עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.
שש משזר כתב:עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.
ניחא דהא מתאמרי משמיה דהגר"ח מוולוזין.
אבל מכאן ועד לכתוב דרשה אריכתא על הפסוק הנ"ל ע"פ קבלה - זה כבר דבר פלאי.
עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות
המתקיף כתב:שש משזר כתב:עשוי לנחת כתב:אמנם זה מפרקי היכלות, אבל זה הרכבה של פסוקים, ויש מקום בדוחק לקבל שאגב ריהטא מכנים את זה כפסוק.
ניחא דהא מתאמרי משמיה דהגר"ח מוולוזין.
אבל מכאן ועד לכתוב דרשה אריכתא על הפסוק הנ"ל ע"פ קבלה - זה כבר דבר פלאי.
וכי חסרות מטבעות-לשון בתפילה שנדרשו באריכות ע"פ קבלה?
שש משזר כתב:שוב. הוא לא דרש מטבע לשון, כ"א פסוק.
[אני לא יודע איך להביא צילום הספרים ע"י אופ"א].
שש משזר כתב:מה שהביא מפרקי היכלות, זה רק לענין שא"ר עקיבא שבכל יום מלאך עומד ברקיע ואומר כן. וע"ז כתב ע"פ קבלה איך המלאכים מקשרים כתרים וכו'. אבל לגוף הלשון הבין שהוא פסוק ממש, וכמש"כ כ"פ שם. וק"ל.
שש משזר כתב:ציטוט מלשונו: ולזה נזכר ג"פ בפסוק הזה המלוכה של השם יתברך.
ואח"כ: ונחזור לענינינו, וצריך כל אדם לומר הפסוק הזה יי' מלך וגומ' ב"פ.
שים לב גם לזה, שכתב וגומ' כאילו זה פסוק ממש שיש בזה דין כל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן, ולכן הוסיף וגו'!
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
שש משזר כתב:אלא שכבר ידוע שבספר עמק המלך נפלו הרבה טעיות מעין אלו, וכבר העיר בזה החכם הפילוסוף המקובל יש"ר מקאנדיא, ואכמ"ל.
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
משך חכמה כתב:בענין ה' מלך וכו' כבר האריך המבי"ט ז"ל.
יעקובי כתב:איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
הפליאה היותר גדולה היא שמאמר הנ"ל אף לא מופיע כלל בנוסח התפלה להרמב"ם.
עיין בהערות טל לנוסח פרס (נוסח התפילה של יהודי פרס, ירושלים תשמ"א, עמ' 48), אשר הראה כי נוסח פרס גורס 'וכתוב: שועת עניים אתה תשמע' וכו'. ואינו במקרא, וכבר עמדו שד״ל וא׳ גייגר על העניין. ראה: א' גייגר, קבוצת מאמרים, ורשה תר״ע, עמ' 321. על פסוק מלאכותי אחר, ראה: ש״ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, עמ' 251.
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
חכם באשי כתב:טעות זו נגרמה בעיקר מפני שהמשפט נכלל בחטיבת הפסוקים שבתפילה (ובמקומות נוספים).
וכבר מצאנו כזאת בנוגע ל"פסוקי" תפילה אחרים (או פיוטים).
סכינא חריפא כתב:ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'
איש גלילי כתב:סכינא חריפא כתב:ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'
לא ידוע לי הספור.
מ"מ, "עוד קרא לאמר" הוא פסוק בתרי עשר (זכריה א, יז).
פניני כתב:ידוע דברי הרש"ש על פירושו של הרמב"ם בפירוש המשנה על כח לא יטוש ה' את עמו
הוגה ומעיין כתב:ואלו דברי מאיר בר אילן ב"סתרי תפילה והיכלות" עמ' 96 הערה 27:על פסוק מלאכותי אחר, ראה: ש״ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, עמ' 251.
סכינא חריפא כתב:ידוע סיפורו של התורה תמימה על - ונאמר עוד קרא לאמור: כה אמר ה' וגו'
במסתרים כתב:פניני כתב:ידוע דברי הרש"ש על פירושו של הרמב"ם בפירוש המשנה על כח לא יטוש ה' את עמו
איפה בפירוש המשנה? או מה הפסוק?
איש גלילי כתב:איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
שנאמר חייב להיות פסוק?
אולי הכונה - כמו שאומרים (יש כאלה שמתרצים כך על "כאמור פותח את ידך" שבברהמ"ז, וכאן זה נראה לי יותר פשוט).
עושה חדשות כתב:איש גלילי כתב:איש_ספר כתב:רמב"ם יד החזקה הלכות מתנות עניים פרק י
והקב"ה קרוב לשועת עניים שנאמר שועת עניים אתה תשמע
שנאמר חייב להיות פסוק?
אולי הכונה - כמו שאומרים (יש כאלה שמתרצים כך על "כאמור פותח את ידך" שבברהמ"ז, וכאן זה נראה לי יותר פשוט).
מתרצים - על איזו קושיא? אם על משה"ק הראש' איך מביאים סייעתא מדוד למשה, מה זה עונה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 467 אורחים