פורום אוצר החכמה

כידוע רש"י הוא ראש וראשון לחכמי ישראל שכן בלעדיו התלמוד הוא כספר חתום ואין שני לפירושו לחומש (צ"ע אם פירושו לשאר ספרי המקרא באותה מדרגה). בספרים מובאים הרבה דברים מעניינים על רש"י ותורתו ומן הראוי להביא אותם במרוכז (וכן קישורים להודעות דומות שבאו כבר בפורום) וזה החלי מהספר ילקוט מהרי"א מזידיטשוב עמ' כא בענין ויתהלך חנוך... שרש"י מפרש צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע... ובהערה יש כמה מקורות וסיפורים שבעת פטירתו של רש"י הלכו לנגדו כל פמליא של מעלה... רק המלאך מטטרון לא יצא לנגדו...

......

לפני שמתקיפים יש לברר מה עומד מאחרי דברי. האם אתה סבור שסתם שלפתי מהשרוול ועוד לכתוב בפורום הזה שיש בו הרבה עיני נץ? איני זוכר מתי בדיוק, אך לפני כמה שנים היתה לי שאלה באחד הערכים במילוני ופניתי לאחד מיועצי (חברי המערכת הבלתי רשמיים) שהוא ת"ח מובהק ובקי בהרבה ענינים ועזר בהרבה ענינים בספר ואלו היה דבריו שמן הסתם פירוש רש"י לנ"ך מסיבות כלשהן (ויתכן כיוון שלא למדו אותו הרבה) לא עבר הגהה אחר הגהה כשאר פירושיו ולכן מלא בקמשונים שלא ידוע מה מקורם, והוסיף שעקב כך אינו ודאי שהוא הפירוש הראשון במעלה. אולי חברי הפורום יכולים להאיר אור על ענין זה.

אכן מקובל (עכ"פ בחוגים מסוימים) ללמוד נ"ך עם המצודות ולאו דווקא עם רש"י.

עזריאל ברגר כתב:אכן מקובל (עכ"פ בחוגים מסוימים) ללמוד נ"ך עם המצודות ולאו דווקא עם רש"י.

כמו מי

זסבה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אכן מקובל (עכ"פ בחוגים מסוימים) ללמוד נ"ך עם המצודות ולאו דווקא עם רש"י.

כמו מי

שכחו גמ' מגילה ג.

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך! מאי טעמא - משום דאית ביה קץ משיח. ותרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו? והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא. ויקראו בספר תורת האלהים - זה מקרא, מפרש - זה תרגום, ושום שכל - אלו הפסוקין, ויבינו במקרא - אלו פיסקי טעמים, ואמרי לה: אלו המסורת. - שכחום וחזרו ויסדום. - מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה, ואדנביאי אזדעזעה? - דאורייתא מיפרשא מלתא, דנביאי איכא מילי דמיפרשן, ואיכא מילי דמסתמן.

זסבה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אכן מקובל (עכ"פ בחוגים מסוימים) ללמוד נ"ך עם המצודות ולאו דווקא עם רש"י.

כמו מי

כשלמדנו נ"ך בת"ת (למדתי בכמה תלמודי תורה של חב"ד) - למדנו עם המצודות ולא עם רש"י.

.....

עזריאל ברגר כתב:

זסבה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אכן מקובל (עכ"פ בחוגים מסוימים) ללמוד נ"ך עם המצודות ולאו דווקא עם רש"י.

כמו מי

כשלמדנו נ"ך בת"ת (למדתי בכמה תלמודי תורה של חב"ד) - למדנו עם המצודות ולא עם רש"י.

זה היה הוראה של הרבי או הנהגה של מקרי דרדקי.

ולגופו של האשכול - ממליץ להכיר את סדרת "ביאורים לפירש"י על התורה" שמלוקטת מדברי הרבי מליובאוויטש.
וכן את הספר "כללי רש"י" (כמדומני מהרב טוביה בלוי).

זה נכון שבין פירושיו של רש"י נחשב פירושו לחומש כראשון במעלה, יותר מאשר פירושו לנ"ך ופירושו לש"ס. וכפי שנפסק להלכה בשו"ע דוקא בנוגע לחומש שירא שמים יעביר הסדרה עם פירוש רש"י. אולם מכאן ועד למה שכתבו כאן כאילו בנ"ך מחשיבים יותר פירושים אחרים הדרך רחוקה

זסבה כתב:זה היה הוראה של הרבי או הנהגה של מקרי דרדקי.

אינני יודע. אבל כך שמעתי סביבי כמה פעמים, שנ"ך לומדים עם מצודות כי הם יותר קלים להבנה.
וכמדומני שכך נוהגים גם בקהילות נוספות.

כמדומני שאתה טועה. לומדים עם מצודות כהוספה לרש"י, ובזה באמת זה שונה מלימוד החומש ששם לומדים רק רש"י לבד (אולי משום שבחומש יש הרבה מפרשי רש"י, ואילו בנ"ך כמעט שאין). אגב, האדמור מחבד עסק הרבה בפירושי רש"י על התורה, כנ"ל, והרבה פעמים בשבתות הסמוכות לפורים ותשעה באב היה מוסיף ומבאר (מלבד הרש"י על פרשת השבוע) רש"י על מגילת אסתר או מגילת איכה.

מהספה"ק עטרת זקנים להרה"ק רבי יחיאל מיכל בן הרה"ק ר' משה מסאמבור - פר' חיי שרה:

מצרף בזה מה שמצאתי בספר כללי רש"י (להרב טוביה בלוי) עמוד 85.
הציונים בהערות הם לסדרת לקוטי שיחות, והאחרון (לקו"ש תצווה) נדפס בלקו"ש חלק ל"ו עמוד 150.

עזריאל ברגר כתב:

זסבה כתב:זה היה הוראה של הרבי או הנהגה של מקרי דרדקי.

אינני יודע. אבל כך שמעתי סביבי כמה פעמים, שנ"ך לומדים עם מצודות כי הם יותר קלים להבנה.
וכמדומני שכך נוהגים גם בקהילות נוספות.

נו, אז זה משום שהם קלים יותר להבנה ולא משום שאין לפירש"י לנביאים וכתובים מעלה

זסבה כתב:

זאב ערבות כתב:לפני שמתקיפים יש לברר מה עומד מאחרי דברי. האם אתה סבור שסתם שלפתי מהשרוול ועוד לכתוב בפורום הזה שיש בו הרבה עיני נץ? איני זוכר מתי בדיוק, אך לפני כמה שנים היתה לי שאלה באחד הערכים במילוני ופניתי לאחד מיועצי (חברי המערכת הבלתי רשמיים) שהוא ת"ח מובהק ובקי בהרבה ענינים ועזר בהרבה ענינים בספר ואלו היה דבריו שמן הסתם פירוש רש"י לנ"ך מסיבות כלשהן (ויתכן כיוון שלא למדו אותו הרבה) לא עבר הגהה אחר הגהה כשאר פירושיו ולכן מלא בקמשונים שלא ידוע מה מקורם, והוסיף שעקב כך אינו ודאי שהוא הפירוש הראשון במעלה. אולי חברי הפורום יכולים להאיר אור על ענין זה.

אם אמר לך אינו ענין לפרסם דברים כאלו -כאשר אם אמרם.

מי שמך לשר ושופט עלי מה לפרסם ומה לא? האם מהיום והלאה אני צריך להעביר דרכך את כל הודעותי בכדי שתתן להם הכשר בד"ץ?

דרומי כתב:זה נכון שבין פירושיו של רש"י נחשב פירושו לחומש כראשון במעלה, יותר מאשר פירושו לנ"ך ופירושו לש"ס. וכפי שנפסק להלכה בשו"ע דוקא בנוגע לחומש שירא שמים יעביר הסדרה עם פירוש רש"י. אולם מכאן ועד למה שכתבו כאן כאילו בנ"ך מחשיבים יותר פירושים אחרים הדרך רחוקה

היה ראוי לפני שמגיבים לדייק בדברי. כל מה שכתבתי זה צ" ע... והוספתי שהדבר נאמר לי ע" י ת"ח הגר בארץ שהיה כדאי לכם להזהר בגחלתו ושאיני בודה דברים מלבי. אני לא הייתי מעז לומר דבר כזה אך אכן יש בעיות בפירושו לנ"ך שקשה לישבם והסיבות כפי שציינתי. לא כתבתי ולו מלה המפחיתה מערכו של רש"י או פירושו אלא שבמקומות הסתומים מרבים להשתמש במצודות וברד"ק וכמעט אין פירושים לרש" י על התנ"ך. והוצאת ארטסקרול בנ" ך שלהם מביאים אותם לצידו של רש"י

כדכד כתב:

עזריאל ברגר כתב:

זסבה כתב:זה היה הוראה של הרבי או הנהגה של מקרי דרדקי.

אינני יודע. אבל כך שמעתי סביבי כמה פעמים, שנ"ך לומדים עם מצודות כי הם יותר קלים להבנה.
וכמדומני שכך נוהגים גם בקהילות נוספות.

נו, אז זה משום שהם קלים יותר להבנה ולא משום שאין לפירש"י לנביאים וכתובים מעלה

ח"ו לומר על על פירש" י שאין לו מעלה ולא עלה על לב מאן שהוא לומר זאת אלא שבהרבה מקומות דבריו לא ברורים ולא מיושבים וקל יותר פשוט לעיין במפרשים אחרים. הלא בכלל כמעט ולא לומדים נ" ך יחסית לחומש ואפילו כשלומדים לא בעיון הנצרך.

זאב ערבות כתב:

כדכד כתב:

עזריאל ברגר כתב:

זסבה כתב:זה היה הוראה של הרבי או הנהגה של מקרי דרדקי.

אינני יודע. אבל כך שמעתי סביבי כמה פעמים, שנ"ך לומדים עם מצודות כי הם יותר קלים להבנה.
וכמדומני שכך נוהגים גם בקהילות נוספות.

נו, אז זה משום שהם קלים יותר להבנה ולא משום שאין לפירש"י לנביאים וכתובים מעלה

ח"ו לומר על על פירש" י שאין לו מעלה ולא עלה על לב מאן שהוא לומר זאת אלא שבהרבה מקומות דבריו לא ברורים ולא מיושבים וקל יותר פשוט לעיין במפרשים אחרים. הלא בכלל כמעט ולא לומדים נ" ך יחסית לחומש ואפילו כשלומדים לא בעיון הנצרך.

זה הכוונה

זאב ערבות כתב:

זסבה כתב:

זאב ערבות כתב:לפני שמתקיפים יש לברר מה עומד מאחרי דברי. האם אתה סבור שסתם שלפתי מהשרוול ועוד לכתוב בפורום הזה שיש בו הרבה עיני נץ? איני זוכר מתי בדיוק, אך לפני כמה שנים היתה לי שאלה באחד הערכים במילוני ופניתי לאחד מיועצי (חברי המערכת הבלתי רשמיים) שהוא ת"ח מובהק ובקי בהרבה ענינים ועזר בהרבה ענינים בספר ואלו היה דבריו שמן הסתם פירוש רש"י לנ"ך מסיבות כלשהן (ויתכן כיוון שלא למדו אותו הרבה) לא עבר הגהה אחר הגהה כשאר פירושיו ולכן מלא בקמשונים שלא ידוע מה מקורם, והוסיף שעקב כך אינו ודאי שהוא הפירוש הראשון במעלה. אולי חברי הפורום יכולים להאיר אור על ענין זה.

אם אמר לך אינו ענין לפרסם דברים כאלו -כאשר אם אמרם.

מי שמך לשר ושופט עלי מה לפרסם ומה לא? האם מהיום והלאה אני צריך להעביר דרכך את כל הודעותי בכדי שתתן להם הכשר בד"ץ?

כשמדברים על רש"י הקדוש צריך לשקול במאזני פלס סגנון ותוכן

ראיתי מסופר על כמה גדולים שהיו נוהגים ללמוד מזמורי תהלים או נ"ך בכלל עם פירוש רש"י ומצודות, וזאת בשונה מלימוד החומש שהיו לומדים עם רש"י לבד - כך בספר 'היום יום' יט מנחם אב; תולדות ערוגות הבושם ע' יח; 'רבי שמעון חסידא' ע' קכג. ומן הסתם יש עוד.

זסבה כתב:

זאב ערבות כתב:

זסבה כתב:

זאב ערבות כתב:לפני שמתקיפים יש לברר מה עומד מאחרי דברי. האם אתה סבור שסתם שלפתי מהשרוול ועוד לכתוב בפורום הזה שיש בו הרבה עיני נץ? איני זוכר מתי בדיוק, אך לפני כמה שנים היתה לי שאלה באחד הערכים במילוני ופניתי לאחד מיועצי (חברי המערכת הבלתי רשמיים) שהוא ת"ח מובהק ובקי בהרבה ענינים ועזר בהרבה ענינים בספר ואלו היה דבריו שמן הסתם פירוש רש"י לנ"ך מסיבות כלשהן (ויתכן כיוון שלא למדו אותו הרבה) לא עבר הגהה אחר הגהה כשאר פירושיו ולכן מלא בקמשונים שלא ידוע מה מקורם, והוסיף שעקב כך אינו ודאי שהוא הפירוש הראשון במעלה. אולי חברי הפורום יכולים להאיר אור על ענין זה.

אם אמר לך אינו ענין לפרסם דברים כאלו -כאשר אם אמרם.

מי שמך לשר ושופט עלי מה לפרסם ומה לא? האם מהיום והלאה אני צריך להעביר דרכך את כל הודעותי בכדי שתתן להם הכשר בד"ץ?

כשמדברים על רש"י הקדוש צריך לשקול במאזני פלס סגנון ותוכן

במחילת כבודך אולי תוכל לשכתב את דברי או לומר מה בדיוק בדברי הפחית מכבודו של רש"י? אם אצטרך לחשוב על כל מילה שכותב בפורום את מי היא עלולה להרגיז או שלא תמצא חן בעיניו - אז כמו באשכול הקבצים אחדל מהפורום בכללותו(כנראה לשמחת הפצת המעינות).
נראה שיש בפורום כאלה שכל מטרתם היא להעביר ביקורת על אחרים או על דבריהם. אולי כדאי שיפתחו אף הם איזה אשכולות ויקבלו את חיצי הביקורת.

זאב ערבות כתב:נראה שיש בפורום כאלה שכל מטרתם היא להעביר ביקורת

אתה מבלבל אותי ביקורת זה טוב או לא?

.

---------------------------

במ"ג הכלים על יהושע בהוצאת האוצר במבוא מובא הקטע הבא על נוסח פירוש רש"י בנ"ך

בספר נר לרגלי על חמש מגילות מר' אביאל אורנשטיין מובא הקטע הזה על נוסח רש"י

האם יש באיזה מקום רעיון לסדר על ציר זמן את המסכתות שפירש רש"י (לפחות הגהה אחרונה).

(למשל, הריטב"א בעירובין מד. כותב שכאן חזר רש"י ממש"כ בשבת וכו'. זאת אומרת שצריך להניח שאת עירובין הוא פירש או הגיה אחרי שגמר לפרש ולהגיה את שבת.)

כח עליון כתב:האם יש באיזה מקום רעיון לסדר על ציר זמן את המסכתות שפירש רש"י (לפחות הגהה אחרונה).

(למשל, הריטב"א בעירובין מד. כותב שכאן חזר רש"י ממש"כ בשבת וכו'. זאת אומרת שצריך להניח שאת עירובין הוא פירש או הגיה אחרי שגמר לפרש ולהגיה את שבת.)

יש שניסו, אך הבעיה שכידוע כתב כמה מהדורות ואז זה כבר לא רלוונטי כיוון שלך תדע איזו מהדורה יש בידינו. זו גם כנראה הסיבה לריבוי הגרסאות בפירושו

כח עליון כתב:האם יש באיזה מקום רעיון לסדר על ציר זמן את המסכתות שפירש רש"י (לפחות הגהה אחרונה).

(למשל, הריטב"א בעירובין מד. כותב שכאן חזר רש"י ממש"כ בשבת וכו'. זאת אומרת שצריך להניח שאת עירובין הוא פירש או הגיה אחרי שגמר לפרש ולהגיה את שבת.)

פרנקל בספרו ניסה

בברכה המשולשת כתב:פרנקל בספרו ניסה

מבוסס? או תרשום מקור אם אפשר.

אין לי את הספר של פרנקל.
למיטב זכרוני (סוכ"ס ראיתי את זה לפני יותר מעשור) הוא עבר מסכת מסכת וניסה לקבוע מה מוקדם ומה מאוחר.

כח עליון כתב:האם יש באיזה מקום רעיון לסדר על ציר זמן את המסכתות שפירש רש"י (לפחות הגהה אחרונה)...

אהרן ארנד הו"ל כעת מהדורה ביקורתית מפירוש רש"י - מס' סוכה, ובמבוא שם (מעמוד 17 והלאה) האריך בעניין.

ספר באנגלית על פירוש רש"י על התורה

כלום לא נצנץ פירוש רש"י בבית מדרשו של הרמב"ם - ש.י. פרידמן

זאב ערבות כתב:לפני שמתקיפים יש לברר מה עומד מאחרי דברי. האם אתה סבור שסתם שלפתי מהשרוול ועוד לכתוב בפורום הזה שיש בו הרבה עיני נץ? איני זוכר מתי בדיוק, אך לפני כמה שנים היתה לי שאלה באחד הערכים במילוני ופניתי לאחד מיועצי (חברי המערכת הבלתי רשמיים) שהוא ת"ח מובהק ובקי בהרבה ענינים ועזר בהרבה ענינים בספר ואלו היה דבריו שמן הסתם פירוש רש"י לנ"ך מסיבות כלשהן (ויתכן כיוון שלא למדו אותו הרבה) לא עבר הגהה אחר הגהה כשאר פירושיו ולכן מלא בקמשונים שלא ידוע מה מקורם, והוסיף שעקב כך אינו ודאי שהוא הפירוש הראשון במעלה. אולי חברי הפורום יכולים להאיר אור על ענין זה.

מהספר אוצר מכתבים ח"ג מהפני מנחם אגרת תקמ"ד ובהערה י"ב אודות פירוש רש"י על נ"ך.

כעת יצא קונטרס קטן (50 עמ') באנגלית בשם גלגולי הנוסח לפירוש רש"י לתורה ע"י ר' פינחס קריגר (מחבר פרשנדתא ב' כרכים). בספר תיאור קצר על תולדות רש"י ותלמידיו, סקירה על כתבי היד והדפוסים הראשונים בצירוף דוגמאות לנוסחאות השונות ביניהם ותיאור הדפוסים של השנים האחרונות (בקובץ דף השער התוכן והמבוא, רשימת ספרים בעברית)