הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' יוני 30, 2014 4:44 am
לאחר שעיינתי מקופיא בפס"ד ובדברי החולקים, יש להעיר בזה כמה הערות.
1. גט זיכוי לא הוי המצאה של הרב לביא, אלא כל גדולי הפוסקים דנו בזה, והרבה מהפוסקים התירו באופנים שונים, ולכן רוב ההשגות אין להם כ"כ מקום דלא על הרב לביא תלונתם, ואין מקום לזלזל בעצם המושג גט זיכוי.
הרב לביא הביא ראייה חדשה מדברי החזו"א דס"ל דמהני זכין בגט, וע"ז יצאו בשצף קצף הגרממ"פ [והוסיף במכתבו האחרון לרב לביא דהוי הוצאת ש"ר] והגרא"ד, [וכלשונו "דברי הרב לביא בדעת החזו"א הרי זה "הוצאת לעז"] ולא הבנתי מה הלעז והש"ר אחרי שכל גדולי הפוסקים דנו אי מהני זכין בגט.[יש להוסיף שמסתבר שבימינו ובפרט אצל חכמי בב"ב, יש משקל רב ערך לדעת החזו"א, ובזה נידון דידן קיבל צורה חדשה, אשר לא הייתה קיימת בגט דחיפה שנעשה סמוך לפטירת החזו"א, וכמד' דלא דנו התם כלל מה דעת החזו"א, ואכמ"ל.]
ברם בכ"ז לא חדשתי דבר והכל גלוי וידוע, ולכן צריך לבקש מהגרא"ד והגרממ"פ שיפרשו שיחתם.
2. ובעיקרא דמילתא "דגט זיכוי" צריך לבדוק היטב: [א] האם העיקר כדעת המתירים. [ב] האם התירו רק בצירוף עוד טעמים, ויש לעיין כמה משקל נתנו להאי התירא, (ברם גם בגט דינן הביא הרב לביא עוד צירוף, וצריך לשקול הכל במאזני פלס, דגם התירו הראשון אינו פשוט כלל בלשון המעטה) [ג] עיקר דברי הפוסקים שדנו מדין זכין מיירי באופן שגילה הבעל רצונו שחפץ בגט, וצריך לדעת האם רק בכה"ג התירו. [ד] צריך לעיין היטב האם הכא הוי זכות, ויש לעיין גם בדברי הפוסקים ע"פ מה קבעו דהוי זכות .[ומרמיזותיו של הרב לביא ניכר שבנידון זה,יש דברים שא"א לפרסם מפני כבודם של הנידונים, ובזה שמט במקצת את היכולת לקבוע אי הוי זכות, ואכן כבר קרא תגר על הרבנים שהכריעו בנידון זה בלא לשמוע ממנו את כל הפרטים]
3. בעובדא דידן יש גם שאלה נוספת משום דהבעל שוטה, ובזה האריך הרב לביא לדון, ומכד' דהוי נידון חדש שלא דשו ביה רבים.
4. גט זיכוי האחרון שנעשה בפרסום היה לפני כחמישים שנה ע"י הב"ד דחיפה, וכל גדול"י נשאו ונתנו בזה, ולאחר שרובם ככולם הסכימו להתיר, עשו מעשה, והיה לו לרב לביא ללמוד גם פרט זה מהתם, ולשאת ולתת עם כל פוסקי הזמן, ולקבל הסכמתם.
5. בגט דחיפה, רוב הפוסקים דנו האם מהני גט זיכוי, וחלקם גמגמו בזה, ואילו הגריש"א הכריע בצורה ברורה שניתן לזכות גט בלא שום צירוף, ברם בעוד כמד' כולם נשאו ונתנו רק בשאלה ההלכתית האם מהני גט זיכוי, הגריש"א מפקפק טובא בקביעה דהוי זכות, ומסקנתו דאין להתיר בשופי את כל הגיטין אלא יש לבדוק הדק היטב בכל גט וגט האם יש הצדקה לקבוע דהוי זכות, ויש להמליץ בזה את דברי החזו"א "מרובים המכשולים של התאמה כוזבת מהמכשולים ביסוד ההלכה"
6. בגט דחיפה אף שרוב גדול"י הסכימו להתיר, הגרשז"א פקפק בזה טובא, וס"ל דדינא דגט זיכוי תליא במחלוקת הראשונים האם זכייה מטעם שליחות. [ואולי הלכו בזה שלשת בניו בדרכו..]
7. כמד' דמאז הגט בחיפה לא שמענו על עוד אופנים שהתירו אשה ע"י זיכוי גט, [ואולי נעשה בצינעא ע"י הגרז"ן ושכוותיה]
נערך לאחרונה על ידי
גם זו לטובה ב ה' יולי 03, 2014 3:24 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.
