סוקר כתב:אני לא בקי בעניין בכלל, אבל מה שברור, שהרב וורנר העלה טיעון על הכתב, (בדרך אפשר/שעת הדחק/בדיעבד וכל כיו"ב) שקברים (אפילו שהם מגילוי האר"י, כמדובר במקרה ההוא) מותר לחפור משום סברא של רוב, וע"ז הפליא פלאות הציץ אליעזר.
יש ויכוח גם על זה?
גם מדבריך ניכר שאינך קורא הודעות קודמות, אז אחזור שוב על הדברים:
כאמור, ההשמצות שטפלו עליו הקנאים, היו שהוא התיר לחפור בקברים שברחבת קבר הרמב"ם, בעוד שהוא התעסק עם עצמות שנמצאו בשכונת המיימוניה, שכהנים היו הולכים שם בכל השנים ללא שום פקפוק, ועל זה היתה כוונתו כששאל לחוות דעת של הגאון בעל ציץ אליעזר זצ"ל. אך כנראה שהרב ורנר לא הסביר בדיוק על מה המדובר, ומודעות הרחוב בירושלים זעקו על פגיעה נוראה בקברי התנאים שסמוכים לציון הרמב"ם שהאריז"ל גילה ברוה"ק, ומהם גם ניזון בעל ציץ אליעזר, כשכתב את ה"ממך נפשך" והאונאה העצמית, שהוזכרה מקודם ע"י איש ספר.