שמות בני אדם בלשון אידיש (יידיש)

[אביר לב]

הננו בבקשה מחו"ר האוצר נר"ו, האם יכולים לענות או לציין מקורות על השאלה דלהלן:

השמות באידיש התחילו ככינויים, האם מאוחר יותר נעשו שמות עיקריים שנתנו גם בעת קריאת השם?

ובמילים אחרות, למשל השם אברהם יהושע העשיל, בזמן הראשון נקרא הילד בברית רק אברהם יהושע והוסיפו לו כינוי 'העשיל'. האם בזמן האחרון נהגו כבר ליתן גם הכינוי בעת קריאת השם?

[הסרפד]

פוק חזי - בימינו כבר הפכו רוב הכינויים לשמות קודש, עד כדי כך שאין מקפידים על התאמה בין שם הקודש לשם החול כלל, ובמקצת קהלות יתכן לקרות שם בישראל "זעליג" או "נטע" ותו לא, בלי שום שם קודש.

[מעיין]

זכורני שבשורשי ומנהגי אשכנז מדובר בנושא הקשור למנהג אשכנז שהי' מעמד מיוחד בקריאת שם החול

[אביר לב]

עכשיו שמעתי שהרב מאפטא זצ"ל, בעל אוהב ישראל, שנקרא כך "אברהם יהושע העשיל", קראו לו 'העשיל' ע"ש זקינו הרבי רבי העשיל מקראקא. נמצא שהשם 'העשיל' אינו כינוי ליהושע (לא ברור אחר מי נקרא השמות אברהם ויהושע).

אבל חפשתי ולא מצאתי שהרבי רבי העשיל יהיה לו שם עברי, נראה שכבר אז קראו שמות הכנוי באופן עצמאי בעת הברית.

[אביר לב]

פוק חזי - בימינו כבר הפכו רוב הכינויים לשמות קודש, עד כדי כך שאין מקפידים על התאמה בין שם הקודש לשם החול כלל, ובמקצת קהלות יתכן לקרות שם בישראל "זעליג" או "נטע" ותו לא, בלי שום שם קודש.

סליחה על שלא כתבתי ברור יותר: שאלתי על המנהג המקורי. ואם היה מנהג לקרות גם שמות באידיש באופן עצמאי?

ואולי "פוק חזי בימינו" אינו ראיה, כי רוב בני אדם אינם יודעים מקור או האיך היו נוהגים בתחילה. רק בדעתם כולם שמות קודש ומערבבים בין זה לזה.

[אמרתי אחכמה]

עכשיו שמעתי שהרב מאפטא זצ"ל, בעל אוהב ישראל, שנקרא כך "אברהם יהושע העשיל", קראו לו 'העשיל' ע"ש זקינו הרבי רבי העשיל מקראקא. נמצא שהשם 'העשיל' אינו כינוי ליהושע (לא ברור אחר מי נקרא השמות אברהם ויהושע).

אבל חפשתי ולא מצאתי שהרבי רבי העשיל יהיה לו שם עברי, נראה שכבר אז קראו שמות הכנוי באופן עצמאי בעת הברית.

כמדומה לי, ששמו של הרב מאפטא זצ"ל היה "אברהם יהושע" ושם משפחתו היה "העשיל", יתכן שאני טועה.

[הסרפד]

עכשיו שמעתי שהרב מאפטא זצ"ל, בעל אוהב ישראל, שנקרא כך "אברהם יהושע העשיל", קראו לו 'העשיל' ע"ש זקינו הרבי רבי העשיל מקראקא. נמצא שהשם 'העשיל' אינו כינוי ליהושע (לא ברור אחר מי נקרא השמות אברהם ויהושע).

אבל חפשתי ולא מצאתי שהרבי רבי העשיל יהיה לו שם עברי, נראה שכבר אז קראו שמות הכנוי באופן עצמאי בעת הברית.

כמדומה לי, ששמו של הרב מאפטא זצ"ל היה "אברהם יהושע" ושם משפחתו היה "העשיל", יתכן שאני טועה.

לא זה ולא זה.

צאצאי הרה"ק מאפטא אכן אימצו את שם 'העשיל' לשם משפחתם, אבל כבר נמצאו משפחות אחרות שעשו כן בשמות אבותיהם (כעת איני זוכר איזה). אבל ברור ששמו הפרטי של הרה"ק מאפטא היה אברהם יהושע העשיל, כמתבאר מחתימותיו ומהקדמת נכדו לספרו.

ואמנם שלשת שמותיו הם על שם הר"ר העשיל מקראקא, עיין בספרי תולדותיו, אלא שרוב נכדיו השמיטו שם 'אברהם', כנראה מפני שגם בני דורו ואפילו הוא עצמו לא השתמש בו תמיד.

[הסרפד]

סליחה על שלא כתבתי ברור יותר: שאלתי על המנהג המקורי. ואם היה מנהג לקרות גם שמות באידיש באופן עצמאי?

לגבי שאלה זו אין לי אלא לחזק דברי הרב מעיין, שציין לס' שורשי מנהגי אשכנז, שביאר את הענין בטוב טעם ודעת. כמדומני (קרוב לוודאי) ששם יוצא שלא היו קורים בשמות באידיש בלי שיהי' שם קודש כנגדה, ועוד שלא היה אפשרות כזה, שהרי בברית קראו את הילד בשם קודש בלבד. (יש יוצא מן הכלל הזה: נהגו כשנולד ילד עם חשש לחייו שקראו אותו בשם 'אלטר' או 'זידא' בלבד, וכנתגדל ויצא מידי סכנה קראו אותו בשם קודש, אבל המשיך להקרות בכינויו.)
אבל מאידך גיסא, עד לדורות האחרונים (זמן התח"ס אולי?) לא נקרא אדם בשם קודשו אלא השם החול בלבד, דהיינו שלא נמצא מי שנקרא בפי כל בשם "מנחם מענדל".

[ישבב הסופר]

לגבי שמו של הג"ר העשיל אב"ד קראקא, הלא ידוע לכל ששמו היה יהושע העשיל, ותמהני על אביר לב שנשמט ממנו ידיעה פשוטה כ"כ. לגבי השם אברהם, נדמה לי שהוא לא נתכנה כן שום מקום, ויש מנכדיו שנקראו רק יהושע העשיל [למשל הג"ר יהושע העשיל באב"ד בעל ה'ספר יהושע' סבו של המנח"ח], ויש מנכדיו שנקראו אברהם יהושע העשיל. שמעתי פעם, [אולי שמעתי את זה מידידנו חוקר היוחסין המופלא ר' 'ירון' נר"ו] שהסימן לכך הוא שנכדיו מזיווגו הראשון נקראים תמיד יהושע העשיל, ונכדיו מזיווג שני נקראים אברהם יהושע העשיל.

[הסרפד]

לגבי שמו של הג"ר העשיל אב"ד קראקא, הלא ידוע לכל ששמו היה יהושע העשיל, ותמהני על אביר לב שנשמט ממנו ידיעה פשוטה כ"כ. לגבי השם אברהם, נדמה לי שהוא לא נתכנה כן שום מקום, ויש מנכדיו שנקראו רק יהושע העשיל [למשל הג"ר יהושע העשיל באב"ד בעל ה'ספר יהושע' סבו של המנח"ח], ויש מנכדיו שנקראו אברהם יהושע העשיל. שמעתי פעם, [אולי שמעתי את זה מידידנו חוקר היוחסין המופלא ר' 'ירון' נר"ו] שהסימן לכך הוא שנכדיו מזיווגו הראשון נקראים תמיד יהושע העשיל, ונכדיו מזיווג שני נקראים אברהם יהושע העשיל.

כמדומני שמעתיקים מפנקס קראקא שהיה שמו אברהם יהושע העשיל.

[אביר לב]

לגבי שמו של הג"ר העשיל אב"ד קראקא, הלא ידוע לכל ששמו היה יהושע העשיל, ותמהני על אביר לב שנשמט ממנו ידיעה פשוטה כ"כ. לגבי השם אברהם, נדמה לי שהוא לא נתכנה כן שום מקום, ויש מנכדיו שנקראו רק יהושע העשיל [למשל הג"ר יהושע העשיל באב"ד בעל ה'ספר יהושע' סבו של המנח"ח], ויש מנכדיו שנקראו אברהם יהושע העשיל. שמעתי פעם, [אולי שמעתי את זה מידידנו חוקר היוחסין המופלא ר' 'ירון' נר"ו] שהסימן לכך הוא שנכדיו מזיווגו הראשון נקראים תמיד יהושע העשיל, ונכדיו מזיווג שני נקראים אברהם יהושע העשיל.

אודה ולא אבוש, גם כי בושתי ונכלמתי שסמכתי על שמועה בשעה שנמצא באוצרותי ספר 'אגרות האוהב ישראל', ועצלן הייתי להוציא ספר ולחזות.

וכך כתוב שם באגרת ב' [כתב התנאים של רבינו] "בנו החתן המופ' בחור חשוב כ"מ יושיע העשיל", ובהערה 1 כתוב, "ע"ש זקנו הגדול הרבי רבי העשיל אב"ד קראקא, ואף ששמו המלא היה רבי אברהם יהושע העשיל, בכ"ז נכתב כאן השם רק בחלקו. וראה בסוף ספר "חנוכת התורה" להר"ר העשיל, שמובא שם נוסח מצבתו של הר"ר העשיל, שנחקק בה רק השם "העשיל", ועיי"ש עוד שמביא בשם ספר "כלילת יופי" מפנקס הח"ק שנמצא כתוב: "יזכור אלקים וכו' ... מורינו ורבינו אברהם יהושע העשיל בן הגאון מו"ה יעקב ז"ל, נתבקש לישיבה של מעלה ביום עשרים בחודש תשרי בשנת תכ"ד לפ"ק" ע"כ, הרי מפורש שגם זקנו הר"ר העשיל נקרא "אברהם יהושע העשיל", ובכ"ז על מצבתו נחקק רק שם אחד. וכן כתבו כמה מספרי קורות הדורות וביניהם הרב צבי יחזקאל מיכלזון בקונטרס בית צדיק הנספח לס' "בית משולם", וכמו"כ גם כאן - בכתב התנאים - לא נכתב רק חלק מהשם, ... ע"כ מספר אגרות הנ"ל.

[רב פעלים]

ב"ה

עד כמה שידוע לי, בצאצאיו של ה"אוהב ישראל" מאפטה, השיל הפך לשם משפחה.

[שש משזר]

לאחרונה נפטר אדם בשם 'ר' עקיבא איגר שליסל'.

אביו נתן לו שם זה בהיותו נכד המשנת ר"ע - הוא רעק"א הראשון, והשם 'איגר' שהיתה שם משפחתו של רעק"א הפך להיות שמו הפרטי!
רע"א שליסל הלז, זכה שהמנחת אלעזר ממונקטש הי' המוהל והסנדק והקורא שמו בבריתו גם יחד... וכאשר אביו של רע"א שליסל אמר למנח"א שברצונו לקרותו כן, שאלו המנח"א מהיכן לקח רעיון משונה זו.
השיב הלה מסיפור המובא בגמ' אודות רבי נתן הבבלי שע"י פסיקתו נולדו כמה ילדים שנקראו 'נתן הבבלי'' על שמו, ומכאן ראי' שיכולים לתת שם כזה לאדם. נהנה המנח"א ואכן קראו כן, וכאמור הוא נפטר לפני כשנה-שנתיים.

[לייטנר]

לאחרונה נפטר אדם בשם 'ר' עקיבא איגר שליסל'.

אביו נתן לו שם זה בהיותו נכד המשנת ר"ע - הוא רעק"א הראשון, והשם 'איגר' שהיתה שם משפחתו של רעק"א הפך להיות שמו הפרטי!
רע"א שליסל הלז, זכה שהמנחת אלעזר ממונקטש הי' המוהל והסנדק והקורא שמו בבריתו גם יחד... וכאשר אביו של רע"א שליסל אמר למנח"א שברצונו לקרותו כן, שאלו המנח"א מהיכן לקח רעיון משונה זו.
השיב הלה מסיפור המובא בגמ' אודות רבי יוסי הגלילי שע"י פסיקתו נולדו כמה ילדים שנקראו 'יוסי הגלילי' על שמו, ומכאן ראי' שיכולים לתת שם כזה לאדם. נהנה המנח"א ואכן קראו כן, וכאמור הוא נפטר לפני כשנה-שנתיים.

צ"ל 'נתן הבבלי' בפ' ר"א דמילה.

[שש משזר]

אכן, ותודה.

[שש משזר]

לאחרונה נפטר אדם בשם 'ר' עקיבא איגר שליסל'.

אביו נתן לו שם זה בהיותו נכד המשנת ר"ע - הוא רעק"א הראשון, והשם 'איגר' שהיתה שם משפחתו של רעק"א הפך להיות שמו הפרטי!
רע"א שליסל הלז, זכה שהמנחת אלעזר ממונקטש הי' המוהל והסנדק והקורא שמו בבריתו גם יחד... וכאשר אביו של רע"א שליסל אמר למנח"א שברצונו לקרותו כן, שאלו המנח"א מהיכן לקח רעיון משונה זו.
השיב הלה מסיפור המובא בגמ' אודות רבי יוסי הגלילי שע"י פסיקתו נולדו כמה ילדים שנקראו 'יוסי הגלילי' על שמו, ומכאן ראי' שיכולים לתת שם כזה לאדם. נהנה המנח"א ואכן קראו כן, וכאמור הוא נפטר לפני כשנה-שנתיים.

צ"ל 'נתן הבבלי' בפ' ר"א דמילה.

ז"ל הגמ' חולין מ"ז ע"ב:

דתניא רבי נתן אומר, פעם אחת הלכתי לכרכי הים, באתה אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהיה אדום, אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיבלע בו דמו, המתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי. ושוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, באתה אשה לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו ולא היה בו דם ברית, אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיפול בו דמו, המתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי.

ואגב, דבר דומה גם שונה מצאנו בגמ' ר"ה י"ח ע"א, שקראו לשם ה'משפחה' בשמו של חכם אחד:

תנו רבנן, משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה (שמואל-א ב, לג): וכל מרבית ביתך ימותו אנשים, לכו ועסקו בתורה וחיו, הלכו ועסקו בתורה וחיו, והיו קורין אותה משפחת רבן יוחנן על שמו.

[אוצר החכמה]

לגבי נתן הבבלי, האם פשוט שהכוונה הוא שזה היה שמו ממש או היה סוג של כינוי, וכן לגבי המשפחה.

[הכהן]

לכאו' כל אלה שקוראים לבניהם יוסף חיים ע"ש הרי"ח טוב, עושים כנ"ל.

[שש משזר]

לגבי נתן הבבלי, האם פשוט שהכוונה הוא שזה היה שמו ממש או היה סוג של כינוי, וכן לגבי המשפחה.

מילא לגבי המשפחה, אבל איזה סוג של כינוי הוא לקרותו 'נתן הבבלי' כשיש לו שם אחר לגמרי? [וכנראה שאין הכונה לשם המשפחה, שא"כ היה אומר כן בפירוש וכגבי ר' יוחנן].
הלא?
כמו"כ כיון שנולדו אז משמע שנקראו על שמו במעמד הברית (או מתישהו), משא"כ במעשה דר' יוחנן שהיו אנשים מבוגרים וכו' עדיין הזכירוהו בשם המשפחה. כנלענ"ד.

[לייטנר]

השיב הלה מסיפור המובא בגמ' אודות רבי יוסי הגלילי שע"י פסיקתו נולדו כמה ילדים שנקראו 'יוסי הגלילי' על שמו, ומכאן ראי' שיכולים לתת שם כזה לאדם. נהנה המנח"א ואכן קראו כן, וכאמור הוא נפטר לפני כשנה-שנתיים.

צ"ל 'נתן הבבלי' בפ' ר"א דמילה.

ז"ל הגמ' חולין מ"ז ע"ב:

דתניא רבי נתן אומר, פעם אחת הלכתי לכרכי הים, באתה אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהיה אדום, אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיבלע בו דמו, המתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי. ושוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, באתה אשה לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו ולא היה בו דם ברית, אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיפול בו דמו, המתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי.

בירושלמי פ"ו ה"ו פתרו את הדיון (כולל את החידוש שנהנה ממנו המנח"א) וכתבו: "והיו קורין אותו נתן על שמי", ללא הכינוי 'הבבלי'.

אגב, בכתה"י בחולין מז ע"ב לא כתוב 'והיו קורין אותו', אלא 'והעלתה לו'.

[לייטנר]

אח"כ ראיתי שכ"כ בשו"ת קול מבשר (ח"ב סי' כ):

לכבוד יד"נ עוז הרה"ג המופלג ועמוס בתורה מו"ה אלטר מאיר נ"י.

ע"ד השאלה באשה שילדה בן והסכים בעלה לתת לו שם שבחרה האשה מקרוביה ששל"ח והיה ידוע בשם ראובן מחברון, רוצה ע"כ האשה שיקרא הבן ראובן חברוני, והבעל מסרב ואמר שהוא מסכים על השם ראובן אבל לא על חברוני. וכ"ת העיר מגמ' שבת קל"ד ע"א: והיו קורין שמו נתן הבבלי על שמי. והנה בירוש' מס' יבמות פ"ו ה"ו איתא ג"כ עובדא זו דר' נתן ושם הגירסא: והיו קורין אותו נתן בשמי, וכן הגירסא במדרש רבה שיר השירים פ"ז (בפסוק מה יפו פעמיך בנעלים) בלא מלת הבבלי. ואף לפי גירסת גמרא דילן במס' שבת יש לפרש שהעולם היו קורין אותו נתן הבבלי אבל לא שנקרא כן בעת שנולד, וכיוצא בזה יש בסוף יבמות דף קכ"ב ע"ב אמרתי לו יישר כחך אריה (פירש"י גבור חיל ולב אריה יש לך) אמר לי יפה כוונת את שמי אריה שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא עיין שם, ודוגמא לזה גם במקרא פ' תולדות על כן קרא שמו אדום (אף על פי שבשעת לידתו נקרא שמו העצמי עשיו) ועי' פירוש רמב"ן שם. וגם מוכח שגירסת הירו' והמדרש רבה היא אמיתית (שקראו את הילד בשם נתן לבד) מהא דכתב החת"ס אה"ע ח"ב סי' י"ח דלפנים לא היו נוהגין לקרות בשני שמות בבת אחת רק חדשים מקרוב באו ואפילו יעקב אבינו ע"ה לא מצינו שנקרא יעקב ישראל בפ"א ולא מצינו בכל השמות שבתנ"ך וש"ס ופוסקים שיקרא אחד בבת אחת ב' שמות ביחד, וכן משמע בים של שלמה גיטין פ"ד סי' כ"ו שכתב מעשה שהאב רצה לקרות הבן בשם אביו מאיר והאם רצתה לקרותו בשם אביה אורי וקראוהו שניאור כלומר שני מיני אור מאיר ואורי וקשה דהיה להם לקרותו מאיר אורי אע"כ לא נהגו כן בזמנו עדיין וכן בס' נחלת שבעה העיר ע"ד הפלא שהוא ראה אנשים שהיו נקראים בב' שמות יחד ש"מ דלפנים לא הוו שכיחי ועי' רמ"א /אה"ע/ סי' קכ"ט סעיף י"ד.

אולם גם בזמננו שכבר נתפשט המנהג לקרוא בשני שמות בבת אחת בשעת הלידה, היינו דשניהם הם שמות העצם, לא שיהיה אחד מהם שם התואר. ומצד הדין ג"כ לא נכון לעשות כן, שיש לחוש דילמא נפיק מינה חורבא לענין גט כשיבוא להתגרש ויכתבו את שמו נתן הבבלי או ראובן חברוני ויתחשבו שזה נולד או ישב בבבל וזה נולד או ישב בחברון (עי' קדושין דף ע"ו ע"ב והאיכא צלק העמוני מאי לאו דאתי מעמון לא דיתיב בעמון והאיכא אוריה החתי מאי לאו דאתי מחת לא דיתיב בחת והא איכא אתי הגיתי וכו') מה שאין כן האמת והוי שינה שם עירו דהגט פסול כמבואר באה"ע סי' קכ"ח. (לענין הזכות של האם בקריאת השם, עי' פ' וישב והיה בכזיב בלדתה בדעת זקנים מבעלי התוס' ופי' רמב"ן שם).

בדרך כלל שמחתי מאוד בראותי שמצב בריאותו של כ"ת השתפר בעזה"י עד כדי כך שהוא מתעניין ומחדש חידושי תורה. הנני מברך אותו ברפואה שלימה והחלמה גמורה ומהירה. יואיל נא ה' להשיבו לאיתנו הראשון לגמרי במהרה בקרוב כעתירת ידידו דוש"ת באהבה רבה ומברכו בכט"ס. משלם ראטה