל גם אם יעשהו האומן המומחה ביותר ויהיה זה הפסל היפה ביותר שניתן להעלות על הדעת עדיין לא יהיה לו יופי של אדם חי בעצם זהו פסוק מפורש יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיר' תהלים מה ג כלומר הדבר היפה ביותר בעולם הוא האדם כמובן בהיותו חי שקר החן והבל היופי פירושו שבשעה שהחן והיופי חיצוניים אין להם שום ערך ושום ענין אבל כשהתורה מעידה על יופיה של שרה אמנו על רבקה אמנו ועל רחל אמנו שהיו יפת תואר פירוש הדבר שהקדושה שבפנימיותן היתה כה חזקה ונוראה עד שהיא בקעה החוצה ונראתה בבירור על פניהן הקדושה

[יהושע100]

יש ביאור הגר"א הידוע עה"פ שקר החן והבל היופי, שאשה יראת ה' תתהלל בחן וביופי.

עוד מקור יש בחיד"א בפתח עינים ב"מ פד. שמעשה דר' יהושע ובת הקיסר בתענית ז. הוא בת"ח בחו"ל אך בא"י השתבחו חכמי ישראל גם ביופי והוא דאמר ר' יוחנן בב"מ שם שנשאר מ'שפירי ירושלים'

[סגי נהור]

יש ביאור הגר"א הידוע עה"פ שקר החן והבל היופי, שאשה יראת ה' תתהלל בחן וביופי.

הפירוש קדום להגר"א. ולדוגמא במהר"ם שיף כתובות יז, א (וראה שם בהמשך דבריו עוד לעניננו):

בת כ' כבת ז' ליופי אעפ"כ בת ק' כבת כ' לחטא שתרוייהו יחד הוא מעלה, ועד"ז שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל בהחן והיופי.

[יהושע100]

יש ביאור הגר"א הידוע עה"פ שקר החן והבל היופי, שאשה יראת ה' תתהלל בחן וביופי.

הפירוש קדום להגר"א. ולדוגמא במהר"ם שיף כתובות יז, א (וראה שם בהמשך דבריו עוד לעניננו):

בת כ' כבת ז' ליופי אעפ"כ בת ק' כבת כ' לחטא שתרוייהו יחד הוא מעלה, ועד"ז שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל בהחן והיופי.

ישר כח! לא ידעתי מהמהר"ם שיף. רק את הגר"א הנ"ל.
תודה רבה.

[אם לבינה]

תפארת שמשון עמוד קלז וז"ל:
התורה הק' מספרת לנו ששרה אמנו היתה יפת מראה וכן מצינו בפסוקים על רבקה אמנו ועל רחל אמנו שהיו יפות תואר כמו כן אומרים חז"ל גילה סו ע"א ארבע נשים יפיפיות היו בעולם ואחת מהן היתה שרה וצריך ביאור שהרי נאמר שקר החן והבל היופי משלי לא ל וא"כ תמוה מדוע התורה נותנת חשיבות לדברים שהם שקר והבל ביאור הענין כך הוא היסוד של יופי אמיתי הוא שאדם שיש בפנימיותו קדושה רוחניות אע"פ שהחיצוניות היא גשמיות גמורה אך האור הרוחני בוקע דרך הגשמיות והגשמיות עצמה מקבלת תכונה מסויימת של יופי משום כך רואים אנו שרק בעודו חי נראה האדם יפה אבל ברגע שהוא מת גם אם היה האדם היפה בעולם כל היופי מסתלק ממנו כך מצינו בגמ' יבודה זרה נ לב אלא ששם תלו זאת חז"ל בטעם אחר מלאך המוות מכניס בו טפה של מרה שממנה פניו מוריקות אבל עכ"פ כך היא המציאות אדם חי יש לו יופי אדם מת אין לו יופי פסל גם אם יעשהו האומן המומחה ביותר ויהיה זה הפסל היפה ביותר שניתן להעלות על הדעת עדיין לא יהיה לו יופי של אדם חי בעצם זהו פסוק מפורש יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיר' תהלים מה ג כלומר הדבר היפה ביותר בעולם הוא האדם כמובן בהיותו חי שקר החן והבל היופי פירושו שבשעה שהחן והיופי חיצוניים אין להם שום ערך ושום ענין אבל כשהתורה מעידה על יופיה של שרה אמנו על רבקה אמנו ועל רחל אמנו שהיו יפת תואר פירוש הדבר שהקדושה שבפנימיותן היתה כה חזקה ונוראה עד שהיא בקעה החוצה ונראתה בבירור על פניהן הקדושה

בספר אם לבינה להגאון יעב"ץ:

[דרופתקי דאורייתא]

אי הוו סני טפי הוו גמירי. ויש בזה מח' אם הכוונה שלא היו יפים כלל, או שלא יתנו חשיבות ליופי.

במהר"ל בכמה מקומות מסביר כי מאמרי חז"ל שמשמעותם שיש מעלה ביופי גשמי, אין הכוונה אלא ליופי רוחני הבוקע מהגוף הגשמי, אבל לא למה שמקובל להבין ולקרוא כיופי. [ולכאו' זה חן ולא יופי, ואיני זוכר כעת בדיוק דברי מהר"ל, אבל בודאי הוא עמד על זה].

[לכשיבקע]

נתחבר על כך ספר בשם על היופי, של רבי מנחם נחום פריעדמאן (ליתיה באוצר וה"ב).

על היופי-הרב מנחם נחום פריעדמאן מאיצקאן.pdf

(7.44 MiB) הורד 792 פעמים

על מחבר הספר דובר כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=22338.