ראיתי להביא בפני המשוררים וחובבי השירה את ההתכתבות המרתקת של ראב"ע ור"ת, התכתבות שנכתבה כשירה, על אודות השירה.
חלק מהשיר הזה מפורסם, וחלק אחר קצת פחות. בכל אופן, יש הרבה מה ללמוד ממנו.
הרקע למכתבו הראשון של ראב"ע הוא השירים השקולים שהחל ר"ת לכתוב בסגנון משוררי ספרד והמערב, לא ידוע לי על איזה שיר בדיוק נסוב המכתב, ואולי תחכימו אותי בזה.
אגב, יש כאלו ששרים את השיר הזה [!], הוא שוה במשקלו ל"שחי לאל" ו"שפל רוח" של רשב"ג ול"אגדלך" של ראב"ע עצמו, וניגונים רבים משתלבים עם משקל זה.
מכתבו של ראב"ע לר"ת:
ומי הביא לצרפתי בבית שיר,
ועבר זר במקום קודש ורמס.
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן,
אני שמש וחם שמשי ונמס.
אני לשיר כירדן לנעמן,
ואתה לו כפרפר ואמנה.
ומה לך בשירים השקולים,
ודי לך בשיר הודו ואנא.
תשובתו של ר"ת:
אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו,
אשר נתן ידידו בין אגפיו.
אני עבד לאברהם למקנה,
ואקוד ואשתחוה לאפיו.
תגובתו של ראב"ע:
הנכון אל כביר עם ירומם,
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם.
וחלילה למלאך האלוקים,
אשר יקוד וישתחווה לבל עם.
זכור אחי בעת שבתי בשמחה,
ואם פרץ עלי ראשי כשפחה.
וסנהדרי גדולה לפנינו,
ועיר אסתר לפנינו פתוחה.