מיהו 'החכם קריגער'

[חכם באשי]

בספר הברית, פיעטרקוב תרעג, דף סא ע"א:

ודע נאמנה, כי הברק בסגולתו אינו אוהב המשי ולא הזפת ואינו רוצה לנגוע בהם... בפרט אם צבע המשי הוא קרוב לעין התכלת הנקרא 'בלאה'. גם הזפת ניסו מזה, ולא רצה האש לנגוע אליה... ואצל המלך של פרייסין המפורסם יש בית מיוחד לעת הברק והרעם אשר הכין לו החכם קריגער ... כי כל ביתו לבוש שָׁנִים , וכל הכתלים בו מכוסים בבגדי משי, והיתה ארצו לזפת אצל החלונים והפתחים... ויש לו שמה כל הבגדים של משי כלבוש מלכות אשר לובש בבואו אל תוכה, וישב שם עד יעבור זעם העת ההיא.

יש היודע מיהו חכם זה?

[חלוחיל שבע רוגז]

החכם ר' שבח קריגר מוזכר כבר בספרי הקדמונים, הוא המציא גם את המכונה הראשונה לאפיית מצות [אמנם באופן מכאני, עי' בזה בשו"ת ר"ע מוינא].

[תוכן]

אין קשר בין האנשים.

[אדג]

לכאורה זה: http://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Cr%C3%BCger

[הסרפד]

לכאורה זה: http://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Cr%C3%BCger

לא נהירא לי. בס' הברית משמע שהחכם הזה היה בזמנו.

[הסרפד]

עתה מצאתי מאמר מחקרי על מקורותיו המדעיים של ספר הברית (http://www.knaw.nl/Content/Internet_KNAW/publicaties/pdf/20051069_11.pdf) (באנגלית).
יש התייחסות לקטע המדובר (שם עמ' 171) ולפיה מדובר בהחכם יוהן גוטלוב קריגר (Johann Gottlob Krüger) פרופסור באוניברסיטת האלה (Halle) מראשוני חוקרי האלקטריקה באירופה. (גם שם הוער על דברי ספר הברית המייחס את המצאת מה שנקרא בשפת ימינו "כליא ברק" לקריגר, ובאמת המציא אותה החכם המפורסם בנימין פרנקלין.)

[חכם באשי]

תודה רבה, הספרד!!

[חלוחיל שבע רוגז]

ואני על משמרתי אעמודה שמדובר בר' שבח קריגער כידוע שהיה בקשרי מכתבים עם החכם בעל ספר הברית, והיות ולא הניח זש"ק אחר שלא בא בברית הנשואין מעולם הציב לו המחבר ספר הברית יד ושם ושארית, ולא אחר מלהביאו בספרו אחת ושתיים.
ושארית ישראל לא יעשו עולה ליתן שבחו ביד אחר שאינו מבני ברית, וממצות מאשי"ן אוכלים המוני ב"י עד יומא הדין.

[הסרפד]

ואני על משמרתי אעמודה שמדובר בר' שבח קריגער כידוע שהיה בקשרי מכתבים עם החכם בעל ספר הברית, והיות ולא הניח זש"ק אחר שלא בא בברית הנשואין מעולם הציב לו המחבר ספר הברית יד ושם ושארית, ולא אחר מלהביאו בספרו אחת ושתיים.
ושארית ישראל לא יעשו עולה ליתן שבחו ביד אחר שאינו מבני ברית, וממצות מאשי"ן אוכלים המוני ב"י עד יומא הדין.

בעל ס' הברית כותב על החכם קריגער שהוא "הנזכר לעיל", ולעיל בסמוך כתב בפירוש על החכם קריגער מהאללע. החכם קריגער מהאללע היה מפורסם בימיו, וה"ה יוהן גוטלוב קריגר שהזכרתי.