נזכרתי בעדות ברורה לכך שר' סעדיה היה בחורף תקע"ג עדיין בצפת - הוא חתום על שטר יחד עם יושבי צפת בכסלו תקע"ג (פרומקין, תוח"י ח"ג, עמ' 151).
- תוח"י ח"ג עמ' 151
- 11.jpg (47.52 KiB) נצפה 11046 פעמים
איש-אחד כתב:אוצר החכמה כתב:כן אבל זה טענת לא ראינו ואינו ראיה אא"כ כתוב שחזרו כולם.
זה לא רק ראיה מן העדר מהכיוון הזה, מכיון שיש עדויות רבות שבתקע"ו, עת עברו רמ"מ ומשפחתו ועוד כמה מהפרושים, לא היה להם מניין משך כשנה! כך שסביר להניח שאף אחד לא נותר בירושלים בתום המגיפה (בטח לא אדם בעל שם, שלא נזכר בשום מקום).
מה גם שהלא השהות של הפרושים בעת המגיפה מומנה בסופו של דבר בידי הכולל בצפת, ובניגוד לתקע"ו ואילך, אין עדות למימון חוזר לפרושים בירושלים קודם תקע"ו, מה שמחזק שוב את ההנחה שלא דר שם אף אחד מהפרושים עד לתקע"ו.
משולש כתב:כל כותבי ההיסטוריה של אותם שנים כותבים שהיו כמה יחידים שנשארו שם לפחות מזמן המגיפה כמו הרב ש.ז צורף, כך מעידים גריבסקי והרב מימון וגליס והרב טיקוצינסקי והרב בוים ועוד ועוד ורק אתה ההיסטוריון היחיד שקובע שלא על סמך פרשנות שלך.
איש-אחד כתב:משולש
נזכרתי בעדות ברורה לכך שר' סעדיה היה בחורף תקע"ג עדיין בצפת - הוא חתום על שטר יחד עם יושבי צפת בכסלו תקע"ג (פרומקין, תוח"י ח"ג, עמ' 151).
משולש כתב:בכל אופן זה עדיין לא מפקיע לגמרי את המסורות לגבי ה' אייר וכו'. תמיד יכולים לתרץ שלא דייק בשנה וכו' וכו'. גם יתכן שר' סעדיה קפץ לביקור בצפת...
וכן ר' הלל אולי חזר לבקר בשקלוב ולהביא עימו כמה מילידיו. אין לדבר סוף.
משולש כתב:לגבי הגימטראיות של ר' יושעה ריבלין מופיע בספר האיש על העדה שר' יוסף אמר לר' רבי יוסף זוננפלד גימטריא על שמו באחד הפסוקים.
משולש כתב:בחזון ציון עמ' 75 מספר בארוכה שר' הלל אכן נסע לרוסיה לבטל איזה גזירה קשה על היהודים בערך בשנת תקפ"ה. ולכן זה לא סותר לכא' את מה שכתוב שעלה בתרצ"ב.
משולש כתב:כרגע קראתי את הספר גבורות ישעיהו נמצא באוצר החכמה שי"ל בשנת תשע"ג ובא מופיע הכת"י של המסע של ר' סעדיה לירושלים. מצד אחד מדבר שם על ר"ח חשון תקע"ג בענין החמורים שבשכם. מצד שני כתוב שביקרו בירושלים בר"ח טבת שחל ביום ד', וזה לא מתאים עם תקע"ג כי אז חל ביום שישי. ומצד שני בתקע"ב זה חל בשני שלישי, (ורק בתקע"א זה חל ברביעי בלילה) עכ"פ שם הוא מביע את רצונו להשתקע בירושלים וניכר שבזמן ביקורו בירושלים לא היו שם אשכנזים כלל. וכתוב שם ששהו הוא ובנו בירושלים עד ט"ו בטבת, ובשנת תקע"ג זה חל בשישי וקשה לומר שיצאו ביום שישי מירושלים.
המהדיר של הספר נוקט בפשיטות שיצאו בשיירה שנת תקע"ג, אך יתכן לפרש מה שכתוב וימתינו על ר"ח חשון תקע"ג היינו שהמתינו לקבל הכסף עד אז כמו שמשמע שם.
משולש כתב:ובכל אופן לפי עדותו של ר' ישראל משקלוב נמצא שגם ר' סעדיה וגם ר' מנחם ברחו מצפת בגלל המגפה (בתקע"ג) וקשה לומר ששניהם גרו בי-ם קודם ועברו לצפת. וצ"ע.
משולש כתב:מעניין שמכתבו של ר' ישראל משקלוב הוא כותב שהוא הגיע לצפת עם סכום כסף גדול בשביל התיישבות האשכנזים בכל גלילותיהם השאלה אם התכוון גם לי-ם...
משולש כתב:בספר שבט ועם חלק ו' עמ' 23 מוכיח שר' ישראל משקלוב דאג בשנת תקע"ג לפרושים בירושלים.
משולש כתב:בהקדמה לפאת השולחן כותב ר' ישראל משקלוב: ויהיה בשנת תקע"ג בשובי... ויסדתי יסודות קבועים לישוב ארצינו בכל גלילותינו.
משולש כתב:בשבט ועם:עמוד 24 ועיי"ש 26 על שנת תקע"ה.
משולש כתב:על שנת תקע"ה טענתך מופרכת ועיי"ש בשבט ועם שהגיעו לירושלים בשנת תקע"ה כי היתה מחלוקת עם אנשי צפת.
משולש כתב:ר' בן ציון ידלר זצ"ל כותב בספר בטוב ירושלים שר' הלל משקלאוו וחבריו עלו במצוות רבם הגר"א, והתיישבו בירושלים בשנת תקע"ה.
משולש כתב:
משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.
איש-אחד כתב:משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.
איך מורגנשטרן "מוכיח" אם מורגנשטרן כותב שזו השערה?
.
רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).
משולש כתב:איש-אחד כתב:משולש כתב:אגב גם החוקר מורגנשטן מוכיח שמשפחת רוזנטל עברה לירושלים בשנת תקע"ב וכבר אז רכשו אז את בית הכנסת אור החיים.
איך מורגנשטרן "מוכיח" אם מורגנשטרן כותב שזו השערה?
.
רק מה? באותו סעיף בפנקס ביה"ד בצפת בו כתוב שר"ש אכן מכר את ביתו ומטלטליו, כתוב גם שהוא שכר אותם חזרה מהקונה לשכירות בת שנתיים מראש. כלומר, ר"ש לא מכר את ביתו ומטלטליו כדי לעבור לירושלים (אולי הצטרך למזומנים).
מורגנשטרן לא ראה את זה, זה מציאה שלך?
משולש כתב:מורגנשטרן טוען שזה עצמו היה הויכוח בין רמ"מ משקלוב לר' ישראל, האם עליהם להתחיל בבנין ירושלים וכו'. ר' יושעה ריבלין לפי מה שכותב בפזמונים וכו' כבר בגיל 17 קיבל מסר משמים שהוא צריך להמשיך את הדרך ולבנות בפועל את ירושלים, ומסר נפשו לכך כפשוטו.
במציאות רואים שהם היו שליחי ההשגחה העליונה לבנות את ירושלים, אחרי 2000 שנה...
משולש כתב:ודרך אגב ר' יושעה נינו של ר' הלל כבר נולד בשנת תקצ"ח והכיר את כל הדור ההוא של ר' הלל, ובפזמון של שנת תרט"ו כותב שר' הלל עלה ראשון לארץ, וכן הרב פינס היה נכד ראשון של של ר' הלל וגם הוא טוען שר' הלל הגיע ראשון לירושלים, קשה להניח שהמציאו דברים מליבם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים