ויצמח פורקניה כתב:לשיטתך אין כאן שום מנהג
רק כל אחד עשה מה שהוא רצה
וגם כהיום יכול לחזור ולהנהיג מנהג הרמ"א
אברך כולל כתב:ויצמח פורקניה כתב:לשיטתך אין כאן שום מנהג
רק כל אחד עשה מה שהוא רצה
וגם כהיום יכול לחזור ולהנהיג מנהג הרמ"א
האם יש לך מידע אחר בענין?
חושבני שהיינו אמורים לדעת אם היה איזה אירוע כזה שבו ישבו והחליטו
אביא כאן לדוגמא מנהג א' שאין לו שום מקור קדום:
אמירת ברכו אחר התפילה בשחרית בימים שאין בהם קריה"ת,
הוא מנהג שלא קיים כמוהו בשום עדה, שמנהג אשכנז בחו"ל, אין אומרים כלל, ומנהג ספרד, שאומרים בכל יום אף כשיש קריה"ת, ומנהג אשכנז בא"י (ללא שום מקור) עשיית פשרה בין ימים שיש בהם קריה"ת וימים שאין קריה"ת.
בברכה המשולשת כתב:דווקא הדוגמאות שהביא כתר"ה הם כולם ממנהגי אדוננו הגר"א
משולש כתב:אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו.
מי החליט לומר "מוריד הטל" בארץ ישראל? ומדוע פה לא אומרים "יראו עינינו" וכדומה? (אף על פי ש"ושמרו" או "וידבר משה" כן אומרים בהרבה מקומות, ולא חוששים להפסק).
לא ידעתי ש"תיקנו" מנהגים בצורה מסודר. מי "תיקן" למשל את מנהג פולין אם יורשה לי לשאול? ומי "תיקן" את מנהגי אשכנז שכת"ר כ"כ מחזיק מהם?משולש כתב:אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו
לענ"ד המנהג הזה בגליל אצל האשכנזים נמשך מעת תחילת התיישבות האשכנזים בצפת טברי' ואגפי' זה קרוב לב' מאות שנים, דהנה כן מוכח להדיא מדברי הפאת השלחן הלכות א"י (פ"ב) שכתב שם בבית ישראל (ס"ק כ"ג), עמ"ש בפנים, דמנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וכו', כתב בבית ישראל שם, וז"ל כ"ה פסק הרמב"ם (ה' תפילה פי"ד ה"א) וש"פ ומרן ב"י (או"ח סי' קכ"ט) גם בחו"ל, רק רמ"א /או"ח/ (סי' קכ"ח) תי' מנהג אשכנז שאין נושאים כפיהם בחול ושבת דכל השנה משום דהם בצער טרדת פרנסתם וכו', אבל בא"י שכל קהלות הספרדים נוהגים כהרמב"ם ואתרא דמרן הוא ומנהג טוב הוא וכו', ובודאי בא"י אין לחלק בין חול לשבת, לומר שבשבת ישאו כפיהם ולא בחול, חדא דלא עבדי דלא כמר ולא כמר, מאחר שמנהג בא"י לישא כפיהם בכ"י =בכל יום=, ועוד דאדרבה בחו"ל יש מקומות שכשחל יו"ט בשבת אין הכהנים נושאין כפיהם, ומביא במג"א (שם סק"ע) בשם ב"י בשם האגור והג"מ שמנהג הכהנים לטבול לנ"כ וקשה עליהם לטבול וכו', ומטעם זה אין נושאים כפיהם כשחל בשבת כו' ע"ש, דלכל הני בשבת יותר מסתבר שלא ישאו כפיהם לטעמם, וגם כשנושאים כפיהם שוה שחרית למוסף, ובכוללנו מיום שזכינו לקבוע ישיבתנו בא"י ובירושלים עה"ק מנהגינו שנושאים כפיהם בכל יום ובשבת ויו"ט כדת, וכ"ה דעת רה"ג נ"ע עכ"ל. הנה דברים הנ"ל ברור מללם שבא בטענה נגד המנהג שכבר נהגו אז בגליל מקום שהי' הגאון בעל פאת השלחן קבע דירתו בצפת, ורק בשנת תקצ"ז קבע דירתו בירושלים עיה"ק, (כאשר מבואר כ"ז בתולדותיו ומה שרשם בפנקס הכולל בצפת, ובשאר כותבי זכרונותיו, דשיירה ראשונה של תלמידי הגר"א ז"ל, הגיעה לא"י בשנת תקס"ט ח' אלול לצפת, רובה פרושים בני שקלוב, ואח"כ באה השיירה שני' בשנת תק"ע בראשות הגאון רבי ישראל משקלוב מתלמידי הגר"א ז"ל, והתיישבו ג"כ בצפת, וכמה טעמים נאמרו בזה על התיישבותם בצפת ת"ו, ומצאו כמאה משפחות ספרדים, וכחמישים משפחות אשכנזים חסידים, רוב היהודים גרו בצפת ומעוטם בטברי' בחברון ושכם וקומץ ספרדים בירושלים), ורק אחרי הרעש שהי' בצפת בשנת תקצ"ז, קבע את דירתו בירושלים, כמבואר בחת"ס עה"ת בהספדו על הרוגי הרעש (פ' אמור דנ"ט ע"ב), אמנם את ספרו הדפיס עוד בצפת שנת תקצ"ו, וכבר אז הי' ישיבה מתלמידי הגר"א גם בירושלים עה"ק, ומדכתב שמנהגם שם בירושלים שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום כנ"ל, מוכח בפירוש שבמקום דירתו בצפת ל"ה נושאים כפיהם בכל יום, רק במוספים בשבתות, וע"ז תמה במה שמחלקים בין שבת לימות החול, ובין שחרית למוסף, ומסתימת דבריו מוכח דבעת שהגיע הגאון בעל פאת השלחן לצפת כבר הי' שם המנהג כן, ורק הוא קבע בירושלים מנהג הנהוג לישא כפים בכל יום, ובשיו"ט אף בשחרית כנ"ל.
והנה כאמור דכבר מצאו שם תלמידי הגר"א ז"ל בצפת וטבריא ישוב של חסידים, וכמ"ש הגאון הפאת השלחן בפנקס הכולל אשר בצפת הנ"ל, הנדפס בפתיחת ספר פאת השלחן, שמצא שם בטבריא עיקרי המנהגים של ישוב האשכנזים דטבריא וצפת מכולל אנשי רוסיא, ורבם הרב המפורסם ר' אברהם רב דקאלישק רבן של חסידים, ובצפת היו חסידי וואלין עיי"ש, וכנראה שהיו שם כבר איזה זמן, והגה"ק מוה"ר מנחם מענדל מוויטעפסק ז"ל, מתלמידי המגיד הקדוש רבי דוב בער ממעזריטש ז"ל, עלה לא"י בשנת תקל"ז, וקבע ישיבתו בטבריא והי' שם מ"מ כנודע, וכפי המובא בספרי הזכרונות תולדות הישוב הישן עלו כבר בשנת תק"ל מתלמידי הבעש"ט ז"ל לא"י והתיישבו שם, וא"כ זה כבר כב' מאות שנים שהתחילו התלמידי בעש"ט ז"ל בגליל, ומוכח שהמה הנהיגו המנהג הנהוג עד היום שם בנש"כ.
עת לעשות כתב:האם ידוע לאי מי מחו"ר בית המדרש דכאן, מקורות לנידון הנ"ל או מאמרים שדנו בנושא זה
משולש כתב:נדמה לי שחסידי קרלין לקחו את המחבר בכל דבר שהוא בפרהסיא.
משולש כתב:אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו.
מי החליט לומר "מוריד הטל" בארץ ישראל? ומדוע פה לא אומרים "יראו עינינו" וכדומה? (אף על פי ש"ושמרו" או "וידבר משה" כן אומרים בהרבה מקומות, ולא חוששים להפסק).
מחולת המחנים כתב:יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.
מחולת המחנים כתב:יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.
ארזי ביתר כתב:בסלונים אומרים הגפן בקמ"ץ.
בן אחר בן כתב:הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.
ארזי ביתר כתב:בן אחר בן כתב:הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.
ודרכם של אנשים שמחפשים להצדיק את קיומם, להתפס לכל מיני מסורות...
ארזי ביתר כתב:מחולת המחנים כתב:יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.
פוק חזי מאי עמא דבר. על מי ניתן לסמוך, על האחד המיוחד שבתלמידי הבית אברהם, או על ....
בן אחר בן כתב:בברנוביץ נהגו ככל מנהגי האשכנזים, ובטבריה בחלק מהדברים כמנהגי הספרדים. ובבית הכנסת של חסידי סלונים בבני ברק נוהגים כמנהג ברנוביץ, ובבית הכנסת בירושלים כמנהגי טבריה [כך באופן רשמי, למעשה הרבה מנהגים מירושלים- טבריה השתרבבו גם לבני ברק].
מחולת המחנים כתב:ארזי ביתר כתב:מחולת המחנים כתב:יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.
פוק חזי מאי עמא דבר. על מי ניתן לסמוך, על האחד המיוחד שבתלמידי הבית אברהם, או על ....
זאת אומרת שאתה מצדיק את דבריי שהחילוק הוא בין טבריא לברנוביץ, שככל הידוע היה הבית אברהם בברנוביץ.
בן אחר בן כתב:ארזי ביתר כתב:בן אחר בן כתב:הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.
ודרכם של אנשים שמחפשים להצדיק את קיומם, להתפס לכל מיני מסורות...
אולי תסביר את עצמך.
איש רגיל כתב:בן אחר בן כתב:בברנוביץ נהגו ככל מנהגי האשכנזים, ובטבריה בחלק מהדברים כמנהגי הספרדים. ובבית הכנסת של חסידי סלונים בבני ברק נוהגים כמנהג ברנוביץ, ובבית הכנסת בירושלים כמנהגי טבריה [כך באופן רשמי, למעשה הרבה מנהגים מירושלים- טבריה השתרבבו גם לבני ברק].
לא הרבה מנהגים אלא רוב מנהגי טבריה נהוגים כיום גם בבני ברק, מה שנותר בבית הכנסת של סלונים בבני ברק ממנהגי ברנוביץ הוא רק אי אמירת יוצרות בד' פרשיות בתוך התפילה אלא לאחריה, אמירת שיר השירים בשבת חוה"מ פסח וקהלת בשבת חוה"מ סוכות, ואת הרב שמואל קריבוס הי"ו [שעוד למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ'] שאינו לובש טלית בליל שבת. שאר הציבור לובש טלית בליל שבת, בהלל שאינו שלם אין מברכים תחילה וסוף ומברכים ברכה אחת על התפילין.
לגבי הגבהה קודם התפילה איני יודע אם זה קשור למוצא הארצישראלי של חסידי סלונים, כיון שבעוד חצרות חסידיות נוהגים כך, כמו רוז'ין.
ארזי ביתר כתב:אסביר לך באופן פרטי...
משולש כתב:לשואל מלמעלה. אכן, מנהגי אשכנז פולין וספרד נתקנו ונקבעו על ידי גדולי עולם גאונים ראשונים ואחרונים.
משא"כ מנהגי הפרושים בכמה מקומות זה תוצאה של כל מיני הכרחים או בלגנים מקומיים. ואינו הולך בעקביות עם שום מסורת בעם ישראל. בחלק מהדברים זה מנהג הגר"א, ובאחרים זה מנהג הספרדים, ומנהגים אחרים יתכן שממש הומצאו, ונוסף עליהם "מנהג הישיבות" של ימינו שכל בחור יש לו חלק בעיצוב המסורת של כלל ישראל לדורות הבאים.
איש_ספר כתב:אכן הלוח הוא תמהיל, (כמו כל מנהג!) אבל הבה נבדוק מה הם מרכיביו של התמהיל? ובכן: קצת ר' יוסף קארו, קצת רמ"א, קצת גר"א, קצת ר' שמואל סלאנט, קצת האדר"ת, קצת ר"ח ברלין והרי לך תמהיל המורכב מיסודות מובחרים, עם טעם ערב לחיך, תמהיל המחמם את הלב לעבודת הבורא. עתה הבה ונפנה ברשותך לנוסח הקהילות הניאו-אשכנזיות שבא"י. האם אינו תמהיל? האם זהו נוסח אותנטי של חסידי אשכנז מימות הרוקח? מימות ראבי"ה ? מימות מהרי"ל? ואפילו מימות בעל הערוך לנר? ר' אברהם בינג? הצדיקים לבית אויערבאך? הכל יודעים שהוא תמהיל! אלא שלא כל מרכיביו מובחרים: קצת אברהם גייגר [השטיח האדום הפרוס בדבקות במעברים, מנגינות נוצריות - מערב אירופאיות מאוחרות], וקצת ר' שלמה זלמן גייגר [מסירות נפש של ממש נגד הקפות בשמח"ת, ח"ו] קצת יעקובסון [צילינדר מיושן לקורא העליות] וקצת רש"ר הירש, קצת פרידלנדר [טלית גם לנערים נגד מהרי"ל!] וקצת רע"ז הילדסהיימר. והרי לך תמהיל שבקושי מתמזג, מר ומקרר.
[השמות לא הובאו אלא כדי לשבר את האוזן, אבל רק סומא בשתי עיניו לא יבחין בהשפעות הרפורמיות על 'עבודת בית הכנסת' של הייקים].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים