למה לא מקריבים היום קרבן פסח???

[שומר מצווה]

האם זה כי החלטנו שאנחנו בגלות או שמא ישנם טעמים טובים יותר?
הלא זה ומילה הם העשין היחדים שחייב כרת ומדוע לא נעשה זאת לדרישה ציבורית רחבה בצורה כזו שלא יתאפשר ליצור קואליציה בלי הדרישה הכ"כ בסיסית הזו,
יום אחד בשנה הר הבית סגור לחלוטין לערבים והיהודים באים בהמוניהם לעשות פסח??
מה דעתכם?

[דרומי]

אני בעד

השאלה היא מה דעת הגורמים המדיניים והבטחוניים

ומבחינה זו כמדומה ברור שלצערנו אין שום סיכוי שזה יקרה בתנאים הנוכחיים

[עתניאל בן קנז]

מדוע עדיין לא הועבר ל'אספקלריא' אודות הר-הבית???

[שומר מצווה]

ברור שבתנאים הנוכחיים זה לא יקרה צריך לשנות את התודעה הציבורית...
ברגע שהקרבת קרבן פסח יהיה דרישה בסיסית של מליון יהודים בארץ כמובן וכמובן שיאפשרו את זה רק שבשביל שזה יקרה צריך המון השקעה אבל זה השקעה משתלמת.

[פרי יהושע]

עי' הסכמת הראי"ה לשו"ת ישכיל עבדי.

[שלמה בן חיים]

הדברים עתיקים וכבר רצו לחדשו לפני כמה דורות [הגאון רבי צבי הירש קלישר] וכל גדולי הדור התנגדו לזה מטעמים רבים.

[יושב ירושלים]

הדברים עתיקים וכבר רצו לחדשו לפני כמה דורות [הגאון רבי צבי הירש קלישר] וכל גדולי הדור התנגדו לזה מטעמים רבים.

וז"ל מרנא החת"ס [יו"ד רלו]:

שוכ"ט אורך ימים ושנות חיים עד זקנה ושיבה ינוב בטובה ה"ה אדוני מו"ח גאון ישראל נזר הודם ותפארתם עה"ח פה"י כקש"ת מו"ה עקיבא נ"י אב"ד דק"ק פוזנא יע"א. יקרת קדשו הגיעני ומ"ש מו"ח הגנ"י לבקש משרי ירושלי' ליתן רשות להקריב הוא קפדן גדול כי ההוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל כי שם נבנה בית עבודה שלה' ואומרי' שאבן שתייה באמצע הכיפה ההיא ולא יקרב שם איש זר שאינו מאומנתם

ועיי"ש המשך התשובה שדן בכל ענייני ההלכה.
אז כנראה הרעק"א והחת"ס הם לא מגדולי הדור, מעניין מי כן....

[שלמה בן חיים]

הבנין ציון סימן א. וכך היתה הסכמת הפוסקים למעשה.

[יושב ירושלים]

הבנין ציון סימן א. וכך היתה הסכמת הפוסקים למעשה.

ה'בנין ציון' הוא לא 'כל גדולי הדור', והיכן בדיוק היתה הסכמת הפוסקים למעשה???? לא נתנו להם אפילו לדרוך בהר הבית, והרי רעק"א רצה לבקש ממנו רשות למעשה, וכתב לו החת"ס שאינו מעשי כלל וכלל.

[שומר מצווה]

החזו"א כתב שבזמן הזה אם השלטון מאפשר חייבים להקריב.

[דרומי]

במדה רבה אפשר לומר שהסיכוי שיקבלו היום אישור להקריב קלוש יותר מאשר בימי רעק"א.

והסיבה פשוטה, הטכנולוגיה המתקדמת. ברגע שיעלה יהודי אחד וישחט קרבן על הר הבית מיד הוא יצולם מכל זוית אפשרית וברגע כמימרא תקום קול זעקה עולמית. ואין צריך לומר כי שלטון שאינו מצליח לאכוף טיפול בעבירות בניה פשוטה של דרוזים, לא יתאמץ בכיוון החיובי בענין זה (עוד לא הזכרנו את הבג"ץ...). לכן הסיכוי שזה יקרה הוא שואף לאפס, ועדיף להתפלל לביאת המשיח וזהו.

[עזריאל ברגר]

קודם תשיג הסכמה של הרבנים על צרור השאלות ההלכתיות שיש בזה...

[שומר מצווה]

צריך להיות ברור קודם כל לכולם שרוצים, ושעל זה תקום ותיפול ממשלה, זה כשלעצמו עניין אחד.
יש עניין הלכתי מורכב שאחרי שנצליח להגיע למצב שנוכל לעשות זאת מבחינה פוליטית אז נפנה לגדולי ישראל ועליהם תוטל המלאכה לפסוק בכל העניינים הנוגעים בדבר.

צריך להגדיל ראש, כשבדיון כזה אומרים יש בעיות הלכתיות זה מוריד את התמיכה הציבורית ולעולם לא נתקדם, צריך לעשות תודעה ציבורית שאפשר לעשות קרבן נקודה, ואל תחשוש שמחר משהו יעשה את זה ויכשל בבעיות הלכתיות חמורות כי גם אם הוא רוצה הוא לא יכול, כשנגיע למצב שנוכל אז ניתן לגדו"י לנהל את זה בצורה מבוקרת.

[עזריאל ברגר]

צריך להיות ברור קודם כל לכולם שרוצים, ושעל זה תקום ותיפול ממשלה, זה כשלעצמו עניין אחד.
יש עניין הלכתי מורכב שאחרי שנצליח להגיע למצב שנוכל לעשות זאת מבחינה פוליטית אז נפנה לגדולי ישראל ועליהם תוטל המלאכה לפסוק בכל העניינים הנוגעים בדבר.

צריך להגדיל ראש, כשבדיון כזה אומרים יש בעיות הלכתיות זה מוריד את התמיכה הציבורית ולעולם לא נתקדם, צריך לעשות תודעה ציבורית שאפשר לעשות קרבן נקודה, ואל תחשוש שמחר משהו יעשה את זה ויכשל בבעיות הלכתיות חמורות כי גם אם הוא רוצה הוא לא יכול, כשנגיע למצב שנוכל אז ניתן לגדו"י לנהל את זה בצורה מבוקרת.

בנין ילדים - וכו'.
מעדיף לחיות עם סתירת זקנים.

מצטרף להמלצה להעביר לאספקלריא.

[יושב ירושלים]

במדה רבה אפשר לומר שהסיכוי שיקבלו היום אישור להקריב קלוש יותר מאשר בימי רעק"א.

והסיבה פשוטה, הטכנולוגיה המתקדמת. ברגע שיעלה יהודי אחד וישחט קרבן על הר הבית מיד הוא יצולם מכל זוית אפשרית וברגע כמימרא תקום קול זעקה עולמית. ואין צריך לומר כי שלטון שאינו מצליח לאכוף טיפול בעבירות בניה פשוטה של דרוזים, לא יתאמץ בכיוון החיובי בענין זה (עוד לא הזכרנו את הבג"ץ...). לכן הסיכוי שזה יקרה הוא שואף לאפס, ועדיף להתפלל לביאת המשיח וזהו.

אפשר לומר מה שרוצים, השאלה היחידה היא מה המציאות באמת. ובכן: בזמן הגרעק"א השולטים בארץ היו מבני דת ישמעאל שלא נתנו אפילו לקרב אל המקום הקדוש, וכן לא היה ליראי ה' שום אפשרות [אפי' קלושה] לקבוע את אופי השלטון שישלוט כאן, ובזמנינו השולטים הם אמנם רשעים גדולים, אבל לקרב אל המקום הקדוש הם כן נותנים, וכן יש ליראי ה' אפשרות גדולה לקבוע את אופי השלטון שישלוט כאן ואם יתאחדו כל יראי ה' לדרישה זו יש לזה מקום. [ולעניין הבג"ץ - דווקא בעניינים אלו הוא הגוף שהכי עוזר (בגלל 'חופש הפולחן' וכדומה), וכבר בעבר הבג"ץ התיר תפילה בהר הבית ועוד].
עיקר הבעיה היא שהדבר לא נמצא כלל בתודעת היראים, דהיינו, שאינם מרגישים שיש כאן מצווה שאיננו יכולים לקיים מפני אונס המלכות או מפני מניעות הלכתיות, אלא שאין זה נוגע אלינו כלל והוא מהדברים שיהיו לעת"ל, וכל העוסק בזה למשוגע ייחשב, והשקפה זו צריכים לשנות ועי"ז יש סיכוי להתחיל להתקדם.

[אפשר]

יש בכלל שאלות הלכתיות.
יש לנו בערך תכלת, ומי לא מוכן ללבוש עם תכלת כזו כלאים?
יש לנו השערות די מדוייקות למקום המזבח.
אפשר להקריב עזים כי כבשים שלנו אין להם אליות, ושמעתי שיש בזה בעיה.
כהנים מיוחסים, מספיק כהני חזקה לכאו'.
טומאה דחויה בציבור, ולזיבה אפשר ליטהר במעיין, ולטומאת תהום לעושי פסח אין בעיה. ובכלל מי לא בקי בדיני טו"ט ככל ילד בימי חזקיה.

נ"ל שהבעיה היחידה שאין לנו מסורת מדוייקת איך להגות המילים של הלל בשעת ההקרבה, אם כרס"ג אם כתימני אם כאשכנזי. ובאמת זה צריך לברר אצל הממשלה.

[שומר מצווה]

לדעתכם נוסח כזה יעזור לאנשים להצתרף? אשמח לקבל הערות ושדרוגי נוסח, אני מתחיל לעבוד....
בס"ד
אנו מצווים מן התורה בתרי"ג מצוות, רבים מתוכם קשורים לבית המקדש ולעבודת הקרבנות ואיננו יכולים לעשותם היום לצערנו הרב אמנם אף שאיננו יכולים עדיין אנו מחויבים במצוות והם לא התבטלו חלילה אלא שאנו אנוסים,
ישנם שני מצוות יחידות בתורה שהמבטלם ענוש כרת והם פסח ומילה, הם המצוות עשה החמורות והחשובות ביותר בתורה, השרש וההתחלה של עם ישראל נעשה ע"י דם פסח ודם מילה וע"כ הם מצוות בסיסיות ביותר,
לאורך הדורות רבים מגדולי הדור גיששו על אפשרות של הקרבת קרבן פסח אך הדבר לא התאפשר מפני המוסלמים שלא הרשו לאף אחד שאינו מאמונתם להיכנס למקום (כך כתב החת"ס לרע"א)
כיום המקום נמצא בידי יהודים והעליה למקום אפשרית אך מפני חשש של כניסה בטומאה לעזרה ומפני עוד כמה טעמים חשובים פסקו גדולי ישראל שאין להכנס כלל להר הבית כולו
אמנם לצורך הקרבת קרבן פסח כמובן שמצווה לעלות ופסח הרי קרב אפילו בטומאה, אך הממשלה החילונית לא ממהרת לאפשר ליהודים לעשות מצווה בסיסית כ"כ
הלא צריך להחליט שיום אחד בשנה – י"ד ניסן הר הבית סגור כליל לערבים וכל דיצריך ייתא ויפסח, על כן שמנו לנגד עיננו את רצון ה' ב"ה בלבד שרוצה שנתקרב אליו כפי יכולתינו וודאי שדבר גדול כזה שלא היה כבר כאלפיים שנה יכול לקרב את הגאולה השלימה בנחת רוח שהבורא יתברך יקבל מאיתנו כשיריח את ריח הניחוח העולה מקרבן פסח.
ואם אמנם אין כיום כח לעשות את זה הלא אין אנו רשאים ליבטל מהמלאכה, ואולי שנה הבאה או עוד עשר שנים נזכה לאכול מהפסחים אפי' אם ח"ו לא יבא משיח צדקנו ועדיין לא נזכה לגאולה שלימה
אנו מעוניינים לצבור כח פוליטי בעל משקל מכריע כדי שידעו שעל דרישה קדושה זו תקום ותיפול ממשלה, וכשידעו החילונים שהם יקבלו את כיסאם בממשלה רק אם יאפשרו לעשות כאמור, אז נראה שאפשר גם אפשר לאפשר לנו להקריב את קרבן הפסח
וכל החותם על קריאה זו יהיה לו חלק בע"ה בחידוש הקרבת קרבן פסח.
אמנם יש מורכבות הלכתית גדולה מאוד אך איננו מתמקדים בזה כעת, הלא זה מה שעושה את הרפיון הגדול מעשיית המצווה כיוון שיש מורכבות אין דרישה וכשאין דרישה אף אחד לא ממהר לתת אפשרות,
על כן נעבוד בסדר הפוך נביע קודם תמיכה גורפת וחד משמעית לדרישה לאפשר לנו לדיים את מצוות הדת, וכשזה יתאפשר נפנה לפוסקי הדור ע"מ לבחון את האפשרות המעשית, וע"י הדרישה הזו יתחיל להתקיים דיון בפיתרון כיצד ניתן להקריב קרבן פסח.
אני החתום מטה דורש ממשלת ישראל לאפשר ליהודים להקריב קרבן פסח בי"ד ניסן כמצוות ה'
על החתום:

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מכל הטיעון הזה למה לא תפנה לפוסקי הדור עתה כדי לברר אם ואיך אפשר לעשות ק"פ.

[שומר מצווה]

האם יש מישהו שאוכל לדבר איתו במתון? אשמח לעידכון ואלך אליו מיד בלנ"ד

[אוצר החכמה]

אם אינך יכול לדבר במתון עתה למה תוכל לדבר אח"כ?

[אפשר]

לא הבנת מה שהרב אוה"ח ענה לך, ואהיה רכיל מגלה סוד, ובזה גם תקבל תשובת כל גדו"י פה אחד. [לא אכנס לשאר דברים שיאמרו לך, רק חלק ההלכה].
אף פוסק לא יקח ע"ע אחריות לאיסור כלאים דבגדי כהונה, או בכלל אחריות לשום זיהוי בשום אחד מהבגדי כהונה, ומה מעכב ומה לו. ד"מ מעשה רוקם ומעשה חושב לרש"י ולרמב"ם מעכבים. ומה ארגמן?
ובכלל איזה כהן יעבוד, הרי כהן צריך להביא מנחת חינוך לפני עבודתו, ואיך יביא הרי זה קרבן יחיד, ואינו דוחה טומאה.
גם צריך להקריב מקודם התמיד, והתמיד מכבשים באים, ואין לנו כבשים ודאים היום. ובכלל התמיד בא משקלי הציבור, יש לנו שקלים?
ואם תעקוף את הביעה של מנ"ח להביא חביתי כה"ג דבא בטומאה נפלנו עם כל בגדי כ"ג.
החושן איך תעשה בדיוק, איפה יש לך האבנים, איך תכתוב השמות כאיזה שיטה בראשונים, כל הדברים מעכבים להרבה דעות. וכן באבני מילואים, איך תעשה המעיל, לאיזה שיטה?
הציץ איך תעשה?
בקיצור אין כאן אופן רציני לצאת מסבך הבעות ההלכתיות, ואם אתה לא חס על זמנך אכן תתחיל לעשות סיבובים.

[דרומי]

הרב אפשר דבריך נכוחים,

אך רק להעיר על מה שהזכרת החושן והציץ - לכאורה אין צורך בהם כדי להקריב קרבן פסח כי די בכהנים הדיוטים ואין צורך בכהן גדול

[אפשר]

הרב אפשר דבריך נכוחים,

אך רק להעיר על מה שהזכרת החושן והציץ - לכאורה אין צורך בהם כדי להקריב קרבן פסח כי די בכהנים הדיוטים ואין צורך בכהן גדול

עיין בדברינו, ויתיישב הקושיא.

התחלתי שאין אפשרות בכהן הדיוט כי אין לו אפשרות להקריב קרבן מנחת חינוך, ורק כהן גדול אפשר, ולזה הבעיה עם הבגדים.

[מכון חכמי ספרד]

הבעיות של קרבן פסח בזה"ז:
א. אסור להקריב שום דבר קרבן לפני תמיד של שחר. ותמיד ין צריכין לבוא משל ציבור, דהיינו מכל ישראל (טענת הגרצ"פ).
ב. אין לנו אפשרות לדעת בדיוק את מקום המזבח, מאחר שהיה בהטיה ואין הסכמה על זוית האלכסון. חשבון מדוקדק בדבר ערך הגרא"י זלזניק לאחר ששת הימים, והתפרסם באחד הקבצים הראשונים של מוריה.

[דוב באר]

פשוט שזמן הגלות שיד ישראל אינה תקיפה אין באפשרותנו להקריב קרבן על הר הבית

[בתבונה]

בעד לעשות תעמולה והשתדלות להקריב כולל תעמולה בינלאומית ויתכן שמקיימים בזה מצוות ועשו לי מקדש
ולזכור את דברי הרמב"ן שמות פרק לו פסוק ח
על הכלל כל זה דרך חבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש יפה שיחת עבדי אבות לפני הקדוש ברוך הוא מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא:

מקובלנו שעל תירוצים לא עונים בתירוצים ובימינו הטיעונים הלכתיים הם תירוצים
המניעים האמיתיים הם החשש מיהדות פאגנית ומרעש פוליטי.

[יושב ירושלים]

לא הבנתי מכל הטיעון הזה למה לא תפנה לפוסקי הדור עתה כדי לברר אם ואיך אפשר לעשות ק"פ.

ההסבר שהוא כתב הוא די ברור: כיוון שאם תבוא אליהם כעת [שאין שום אישור ושום נידון מעשי] הם יביטו בך כתרנגול בבני אדם, ולדבריו אם השאלה תהיה מעשית לגמרי הם ייכנסו לעניין ברצינות ויכריעו, זהו תורף טענתו להבנתי. אך דא עקא, שעניין התכלת הוכיח שאף כשעסקינן במצוות עשה דאורייתא שנוגעת למעשה ממש אין נכנסים לעניין ברצינות כיוון שהוא דבר חדש, ולכן נראה לענ"ד שכיוון כזה לא יועיל.

[אפשר]

העירו לי באישי לבאר דברינו בענין הכבשים, חשבתי שהדברים ידועים, ועכ"פ אעתיק מש"כ לו

זה לא שלי, זה של ר' מענדל אטיק, והוא אכן חושש בזה, ובציצית הוא אכן מביא כבשים עם אליות, שזה דבר נדיר. וואלאס מייצר את זה, נ"ל עולה עוד ארבעים ש"ח על הציציות הרגילות.

ולא באתי כאן לומר שצריכים לחשוש לדבריו, אם כי לענ"ד כאשר ראיתי דבריו בהרחבה היה בהם הגיון וטעם, אבל באתי לומר שיש שלל בעיות שצריכים להתמודד איתם, וזה שלב ראשון, לא הלחץ על נתניהו וטראמפ.

יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ

[מכון חכמי ספרד]

בעד לעשות תעמולה והשתדלות להקריב כולל תעמולה בינלאומית ויתכן שמקיימים בזה מצוות ועשו לי מקדש
ולזכור את דברי הרמב"ן שמות פרק לו פסוק ח
על הכלל כל זה דרך חבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש יפה שיחת עבדי אבות לפני הקדוש ברוך הוא מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא:

מקובלנו שעל תירוצים לא עונים בתירוצים ובימינו הטיעונים הלכתיים הם תירוצים
המניעים האמיתיים הם החשש מיהדות פאגנית ומרעש פוליטי.

אכן, בזכות האותיות הגדולות והסיסמאות שכבודו הזכיר, כולם השתכנעו צריך להקריב קרבן פסח.
ואם זה היה בצבע אדום, גם השלטון היה משתכנע. בוודאות.

אבל,
נניח שכולנו השתכנענו.
תגיע לבעיות שהרב אפשר ואנכי הצגנו לעיל, מה תעשה?
איך תקריב את הפסח לפני תמיד?
ומהיכן תמצא כהן שרשאי להקריב, לפני שחינך את עצמו?
מאיפה שקלים?
מה תעשה עם מנחת חביתין?
ומי ילבש כלאים בבגדיו?
והיכן מקום המזבח?

תוכל להגדיר זאת כתירוצים, אבל תדרש לפרוך אותם, עניינית והלכתית, לאמיתה של תורה.
לא מתוך תשוקה לאומית, לא מתוך התלהמות שמסמנת את המטרה מראש.

[בתבונה]

הרי זה לא שאלות חדשות וכבר התייחסו לכל זה באריכות ולאחר כל זאת כתבו גדולי הדורות שאין טענות אלו מניעה להקריב

[ארזי ביתר]

מי הם גדולי הדורות שהכריעו שצריך להקריב, ומה המקורות בהם זה מובא?

אתם מצטטים כל הזמן בשם גדולי הדורות עלומים, שחובה להקריב קרבן פסח, וכל השאלות נפתרו וכו' וכו'. תעשו טובה, ערב פסח היום, אנחנו רוצים לשאול ולדרוש בהלכות החג, תביאו מקורות לדיונים בנושא שמכריעים להיתר/לחיוב.

[שומר מצווה]

אנא תמחלו לי מראש על התגובה.
מבלי לזלזל בכבודכם, ככל הנראה בנו של הר' מרדכי אליהו (הר' שמואל) אינו תלמיד חכם פחות מהציבור המכובד דהפורום (מחילה אם איני צודק) .
והוא אומר מעל כל במה אשרית שיש פתרונות הלכתיים לכל הבעיות ואני מאמין שהוא מודע למה שהוצג כאן, אגב לפחות על חצי מהבעיות שהוצגו אני יודע בוודאות שהם אינם בעיות כלל, אך איני רוצה להכנס לזה כאן כי זה יחטיא למטרה השאלה האם נגשים בזלזול ואומרים יש בעיות ואי אפשר, או שאומרים נעבוד בכל הכח והמאמץ כדי שיתאפשר ובמקביל ננסה בצורה אמיתית לפתור את הבעיות במקום לשווק אותם ככלי להורדת האופציה הזו

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מכל הטיעון הזה למה לא תפנה לפוסקי הדור עתה כדי לברר אם ואיך אפשר לעשות ק"פ.

ההסבר שהוא כתב הוא די ברור: כיוון שאם תבוא אליהם כעת [שאין שום אישור ושום נידון מעשי] הם יביטו בך כתרנגול בבני אדם, ולדבריו אם השאלה תהיה מעשית לגמרי הם ייכנסו לעניין ברצינות ויכריעו, זהו תורף טענתו להבנתי. אך דא עקא, שעניין התכלת הוכיח שאף כשעסקינן במצוות עשה דאורייתא שנוגעת למעשה ממש אין נכנסים לעניין ברצינות כיוון שהוא דבר חדש, ולכן נראה לענ"ד שכיוון כזה לא יועיל.

המציאות היא הפוכה כידוע לכולנו. אם תעלה שאלה עקרונית האם ניתן להקריב ק"פ בזמן הזה ותסייג מראש שאינך נכנס כלל לאפשרות המעשית אלא אתה דן על העניין התורני העקרוני, דווקא אז ישיבו הת"ח בעניין ויכולים להיות ע"ז מאמרים ובירורים כדוגמת דברי הגרא"י זלזניק שהוזכרו ואחרים.

כך שהיותר נראה שהסיבה שאינו רוצה לדון בזה עכשיו כי חוששים להיפך שיתברר בעצם שאין דרך להקריב ק"פ עתה מבחינה הלכתית.

[אוצר החכמה]

אנא תמחלו לי מראש על התגובה.
מבלי לזלזל בכבודכם, ככל הנראה בנו של הר' מרדכי אליהו (הר' שמואל) אינו תלמיד חכם פחות מהציבור המכובד דהפורום (מחילה אם איני צודק) .
והוא אומר מעל כל במה אשרית שיש פתרונות הלכתיים לכל הבעיות ואני מאמין שהוא מודע למה שהוצג כאן, אגב לפחות על חצי מהבעיות שהוצגו אני יודע בוודאות שהם אינם בעיות כלל, אך איני רוצה להכנס לזה כאן כי זה יחטיא למטרה השאלה האם נגשים בזלזול ואומרים יש בעיות ואי אפשר, או שאומרים נעבוד בכל הכח והמאמץ כדי שיתאפשר ובמקביל ננסה בצורה אמיתית לפתור את הבעיות במקום לשווק אותם ככלי להורדת האופציה הזו

מוחלים על התגובה אבל אני לפחות לא מקבל אותה. היו ת"ח שלא היו קטנים ממנו שאמרו שהדבר בלתי אפשרי. אבל זה בכלל לא משנה תורה היא ולדון צריך ולא לספר מעשיות על מי שאמר שיש לו פתרונות. אם יש פתרונות אדרבה הבא אותם ונחכים.
וזה כשם שחברי הפורום העלו את הבעיות ולא הסתפקו בלומר פגשתי ת"ח גדול ואמר לי שיש בעיות (אגב תופעה שקורית כאן ובאמת אינה במקומה).
אני לא מבין גם למה זה נקרא זלזול, להיפך אפשר לטעון שמי שאומר בא נקריב ולא שואל את עצמו האם זה רצון התורה לקיים מצווה מתוך זלזול בפרטיה הוא דווקא המזלזל.
לכן במקום להשתמש בכינויים כדאי לברר באמת מה הדין והאם יש דרך להקריב ק"פ היום או לא.

[עמקן]

אנא תמחלו לי מראש על התגובה.
מבלי לזלזל בכבודכם, ככל הנראה בנו של הר' מרדכי אליהו (הר' שמואל) אינו תלמיד חכם פחות מהציבור המכובד דהפורום (מחילה אם איני צודק) .
והוא אומר מעל כל במה אשרית שיש פתרונות הלכתיים לכל הבעיות ואני מאמין שהוא מודע למה שהוצג כאן, אגב לפחות על חצי מהבעיות שהוצגו אני יודע בוודאות שהם אינם בעיות כלל, אך איני רוצה להכנס לזה כאן כי זה יחטיא למטרה השאלה האם נגשים בזלזול ואומרים יש בעיות ואי אפשר, או שאומרים נעבוד בכל הכח והמאמץ כדי שיתאפשר ובמקביל ננסה בצורה אמיתית לפתור את הבעיות במקום לשווק אותם ככלי להורדת האופציה הזו

זה הבעיה, שיש אנשים שלא איכפת להם תורת אמת אלא "פתרונות הלכתיים" עבור רצונות שלהם.

[איתן]

לא הבנתי מכל הטיעון הזה למה לא תפנה לפוסקי הדור עתה כדי לברר אם ואיך אפשר לעשות ק"פ.

ההסבר שהוא כתב הוא די ברור: כיוון שאם תבוא אליהם כעת [שאין שום אישור ושום נידון מעשי] הם יביטו בך כתרנגול בבני אדם, ולדבריו אם השאלה תהיה מעשית לגמרי הם ייכנסו לעניין ברצינות ויכריעו, זהו תורף טענתו להבנתי. אך דא עקא, שעניין התכלת הוכיח שאף כשעסקינן במצוות עשה דאורייתא שנוגעת למעשה ממש אין נכנסים לעניין ברצינות כיוון שהוא דבר חדש, ולכן נראה לענ"ד שכיוון כזה לא יועיל.

המציאות היא הפוכה כידוע לכולנו. אם תעלה שאלה עקרונית האם ניתן להקריב ק"פ בזמן הזה ותסייג מראש שאינך נכנס כלל לאפשרות המעשית אלא אתה דן על העניין התורני העקרוני, דווקא אז ישיבו הת"ח בעניין ויכולים להיות ע"ז מאמרים ובירורים כדוגמת דברי הגרא"י זלזניק שהוזכרו ואחרים.

כך שהיותר נראה שהסיבה שאינו רוצה לדון בזה עכשיו כי חוששים להיפך שיתברר בעצם שאין דרך להקריב ק"פ עתה מבחינה הלכתית.

ומה בעיה בזה? נגיד שבאמת יש בעיה הלכתית שאין אפשרות לפתרה ללא נביא, או אין אפשרות לפתרה בכלל. מה בעיה אם במקום שנהיה בערפל נדע בברור שלא נוכל לבנות? לפחות ניסינו ועשינו מה שהיה בידינו. ולא עלינו המלאכה לגמור.

אך נראה לי שכמו שכתב יושב ירושלים - לא תוכל לשכנע אף אחד. בדורנו בורחים מהכרעות ברורות בדברים מחודשים.

[אוצר החכמה]

להיפך לדעתי אין בעייה לברר את הדין זה מה שאני חושב שצריך לעשות. פותח האשכול הוא זה שאינו רוצה.

[שומר מצווה]

פותח האשכול ישמח אם יתקיים דיון הלכתי לא נגוע ע"מ ללבן עומקה של הלכה ולהקיף את הנושאים בצורה שלמה וראויה.
אני נגד לדבר על ההלכה כדי להוריד נושא אבל וודאי שאשמח אם זה ייעשה בצורה הנכונה.

[שומר מצווה]

הייתי מציע אולי שניקח נושא נושא ונלבנו עד תום ולא נערבב בין הנושאים, כך נוכל לעיין בדברים בצורה ממוקדת ואולי נזכה שיתלבנו דברים על ידינו.
שאחד הרבנים דפה יעלה נושא מסויים וכל המתעניינים יוכלו לעיין בו וה' החפץ למען צדקנו יגדיל תורה ויאדיר

[שברי לוחות]

האם זה כי החלטנו שאנחנו בגלות או שמא ישנם טעמים טובים יותר?

אנחנו בגלות, וזו לא החלטה שלנו