הודעהעל ידי אויצרניק » ב' אוגוסט 05, 2013 1:23 am
קראתי והוא נאה. אמנם יש לשפר קצת את הניסוח בכמה מקומות ולהתבטא באופן יותר מדויק, אך הרצף והמהלך מובנים היטב.
ולא אתאפק מלהעיר הערה כללית, בכללות ההרגל של דורנו להרבות בספרי פירושים ופענוחים לתורה ולספרי רבותינו, החל מ"רש"י כפשוטו" של עוז והדר (במתיבתא) וכלה בחושן-משפט מבואר ומפוענח. הספרים הללו מרגילים את הלומד הצעיר והמבוגר לתרבות לימוד שונה מהנכונה; בעוד שתמיד ידענו כי ספר תורני הוא ספר שיש ללמדו, לעבד כל משפט ולצרף מקטע למקטע, בספרים אלו מונח הדגש על "חוויית קריאה" - על הלומד רק לקרוא את הכתוב, את דברי חכמינו ואת הפירוש בלולים כאחד, ולדעת את הסוגיא.
שיטת לימוד כזו מונעת לימוד נכון, מונעת אפשות ללימוד עצמי ביום מן הימים, ואף מספקת הבנה רדודה יותר של הסוגיא הנלמדת - מחמת חוסר התעמקות של הלומד בדברים. לענ"ד נראה שחשוב יותר להשקיע בעריכה, בהערות שוליים נרחבות, בציונים לספרי אחרונים, בפיסוק וחלוקה למקטעים, כדי להגיש ללומד ספר נוח ללימוד וראוי לעיון; אך לא לחסוך ממנו את הצורך לטרוח ולחשוב בעצמו, לא להגיש לו את הסברא לפה.
ולא באתי אלא להעיר.