מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פולמוסי עירובין

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ד' נובמבר 28, 2012 1:52 am

פולמוסי עירובין
הפולמוס הראשון הגדול כמד' הוא הויכוח בין הבי"א למשכנ"י
מאז ומקדם מחלוקת העירוב.pdf
(1.52 MiB) הורד 644 פעמים

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ד' נובמבר 28, 2012 2:35 am

בדינא דס"ר שמעתי- שהחוקרים טוענים שבערי בבל בזמן הגמרא, לא היו ס"ר ואפ"ה מוכח בש"ס דדנו אותם כרה"ר מה"ת, וע"כ דלא בעינן ס"ר.
א' האם הטענה הנ"ל נכונה
ב' האם יש בה כדי להכריע את מחלוקת הראשונים
ג' אם התשובה על א' שכך יותר מסתבר אבל לא מוכרח, האם זה משנה לנידון באות ב

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' נובמבר 28, 2012 7:03 am

כבר הביאו את הראייה מהגמרא ברכות ליכא אוכלוסא בבבל

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' נובמבר 28, 2012 8:27 am

עברתי על הקונטרס- ולהלן הערותי הדלות:
א. אך לא הבנתי מאי דברירא ליה דדעת השו"ע לפסוק כרש"י- כאשר על כך נחלקו גדולי הדורות מה דעתו לפסוק בעניין דס"ר, ואדרבה הרבה מרבותינו האחרונים נוקטים דהשו"ע פסק כהרמב"ם.
ב. הכרעת מרן הח"ח ידועה.
ג. לא הבנתי מה למנהג ישראל כרש"י בזה (בהרבה מקומות) , למצב בדורינו בו יש ס"ר- ועל כך אין מנהג- אלא מחלוקת בין האחרונים בכמה וכמה אופנים- וכפי שהאריך בזה מרן הגרמ"פ.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי כהן » ד' נובמבר 28, 2012 8:43 am

בבקשה מי יכול לתרגם את הערה 22

אורח_נטה
הודעות: 29
הצטרף: ג' ינואר 10, 2012 3:48 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אורח_נטה » ד' נובמבר 28, 2012 10:14 am

לפו"ר שרבוב דברי התשב"ץ (בעמ' 25) הם שלא כדין. כי הוא דן בתיקוני בואות שבד"כ אין בהם רק חששות דרבנן ולא רה"ר גמורה.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ד' נובמבר 28, 2012 11:55 am

קונטרס זה נכתב מתוך מגמה פולמוסית, ולא דקדוק האמת נגד עיניו, וחבל שמציג עצמו כסקירה היסטורית, במקום לתת כותרת כביאור עמדת החסידים המטלטלים בעירוב בבורו-פארק וכד'. להלן כמה דוגמאות הסקירה הנ"ל מגמתית בכמה צדדים:
א. ביחס להגר"א, דרכו ודרך תלמידיו, שלא להתחשב בהכרעת השו"ע והמנהג המקובל. (ואפילו התארים שניתנו לגאוני ישראל ה'מתנגדים' ואוסרי העירוב, פחותים מהתארים שניתנו ללחסידים ולמתירי העירוב, למשל למי הם מציינים את התואר רשכבה"ג ולמי לא; וכן הסגנון מי "קובע" ומי "מתגונן", ואיזה מהדברים באו במודגש ואיזה לא; וכו').
ובכלל זה, ההתייחסות לגישה זו כאילו עברה מן העולם לחלוטין (ושיבוץ היחס לאר"י ז"ל יחדיו – בהערה 17, אע"פ שיש מקום לחלק בזה שהכרעת ההלכה "לא בשמים היא"), והעלמת כמה וכמה מגאוני הדורות שלא חשו כלל לחלוק על הראשונים (והמפורסם שבכך: ה'שאגת אריה'), וכ"ש שלא על הכרעת השו"ע. (והוסיפו בעמ' ז לערבב בין ערעור ע"ד הט"ז והמג"א לערעור על פסק השו"ע והרמ"א, כאילו אין רשות לשום אחרון לחלוק על נושאי כלי השו"ע המפורסמים).
[ולא אמנע מלהעיר ג"כ על סגנון ההשוואה שבהערה 14 שלהגר"א לא נתנו רשות מן השמים ולשו"ע "הסכימו מן השמים", - הנה עצם ההשוואה בין מלאכי מעלה אלו מותירה רושם רע, ובפרט שלא נמצא מן השמים חוסר הסכמה על דרכו של הגאון, אלא רק על רצונו לחבר שו"ע משלו אחר השו"ע שנתקבל בכלל ישראל, ובפרט שאין איתנו יודע עד מה, ובספר 'הגאון' מביא הרב דב אליאך הי"ו שכבר כתבו שטעם שלא נתנה לו רשות מן השמים כדי שלא שישתכח השו"ע, וי"ל עוד השערות שונות ומשונות (כגון שאז היו ישראל אגודות אגודות, אלו מורים עפ"י מרן, ואלו עפ"י הרמ"א, ואלו עפ"י שו"ע הרב בעל התניא, ואלו עפ"י שו"ע הגר"א, ואין לאומה זו ספר מחוקק באמת), ומי בא בסוד ההשגחה העליונה להכריע להעדיף דעת השו"ע על פני הגר"א. ובכל כה"ג עדיף לכותב לתאר היסטורית, מבלי להביא דעתו ולערב רגשותיו והרגשותיו ורוחות המנשבות בחצרו].
ב. ביחס לדעת השו"ע, פשוט לכותבים שדעתו להקל בזה, אע"פ שאין הדברים פשוטים כלל, ונחלקו בזה האחרונים (כמש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סי' מז אות ד, ח"ה או"ח סי' כד אות א, ח"ו או"ח סי' מח אות יט, ח"ח או"ח סי' כט אות ז, ח"ט או"ח סי' לג-לד, שם סי' ק אות ז, שם סי' קה אות ג, ח"י או"ח סוף סי' לב ד"ה ומה ששאלו, ועוד) כידוע. [שו"ר שהעיר בזה הרב 'בברכה המשולשת'].
ג. בכמה מקומות כתבו דברים ללא ציון מקור, למשל, בעמ' ז הערה 27 הביאו מקור שבוולאלז'ין היה ברור שהמשנ"י 'ניצח' (להבנת הגר"ח), וכתבו שבבראד היה ברור שהלכה כהבית אפרים בלא שום מקור. (אגב, המסופר שם תמוה, וכי לא ידעו שיש מחלוקות שאין בהם הכרעה ברורה, והכל תלוי כפי דעת הפוסק ולהיכן דעתו נוטה, ושאלה זו שנחלקו בה גדולי הראשונים תבוא להכרעה ברורה כ"כ, אתמהה. ואם ספור העובדה נאמן בעיניהם, ראוי היה לתאר המספר בתארים הראויים לו). וכן בעוד מקומות, שרק עובדה לאסור זוקקת מקור...
ד. בהמשך התיאור ערבבו את שאלת העירוב היסודית עם שאלות ספציפיות על כשרות המקומי, ולא הרי זה כהרי זה, ופשוט. [שו"ר שהעיר בזה הרב 'בברכה המשולשת' ודפח"ח].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' נובמבר 28, 2012 3:39 pm

הרי ברור שהויכוח אליו הוא התייחס הוא ביחס לניו יורק בגלל השאלות על היכולת לעשות עירוב שם, וכמו שהביא בעצמו בסוף הדברים. ולכתוב קונטרס שלם שבעצם הויכוח הוא אם לקבל את סמכות השו"ע או לא זה פשוט זריית חול בעינים. הרי בבני ברק ובירושלים, יש עירוב והסומכים סומכים והם רבים ומי שמחמיר ולא סומך וחושש לדעת הראשונים האוסרים מחמיר לעצמו, ואין מאבק ולא ויכוח אם לתקן עירוב.

חלוחיל שבע רוגז
הודעות: 15
הצטרף: ד' נובמבר 28, 2012 4:24 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי חלוחיל שבע רוגז » ד' נובמבר 28, 2012 4:28 pm

היה מעשה שלם עם עירוב תחומין בהבלעה שהיו הולכים מעיר קצנאו לעיירת מרפא, ונתעורר פולמוס עד שפיטרו את הש"ץ ומ"ץ ושו"ב, לא תקפ"ץ.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי כהן » ד' נובמבר 28, 2012 7:39 pm

למול המתקפה המתמיהה של הקונטרס הנ"ל על הכרעות בעל המשכנ"י ובפרט כלפי קהל חסידים יש לציין שיש להכליל את המ"ב באותו צד של המשכנ"י וכמדומני שבדין זה נוהגים כולם כולל חסידים כהמשכנ"י [וגם לא יודעים כמעט מדעת השו"ע האחרת] לגבי הכרעת השו"ע שאפשר לדלג בשביל תפילה בציבור ולהתחיל מיד ביוצר אור ללא ברוך שאמר אשרי וישתבח ואילו המ"ב הביא את הכרעת המשכנ"י ודלא כהשו"ע וכן עמא דבר

בן סוכו
הודעות: 9
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 2:44 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בן סוכו » ה' נובמבר 29, 2012 12:14 am

בענין מה שכתב גילוי על ערי בבל בזמן הגמ' והביא מדעתם של החוקרים שלא היה אז ששים רבוא,
אני הקטן הוכחתי כן מירושלים שבפסוקים בירמיהו פרק יז פסוקים כא וכב כתוב כך:
כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם:
וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם :
ומבואר שיש איסור לטלטל בירושלים מדאורייתא,[שהרי נאמר בסוף כאשר צויתי את אבותיכם] ולא יעלה על הדעת שירושלים בזמן המקרא היו בה ששים רבוא שהרי בכל שטח ירושלים המקודשת בזמנינו לא נכנסים מספר כה גדול של אנשים,
ומצאתי שעמד על זה הריטב''א שבת ו. בזה''ל
והא דאמרינן שיש בה דרך לששים רבוא לא סוף דבר שיהו קבועים בה אלא שהיא דרך [להם], תדע שהרי ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים, ולא היו שם קבועים ששים רבוא אלא שלפעמים באים שם והיא דרך [להם] כי רוכלת כל העמים היתה.
ומה שתירץ הריטב''א הוא דחוק לומר כן על תקופת ירמיהו שירושלים היתה רוכלת כל העמים שזה מתאים לתקופת דוד ושלמה ולא לסוף ימי בית ראשון אחר ימי חזקיהו שהחריב סנחריב את כל ערי יהודה הבצורות, שאז ירושלים לא היתה ממלכה חשובה כ''כ,
וכמו''כ קשה מנחמיה פרק יג
בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד:
(יז) וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
(יח) הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
ומבואר ג''כ שמשא היה אסור אז מדאורייתא [שהרי אמר להם שכה עשו אבותיכם ויבא אלוהינו עלינו וכו' שודאי כונתו לדברי ירמיהו הנ''ל ובירמיהו כתוב כאשר ציויתי את אבותיכם כלומר שאסור מדאורייתא]
ופשיטא שבימי נחמיה לא היתה ירושלים רוכלת כל העמים לכל מי שמעין קצת בספר נחמיה.

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ה' נובמבר 29, 2012 12:55 am

בן סוכו כתב:בענין מה שכתב גילוי על ערי בבל בזמן הגמ' והביא מדעתם של החוקרים שלא היה אז ששים רבוא,
אני הקטן הוכחתי כן מירושלים שבפסוקים בירמיהו פרק יז פסוקים כא וכב כתוב כך:
כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם:
וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם :
ומבואר שיש איסור לטלטל בירושלים מדאורייתא,[שהרי נאמר בסוף כאשר צויתי את אבותיכם] ולא יעלה על הדעת שירושלים בזמן המקרא היו בה ששים רבוא שהרי בכל שטח ירושלים המקודשת בזמנינו לא נכנסים מספר כה גדול של אנשים,
ומצאתי שעמד על זה הריטב''א שבת ו. בזה''ל
והא דאמרינן שיש בה דרך לששים רבוא לא סוף דבר שיהו קבועים בה אלא שהיא דרך [להם], תדע שהרי ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים, ולא היו שם קבועים ששים רבוא אלא שלפעמים באים שם והיא דרך [להם] כי רוכלת כל העמים היתה.
ומה שתירץ הריטב''א הוא דחוק לומר כן על תקופת ירמיהו שירושלים היתה רוכלת כל העמים שזה מתאים לתקופת דוד ושלמה ולא לסוף ימי בית ראשון אחר ימי חזקיהו שהחריב סנחריב את כל ערי יהודה הבצורות, שאז ירושלים לא היתה ממלכה חשובה כ''כ,
וכמו''כ קשה מנחמיה פרק יג
בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד:
(יז) וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
(יח) הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
ומבואר ג''כ שמשא היה אסור אז מדאורייתא [שהרי אמר להם שכה עשו אבותיכם ויבא אלוהינו עלינו וכו' שודאי כונתו לדברי ירמיהו הנ''ל ובירמיהו כתוב כאשר ציויתי את אבותיכם כלומר שאסור מדאורייתא]
ופשיטא שבימי נחמיה לא היתה ירושלים רוכלת כל העמים לכל מי שמעין קצת בספר נחמיה.


בקיצור בן סוכו חולק על הריטב"א, וסבור שזה מפורש בנחמיה, כביכול הריטב"א טועה בדבר משנה- זה לא נשמע קצת מוזר

בן סוכו
הודעות: 9
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 2:44 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בן סוכו » ה' נובמבר 29, 2012 1:24 am

גילוי כתב
בקיצור בן סוכו חולק על הריטב"א, וסבור שזה מפורש בנחמיה, כביכול הריטב"א טועה בדבר משנה- זה לא נשמע קצת מוזר

יעין מר בבבא קמא נו. עד שאתה שואלני וכו' שאיני יודע וכו'

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ה' נובמבר 29, 2012 1:30 am

בקונטרס עמ' 3 מובא שבבריסק החמירו לא ללבוש ט"ק האם זה נכון? לא שמעתי מעולם שכך נוהגים בבריסק בירושלים.

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ה' נובמבר 29, 2012 1:33 am

בערוך השלחן שמה יז הביא דברי משכנ"י שט"ז ומג"א לא ראו דברי הראשונים, והאמת שרוב הראשונים אוסרים והאריך שם עיי"ש, ולא הביא כלל שהבית אפרים חולק הלא דבר הוא .
הבה"ל האריך ג"כ בשאלה זו והשיג על דברי מג"א וט"ז שכתבו שרוב הראשונים מקילים- ולא הזכיר כלל שנחלקו בזה המשכנ"י והבי"א.

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ה' נובמבר 29, 2012 1:45 am

א' המ"ב כדרכו עשה בזה כעין פשרה אין כח למחות במקילין אולם כל יר"ש יחמיר ע"כ,
ובאמת הגר"א הא"ר הח"א ועוד הרבה אחרונים סברו [דלכל הפחות] דיש להחמיר כשיטות דלא בעינן ס"ר- אולם כמד' שמלבד משכנ"י לא היה מי שכתב שאין לסמוך על העירובין כלל. ולעומת זאת החסידים מגינים בעוז על העירובין ושאין להחמיר בזה כלל,
לסיכום בין החסידים המקילים לגמרי למשכנ"י שמחמיר לגמרי, יש הרבה שטח אפור באמצע שכן הוא דעת רוב הפוסקים, וכהכרעת המ"ב אין כח למחות ויר"ש יחמיר.

ב' יש להעיר בזה הערה חשובה
- פשטות דעת השו"ע כדעת האוסרים, אולם בדרכ"מ והרמ"א איתא בכמה דוכתא עתה שאין לנו רה"ר- כלומר דלכ' הוי מחלוקת מחבר והרמ"א, ובאמת דעת רוב הראשונים הספרדים כרמב"ן והרשב"א וכו' להחמיר, ודעת רוב הראשונים באשכנז וצרפת להקל, וכבר כתב כן הבי"א דאנן בתר רבותינו שבאשכנז גרירין, אולם משכנ"י כנראה לא סבר סברא זו, ואף הבה"ל כאן ובשאר דוכתא מעולם לא נתן משקל יתר לרבתינו שבאשכנז וצרפת, אף שהרבה מהכרעות הרמ"א הם רק משום דנגרר אחר רבותינו שבאשכנז וצרפת, [b]ויש בזה נפקותא רבתא לכל התורה כולה, [/b"]

ג' האם באמת צודק בעל הקונטרס שהגר"א קוטלר סבר שהלכה כמשכנ"י והסומך על השיטות שבעינן ס"ר הרי הוא מחלל את השבת?

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ה' נובמבר 29, 2012 2:18 am

כהן כתב:בבקשה מי יכול לתרגם את הערה 22

תורגם באשכול בקשת תרגום עיי"ש

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2452
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' נובמבר 29, 2012 1:35 pm

בן סוכו כתב:בענין מה שכתב גילוי על ערי בבל בזמן הגמ' והביא מדעתם של החוקרים שלא היה אז ששים רבוא,
אני הקטן הוכחתי כן מירושלים שבפסוקים בירמיהו פרק יז פסוקים כא וכב כתוב כך:
כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם:
וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם :
ומבואר שיש איסור לטלטל בירושלים מדאורייתא,[שהרי נאמר בסוף כאשר צויתי את אבותיכם] ולא יעלה על הדעת שירושלים בזמן המקרא היו בה ששים רבוא שהרי בכל שטח ירושלים המקודשת בזמנינו לא נכנסים מספר כה גדול של אנשים,
ומצאתי שעמד על זה הריטב''א שבת ו. בזה''ל
והא דאמרינן שיש בה דרך לששים רבוא לא סוף דבר שיהו קבועים בה אלא שהיא דרך [להם], תדע שהרי ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים, ולא היו שם קבועים ששים רבוא אלא שלפעמים באים שם והיא דרך [להם] כי רוכלת כל העמים היתה.
ומה שתירץ הריטב''א הוא דחוק לומר כן על תקופת ירמיהו שירושלים היתה רוכלת כל העמים שזה מתאים לתקופת דוד ושלמה ולא לסוף ימי בית ראשון אחר ימי חזקיהו שהחריב סנחריב את כל ערי יהודה הבצורות, שאז ירושלים לא היתה ממלכה חשובה כ''כ,
וכמו''כ קשה מנחמיה פרק יג
בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד:
(יז) וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
(יח) הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
ומבואר ג''כ שמשא היה אסור אז מדאורייתא [שהרי אמר להם שכה עשו אבותיכם ויבא אלוהינו עלינו וכו' שודאי כונתו לדברי ירמיהו הנ''ל ובירמיהו כתוב כאשר ציויתי את אבותיכם כלומר שאסור מדאורייתא]
ופשיטא שבימי נחמיה לא היתה ירושלים רוכלת כל העמים לכל מי שמעין קצת בספר נחמיה.



דורות הראשונים עמד ע"ז, וטוען שירמיהו הוכיח אותם על איסור דרבנן שכבר נהג אז.

ודבריו לכאורה מוכרחים, שהרי אף אם היו שם ס"ר, הרי דלתותיה ננעלות בלילה, וא"כ בכל מקרה היא כרמלית. בהכרח שירמיהו הוכיחם על חילול שבת מדרבנן!

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי ברזילי » ה' נובמבר 29, 2012 4:47 pm

גילוי כתב:ג' האם באמת צודק בעל הקונטרס שהגר"א קוטלר סבר שהלכה כמשכנ"י והסומך על השיטות שבעינן ס"ר הרי הוא מחלל את השבת?


אינני יודע, זאת ידעתי שראשי הישיבה בלייקווד מתנגדים בעוז להקמת עירוב בעיירתם (אף שאין שם שום שאלה של ס"ר, וכמובן יש בזה קושי רב למשפחות צעירות עם ילדים קטנים). כמדומה שיש קהילה מודרנית בעיר שיש להם עירוב, אך אין מי שסומך עליו מבני הקהילה החרדית, כולל נשים וילדים.

כששהיתי בארה"ב שמתי לב שבעוד שבארץ מרובות המחלוקות בעניני הכשרים, זה פוסל הכשרו של זה וכו', אבל העירובין עוברים בשלום (והמחמיר מחמיר לעצמו, ופעמים רבות מקל לב"ב), היה נדמה לי שבארה"ב דווקא בעניני הכשרים יש פחות מחלוקות [פגשתי שם מכר בני-ברקי שאמר לי כי בארה"ב הוא יכול להנות משתיית קוקה-קולה, בהכשר ה-OU, אך בארץ לא יעלה על דעתו להכניס לפיו מהכשר של הרב לנדא... ויש לדון אם לדידיה רבנות ת"א גריעא מ-OU או שמא הכשרו של הרב לנדא הוא פסול חיובי ולא רק כמאן דליתיה] אך על עירובין רגזה הארץ. יבואו בני ארה"ב ויתנו עדיהם אם אכן כך הוא.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' נובמבר 29, 2012 6:37 pm

א. החומרא על ט"ק בשבת מפורסמת (וכן שמעתי בשם הרי"ד זצ"ל מבוסטון).
ב. ראיתי פעם (ואיני זוכר היכן) שהסיבה לכך שלפי השו"ע אין רה"ר היא כי הרחובות לא היו רחבים ט"ז אמה (וכך נאמר לי שמבואר במהריט"ץ)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' נובמבר 29, 2012 6:40 pm

מה הביאור בחומרא הרי אפילו אם נחוץ להטיל מספק את הציצית כבר אינו טלטול.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' נובמבר 29, 2012 6:42 pm

אוצר החכמה כתב:מה הביאור בחומרא הרי אפילו אם נחוץ להטיל מספק את הציצית כבר אינו טלטול.


כמדומני שחששו לדעת בעל המאור

בן סוכו
הודעות: 9
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 2:44 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בן סוכו » ה' נובמבר 29, 2012 11:43 pm

בברכה המשולשת כתב:
דורות הראשונים עמד ע"ז, וטוען שירמיהו הוכיח אותם על איסור דרבנן שכבר נהג אז.
ודבריו לכאורה מוכרחים, שהרי אף אם היו שם ס"ר, הרי דלתותיה ננעלות בלילה, וא"כ בכל מקרה היא כרמלית. בהכרח שירמיהו הוכיחם על חילול שבת מדרבנן!
אפרקסתא דעניא:

דברי דורות הראשונים תמוהים שהרי הפסוק אומר במפורש ''כאשר ציויתי את אבותיכם'' ואין זה מתאים לאיסור דרבנן. מה שהקשית מהדלתות הנעולות לא הבנתי מנין שבימי ירמיהו ונחמיה היו הדלתות נעולות, ר' יוחנן מדבר רק על זמן בית שני.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2452
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' נובמבר 29, 2012 11:53 pm

בן סוכו כתב:דורות הראשונים עמד ע"ז, וטוען שירמיהו הוכיח אותם על איסור דרבנן שכבר נהג אז.
ודבריו לכאורה מוכרחים, שהרי אף אם היו שם ס"ר, הרי דלתותיה ננעלות בלילה, וא"כ בכל מקרה היא כרמלית. בהכרח שירמיהו הוכיחם על חילול שבת מדרבנן!


דברי דורות הראשונים תמוהים שהרי הפסוק אומר במפורש ''כאשר ציויתי את אבותיכם'' ואין זה מתאים לאיסור דרבנן. מה שהקשית מהדלתות הנעולות לא הבנתי מנין שבימי ירמיהו ונחמיה היו הדלתות נעולות, ר' יוחנן מדבר רק על זמן בית שני.


חשבתי כבודו יודע תנ"ך:

נחמיה ז,ג: ויאמר (וָאֹמַר) לָהֶם, לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד-חֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְעַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת, וֶאֱחֹזוּ; וְהַעֲמֵיד, מִשְׁמְרוֹת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם--אִישׁ בְּמִשְׁמָרוֹ, וְאִישׁ נֶגֶד בֵּיתוֹ.
נחמיה יג,יט : וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת, וָאֹמְרָה, אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת; וּמִנְּעָרַי, הֶעֱמַדְתִּי עַל-הַשְּׁעָרִים--לֹא-יָבוֹא מַשָּׂא, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.


ובאשר לצוויתי את אבותיכם אין זו קושיה ניצחת, שכן מדבר על כל הל"ט מלאכות, ומזכיר בפרט הוצאה, וסייג דרבנן משום סרך הוצאה הוא, ומזכיר גם "וקדשתם את יום השבת" ועל זה הולך "כאשר צויותי כו'". ועוד, מלא תסור.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ו' נובמבר 30, 2012 1:13 am

גילוי כתב:ג' האם באמת צודק בעל הקונטרס שהגר"א קוטלר סבר שהלכה כמשכנ"י והסומך על השיטות שבעינן ס"ר הרי הוא מחלל את השבת?

מסתמא לא, אלא כוונתו לעירוב ערים גדולות שהחמיר בזה הגרמ"פ, ובקונטרס הנ"ל מערבב ביניהם.

בן סוכו
הודעות: 9
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 2:44 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי בן סוכו » ו' נובמבר 30, 2012 1:39 am

אפרקסתא דעניא כתב

חשבתי כבודו יודע תנ"ך:
נחמיה ז,ג: ויאמר (וָאֹמַר) לָהֶם, לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד-חֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְעַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת, וֶאֱחֹזוּ; וְהַעֲמֵיד, מִשְׁמְרוֹת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם--אִישׁ בְּמִשְׁמָרוֹ, וְאִישׁ נֶגֶד בֵּיתוֹ.
נחמיה יג,יט : וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת, וָאֹמְרָה, אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת; וּמִנְּעָרַי, הֶעֱמַדְתִּי עַל-הַשְּׁעָרִים--לֹא-יָבוֹא מַשָּׂא, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
ובאשר לצוויתי את אבותיכם אין זו קושיה ניצחת, שכן מדבר על כל הל"ט מלאכות, ומזכיר בפרט הוצאה, וסייג דרבנן משום סרך הוצאה הוא, ומזכיר גם "וקדשתם את יום השבת" ועל זה הולך "כאשר צויותי כו'". ועוד, מלא תסור.

אפרקסתא היקר חבל שאתה משתמש בסגנון משתלח, זה לא מוסיף דבר לדיון,
ולגופו של ענין הבאת שני פסוקים בנחמיה
א': פסוק בפרק ז בו נחמיה מצוה לסגור השערים כל הלילה ולא לפותחם אלא בחום השמש ולסוגרם מיד עם השקיעה:
אמנם המעין שם יראה שהיתה לזה סיבה מיוחדת מחמת מלחמות האויבים שהיו בזמן בנין החומה כמבואר בפרק ו' וכ''כ שם רש''י ''שכל כך היו עושים מפני אויבים''
אבל אחר זמן שלא מצינו שהיו עוד הצרים מנסים להתנכל להם [כדמשמע בפרק י''ג שהלך נחמיה לפרס וחזר לא נשמע שהיו שם צוררים שהרי טוביה שהיה מראשי הצוררים בפרק ו' אחר חזרת נחמיה נהיה מאוהבי המקדש והיה לו לשכה שם] בפשטות בוטלה הוראה זו ושוב היו פתוחים השערים.
ואדרבא מדהוצרך הכתוב לספר על הוראת נחמיה משמע שהיה זה דבר חריג [סגירת השערים בלילה] כי אם זה היה המקובל בכל מקום מה הוצרך לספר זאת,
ב': הבאת פסוקים מפרק י''ג שנחמיה מספר שאחר שראה את חלולי השבת סגר את הדלתות למשך כל השבת, וכמובן שאין זה ראיה נגדי שהבאתי ראיה מתוכחת נחמיה שהיתה קודם סגירת החומות שאמר להם שמפני זה חרבה ירושלים והרי ירושלים חרבה מחמת איסור דאורייתא כפי שאכתוב בהמשך,
סוף דבר ודאי אינך יכול להוכיח כהדורות הראשונים מחמת קושיה זו,
מה שטענת ש''כאשר ציויתי את אבותיכם'' קאי על זהירות ממלאכה שמובאת בסוף הפסוק זה דחוק מאד כי לפ''ז רישא דקרא קאי בדרבנן וסיפא בדאורייתא והרי נראה שעיקר קפידתו על ההוצאה לרשות הרבים [שחוזר על זה פעמים בשני הפסוקים ( כא) וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם:(כב) וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: ומשמע מאד שזה עיקר הנושא ואיסור מלאכה הוא נספך שכתוב בסוף הפסוק ולא בתחילתו,
מה שכתבת שכאשר ציויתי את אבותיכם קאי על לא תסור, מלבד שאין זה מתאים עם שיטת הרמב''ן הסוברת שבאיסור דרבנן אין לא תסור, ברור שפשטות המקרא מדובר על ציווי מפורש על שבת, ולכל הבקי בלשון התנ''ך ברור שהיה צריך לכתוב ''כאשר הורו אתכם הכהנים הלוים''

שומע
הודעות: 103
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי שומע » ו' נובמבר 30, 2012 12:26 pm

בברכה המשולשת כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הביאור בחומרא הרי אפילו אם נחוץ להטיל מספק את הציצית כבר אינו טלטול.


כמדומני שחששו לדעת בעל המאור


מה שמענין שבבעל המאור בעצמו משמע שמותר ואין לחשוש לדעתו בפירוש הסוגיא.

חלוחיל שבע רוגז
הודעות: 15
הצטרף: ד' נובמבר 28, 2012 4:24 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי חלוחיל שבע רוגז » א' דצמבר 02, 2012 3:41 pm

כפי שבזכרוני הנחלש עורר בשעתו את המהומה המורה שריד החרב שמשפחתו נשארה במלחמה, והוא מדד בשעלו תחומין ומילט את העיר בחכמתו מחשש חילולי שבת המוניים שהיו הולכים לעיירת מרפא וכו' וכו'

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ב' דצמבר 03, 2012 11:48 pm

גילוי כתב:בערוך השלחן שמה יז הביא דברי משכנ"י שט"ז ומג"א לא ראו דברי הראשונים, והאמת שרוב הראשונים אוסרים והאריך שם עיי"ש, ולא הביא כלל שהבית אפרים חולק הלא דבר הוא .
הבה"ל האריך ג"כ בשאלה זו והשיג על דברי מג"א וט"ז שכתבו שרוב הראשונים מקילים- ולא הזכיר כלל שנחלקו בזה המשכנ"י והבי"א.


אולם הבה"ל בס' שסד כתב דרוב הראשונים סוברין דלא בעינן ס"ר עיין משכנ"י שהאריך בזה ע"כ והדבר מפליא שבס' שמה לא הביא דברי משכנ"י וגם לא כתב שאיכא רוב ראשונים אלא רק הביא דהוי מערכה מול מערכה וצ"ע

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גילוי » ב' דצמבר 03, 2012 11:56 pm

יתכן שבאופן כללי הגר"א הח"א בית מאיר ועוד דרכם בכל דוכתא לא לסמוך על מנהג לגמרי ואף שנהגו להקל ס"ל דיש להחמיר, ואף המ"ב הלך בדרכם, וכ"ז דלא כרמ"א שמאוד מאוד החזיק ממנהג העולם, ויתכן שבזה החסידים הולכים אחר שיטת הרמ"א, ואילו הליטאים הולכים כדעת רוב הפוסקים.

חלוחיל שבע רוגז
הודעות: 15
הצטרף: ד' נובמבר 28, 2012 4:24 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי חלוחיל שבע רוגז » ג' יוני 10, 2014 12:59 am

חלוחיל שבע רוגז כתב:היה מעשה שלם עם עירוב תחומין בהבלעה שהיו הולכים מעיר קצנאו לעיירת מרפא, ונתעורר פולמוס עד שפיטרו את הש"ץ ומ"ץ ושו"ב, לא תקפ"ץ.

חלוחיל שבע רוגז כתב:כפי שבזכרוני הנחלש עורר בשעתו את המהומה המורה שריד החרב שמשפחתו נשארה במלחמה, והוא מדד בשעלו תחומין ומילט את העיר בחכמתו מחשש חילולי שבת המוניים שהיו הולכים לעיירת מרפא וכו' וכו'

יש ידיעות בענין המכוסה הלזה?

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי אמסטרדם » ג' יוני 10, 2014 6:30 am


שרוליק
הודעות: 198
הצטרף: ד' דצמבר 12, 2012 8:01 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי שרוליק » ג' יוני 10, 2014 8:10 am

כהן כתב:בבקשה מי יכול לתרגם את הערה 22


ששלשה נחלקו על השו"ע, הגר"א והבינו אותו, הגר"ח מוואלאז'ין וסבלו אותו, המשכנות יעקב ולא מחלו לו.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יוני 12, 2014 1:25 pm

גילוי כתב:
גילוי כתב:בערוך השלחן שמה יז הביא דברי משכנ"י שט"ז ומג"א לא ראו דברי הראשונים, והאמת שרוב הראשונים אוסרים והאריך שם עיי"ש, ולא הביא כלל שהבית אפרים חולק הלא דבר הוא .
הבה"ל האריך ג"כ בשאלה זו והשיג על דברי מג"א וט"ז שכתבו שרוב הראשונים מקילים- ולא הזכיר כלל שנחלקו בזה המשכנ"י והבי"א.


אולם הבה"ל בס' שסד כתב דרוב הראשונים סוברין דלא בעינן ס"ר עיין משכנ"י שהאריך בזה ע"כ והדבר מפליא שבס' שמה לא הביא דברי משכנ"י וגם לא כתב שאיכא רוב ראשונים אלא רק הביא דהוי מערכה מול מערכה וצ"ע


עוד צ"ת היאך העתיק במילים קצרות את דברי המשכנ"י, בלא להזכיר את דעת הבי"א.

עושה חדשות
הודעות: 12960
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 05, 2020 12:02 am

מעיקר הדין דירת גוי כדירת בהמה,
אבל חז"ל תיקנו שיאסור על כולם, ויצטרכו לשכור ממנו
והוא לא ירצה כי יחוש לכשפים וכו',
והמטרה היא כדי שישראל לא ידור בשכנות עם הגוי וילמד ממעשיו ח"ו.

לאור זאת, האם ראוי להשתדל בענין שיצליחו לשכור מהגויים וכו' להתיר הטלטול, או אדרבה שיניחו הדבר כך וברבות הזמן לא ידורו ישראל בין הגויים ולא ילמדו ממעשיהם.

שמא כבר עסקו בזה בפולמוסים השונים.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי צביב » א' ינואר 05, 2020 12:17 am

הרב זכריה שרעבי האריך בזה בספרו תוכחת מגולה ( ובשאר ספריו)
ובהקדמתו
בתקוה שתצא הוראה לדרוש בבת כנסבת בענין התשובה והתיקון,
אשר הובא באו''ח סוף סימן של''ד ברמ''א,
והנה מעשה הקונדסין מלמד אותנו שצדקו חכמי המוסר
באמרם מי שאינו לומד אורח חיים אין לו ארחות חיים,
בתפילה שיתקיים קרא ונסלח לכל עדת בני ישראל,,, כי לכל העם בשגגה.

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי דרומי » א' יוני 13, 2021 11:40 pm

בקובץ המצורף "הערות וביאורים אהלי תורה" - בסביבות עמוד 150 - אריכות רבה עם הרבה מקורות בענין העירוב, עם הדגשה על שיטת הרבי מליובאוויטש, שבדרך כלל ידוע שנטה לשלול ולאסור עשיית עירוב בערים הגדולות כמו ניו יורק וכיוצא בזה, וכאן מנסה הכותב לדחוק בדבריו כאילו כן הסכים עקרונית לעירובין בערים הגדולות (גם בחו"ל)
קבצים מצורפים
Kovetz 1199 .pdf
(3.36 MiB) הורד 281 פעמים

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי דרומי » א' נובמבר 07, 2021 12:26 pm

בקובץ המצורף - בסופו - צילום מכתב ידו של הרבי מליובאוויטש בו הוא מגדיר עשיית עירוב רשמי וגלוי כ'תקלה איומה'

ובקובץ נוסף בירור שיטת ה'צמח צדק' לענין 'רשות הרבים' והמסתעף לענין עשיית עירובין
קבצים מצורפים
קונטרס ללכת בדרכיו בתיקון עירובין (2).pdf
(8.41 MiB) הורד 227 פעמים
תקלה איומה.pdf
(250.29 KiB) הורד 215 פעמים

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי דרומי » א' נובמבר 21, 2021 10:45 am

פולמוס בדעת האדמו"ר רש"ב מליובאוויטש בענין תיקוני עירובין ובירור במצב העירובין בממלכת רוסיא, מתוך קובץ 'הערות וביאורים' היו"ל ע"י ישיבת 'אהלי תורה' בברוקלין

הכותב הראשון הוא הרה"ג ברוך אוברלנדר שליט"א אב"ד בודפסט, והכותב השני משיג עליו
קבצים מצורפים
Hishtadlus Le'eruvin B'Veidas Harabbonim.pdf
(129.12 KiB) הורד 252 פעמים
דעת הרשב מליובאוויטש בענין עירובין (1).docx
(67 KiB) הורד 146 פעמים

פלוריש
הודעות: 2614
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: פולמוסי עירובין

הודעהעל ידי פלוריש » א' נובמבר 21, 2021 4:20 pm

דרומי כתב:פולמוס בדעת האדמו"ר רש"ב מליובאוויטש בענין תיקוני עירובין ובירור במצב העירובין בממלכת רוסיא, מתוך קובץ 'הערות וביאורים' היו"ל ע"י ישיבת 'אהלי תורה' בברוקלין

הכותב הראשון הוא הרה"ג ברוך אוברלנדר שליט"א אב"ד בודפסט, והכותב השני משיג עליו

תודה רבה!
וכן על הקבצים הקודמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 723 אורחים