זמר מוסר לחתן מיוחס לחיד"א

[עתניאל בן קנז]

מצוי אצל הציבור זמר - פיוט בחרוזים דברי מוסר לחתן. אשר רבים נוהגים לזמרו לחתן לפני החופה.
הוא מיוחס אצל הציבור לחיד"א. ואף נדפס לאחרונה אצל כמה מהמלקטים האחרונים.
פזמון הזמר הוא "מנגנים מנגנים בשיר משוררים' וכו'.

יש לזה כמה נוסחאות המסתובבות אצל הציבור...

שאלתי ובקשתי. האם מישהו יודע מקור לזמר זה. איפה נדפס לראשונה, או בכלל היכן נדפס לפני שלשים שנה וקודם. מנין המקור לייחס זאת לחיד"אץ
האם יש איזה מהדורה מדיוקת לפיוט זה... (כל הנוסחאות שלפני יש בהם שגיאות רבות).

בתודה

[חכם באשי]

באוצר השירה והפיוט של דוידזון בדקת?

[עתניאל בן קנז]

באוצר השירה והפיוט של דוידזון בדקת?

בדקתי, ולא נמצא

[עתניאל בן קנז]

באוצר השירה והפיוט של דוידזון בדקת?

בדקתי. לא נמצא שם!
חפשתי גם באוצר בכל מיני חיפושים, ולא מצאתי את הפיוט למעט אצל המלקטים בימינו, מלא שיבושים...

[תורה תמימה]

viewtopic.php?p=173994#p173994

[יתר10]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 28&page=59
כרשום שם המקור הוא ספר 'בישורון מלך' וג"ש רשום 'ממרן החיד"א זי"ע' בלי ציון מקור
כמובן שהייחוס לחיד"א מופרך. לכל מי שמכיר את לשונו המליצית של החיד"א לעומת הלשון המאוד פשוטה של השיר, ועם חריזה המתאימה לחסידישער בדחן ולא לחיד"א 'הבורא-לאורה'.

[מה שנכון נכון]

כמדומני שלא ידוע על כל שיר מהחיד"א.

[וונדרבר]

כבר התעניינו בעבר בזמר הזה.
viewtopic.php?f=7&t=13550&p=126473&hilit#p126473

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167098&$201405181653828&page=59
כרשום שם המקור הוא ספר 'בישורון מלך' וג"ש רשום 'ממרן החיד"א זי"ע' בלי ציון מקור
כמובן שהייחוס לחיד"א מופרך. לכל מי שמכיר את לשונו המליצית של החיד"א לעומת הלשון המאוד פשוטה של השיר, ועם חריזה המתאימה לחסידישער בדחן ולא לחיד"א 'הבורא-לאורה'.

מה שציין יתר10, הוא ס' שמחת חיים - נישואין (קובץ) עמ' סט-עא.
השיר הועתק כאמור מתוך ס' "בישורון מלך" עמ' רל-רלא. וראה שם שהשיר מסודר בסדר א"ב, אך חסרים שם אותיות כ', ל', נ'. [ולא הסבירו למה השמיטו את הבתים האלו].

בישורון מלך עמוד רל.jpg (185.65 KiB) נצפה 4172 פעמים

בישורון מלך עמוד רלא.jpg (218.01 KiB) נצפה 4172 פעמים

הבתים החסרים אותיות כ', ל', נ', נמצאים בשלימותם בטופס אחר של השיר, שנדפס על דף בודד במכונת כתיבה (סטנסיל), כמזכרת מחתונה שהתקיימה לפני כשלושים שנה באירופה.

זמר לחתן סטנסיל1.jpg (13.82 KiB) נצפה 4172 פעמים

זמר לחתן סטנסיל2.jpg (15.38 KiB) נצפה 4172 פעמים

וכבר העירו שלא יתכן לייחס שיר זה לחיד"א, מפני שסגנון השיר רחוק מאוד מסגנונו.
ועוד שחלק מהחרוזים לא מתאימים כלל בהברה ספרדית, כגון בקטע המתחיל באות ז' יש חרוז של "נעוריך" עם "סליחה", ובקטע המתחיל באות כ' [ראה סטנסיל] יש חרוז של "פיך" עם "שוחה", ולא יתכן שספרדי יעשה חרוזים בין אות ח' לאות כ'!
וכן מה שהעירו על הקטע המתחיל באות פ' שיש חרוז של "הבורא" עם "לאורה", שזה בודאי לא מסתדר בהברה ספרדית.

[וונדרבר]

הצעת השערה לזהות מחבר השיר,
ראה viewtopic.php?f=7&t=40367&p=462133#p461853

[ושא_נס]

ועוד שחלק מהחרוזים לא מתאימים כלל בהברה ספרדית, כגון בקטע המתחיל באות ז' יש חרוז של "נעוריך" עם "סליחה", ובקטע המתחיל באות כ' [ראה סטנסיל] יש חרוז של "פיך" עם "שוחה", ולא יתכן שספרדי יעשה חרוזים בין אות ח' לאות כ'!
וכן מה שהעירו על הקטע המתחיל באות פ' שיש חרוז של "הבורא" עם "לאורה", שזה בודאי לא מסתדר בהברה ספרדית.

יישר כוח על דבריך.

תחילה אעיר כי על חריזות חכמי הספרדים המאוחרים יש להרחיב הרבה, אודות תכונתם וכלליהם, ואינו מן הנמנע כי יש חילוק בכללים ובצורות של החריזות בין חריזות רבני טורקיה ובין חריזות רבני תוניס, וסביר להניח כי השינויים עדינים מאד. ומעיקרא יש לצדד לאן לשייך את החיד"א בדיוק.
איך שיהיה אצל רבני אזמיר (משפחת פאלאג'י בפרט) יש חריזות רבות שהתיבות המחורזות אינן מסתיימות באותיות זהות אלא באותיות דומות (למשל: מנוחה, כפכה). כמובן זה עוד הרבה קודם לתקופת רבני משפחת פאלאג'י.
יותר מזה יש להעיר כי פשוט וברור שבכתיבה חרזו אף שלא כניקוד אשר הם עצמם השתמשו בו, ואין ללמוד מאומה מחריזות לעצם ההגיה שלהם את אותן התיבות. ועצם האותיות הזהות הספיק להם לחרוז בחריזה בכתיבה גם אם הניקוד שונה, דוגמת "הרב המופלא, וכבוד ה' מלא". פשוט שבדיבור הניקוד של הלמ'ד ב"המופלא" אינה בציר"י. ויותר יש שחרזו עם "הרב המופלא, וכבוד ה' מלא", גם "רב חיליה", וכאן פשוט שהסתפקו רק בצליל ולא בכתיבה. ובמקום אחר קיבצתי כט"ו כללים אודות החריזות של רבני אזמיר, ובדוגמאות נכונות אחת לאחת מספרי רבני משפחת פאלאג'י זצ"ל. ומה כואב הדבר שבמהדורת ספר יפה ללב החדש, לא שמו לב כמעט כלל וכלל לחריזות ולמבנה שלהן, לחוקיהן ולטיבן, וקלקלו במקומות רבים עד מאד את החריזות המקוריות, ובפרט בהקדמות המחבר. ועין בוחנת בנקל תמצא זה.

אשר לחריזה "נעוריך" ו"סליחה", יש לצדד בזה, יען כי כאן באמת החריזה היא לא רק בשינוי כתיב כביכול (חילוף ך' וח') אלא בתוספת האות ה'. ואיני יודע אם דרכם של רבני הספרדים בכגון דא, אך יתכן מאד כי הם חרזו גם בצורה זו. וצריך בדיקה.

לעצם הפיוט נראה כי הוא אשכנזי, והעד על זה מהחריזה באות ד "תרשיע" ו"ופשע". ודומני כי כמעט ולא ימצא אצל חכמי הספרדים דוגמת זה. אך יתכן ואין הצדק עמי, ואדרבה יבואו החכמים דכאן ויחכימו בזה.

[נוטר הכרמים]

הקטע האחרון המפרש את 'נקי יהיה לביתו שנה אחת' במובן של 'יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום' (פסחים כב: ב"ק מא:), רומז לוורט חסידי ידוע בכיוון הזה. מהו מקורו הראשוני? (יש מהחיד"א או קודמיו כעין זה?).

[פרנצויז]

כבר כתבו שאין שום קשר בין זמר זה לחיד"א.
והסגנון אולי מתאים לבדחן פולני או הונגרי.

[מחצד חקלא]

כמדומני שלא ידוע על כל שיר מהחיד"א.

אמנם היה נסיון מסויים לייחס שיר להרב חיד"א, אך מתברר שאינו ממנו.
מ. בניהו בספר החיד"א עמ' נ"ה הערה 4 מביא שיר חתונה (ראה צילום שם עמ' נ"ו) שנכתב לנישואי החתן דניאל צמח עם הכלה דונייא בלאנקא בת ר' גבריאל פירירא די ליאון, בליוורנו ביום י"ג סיון תקנ"ד, ונדפס על דף בודד, (לפניו היה רק חצי מהדף, המכיל רק ההקדמה של השיר, וחסר שמו של המחבר). ובניהו מנסה שם לייחס את השיר להרב חיד"א. [והוא מוסיף: "וחבל שגוף השיר אבד, שהרי לא הגיעו לידינו דברי-שירה מחיד"א"].
אך שמעתי מהרב שלמה ועקנין מבני ברק, שבקטלוג "יודאיקה ירושלים", קיץ תשנ"ג, [באוצר החכמה מכונה בטעות: תשנ"ב ב'], פריט מס' 364, (עמ' 224 מדפי האוצר), יש צילום של השיר בשלמותו, ומחבר השיר הוא רבי יעקב די מדינה, מרבני ליוורנו.

שיר מרבי יעקב די מדינה לחתונת צמח - פירירא די ליאון ליוורנו יג סיון תקנד.PDF

(1014.57 KiB) הורד 256 פעמים